שינויים

'''מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי''' (Crime prevention through environmental design (CPTED)) היא גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. CPTED מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. נכון לשנת 2012 רוב היישום של מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי מתרחשת בסביבה בנויה.  

'''מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי''' (Crime prevention through environmental design (CPTED)) היא גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי [[אקולוגיה עירונית|תכנון עירוני סביבתי]]. CPTED מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. נכון לשנת 2012 רוב היישום של מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי מתרחשת בסביבה בנויה ובעיקר בערים.  

 

==היסטוריה==

==היסטוריה==

המונח CPTED נטבע ונוסח על ידי הקרימינולוג ריי ג'פרי C. Ray Jeffery. גישה מוגבלת יותר המכוהנ "מרחב בר הגנה" (defensible space) פותחה במקביל על ידי האדריכל אוסקר ניומן (Oscar Newman). שני הגברים הסתכמו על עבודה מוקדמת יותר בתחום של אליזבת ווד (Elizabeth Wood), [[ג'יין ג'ייקובס]] וסכלמה אנג'ל (Schlomo Angel).

המונח CPTED נטבע ונוסח על ידי הקרימינולוג ריי ג'פרי C. Ray Jeffery. גישה מוגבלת יותר המכונה "מרחב בר הגנה" (defensible space) פותחה במקביל על ידי האדריכל אוסקר ניומן (Oscar Newman). שני הגברים הסתמכו על עבודה מוקדמת יותר בתחום של אליזבת ווד (Elizabeth Wood), [[ג'יין ג'ייקובס]] וסכלמה אנג'ל (Schlomo Angel).

ספרו של ג'פרי "מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי" יצא בשנת 1971, אבל התעלמו מעבדותו במהלך שנות ה-70. ספרו של ניומן "מרחב בר הגנה: מניעת פשיעה על ידי תכנון סביבתי" יצא לאור בשנת 1972. העקרונות שבו יושמו במקומות רבים, אבל לא בכולם היתה הצלחה בהורדת הפשיעה. הגישה של מרחב בר הגנה עברה חשיבה מחדש יחד עם אלמנטים נוספים של CPTED. ניומן הציג את המונח CPTED ונתן את הקרדיט עליו לג'פרי. גישה זו זכתה להצלחה גדולה יותר דבר שהוביל לבחינה מחודשת של עבותו של ג'פרי. ג'פרי המשיך להרחיב את הגישה ופרסם חידושים בתחום עד 1990. מודל CPTED של ג'פרי הוא מקיף יותר ביחס לזה של ניומן, שמגביל את עצמו רק לסביבה הבנוייה. לאחר מכן פותחו מודלים מאוחרים יותר של מודל CPTED כאשר המודל של Crowe הוא הפופולרי ביותר.  

ספרו של ג'פרי, "מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי" יצא בשנת 1971, אבל התעלמו מעבודותיו במהלך שנות ה-70. ספרו של ניומן "מרחב בר הגנה: מניעת פשיעה על ידי תכנון סביבתי" יצא לאור בשנת 1972. העקרונות שבו יושמו במקומות רבים, אבל לא בכולם הייתה הצלחה בהורדת הפשיעה. הגישה של מרחב בר הגנה עברה חשיבה מחדש יחד עם אלמנטים נוספים של CPTED. ניומן הציג את המונח CPTED ונתן את הקרדיט עליו לג'פרי. גישה זו זכתה להצלחה גדולה יותר דבר שהוביל לבחינה מחודשת של עבותו של ג'פרי. ג'פרי המשיך להרחיב את הגישה ופרסם חידושים בתחום עד 1990. מודל CPTED של ג'פרי הוא מקיף יותר ביחס לזה של ניומן, שמגביל את עצמו רק לסביבה הבנויה. לאחר מכן פותחו מודלים מאוחרים יותר של מודל CPTED כאשר המודל של Crowe הוא הפופולרי ביותר.  

נכון לשנת 2004, המונח CPTED מתייחס כביטוי פופולרי למודלים שיפתחו ניומן/Crowe, בעוד המודל של ג'פרי מקבל יחס של גידה מולטי-דיספלנירית למניעת פשיעה שמקיפה גם ביולוגיה, ופסיכולוגיה. מודלים מאוחרים יותר של CPTED שהחלו בשנת 1997, וקרויים CPTED של הדור השני מתאימים את המודל לאישיות של התוקפן.  

נכון לשנת 2004, המונח CPTED מתייחס כביטוי פופולרי למודלים שיפתחו ניומן/Crowe, בעוד המודל של ג'פרי מקבל יחס של גידה מולטי-דיספלנירית למניעת פשיעה שמקיפה גם ביולוגיה, ופסיכולוגיה. מודלים מאוחרים יותר של CPTED שהחלו בשנת 1997, וקרויים CPTED של הדור השני מתאימים את המודל לאישיות של התוקפן.  

==אסטרטגיות בתכנון עירוני==

==אסטרטגיות בתכנון עירוני==

אסטרטגיות CPTED מסתמכות בעיקר על היכולת להשפיע על החלטת התוקף לפני שהוא מבצע פעילות לא חוקית. מחקרים ב[[קרימינולוגיה|התנהגות קרימינלית]] מראים כי ההחלטה אם לבצע עבירה או לא לבצעה מושפעת יותר על ידי רמזים לסיכון הנתפש להתפסות מאשר רמזים לפרס או רמזים להצלחה ביצוע העבירה. באופן עקבי עם הגיון זה, אסטרטגיות CPTED שמות דגש על העצמת התחושה של סיכוי לגילוי וסיכוי של מעצר.  

אסטרטגיות CPTED מסתמכות בעיקר על היכולת להשפיע על החלטת התוקף לפני שהוא מבצע פעילות לא חוקית. מחקרים ב[[קרימינולוגיה|התנהגות קרימינלית]] מראים כי ההחלטה אם לבצע עבירה או לא לבצעה מושפעת יותר על ידי רמזים לסיכון הנתפש להיתפסות מאשר רמזים לפרס או רמזים להצלחה ביצוע העבירה. באופן עקבי עם הגיון זה, אסטרטגיות CPTED שמות דגש על העצמת התחושה של סיכוי לגילוי וסיכוי של מעצר.  

ארבע האסטרטגיות הנפוצות ביותר למניעת פשיעה באמצעות תכנון כוללות:

ארבע האסטרטגיות הנפוצות ביותר למניעת פשיעה באמצעות תכנון כוללות:

===מעקב טבעי===

===מעקב טבעי===

[[קובץ:View lines.PNG|ממוזער|קווי ראיה ופיקוח על הנעשה ברחוב]]

[[קובץ:View lines.PNG|ממוזער|קווי ראיה ופיקוח על הנעשה ברחוב]]

מעקב טבעי מגביר את האיום למעצר על ידי נקיטת צעדים להגברת התחושה שאנשים אחרים עשוים להבחין בך. מעקב טבעי מתרחש על ידי תכנון שמציב מאפיינים פיזיים, פעילויות ואנשים בדרך שמגדילה למקסימום את הנראות ומעודדת קשרי גומלין חיוביים מבחינה חברתית בין משתמשים לגיטימיים של מרחב ציבורי ופרטי. פושעים פוטנציאליים מרגישים בקיום של בטחון באבטחה ובמגבלות על נתיבי הבריחה שלהם.  

מעקב טבעי מגביר את האיום למעצר על ידי נקיטת צעדים להגברת התחושה שאנשים אחרים עשוים להבחין בך. מעקב טבעי מתרחש על ידי תכנון שמציב מאפיינים פיזיים, פעילויות ואנשים בדרך שמגדילה למקסימום את הנראות ומעודדת קשרי גומלין חיוביים מבחינה חברתית בין משתמשים לגיטימיים של מרחב ציבורי ופרטי. פושעים פוטנציאליים מרגישים בקיום של אבטחה טבעית ובמגבלות על נתיבי הבריחה שלהם.  

צעדים אלה כוללים:

צעדים אלה כוללים את החלטות עיצוב ותכנון עירוני מצד הרשויות המקומיות כמו:

* תכנון רחובות שמגבירים את תנועת [[הולכי הרגל]] ו[[תחבורת אופניים|האופניים]]- כולל צעדים כגון [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]], [[שדרות אופניים]] ו[[מדרחוב]].  

* תכנון רחובות שמגבירים את תנועת [[הולכי הרגל]] ו[[תחבורת אופניים|האופניים]]- כולל צעדים כגון [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]], [[שדרות אופניים]] ו[[מדרחוב]].  

* הצבת חלונות המשקיפים על מדרכות, פארקים ומגרשי חנייה. התקנת חלונות בכל צידי הבניין.  

* הצבת חלונות המשקיפים על מדרכות, פארקים ומגרשי חנייה. התקנת חלונות בכל צידי הבניין.  

* עמדות תשלום בחנויות ממקומות בקרבת חזית החנות, כך שהעובדים ואנשים מבחוץ יכולים להבחין בכל דבר חשוד.  

* עמדות תשלום בחנויות ממקומות בקרבת חזית החנות, כך שהעובדים ואנשים מבחוץ יכולים להבחין בכל דבר חשוד.  

* שמירה על שדה ראייה פתוח מבית העסק כלפי הרחוב, המדרכות, החנייה ואזור תנועת רכבים.

* שמירה על שדה ראייה פתוח מבית העסק כלפי הרחוב, המדרכות, החנייה ואזור תנועת רכבים.

* השארת התריסים של חלונות פתוחים.  

* השארת התריסים של חלונות פתוחים.  

ניתן לתגבר אמצעי מעקב טבעי באמצעות אמצעים אחרים, מכאניים או ארגוניים. לדוגמה הצבת מצלמות אבטחה, במקומות בהן אין חלונות.

ניתן לתגבר אמצעי מעקב טבעי באמצעות אמצעים אחרים, מכאניים או ארגוניים. לדוגמה הצבת מצלמות אבטחה, במקומות בהן אין חלונות.

בקרת גישה טבעית מגבילה את ההזדמנות לביצוע פשיעה על ידי הבדלה ברורה בין מרחב ציבורי ומרחב פרטי. על ידי הצבה סלקטיבית של כניסות ויציאות, גדרות, תאורה ותוואי קרקע להגביל את הגישה או לשלוט בתנועה.  

בקרת גישה טבעית מגבילה את ההזדמנות לביצוע פשיעה על ידי הבדלה ברורה בין מרחב ציבורי ומרחב פרטי. על ידי הצבה סלקטיבית של כניסות ויציאות, גדרות, תאורה ותוואי קרקע להגביל את הגישה או לשלוט בתנועה.  

* נקודת כניסה יחידה וברורה למבנה.

* נקודת כניסה יחידה וברורה למבנה.

* שימוש במבנים כדי להסיט אנשים לאיזורי קבלת קהל.  

* שימוש במבנים כדי להסיט אנשים לאזורי קבלת קהל.  

* שילוב של כניסת מבוך בשירותים ציבוריים. דבר זה מונע את הבידוד שנוצר במערכת דלתות כפולה.  

* שילוב של כניסת מבוך בשירותים ציבוריים. דבר זה מונע את הבידוד שנוצר במערכת דלתות כפולה.  

* שימוש בשיחים נמוכים וקוצניים מתחת לחלונות בגובה הקרקע. שימוש בצמחים מטפסים קוצניים ליד גדר כדי להרתיע מפני כניסה.  

* שימוש בשיחים נמוכים וקוצניים מתחת לחלונות בגובה הקרקע. שימוש בצמחים מטפסים קוצניים ליד גדר כדי להרתיע מפני כניסה.  

      

      

===חיזוק טריטוריאלי טבעי===

===חיזוק טריטוריאלי טבעי===

חיזוק טריטוריאלי טבעי מגביר את הבקרה החברתית על ידי הגדרה מחוזקת של המרחב ושיפור של הדאגה לרכוש. סביבה שמתוכננת להקטין את הניכור במרחב פרטי משיגה שני דברים. הראשון, היא יוצרת תחושה של בעלות.בעלים שכבר ביצעו השקעה כלשהי, סביר יותר שיקראו תיגר על פולשים או שידווחו עליהם למשטרה. שנית, התחושה של מרחב שיש עליו בעלות, יוצרת אווירה שבה "זרים" או "פולשים" בולטים לעין.  חיזוק טריטוריאלי טבעי מושג על ידי שימוש בבניינים, בגדרות, מדרגות, שלטים, תאורה ונוף כדי לבטא בעלות ולהגדיר מרחב ציבורי, סמי-ציבורי ופרטי.  

חיזוק טריטוריאלי טבעי מגביר את הבקרה החברתית על ידי הגדרה מחוזקת של המרחב ושיפור של הדאגה לרכוש. סביבה שמתוכננת להקטין את הניכור במרחב פרטי משיגה שני דברים. הראשון, היא יוצרת תחושה של בעלות. בעלים שכבר ביצעו השקעה כלשהי, סביר יותר שיקראו תיגר על פולשים או שידווחו עליהם למשטרה. שנית, התחושה של מרחב שיש עליו בעלות, יוצרת אווירה שבה "זרים" או "פולשים" בולטים לעין.  חיזוק טריטוריאלי טבעי מושג על ידי שימוש בבניינים, בגדרות, מדרגות, שלטים, תאורה ונוף כדי לבטא בעלות ולהגדיר מרחב ציבורי, סמי-ציבורי ופרטי.  

* חזיתות של חנויות הפונות אל מדרכה.   

* חזיתות של חנויות הפונות אל מדרכה.   

* שמירה על מקום וגינון כך שהוא משדר נוכחות ערה ואקטיבית שכובשת את המרחב.  

* שמירה על מקום וגינון כך שהוא משדר נוכחות ערה ואקטיבית שכובשת את המרחב.  

* עצים באיזור מגורים. מחקרים מראים כי בניגוד לאמונות מסורתיות בקרב גורמי אכיפה, איזור מגורים עם יותר עצים נתפסים כיותר מושכים ובטוחים יותר, ויש סיכוי גבוה יותר שישתמשו בםה יחסית לאיזורים דומים ללא עצים.  

* עצים באיזור מגורים. מחקרים מראים כי בניגוד לאמונות מסורתיות בקרב גורמי אכיפה, איזור מגורים עם יותר עצים נתפסים כיותר מושכים ובטוחים יותר, ויש סיכוי גבוה יותר שישתמשו בםה יחסית לאיזורים דומים ללא עצים.  

* הגבלת פעילות פרטיות לאיזורים פרטיים מוגדרים.  

* הגבלת פעילות פרטיות לאזורים פרטיים מוגדרים.  

* המנעות מגדרות תיל, גדרות עם ציפוי חד למעלה וכו', היות והדבר משדר העדר של נוכחות פיזית וסיכון מופחת של גילוי.  

* הימנעות מגדרות תיל, גדרות עם ציפוי חד למעלה וכו', היות והדבר משדר העדר של נוכחות פיזית וסיכון מופחת של גילוי.  

* הצבה של מתקנים כמו ספסלים או נקודות רענון באיזורים משותפים במקום מוסדי או מסחרי מסייע למשוך מספר גדול יותר של משתמשים רצויים.  

* הצבה של מתקנים כמו ספסלים או נקודות ריענון באזורים משותפים במקום מוסדי או מסחרי מסייע למשוך מספר גדול יותר של משתמשים רצויים.  

* ביצוע פעילויות באיזורים משותפים מגביר את השימושים הרצויים באיזור, מושך עוד אנשים ומגביר את התפיסה שאיזורים אלה נמצאים תחת בקרה.

* ביצוע פעילויות באזורים משותפים מגביר את השימושים הרצויים באזור, מושך עוד אנשים ומגביר את התפיסה שאזורים אלה נמצאים תחת בקרה.

==ראו גם==

==ראו גם==