שינויים

בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו-Michael Hagerty  ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם הייתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.  

בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו-Michael Hagerty  ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם הייתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.  

בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו-Betsey Stevenson,  מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטענתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולוטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית [[hedonic treadmill]] לפיה רק ההכנסה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.

בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו-Betsey Stevenson,  מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטענתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולוטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית [[מרוץ הנאה]] לפיה רק ההכנסה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.

==ראו גם==

==ראו גם==