שורה 29: |
שורה 29: |
| באחד הביקורים של לייטר בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים בבאזל הגיע נשיא הבנק והציג את עצמו. הוא אמר שקרא את הספר של לייטר על אמריקה הלטינית, ושאל מה הוא עושה בבנק המרכזי. לייטר השיב שהוא מאמין שיש כשל מערכתי, ושאנחנו הולכים לסבול מכמה וכמה משברים. באותה תקופה, המשבר הראשון שחזה לייטר באמריקה הלטינית כבר קרה. הוא טען כיה הוא בבנק המרכזי כדי לפתור את הבעיה. לטענת לייטר תשובת מנהל הבנק היתה: 'ברנרד, אתה לא מבין. כל הבנקים המרכזיים בעולם, הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, קיימים רק למטרה אחת: להמשיך להניע את המערכת בדיוק כמו שהיא — לא כדי לשפר אותה. אז אתה מבזבז את זמנך. ואתה צודק, המערכת אכן לא יציבה באופן שיטתי, אבל הפתרונות יגיעו מהמגזר הפרטי'. כתוצאה מהשיחה טוען לייטר שהוא חזר לבלגיה והגשתי את התפטרותו מהבנק. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546] | | באחד הביקורים של לייטר בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים בבאזל הגיע נשיא הבנק והציג את עצמו. הוא אמר שקרא את הספר של לייטר על אמריקה הלטינית, ושאל מה הוא עושה בבנק המרכזי. לייטר השיב שהוא מאמין שיש כשל מערכתי, ושאנחנו הולכים לסבול מכמה וכמה משברים. באותה תקופה, המשבר הראשון שחזה לייטר באמריקה הלטינית כבר קרה. הוא טען כיה הוא בבנק המרכזי כדי לפתור את הבעיה. לטענת לייטר תשובת מנהל הבנק היתה: 'ברנרד, אתה לא מבין. כל הבנקים המרכזיים בעולם, הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, קיימים רק למטרה אחת: להמשיך להניע את המערכת בדיוק כמו שהיא — לא כדי לשפר אותה. אז אתה מבזבז את זמנך. ואתה צודק, המערכת אכן לא יציבה באופן שיטתי, אבל הפתרונות יגיעו מהמגזר הפרטי'. כתוצאה מהשיחה טוען לייטר שהוא חזר לבלגיה והגשתי את התפטרותו מהבנק. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546] |
| | | |
− | ==עובדתו== | + | ==עבודתו== |
| ===ביקורת על מערכת הכסף הקיימת=== | | ===ביקורת על מערכת הכסף הקיימת=== |
| לייטר טוען שמערכת המטבע הקיימת פגומה. מערכת זו של [[כסף פיאט]] שהוא גם [[כסף מבוסס חוב]] שמונפק בעיקר על ידי הבנקים, בעל מבנה מונופוליסטי של הנפקה והוא בעל [[ריבית]] חיובית, היא המערכת שקיימת כיום בכל מדינות העולם, אבל זה לא היה המצב בכל ההיסטוריה. | | לייטר טוען שמערכת המטבע הקיימת פגומה. מערכת זו של [[כסף פיאט]] שהוא גם [[כסף מבוסס חוב]] שמונפק בעיקר על ידי הבנקים, בעל מבנה מונופוליסטי של הנפקה והוא בעל [[ריבית]] חיובית, היא המערכת שקיימת כיום בכל מדינות העולם, אבל זה לא היה המצב בכל ההיסטוריה. |
שורה 41: |
שורה 41: |
| * המערכת המוניטרית גורמת לריכוז העושר בידי מעטים. שיעורי הריבית שלייטר מדבר עליהם הם שיעורי ריבית של עשרות אחוזים שמגולמים בתוך המערכת העסקית, בצורה של שרשור ריביות. לייטר מסתמך בין היתר על הספר [[The Money Syndrome]] של החוקר הגרמני הלמוט קרויץ שמראה כיצד הריבית הגבוהה מעבירה את הכסף בצורה מערכתית מהעניים לעשירים. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546] | | * המערכת המוניטרית גורמת לריכוז העושר בידי מעטים. שיעורי הריבית שלייטר מדבר עליהם הם שיעורי ריבית של עשרות אחוזים שמגולמים בתוך המערכת העסקית, בצורה של שרשור ריביות. לייטר מסתמך בין היתר על הספר [[The Money Syndrome]] של החוקר הגרמני הלמוט קרויץ שמראה כיצד הריבית הגבוהה מעבירה את הכסף בצורה מערכתית מהעניים לעשירים. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546] |
| | | |
− | ביקורת מרכזית של לייטר על מערכת הכסף הקיימת היא שמדובר ב"[[מונו-קלצ'ר]]" - מערכת מסוג אחד שקיימת בכל המדינות בצורה אחת ויש לה אותם מאפיינים. מערכת זו שמה דגש רב על [[יעילות]] אבל בכך היא סובלת מיכולת [[עמידות]] נמוכה - יכולת נמוכה להתמודד עם משברים. למעשה ליטר ואחרים מראים כיצד המערכת הכספית מעצימה היבטים של [[מחזור עסקים]] - גורמת למיתון עמוק יותר במצב של שפל ולהאצת הכלכלה במצב של צמיחה, ולכן זו מערכת שמספקת [[משוב מחזק]] שמערערת את יציבות הכלכלה. | + | ביקורת מרכזית של לייטר על מערכת הכסף הקיימת היא שמדובר ב"[[מונוקלצ'ר]]" - מערכת מסוג אחד שקיימת בכל המדינות בצורה אחת ויש לה אותם מאפיינים. מערכת זו שמה דגש רב על [[יעילות]] אבל בכך היא סובלת מיכולת [[עמידות]] נמוכה - יכולת נמוכה להתמודד עם משברים. למעשה ליטר ואחרים מראים כיצד המערכת הכספית מעצימה היבטים של [[מחזור עסקים]] - גורמת למיתון עמוק יותר במצב של שפל ולהאצת הכלכלה במצב של צמיחה, ולכן זו מערכת שמספקת [[משוב מחזק]] שמערערת את יציבות הכלכלה. |
| | | |
| בנוסף מבקר ליטר את המערכת הקיימת בכך שהיא גורם להפחתת חשיבות העתיד (על ידי מנגנון ה[[היוון]] שמוטבע במערכת על ידי ריבית חיובית על כסף), ובכך שהיא בנויה כדי להעביר את הכוח הכלכלי מידי הציבור לידי קבוצה מצומצמת של אנשים. ליטר טוען שזה דבר שמאפיין חברות עם מבנה פטריאכלי שבהן דמות "הקדוש" הוא אדם עם זקן וללא בת זוג ליידו, לעומת זאת לטענתו בחברות אחרות כמו שומר העתיקה, מצרים והחברה בימי הביניים, שבהם דמות הקדוש הייתה אישה או בני איש ואישה (האלה השומרית, איזיס והבתולה מריה בהתאמה) היו לצד המערכת הכספית הזו מערכות מטבע אחרות שהיו בעלות היבטים אחרים - כמו [[היוון שלילי]] (במערכת המטבע של המצרים ובימי הביניים). | | בנוסף מבקר ליטר את המערכת הקיימת בכך שהיא גורם להפחתת חשיבות העתיד (על ידי מנגנון ה[[היוון]] שמוטבע במערכת על ידי ריבית חיובית על כסף), ובכך שהיא בנויה כדי להעביר את הכוח הכלכלי מידי הציבור לידי קבוצה מצומצמת של אנשים. ליטר טוען שזה דבר שמאפיין חברות עם מבנה פטריאכלי שבהן דמות "הקדוש" הוא אדם עם זקן וללא בת זוג ליידו, לעומת זאת לטענתו בחברות אחרות כמו שומר העתיקה, מצרים והחברה בימי הביניים, שבהם דמות הקדוש הייתה אישה או בני איש ואישה (האלה השומרית, איזיס והבתולה מריה בהתאמה) היו לצד המערכת הכספית הזו מערכות מטבע אחרות שהיו בעלות היבטים אחרים - כמו [[היוון שלילי]] (במערכת המטבע של המצרים ובימי הביניים). |