שינויים

[[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|300px|בנייה טיפוסית ב[[פרבור|פרבר]] המתאימה לרכב פרטי - בנייה בצפיפות נמוכה, עצי תנועה ומניעת תחבורה עוברת בתוך השכונה, על ידי רחובות ללא מוצא. מרחקי ההליכה גדולים וקשה לפתח עסקים מקומיים. בגלל הפיתולים הרבים והצפיפות הנמוכה אוטובוס נדרש לבצע מסלול ארוך כדי לאסוף נוסעים- מה שמאט את הנסיעה והופך את התחבורה הציבורית לבלתי כלכלית]]

[[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|300px|בנייה טיפוסית ב[[פרבור|פרבר]] המתאימה לרכב פרטי - בנייה בצפיפות נמוכה, עצי תנועה ומניעת תחבורה עוברת בתוך השכונה, על ידי רחובות ללא מוצא. מרחקי ההליכה גדולים וקשה לפתח עסקים מקומיים. בגלל הפיתולים הרבים והצפיפות הנמוכה אוטובוס נדרש לבצע מסלול ארוך כדי לאסוף נוסעים- מה שמאט את הנסיעה והופך את התחבורה הציבורית לבלתי כלכלית]]

'''תכנון מוטה רכב פרטי''' (Auto-oriented development) הם דפוסים של [[תכנון עירוני]] ושל פיתוח תשתיות תחבורה ובינוי המעודדים שימוש ב[[רכב פרטי]] ומדכאים שימוש באמצעי תחבורה אחרים כמו [[תחבורת אופניים]], [[תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]].  

'''תכנון מוטה רכב פרטי''' (באנגלית: '''Auto-oriented development''') הם דפוסים של [[תכנון עירוני]] ושל פיתוח תשתיות תחבורה ובינוי המעודדים שימוש ב[[רכב פרטי]] ומדכאים שימוש באמצעי תחבורה אחרים כמו [[תחבורת אופניים]], [[תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]].  

דפוסים אלו כוללים [[פרבור]] ובניה בצפיפות עירונית נמוכה, [[הפרדת שימושי קרקע]], בניית "עצי תנועה", בלוקים עירוניים ארוכים ו[[נוחות הליכה|לא נוחים לשימוש רגלי]], הצרת מדרכות ואי פיתוח של [[שבילי אופניים]] לטובת נתיבים נוספים לרכב הפרטי ולטובת [[חנייה]] לרכבים, ניהול מדיניות החניה שמסבסדת את החניה בעיר של מכוניות ותקני חנייה מינימליים לרכב פרטי בבניית בתים, עצימת עיניים של הרשויות נוכח חניה על מדרכות ופגיעה נוספת ב[[איזור ידידותי להולכי רגל|נוחות ההליכה]] בעיר, תת-הקצאה של [[מסלולי תחבורה ציבורית]] ותת-פיתוח של [[תחבורה ציבורית]] וכן חקיקה ותמריצים כלכליים שמעודדים שימוש ברכב הפרטי כגון החזרי הוצאות על רכב בעבודה וליסינג.  

דפוסים אלו כוללים [[פרבור]] ובניה בצפיפות עירונית נמוכה, [[הפרדת שימושי קרקע]], בניית "עצי תנועה", בלוקים עירוניים ארוכים ו[[נוחות הליכה|לא נוחים לשימוש רגלי]], הצרת מדרכות ואי פיתוח של [[שבילי אופניים]] לטובת נתיבים נוספים לרכב הפרטי ולטובת [[חנייה]] לרכבים, ניהול מדיניות החניה שמסבסדת את החניה בעיר של מכוניות ותקני חנייה מינימליים לרכב פרטי בבניית בתים, עצימת עיניים של הרשויות נוכח חניה על מדרכות ופגיעה נוספת ב[[איזור ידידותי להולכי רגל|נוחות ההליכה]] בעיר, תת-הקצאה של [[מסלולי תחבורה ציבורית]] ותת-פיתוח של [[תחבורה ציבורית]] וכן חקיקה ותמריצים כלכליים שמעודדים שימוש ברכב הפרטי כגון החזרי הוצאות על רכב בעבודה וליסינג.  

דפוסים אלה כוללים:

דפוסים אלה כוללים:

* '''[[פרבור]] ובניה משתרעת''' - בניית בתים צמודי קרקע בצפיפות מגורים נמוכה, חניות ומשטחי דשא גדולים מסביב לבית. הפרבר מכיל אלמנטים נוספים שמובאים בהמשך. צפיפות המגורים הנמוכה מקשה על פתיחת עסקים מקומיים, על פיתוח תחבורה ציבורית, על הליכה ברגל ועל הספקת שירותי רשת כמו ביוב, מים, שיטור ועוד. לדוגמה אוטובוס שאוסף נוסעים מפרבר צריך לכסות שטח גדול יותר, במסלול מתפתל יותר לעומת אוטובוס שנוסע בעיר צפופה. פרוש הדבר הוא זמני נסיעה ארוכים יותר, הורדת התמריץ של נוסעים לנסוע באוטובוס, וייקור ההוצאות של חברות האוטובוסים.  

* '''[[פרבור]] ובניה משתרעת''' - בניית בתים צמודי קרקע בצפיפות מגורים נמוכה, חניות ומשטחי דשא גדולים מסביב לבית. הפרבר מכיל אלמנטים נוספים שמובאים בהמשך. צפיפות המגורים הנמוכה מקשה על פתיחת עסקים מקומיים, על פיתוח תחבורה ציבורית, על הליכה ברגל ועל הספקת שירותי רשת כמו ביוב, מים, שיטור ועוד. לדוגמה אוטובוס שאוסף נוסעים מפרבר צריך לכסות שטח גדול יותר, במסלול מתפתל יותר לעומת אוטובוס שנוסע בעיר צפופה. פרוש הדבר הוא זמני נסיעה ארוכים יותר, הורדת התמריץ של נוסעים לנסוע באוטובוס, וייקור ההוצאות של חברות האוטובוסים.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים וכו' בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, ובכל מקרה צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים וכו' בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, ובכל מקרה צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוהה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה.  

* '''עצי תנועה''' - עצי-תנועה, או היררכיה של כבישים היא חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים (בדרך כלל רחוב חד סטרי) הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). סוג כזה של תכנון עירוני מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה נעשה כדי להביא להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה - יש פחות עומס תנועה, פחות זיהום ופחות תאונות ממכוניות שחוצות את השכונה. מצד שני, לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, השילוב של רחובות ללא מוצא ורחובות ראשיים פרושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. אוטובוס או תחבורה ציבורית רבת קיבולת אחרת כמו רכבת קלה, צריך לבצע מסלול מפותל בתוך השכונה כדי לאסוף נוסעים, ואז לצאת ממנה דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית. עצי תנועה מקובלים בערים כמו מודיעין, ובשכונות חדשות, לעומת זאת בתוך ערים וותיקות כמו מרכז תל אביב ניתן לראות דפוס שונה של "רשת רחובות" - שבה כל רחוב פוגש מספר רחובות, באופן כזה יש יותר קישוריות בין הרחובות הן לתנועה של תחבורה ציבורית והן להולכי רגל.  

* '''עצי תנועה''' - עצי-תנועה, או היררכיה של כבישים היא חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים (בדרך כלל רחוב חד סטרי) הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). סוג כזה של תכנון עירוני מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה נעשה כדי להביא להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה - יש פחות עומס תנועה, פחות זיהום ופחות תאונות ממכוניות שחוצות את השכונה. מצד שני, לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, השילוב של רחובות ללא מוצא ורחובות ראשיים פירושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. אוטובוס או תחבורה ציבורית רבת קיבולת אחרת כמו רכבת קלה, צריך לבצע מסלול מפותל בתוך השכונה כדי לאסוף נוסעים, ואז לצאת ממנה דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית. עצי תנועה מקובלים בערים כמו מודיעין, ובשכונות חדשות, לעומת זאת בתוך ערים וותיקות כמו מרכז תל אביב ניתן לראות דפוס שונה של "רשת רחובות" - שבה כל רחוב פוגש מספר רחובות, באופן כזה יש יותר קישוריות בין הרחובות הן לתנועה של תחבורה ציבורית והן להולכי רגל.  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל ביניהם גורם לכך שמסלול של הולך רגל חייב לבצע עקיפה של כל הבלוק, דבר זה יכול להאריך מאד את מסלול ההליכה הממשי לעומת המרחק האווירי שעל המשתמש לעבור. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצורכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבניית "בתי רכבת" שאופייניים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הוא "סופר בלוק".  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל ביניהם גורם לכך שמסלול של הולך רגל חייב לבצע עקיפה של כל הבלוק, דבר זה יכול להאריך מאד את מסלול ההליכה הממשי לעומת המרחק האווירי שעל המשתמש לעבור. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצורכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבניית "בתי רכבת" שאופייניים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הוא "סופר בלוק".  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב לחניות. עם זאת הפרדת שימושי קרקע מגבירה את התלות ברכב פרטי שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות, חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים.  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב לחניות. עם זאת הפרדת שימושי קרקע מגבירה את התלות ברכב פרטי שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות, חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים.