שינויים

אפשר להתייחס למטבוליזם זה כאל המטבוליזם החיצוני, שכן בניגוד למחזור אקולוגי בשום שלב הוא לא נכנס (לפחות לא באופן רצוני) לתוך הגופים הביולוגיים, אלא מעורב רק בחפצים. אותם תתי הליכים שניתן לזהות במטבוליזם הטבעי ניתנים לזיהוי גם בתהליכי המעורבים בכלכלה, אין מדובר בכך שתהליכים מטבוליים הם משלים עבור התהליך המקביל בכלכלה, אלא ששניהם הם אינסטנציות שונות של אותו דבר - האחד ביולוגי והשני כלכלי:

אפשר להתייחס למטבוליזם זה כאל המטבוליזם החיצוני, שכן בניגוד למחזור אקולוגי בשום שלב הוא לא נכנס (לפחות לא באופן רצוני) לתוך הגופים הביולוגיים, אלא מעורב רק בחפצים. אותם תתי הליכים שניתן לזהות במטבוליזם הטבעי ניתנים לזיהוי גם בתהליכי המעורבים בכלכלה, אין מדובר בכך שתהליכים מטבוליים הם משלים עבור התהליך המקביל בכלכלה, אלא ששניהם הם אינסטנציות שונות של אותו דבר - האחד ביולוגי והשני כלכלי:

* קליטת חומרים מהסביבה - אלו הם פעולות של כריית עופרות ומינרלים (לחקלאות ולתעשייה), שאיבת דלקים, חטיבת עצים, ואגירה במאגרים או תיעול של זרמים של חומרים מהטבע לשם שימושיים חקלאיים או תעשייתים (כמו מים לדוגמה).  

* קליטת חומרים מהסביבה - אלו הם פעולות של כריית עופרות ומינרלים (לחקלאות ולתעשייה), שאיבת דלקים, חטיבת עצים, ואגירה במאגרים או תיעול של זרמים של חומרים מהטבע לשם שימושיים חקלאיים או תעשייתיים (כמו מים לדוגמה).  

* קטבוליזם - פרוק החומרים שנקלטו מהסביבה ליחידותיהם הבסיסיות. תהליך זה מתרחש כאשר מפיקים חומרי גלם שונים. דלק מזוקק, ברזל ומתכות אחרות (שמתקבלות מעופרות מתכת), פלסטיק גולמי, עץ, וכו'. בניגוד לגוף לא מתקבלת בשלב זה אנרגיה (שכן לא מדובר בפירוק של סוכרים), אלא יש להשקיע אנרגיה נוספת.  

* קטבוליזם - פרוק החומרים שנקלטו מהסביבה ליחידותיהם הבסיסיות. תהליך זה מתרחש כאשר מפיקים חומרי גלם שונים. דלק מזוקק, ברזל ומתכות אחרות (שמתקבלות מעופרות מתכת), פלסטיק גולמי, עץ, וכו'. בניגוד לגוף לא מתקבלת בשלב זה אנרגיה (שכן לא מדובר בפירוק של סוכרים), אלא יש להשקיע אנרגיה נוספת.  

* אנבוליזם - בניה מחדש - בנייה של תרכובות מורכבות ומעובדות מהתרכובות הפשוטות - פלדה וסגסוגות מתכת אחרות, תרכובות פלסטיק, עץ מעובד, נייר וכו' (אלו הם חומרי ביניים, שלרוב מכונים גם חומרי גלם היות ובכלכלה יש עוד שלבים רבים נוספים). לאחר מכן יש בנייה של מבנים מורכבים מתרכובות הביניים.בנית מבנים, מכונות, מוצרים והספקה של שרותים, תוך שימוש בחומרי הגלם והמערכות הקיימות בכלכלה. שלב זה כולל בחובו גם את שלב השימוש והצריכה של המוצרים, שמשמשים בעצמם לצורך בניה של מערכות מורכבות אחרות - בין אם הם חברתיות, פיזיות (חיצוניות לגוף), נפשיות או בריאותיות (תוך קישור למטבוליזם הביולוגי).  

* אנבוליזם - בניה מחדש - בנייה של תרכובות מורכבות ומעובדות מהתרכובות הפשוטות - פלדה וסגסוגות מתכת אחרות, תרכובות פלסטיק, עץ מעובד, נייר וכו' (אלו הם חומרי ביניים, שלרוב מכונים גם חומרי גלם היות ובכלכלה יש עוד שלבים רבים נוספים). לאחר מכן יש בנייה של מבנים מורכבים מתרכובות הביניים.בנית מבנים, מכונות, מוצרים והספקה של שירותים, תוך שימוש בחומרי הגלם והמערכות הקיימות בכלכלה. שלב זה כולל בחובו גם את שלב השימוש והצריכה של המוצרים, שמשמשים בעצמם לצורך בניה של מערכות מורכבות אחרות - בין אם הם חברתיות, פיזיות (חיצוניות לגוף), נפשיות או בריאותיות (תוך קישור למטבוליזם הביולוגי).  

* הפרשת הפסולת - זריקת המוצרים ותוצרי הביניים כ"פסולת" שהכלכלה לא נזקקת לה, בתקווה שהביוספרה תטפל בתוצרים אלה או "תעלים" אותם כשם שהביוספרה "מעלימה" (ולמעשה מכניסה מחדש למחזור) את תוצרי הפסולת של גוף ביולוגי.

* הפרשת הפסולת - זריקת המוצרים ותוצרי הביניים כ"פסולת" שהכלכלה לא נזקקת לה, בתקווה שהביוספרה תטפל בתוצרים אלה או "תעלים" אותם כשם שהביוספרה "מעלימה" (ולמעשה מכניסה מחדש למחזור) את תוצרי הפסולת של גוף ביולוגי.

תהליך של אנבוליזם ניתן לחלוקה ל-2 או 3 חלקים. החלק הראשון הוא יצירת חתיכות של תרכובות שימושיות יותר מאשר חומרי היסוד (לדוגמה פלדה או עץ מעובד או נייר). החלק השני הוא השימוש בחומריי הביניים לשם ייצור מבנים מורכבים מבחינה פיזית, ושירותים מורכבים מבחינת האנרגיה המושקעת בהם (החלק השלישי יכול להיות השיווק והצריכה של אותם תוצרים).  

תהליך של אנבוליזם ניתן לחלוקה ל-2 או 3 חלקים. החלק הראשון הוא יצירת חתיכות של תרכובות שימושיות יותר מאשר חומרי היסוד (לדוגמה פלדה או עץ מעובד או נייר). החלק השני הוא השימוש בחומריי הביניים לשם ייצור מבנים מורכבים מבחינה פיזית, ושירותים מורכבים מבחינת האנרגיה המושקעת בהם (החלק השלישי יכול להיות השיווק והצריכה של אותם תוצרים).  

זה הוא תהליך של העלאת אנטרופיה. לפלדה יש אנטרופיה גבוה יותר מאשר לברזל. גוש חומר הוא בעל אנטרופיה מסויימת, כאשר אנו הופכים אותו לכד שרוף האנטרופיה שלו עולה, האנטרופיה שלו עולה עוד כאשר מציירים עליו בצבעים.   

זה הוא תהליך של העלאת אנטרופיה. לפלדה יש אנטרופיה גבוהה יותר מאשר לברזל. גוש חומר הוא בעל אנטרופיה מסויימת, כאשר אנו הופכים אותו לכד שרוף האנטרופיה שלו עולה, האנטרופיה שלו עולה עוד כאשר מציירים עליו בצבעים.   

למערכות (גוף האדם, או קהילה כלשהי) יש "עניין" באינטראקציה עם מערכות מורכבות אחרות, ולא עם תרכובות הומוגניות בעלות אנטרופיה מינימלית. גוש החומר הוא בעל '''פוטנציאל''' להפוך לסוגים שונים של כלים או מערכות - צלחת, ספל או קערת מרק. אבל הוא חסר '''תועלת''' למערכות שלנו כל עוד הוא במצבו הפוטנציאלי. כדי להפוך לבעל ערך בתוך המערכות, עליו לוותר על פוטנציאל האפשרויות שלו ולבחור באחת מהן (תוך הגדלת האנטרופיה) עליו להיות בעל '''צורה ייחודית'''.   

למערכות (גוף האדם, או קהילה כלשהי) יש "עניין" באינטראקציה עם מערכות מורכבות אחרות, ולא עם תרכובות הומוגניות בעלות אנטרופיה מינימלית. גוש החומר הוא בעל '''פוטנציאל''' להפוך לסוגים שונים של כלים או מערכות - צלחת, ספל או קערת מרק. אבל הוא חסר '''תועלת''' למערכות שלנו כל עוד הוא במצבו הפוטנציאלי. כדי להפוך לבעל ערך בתוך המערכות, עליו לוותר על פוטנציאל האפשרויות שלו ולבחור באחת מהן (תוך הגדלת האנטרופיה) עליו להיות בעל '''צורה ייחודית'''.   

ותשובה כללית יותר  - יש נושא של התמחות. עלות הפעלת תגובה כימית המייצרת חומרים הינה בשימור הידע הדרוש לקיום תגובות אלו (בגנים), עלות אנרגטית של שימור ידע זה, ועלות האנרגטית של ההקמה והתחזוקה (הדורשת ידע נוסף ואנרגיה נוספת) של התגובה. בתחילה כל תגובה כימית (ששרדה את מבחן האבולוציה), היא מועילה, ויש "תפוקה שולית עולה" - יש הוצאות קבועות על קיומן של מערכות הגנה, השגת חומר בידוד וכו', והוצאה קטנה להוספת טיפול בעוד תגובה כימית דומה. לאחר מכן, כאשר יש צורך להוסיף תגובות כימיות נוספות הדורשות תנאים כימיים שונים, העלות השולית של הוספת תגובה עשויה להיות קטנה (אם התגובה קרובה) אבל עשויה להיות גבוהה למדי - ייתכן כי אפשרי להשיג את אותם תוצרים בדרכים אחרות, לדוגמה על ידי יחסי סימביוזה עם יצורים אחרים (בתוך הגוף או מחוצה לו), או על ידי אכילה של אוכל מגוון יותר.  

ותשובה כללית יותר  - יש נושא של התמחות. עלות הפעלת תגובה כימית המייצרת חומרים הינה בשימור הידע הדרוש לקיום תגובות אלו (בגנים), עלות אנרגטית של שימור ידע זה, ועלות האנרגטית של ההקמה והתחזוקה (הדורשת ידע נוסף ואנרגיה נוספת) של התגובה. בתחילה כל תגובה כימית (ששרדה את מבחן האבולוציה), היא מועילה, ויש "תפוקה שולית עולה" - יש הוצאות קבועות על קיומן של מערכות הגנה, השגת חומר בידוד וכו', והוצאה קטנה להוספת טיפול בעוד תגובה כימית דומה. לאחר מכן, כאשר יש צורך להוסיף תגובות כימיות נוספות הדורשות תנאים כימיים שונים, העלות השולית של הוספת תגובה עשויה להיות קטנה (אם התגובה קרובה) אבל עשויה להיות גבוהה למדי - ייתכן כי אפשרי להשיג את אותם תוצרים בדרכים אחרות, לדוגמה על ידי יחסי סימביוזה עם יצורים אחרים (בתוך הגוף או מחוצה לו), או על ידי אכילה של אוכל מגוון יותר.  

דבר זה מעלה את השאלה של התמחות ותרמודינמיקה. שאלה זו נכונה גם לגבי פירמות אנושיות. מדוע לעסוק בפעילות אחת, ולקבל שרותים בתוך הפירמה (לדוגמה שרותי מזכירות). ואילו מוצרים אחרים הפירמה מעדיפה לקנות או, לשכור או להעביר לקבלני משנה. הסבר אחד לדבר זה הן [[עלות עסקה]]. אם בכל פעם שהבוס צריך לכתוב מכתב עליו לחפש מזכירה ולחתום על חוזה איתה הדבר הזה כרוך בעלויות עסקה, ולכן הוא יעדיף להעסיק מזכירה בתוך הפירמה.

דבר זה מעלה את השאלה של התמחות ותרמודינמיקה. שאלה זו נכונה גם לגבי פירמות אנושיות. מדוע לעסוק בפעילות אחת, ולקבל שירותים בתוך הפירמה (לדוגמה שרותי מזכירות). ואילו מוצרים אחרים הפירמה מעדיפה לקנות או, לשכור או להעביר לקבלני משנה. הסבר אחד לדבר זה הן [[עלות עסקה]]. אם בכל פעם שהבוס צריך לכתוב מכתב עליו לחפש מזכירה ולחתום על חוזה איתה הדבר הזה כרוך בעלויות עסקה, ולכן הוא יעדיף להעסיק מזכירה בתוך הפירמה.

==ראו גם==

==ראו גם==