שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''כרייה''' (Mining) היא פעולה של הפקת [[מחצבים]] בעלי [[כלכלה|ערך כלכלי]] מתוך קרום [[כדור הארץ]]. לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה ומכונה '''עורק'''.
| |
| [[קובץ:Strip_coal_mining.jpg|ממוזער|[[כריית שטח|מכרה פתוח]] לכריית [[פחם]]|350 px]] | | [[קובץ:Strip_coal_mining.jpg|ממוזער|[[כריית שטח|מכרה פתוח]] לכריית [[פחם]]|350 px]] |
| + | '''כרייה''' (באנגלית: '''Mining''') היא פעולה של הפקת [[מחצבים]] בעלי [[כלכלה|ערך כלכלי]] מתוך קרום [[כדור הארץ]]. לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה ומכונה '''עורק'''. |
| | | |
| עם החומרים הנכרים בעולם נמנים [[ברזל]], [[נחושת]], [[עופרת]], [[זהב]], [[כסף]], [[בוקסיט]], [[ניקל]], [[פחם]], [[יהלומים]], [[אבני חן]], [[אבן גיר]],[[שיש]], [[פוספט]], [[אשלג]], [[מלח בישול]], [[בדיל]], [[אורניום]] ו[[מוליבדן]]. למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך [[חקלאות|חקלאי]], ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם שאיבת [[גז טבעי]] ו[[נפט]]. | | עם החומרים הנכרים בעולם נמנים [[ברזל]], [[נחושת]], [[עופרת]], [[זהב]], [[כסף]], [[בוקסיט]], [[ניקל]], [[פחם]], [[יהלומים]], [[אבני חן]], [[אבן גיר]],[[שיש]], [[פוספט]], [[אשלג]], [[מלח בישול]], [[בדיל]], [[אורניום]] ו[[מוליבדן]]. למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך [[חקלאות|חקלאי]], ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם שאיבת [[גז טבעי]] ו[[נפט]]. |
שורה 18: |
שורה 18: |
| פעילות הכרייה היא פחות מוכרת בציבור הרחב כחלק מתהליך [[ייצור מוצרים|הייצור]], אך במסגרת של [[ניתוח מחזור חיים]] היא נחשבת כאחד השלבים הבעייתיים ביותר בגלל [[טביעת רגל אנרגטית]] גבוהה לעומת שלבים אחרים כמו הייצור עצמו, ובגלל יצירת כמויות גבוהות של [[זיהום תעשייתי]]. | | פעילות הכרייה היא פחות מוכרת בציבור הרחב כחלק מתהליך [[ייצור מוצרים|הייצור]], אך במסגרת של [[ניתוח מחזור חיים]] היא נחשבת כאחד השלבים הבעייתיים ביותר בגלל [[טביעת רגל אנרגטית]] גבוהה לעומת שלבים אחרים כמו הייצור עצמו, ובגלל יצירת כמויות גבוהות של [[זיהום תעשייתי]]. |
| | | |
− | מכרות עלולים לגרום ל[[השפעות סביבתיות|נזק משמעותי לסביבה]] ולבריאות הציבור בשל פיזור שילוב של [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] הצפות, [[בירוא יערות]], [[קיטוע שטחי מחייה]] ועוד. פעמים רבות יש פיזור של של מינרלים רעילים מהפסולת והסיגים הנותרים לאחר הפקת המחצב מהעפרה ונוצרת בעייה של [[זיהום מי התהום]] ושל הגשם המחלחלים דרכם. לעיתים קרובות ישנם מפעלי הפקה של [[חומרי גלם]] בסמוך למתקני הכרייה. אלו משתמשים לעיתים קרובות בחומצות חזקות כדי להפיק את המתכות ותורמים לזיהום הקרקע. | + | מכרות עלולים לגרום ל[[השפעות סביבתיות|נזק משמעותי לסביבה]] ולבריאות הציבור בשל פיזור שילוב של [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] הצפות, [[בירוא יערות]], [[קיטוע שטחי מחייה]] ועוד. פעמים רבות יש פיזור של של מינרלים רעילים מהפסולת והסיגים הנותרים לאחר הפקת המחצב מהעפרה ונוצרת בעיה של [[זיהום מי התהום]] ושל הגשם המחלחלים דרכם. לעיתים קרובות ישנם מפעלי הפקה של [[חומרי גלם]] בסמוך למתקני הכרייה. אלו משתמשים לעיתים קרובות בחומצות חזקות כדי להפיק את המתכות ותורמים לזיהום הקרקע. |
| | | |
| פעולות כרייה עלולות לגרום ל[[בליית קרקע]], היווצרות בורות ושקיעה בתת-הקרקע, פגיעה בבעלי חיים ובצומח ו[[חומר חלקיקי|זיהום אבק נשימתי]]. | | פעולות כרייה עלולות לגרום ל[[בליית קרקע]], היווצרות בורות ושקיעה בתת-הקרקע, פגיעה בבעלי חיים ובצומח ו[[חומר חלקיקי|זיהום אבק נשימתי]]. |
שורה 31: |
שורה 31: |
| כרייה כרוכה בבעיות בטיחות שונות. הדבר כולל התמוטטות של מכרות ולכידת הכורים במכרה וכן מחלות ריאה של הכורים (בכרייה של [[פחם]] לדוגמה). היבטים אלה נוגעים לכרייה במכרות סגורים. כיום, לפחות במדינות מערביות מכרות פתוחים הם נפוצים יותר. כמו כן לעיתים קרובות כרוכה כרייה במדינות עניות בניצול הכורים, בסכסוכי גבולות, ב[[שחיתות]], מלחמות ועוד. היבטים אלה נפוצים למדי במדינות אפריקה ודרום אמריקה. | | כרייה כרוכה בבעיות בטיחות שונות. הדבר כולל התמוטטות של מכרות ולכידת הכורים במכרה וכן מחלות ריאה של הכורים (בכרייה של [[פחם]] לדוגמה). היבטים אלה נוגעים לכרייה במכרות סגורים. כיום, לפחות במדינות מערביות מכרות פתוחים הם נפוצים יותר. כמו כן לעיתים קרובות כרוכה כרייה במדינות עניות בניצול הכורים, בסכסוכי גבולות, ב[[שחיתות]], מלחמות ועוד. היבטים אלה נפוצים למדי במדינות אפריקה ודרום אמריקה. |
| | | |
− | בעיות חברתיות הנוגעות לכורים נובע מכך שאין צורך ב[[הון אנושי]] גבוהה או ב[[הון חברתי]] גבוה לשם ביצוע הכרייה עצמה. לעיתים [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של המכרה, גורמות לפגיעה בקרקעות סביב המכרה, דבר שפוגע ב[[חקלאות]], והדבר מייצר זרם של חקלאים או דייגים לשעבר שאיבדו את מקור פרנסתם ומוכנים לעבוד בשכר רעב. | + | בעיות חברתיות הנוגעות לכורים נובע מכך שאין צורך ב[[הון אנושי]] גבוה או ב[[הון חברתי]] גבוה לשם ביצוע הכרייה עצמה. לעיתים [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של המכרה, גורמות לפגיעה בקרקעות סביב המכרה, דבר שפוגע ב[[חקלאות]], והדבר מייצר זרם של חקלאים או דייגים לשעבר שאיבדו את מקור פרנסתם ומוכנים לעבוד בשכר רעב. |
| | | |
| כרייה על כל סוגיה עלולה לגרור [[המחלה ההולנדית|מחלה הולנדית]] - פגיעה בייצוא של תעשיות אחרות בגלל העלאת שער המטבע, או בגלל הטייה מבנית - תת השקעה בחינוך וב[[הון אנושי]] בגלל השקעות בתעשיות כרייה. מקרים מפורסמים של מחלה הולנדית כזו כוללים את כריית הכסף בדרום אמריקה ושקיעת האימפריה הספרדית, הפקת [[נפט]] בהולנד והפקת נפט במדינות ערב. | | כרייה על כל סוגיה עלולה לגרור [[המחלה ההולנדית|מחלה הולנדית]] - פגיעה בייצוא של תעשיות אחרות בגלל העלאת שער המטבע, או בגלל הטייה מבנית - תת השקעה בחינוך וב[[הון אנושי]] בגלל השקעות בתעשיות כרייה. מקרים מפורסמים של מחלה הולנדית כזו כוללים את כריית הכסף בדרום אמריקה ושקיעת האימפריה הספרדית, הפקת [[נפט]] בהולנד והפקת נפט במדינות ערב. |
שורה 60: |
שורה 60: |
| * [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652603000751/ Developing a framework for sustainable development indicators for the mining and minerals industry], Adisa Azapagic, Journal of Cleaner Production | | * [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652603000751/ Developing a framework for sustainable development indicators for the mining and minerals industry], Adisa Azapagic, Journal of Cleaner Production |
| , 2004 | | , 2004 |
− | * [http://www.accenture.com/us-en/Pages/insight-sustainable-energy-metals-mining-industry.aspx אנרגיה מתחדשת לכולם: הזדמניות לתעשיית הכרייה והמתכות] מחקר מסחרי עבור האו"ם לזיהוי 6 נקודות חסכון אנרגיה בתעשיות אלה, אוקטובר 2012 | + | * [http://www.accenture.com/us-en/Pages/insight-sustainable-energy-metals-mining-industry.aspx אנרגיה מתחדשת לכולם: הזדמנויות לתעשיית הכרייה והמתכות] מחקר מסחרי עבור האו"ם לזיהוי 6 נקודות חסכון אנרגיה בתעשיות אלה, אוקטובר 2012 |
− | *[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-168172-00.html?tag=23-25-40 שבט הררי בהודו נלחם בחברת כרייה בינלאומית] מאבק סביב מכרה בוקסיט, חדשות מחלקה ראשונה, 19/07/2008 | + | * [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-168172-00.html?tag=23-25-40 שבט הררי בהודו נלחם בחברת כרייה בינלאומית] מאבק סביב מכרה בוקסיט, חדשות מחלקה ראשונה, 19.07.008 |
| {{זיהום}} | | {{זיהום}} |
| [[קטגוריה:מחצבים|*]] | | [[קטגוריה:מחצבים|*]] |