שינויים

[[שימושי קרקע|שטח הקרקע]] הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף [[חקלאות בישראל|הקרקע החקלאית הזמינה בישראל]]. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. גם משאבי המים שבהם תלויה חקלאות הבשר גבוהים בהרבה מהיכולות של [[משק המים בישראל]]. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מחריף את [[מזון בישראל|התלות של ישראל ביבוא מזון בסיסי]]  ומערער את [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] וה[[קיימות]] של מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה{{הערה|שם=אקולוגיה2015}}

[[שימושי קרקע|שטח הקרקע]] הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף [[חקלאות בישראל|הקרקע החקלאית הזמינה בישראל]]. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. גם משאבי המים שבהם תלויה חקלאות הבשר גבוהים בהרבה מהיכולות של [[משק המים בישראל]]. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מחריף את [[מזון בישראל|התלות של ישראל ביבוא מזון בסיסי]]  ומערער את [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] וה[[קיימות]] של מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה{{הערה|שם=אקולוגיה2015}}

השירות הווטרירני מפרסם רשימת מפעלים בפיקוח. מתוכן ניתן למצוא 6 משחתות בישראל שמיועדות לשחוט תרנגולות ותרנגולי הודו לצרכי ייצוא לארצות הברית, לאיחוד האירופי ולקנדה. סה"כ מדובר בשחיטה של מעל 530 אלף תרנגולות ביום לצרכי ייצוא.  

השירות הווטרירני מפרסם רשימת מפעלים הקשורים לייצוא מזון מהחי.{{הערה|[ הפיקוח על מוצרים מהחי https://foodinspection.org/establishments/exportEstablishmentsListReport.aspx ],  המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}מתוכן ניתן למצוא 6 משחתות בישראל שמיועדות לשחוט תרנגולות ותרנגולי הודו לצרכי ייצוא לארצות הברית, לאיחוד האירופי ולקנדה. סה"כ מדובר בשחיטה של מעל 530 אלף תרנגולות ביום לצרכי ייצוא.  

{| {{table}}

{| {{table}}