שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''אמפתיה''' (Empathy) היא מצב רגשי שבו יש זיהוי של מצבו הנפשי או מצב פיסי של מצוקה של האחר, הזדהות איתו ורצון לסייע לו. האמפתיה מושפעת הן מתהליכים רגשיים מידיים ואינסטינקטיביים (תגובת מראה) שבני אדם ויצורים אחרים נולדים איתם והן מתהליכים קוגניטיביים שקיימים בבני אדם וככל הנראה גם ביצורים אחרים, ויכולים להתפתח עם החיים או לעבור התדרדרות. בתהליך האמפתיה מתפתחת רגישות, דאגה ואכפתיות כלפי האחר. התנהגות אמפתית מופיעה בדרך כלל כתגובה למצוקה אצל הזולת. | + | '''אמפתיה''' (באנגלית: '''Empathy''') היא מצב רגשי שבו יש זיהוי של מצבו הנפשי או מצב פיסי של מצוקה של האחר, הזדהות איתו ורצון לסייע לו. האמפתיה מושפעת הן מתהליכים רגשיים מידיים ואינסטינקטיביים (תגובת מראה) שבני אדם ויצורים אחרים נולדים איתם והן מתהליכים קוגניטיביים שקיימים בבני אדם וככל הנראה גם ביצורים אחרים, ויכולים להתפתח עם החיים או לעבור התדרדרות. בתהליך האמפתיה מתפתחת רגישות, דאגה ואכפתיות כלפי האחר. התנהגות אמפתית מופיעה בדרך כלל כתגובה למצוקה אצל הזולת. |
| | | |
| בעבר היה נהוג לחשוב שאמפתיה היא תכונה אנושית, אבל בשנים האחרונות קיימים מחקרים שמראים שיונקים מרגישים אמפתיה כלפי יונקים אחרים בני אותו מין או אפילו ממין אחר, וכן עדויות ומחקרים על סיוע ליצורים אחרים מצד בעלי חיים שונים. אמפתיה היא אמצעי חשוב בכל הנושא של גידול ילדים וכן בהקשרים אחרים של המין האנושי. מקרים של חוסר אמפתיה כלפי בני אדם אחרים עלולים להיות מעורבים במקרים של לינץ' ואף רצח עם. | | בעבר היה נהוג לחשוב שאמפתיה היא תכונה אנושית, אבל בשנים האחרונות קיימים מחקרים שמראים שיונקים מרגישים אמפתיה כלפי יונקים אחרים בני אותו מין או אפילו ממין אחר, וכן עדויות ומחקרים על סיוע ליצורים אחרים מצד בעלי חיים שונים. אמפתיה היא אמצעי חשוב בכל הנושא של גידול ילדים וכן בהקשרים אחרים של המין האנושי. מקרים של חוסר אמפתיה כלפי בני אדם אחרים עלולים להיות מעורבים במקרים של לינץ' ואף רצח עם. |
שורה 6: |
שורה 6: |
| מקור המושג "אמפתיה" הוא במילה היוונית ἐμπάθεια) empatheia,"אמפתיה"), שפירושו המילולי "קרבה גופנית". המושג אומץ בסוף המאה ה-19 על ידי הפילוסוף הגרמני תיאודור ליפס, תחת המינוח בגרמנית Einfühlung, שפירושו "להרגיש כלפי", או "להרגיש לתוך". ליפס ביקש להשתמש במושג כדי לתאר את החוויה האסתטית באומנות, מזווית המבט של הצופה ביצירה. רק מאוחר יותר קיבל המושג את משמעותו המקובלת היום, בתחום מדעי-החברה, בעיקר בעקבות עבודתו של וילהלם דילתיי. | | מקור המושג "אמפתיה" הוא במילה היוונית ἐμπάθεια) empatheia,"אמפתיה"), שפירושו המילולי "קרבה גופנית". המושג אומץ בסוף המאה ה-19 על ידי הפילוסוף הגרמני תיאודור ליפס, תחת המינוח בגרמנית Einfühlung, שפירושו "להרגיש כלפי", או "להרגיש לתוך". ליפס ביקש להשתמש במושג כדי לתאר את החוויה האסתטית באומנות, מזווית המבט של הצופה ביצירה. רק מאוחר יותר קיבל המושג את משמעותו המקובלת היום, בתחום מדעי-החברה, בעיקר בעקבות עבודתו של וילהלם דילתיי. |
| | | |
− | המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוריוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוריונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ] | + | המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוירוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוירונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ] |
| | | |
| המנגנון המחשבתי-תפיסתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, הוא קשור לאונה הקדמית במוח ויכול להתפתח עם התבגרות האדם וצבירת חוויות וכן עקב לימוד והבנה. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ] | | המנגנון המחשבתי-תפיסתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, הוא קשור לאונה הקדמית במוח ויכול להתפתח עם התבגרות האדם וצבירת חוויות וכן עקב לימוד והבנה. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ] |
שורה 24: |
שורה 24: |
| | | |
| ==מושא האמפתיה== | | ==מושא האמפתיה== |
− | אמפתיה היא חזקה במיוחד כאשר חווים אותה כלפי בני משפחה או חברים. בניסויים של המנגנון הרגשי של אמפתיה רואים כי נוריוני מראה פועלים חזק יותר כאשר אנו עדים לסבל של אדם קרוב לנו. אמפתיה כזו יכולה להתרחש גם כלפי אנשים שמזכירים לנו קרוב משפחה. לדוגמה אמא של פרופ' תלמה הנדלר ניצלה בשואה עקב סיוע של רופאה שחשבה שהיא דומה לבתה שלה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450] | + | אמפתיה היא חזקה במיוחד כאשר חווים אותה כלפי בני משפחה או חברים. בניסויים של המנגנון הרגשי של אמפתיה רואים כי נוירוני מראה פועלים חזק יותר כאשר אנו עדים לסבל של אדם קרוב לנו. אמפתיה כזו יכולה להתרחש גם כלפי אנשים שמזכירים לנו קרוב משפחה. לדוגמה אמא של פרופ' תלמה הנדלר ניצלה בשואה עקב סיוע של רופאה שחשבה שהיא דומה לבתה שלה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450] |
| | | |
| ה"אחר" איתו חשים אמפתיה יכול להשתנות בהתאם לרקע התרבותי והאידאולוגי של בני אדם. בני אדם מדחיקים סוגים שונים של אמפתיה בטענות וצידוקים שונים. בקרב [[זכויות בעלי חיים|פעילי זכויות בעלי חיים]], [[טבעונים]] ו[[צמחונים]] קיימת בדרך כלל אמפתיה כלפי סבלם של בעלי חיים. אפתיה זו חזקה יותר כלפי בעלי חיים דומים לאדם כמו יונקים. אמפתיה זו מתפתחת גם עקב חשיפה לסרטים על סבלם של בעלי החיים בבתי מטבחיים וכן כחלק מתהליכי הגידול שלהם ב[[תעשיית המזון מהחי]] הכוללת פרקטיקות שונות של הטלת מומים, הרג זכרים בילדותם, עיקור, הפרדת הורים מילדיהם וכו'. | | ה"אחר" איתו חשים אמפתיה יכול להשתנות בהתאם לרקע התרבותי והאידאולוגי של בני אדם. בני אדם מדחיקים סוגים שונים של אמפתיה בטענות וצידוקים שונים. בקרב [[זכויות בעלי חיים|פעילי זכויות בעלי חיים]], [[טבעונים]] ו[[צמחונים]] קיימת בדרך כלל אמפתיה כלפי סבלם של בעלי חיים. אפתיה זו חזקה יותר כלפי בעלי חיים דומים לאדם כמו יונקים. אמפתיה זו מתפתחת גם עקב חשיפה לסרטים על סבלם של בעלי החיים בבתי מטבחיים וכן כחלק מתהליכי הגידול שלהם ב[[תעשיית המזון מהחי]] הכוללת פרקטיקות שונות של הטלת מומים, הרג זכרים בילדותם, עיקור, הפרדת הורים מילדיהם וכו'. |
שורה 57: |
שורה 57: |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Empathy אמפתיה] בויקיפדיה האנגלית | + | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Empathy אמפתיה] בוויקיפדיה האנגלית |
| * [http://he.shvoong.com/social-sciences/psychology/166203-%D7%90%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA/ אמפתיה רגשית ואמפתיה קוגניטיבית] | | * [http://he.shvoong.com/social-sciences/psychology/166203-%D7%90%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA/ אמפתיה רגשית ואמפתיה קוגניטיבית] |
| * [https://www.amazon.com/Age-Empathy-Natures-Lessons-Society/dp/0307407772 עידן האמפתיה], ספרו של חוקר הפרימטים Frans de Waal ,2008 | | * [https://www.amazon.com/Age-Empathy-Natures-Lessons-Society/dp/0307407772 עידן האמפתיה], ספרו של חוקר הפרימטים Frans de Waal ,2008 |