שינויים

תת אלוף ישעיהו (שייקה) ברקת היה בעברו טייס וקצין מוערך מאד מחיל האוויר. כיהן כמפקד ענף המודיעין בחיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ועוזר הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים. בתקופת כהונתו של ברקת בראש ענף המודיעין הורחבה מאוד פעילותו והוכנה התשתית המודיעינית ל"מבצע מוקד" בו חוסלה היכולת המבצעית של חילות האוויר הערבים במלחמת ששת הימים, דבר שאיפשר שליטה אווירית מלאה של חיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA] ברקת נחשב ל"מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה ומלווה אותו מאז שנות השמונים. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם". עד לחשיפת פרשת הצוללות בשנת 2016, ברקת היה איש דיסקרטי שמעולם לא שוחח עם עיתונאים. {{הערה|שם=kaspit24112016| בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-564514 להרים את המסך: גרסתו המלאה של "מר צוללות" שייקה ברקת], מעריב, 24/11/2016}} אהוד ברק כתב על שייקה ברקת "אחרי 67 במבצעים בעורף האויב, סמכתי כעיוור על המילה של שייקה ברקת. משוכנע שהוא דובר אמת גם היום." {{הערה|שם=bergman|רונן ברגמן, [http://www.themarker.com/news/1.3132657 "איימו על הגרמנים: בלי מיקי גנור לא נקנה מכם צוללות"],ynet 25.11.2016}}

תת אלוף ישעיהו (שייקה) ברקת היה בעברו טייס וקצין מוערך מאד מחיל האוויר. כיהן כמפקד ענף המודיעין בחיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ועוזר הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים. בתקופת כהונתו של ברקת בראש ענף המודיעין הורחבה מאוד פעילותו והוכנה התשתית המודיעינית ל"מבצע מוקד" בו חוסלה היכולת המבצעית של חילות האוויר הערבים במלחמת ששת הימים, דבר שאיפשר שליטה אווירית מלאה של חיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA] ברקת נחשב ל"מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה ומלווה אותו מאז שנות השמונים. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם". עד לחשיפת פרשת הצוללות בשנת 2016, ברקת היה איש דיסקרטי שמעולם לא שוחח עם עיתונאים. {{הערה|שם=kaspit24112016| בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-564514 להרים את המסך: גרסתו המלאה של "מר צוללות" שייקה ברקת], מעריב, 24/11/2016}} אהוד ברק כתב על שייקה ברקת "אחרי 67 במבצעים בעורף האויב, סמכתי כעיוור על המילה של שייקה ברקת. משוכנע שהוא דובר אמת גם היום." {{הערה|שם=bergman|רונן ברגמן, [http://www.themarker.com/news/1.3132657 "איימו על הגרמנים: בלי מיקי גנור לא נקנה מכם צוללות"],ynet 25.11.2016}}

לאחר חשיפת פרשת הצוללות העיד ברקת כי אחרי שנים שבהם ייצג את תינסקרופ הוא הוחלף על ידי מיקי גנור בהוראת מפקד חיל הים ולא ביוזמת התאגיד ובמעורבות של שטייניץ ומקורבו [[אבריאל בר יוסף]] וזאת על רקע של קבלת דמי תיווך גבוהים מצד גנור.{{הערה|שם=kaspit24112016}}

לאחר חשיפת פרשת הצוללות העיד ברקת כי אחרי שנים שבהם ייצג את תיסנקרופ הוא הוחלף על ידי מיקי גנור בהוראת מפקד חיל הים ולא ביוזמת התאגיד ובמעורבות של שטייניץ ומקורבו [[אבריאל בר יוסף]] וזאת על רקע של קבלת דמי תיווך גבוהים מצד גנור.{{הערה|שם=kaspit24112016}}

באזור מאי-יוני 2009 הגיע מנכ"ל תינסקרופ, וולטר פרייטיג, לביקור בישראל. לפי ברקת פרייטיג והוא היו בקשרי ידידות מעולים מזה שנים. לפי דברי רקת תואמה להם פגישה עם מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני), מי שהודח לאחר מכן בגלל מעורבותו בפרשיות בר חשפנות.  "אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו [[אבריאל בר יוסף]], תא"ל לשעבר בחיל הים ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בוא נעלה? המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום."{{הערה|שם=bergman}}{{הערה|שם =druker24112016|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1220364 האיש שהוחלף במיקי גנור למקורביו: "נאמר לי שאיתי לא יקנו יותר צוללות מהגרמנים"], נענע 10, 24.11.2016}}

באזור מאי-יוני 2009 הגיע מנכ"ל תיסנקרופ, וולטר פרייטיג, לביקור בישראל. לפי ברקת פרייטיג והוא היו בקשרי ידידות מעולים מזה שנים. לפי דברי רקת תואמה להם פגישה עם מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני), מי שהודח לאחר מכן בגלל מעורבותו בפרשיות בר חשפנות.  "אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו [[אבריאל בר יוסף]], תא"ל לשעבר בחיל הים ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בוא נעלה? המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום."{{הערה|שם=bergman}}{{הערה|שם =druker24112016|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1220364 האיש שהוחלף במיקי גנור למקורביו: "נאמר לי שאיתי לא יקנו יותר צוללות מהגרמנים"], נענע 10, 24.11.2016}}

לפי ברקת, מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, יובל שטייניץ. אבריאל בר יוסף, הוא מקורב של שטייניץ..{{הערה|שם=kaspit24112016}} לפי ברקת: "המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם אבריאל בר יוסף ומיקי גנור, 'האיש הזה מטורף', אמר לי המנכ"ל. 'אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5%'. המנכ"ל התייחס למיקי גנור. אני בכלל לא הכרתי את מיקי גנור, באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי. שאלתי אותו מיהו והוא אמר שהוא מיקי גנור." {{הערה|שם=bergman}} {{הערה|שם =druker24112016}}

לפי ברקת, מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, יובל שטייניץ. אבריאל בר יוסף, הוא מקורב של שטייניץ..{{הערה|שם=kaspit24112016}} לפי ברקת: "המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם אבריאל בר יוסף ומיקי גנור, 'האיש הזה מטורף', אמר לי המנכ"ל. 'אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5%'. המנכ"ל התייחס למיקי גנור. אני בכלל לא הכרתי את מיקי גנור, באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי. שאלתי אותו מיהו והוא אמר שהוא מיקי גנור." {{הערה|שם=bergman}} {{הערה|שם =druker24112016}}

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}} עלות העסקה מוערכת בג-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116}} פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליארד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.  

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}} עלות העסקה מוערכת בכ-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116}} פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליארד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.  

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}

==רכישת צוללות דולפין==

==רכישת צוללות דולפין==

{{הפניה לערך מורחב|פרשת הצוללות}}

{{הפניה לערך מורחב|פרשת הצוללות}}

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג תינסקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "{{הערה|שם=bergman}}

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג תיסנקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "{{הערה|שם=bergman}}

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הביטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצליחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] העסקה שבה ועלתה. גורמים ביטחוניים החלו במשא ומתן מהיר עם תיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות.  בנובמבר 2016 נחתם הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב. בסוף של אותו חודש חשף העיתונאי רביב דרוקר על מעורבותו של עורך הדין דוד שמרון בנושא הצוללות (מכתב ששלח למשרד הביטחון) תוך כדי שהוא מייצג את גנור בנושא תחזוקת כלי שיט של חיל הים.  

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הביטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצליחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] העסקה שבה ועלתה. גורמים ביטחוניים החלו במשא ומתן מהיר עם תיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות.  בנובמבר 2016 נחתם הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב. בסוף של אותו חודש חשף העיתונאי רביב דרוקר על מעורבותו של עורך הדין דוד שמרון בנושא הצוללות (מכתב ששלח למשרד הביטחון) תוך כדי שהוא מייצג את גנור בנושא תחזוקת כלי שיט של חיל הים.  

גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.

גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.

לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, מ-20 בנובמבר 2016, טוען כי [[דוד שמרון]] ומיקי גנור נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורן, בקיץ 2016. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים. לטענתו גנור תאר מצב שבו חיל הים תומך בהפרטת המספנות והעברתן לידי המספנות הגרמניות. {{הערה|יוסי יהושוע, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4881922,00.html שיטת שמרון], ידיעות אחרונות, 21.11.2016}} קיום הפגישה נודע בסופו של דבר לעיתונאי רביב דרוקר, שפרסם אותה בנובמבר 2016.דבר זה הוביל לתחילת [[פרשת הצוללות]] על קשרים כביכול בין עורך הדין של ראש הממשלה, דוד שמרון, גנור ואנשים בדרג הפוליטי והצבאי שלקחו החלטות ביחס לרכש הצוללות או תחזוקתן. הנושא נבדק על ידי המשטרה, ובפברואר 2017 הוכרזה באופן רשמי חקירה משטרתית של הפרשה.

לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, מ-20 בנובמבר 2016, טוען כי [[דוד שמרון]] ומיקי גנור נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בקיץ 2016. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים. לטענתו גנור תאר מצב שבו חיל הים תומך בהפרטת המספנות והעברתן לידי המספנות הגרמניות. {{הערה|יוסי יהושוע, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4881922,00.html שיטת שמרון], ידיעות אחרונות, 21.11.2016}} קיום הפגישה נודע בסופו של דבר לעיתונאי רביב דרוקר, שפרסם אותה בנובמבר 2016.דבר זה הוביל לתחילת [[פרשת הצוללות]] על קשרים כביכול בין עורך הדין של ראש הממשלה, דוד שמרון, גנור ואנשים בדרג הפוליטי והצבאי שלקחו החלטות ביחס לרכש הצוללות או תחזוקתן. הנושא נבדק על ידי המשטרה, ובפברואר 2017 הוכרזה באופן רשמי חקירה משטרתית של הפרשה.

==מפעל לייצור אמוניה בנגב==

==מפעל לייצור אמוניה בנגב==

ממשלת ישראל מנסה לפנות את [[מיכל האמוניה בחיפה]] אל הנגב ובכך להקטין את הסיכון הביטחוני. כמו כן יש רצון לייצר [[אמוניה]] ובכך לקבל רווחיות גבוה יותר מהגז הטבעי. לפי ליאור גוטמן מ"כלכליסט", טיסנקרופ היתה שותפה לאחת הקבוצות המובילות במכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב. גנור היה מעורב בגיבוש ההצעה של החברה. {{הערה|שם=gutman201116}}

ממשלת ישראל מנסה לפנות את [[מיכל האמוניה בחיפה]] אל הנגב ובכך להקטין את הסיכון הביטחוני. כמו כן יש רצון לייצר [[אמוניה]] ובכך לקבל רווחיות גבוה יותר מהגז הטבעי. לפי ליאור גוטמן מ"כלכליסט", טיסנקרופ הייתה שותפה לאחת הקבוצות המובילות במכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב. גנור היה מעורב בגיבוש ההצעה של החברה. {{הערה|שם=gutman201116}}

==ראו גם==

==ראו גם==