שורה 19: |
שורה 19: |
| הספר מוקדש לבשביס-זינגר, חתן [[פרס נובל לספרות]] שבני משפחתו נרצחו בשואה, שלחם למען [[זכויות בעלי חיים]] וביצע הקבלות בין היחס של הנאצים ואנטישמים ליהודים לבין היחס של בני האדם לבעלי החיים. לדוגמה בספר "שונאים, סיפור האהבה", בספר "העבד" ועוד. | | הספר מוקדש לבשביס-זינגר, חתן [[פרס נובל לספרות]] שבני משפחתו נרצחו בשואה, שלחם למען [[זכויות בעלי חיים]] וביצע הקבלות בין היחס של הנאצים ואנטישמים ליהודים לבין היחס של בני האדם לבעלי החיים. לדוגמה בספר "שונאים, סיפור האהבה", בספר "העבד" ועוד. |
| | | |
− | ההקבלה בין מעשי הנאצים כלפי היהודים לבין היחס של בני האדם לבעלי החיים לא נעשתה לראשונה על ידי פטרסון, היא מופיעה, למשל, גם בספרו של עזריאל קרליבך, "הודו, יומן דרכים", שיצא בשנות ה-50. ]],{{הערה|עזריאל קרליבך, '''הודו, יומן דרכים''', עמ' 47-46.}} | + | ההקבלה בין מעשי הנאצים כלפי היהודים לבין היחס של בני האדם לבעלי החיים לא נעשתה לראשונה על ידי פטרסון, היא מופיעה, למשל, גם בספרו של עזריאל קרליבך, "הודו, יומן דרכים", שיצא בשנות ה-50.]],{{הערה|עזריאל קרליבך, '''הודו, יומן דרכים''', עמ' 47-46.}} |
| | | |
| לפילוסוף היהודי-גרמני תיאודור אדורנו מיוחסת האמירה: | | לפילוסוף היהודי-גרמני תיאודור אדורנו מיוחסת האמירה: |
שורה 40: |
שורה 40: |
| בהמשך טוען פטרסון כי יחס זה לבעלי-החיים, פתח פתח ליחס דומה כלפי קבוצות של בני אדם ש"הורדו" לדרגה של חיות. לפי טענתו השוואה בין קבוצת בני אדם לחיות, בתרבות שבה היחס לחיות הוא היררכי, מקלה על ביצוע של פגיעה, ניצול, עבדות או רצח. כך למשל, טענו הלבנים בארצות הברית כי השחורים קרובים יותר לקוף או שיש להם טבע חייתי, ולכן מותר ואף רצוי לסחור בהם כעבדים ולשלול מהם זכויות פוליטיות רבות שינתנו ללבנים. השוואה ליצורים שאינם אדם לשם צידוק של יחס אכזרי אליהם שימשה גם את האנטישמיות. הטורקים כינו את הארמנים "בקר" במסגרת השואה הארמנית, והנאצים הציגו את היהודים כחולדות וכחזירים. היות ושחיטה או הרג של בעלי חיים כמו חזירים, בקר או חולדות הוא דבר לגיטימי, הרג של בני אדם שהם "חיות" הוא דבר לגיטימי. | | בהמשך טוען פטרסון כי יחס זה לבעלי-החיים, פתח פתח ליחס דומה כלפי קבוצות של בני אדם ש"הורדו" לדרגה של חיות. לפי טענתו השוואה בין קבוצת בני אדם לחיות, בתרבות שבה היחס לחיות הוא היררכי, מקלה על ביצוע של פגיעה, ניצול, עבדות או רצח. כך למשל, טענו הלבנים בארצות הברית כי השחורים קרובים יותר לקוף או שיש להם טבע חייתי, ולכן מותר ואף רצוי לסחור בהם כעבדים ולשלול מהם זכויות פוליטיות רבות שינתנו ללבנים. השוואה ליצורים שאינם אדם לשם צידוק של יחס אכזרי אליהם שימשה גם את האנטישמיות. הטורקים כינו את הארמנים "בקר" במסגרת השואה הארמנית, והנאצים הציגו את היהודים כחולדות וכחזירים. היות ושחיטה או הרג של בעלי חיים כמו חזירים, בקר או חולדות הוא דבר לגיטימי, הרג של בני אדם שהם "חיות" הוא דבר לגיטימי. |
| | | |
− | במאה ה-19, ההשוואה בין בני קבוצות של בני אדם לחיות, קיבלה חיזוק מטעם [[פסבדו-מדע]], של [[תורת הגזע]] שהוא עיוות של [[תורת האבולוציה]]. אחד הגורמים המרכזיים לבלבול היא הטענה כי "החזק שורד" או "החכם שורד" בניגוד לטענה המקורית של המתאים שורד . הדבר מהווה הד לטענה שקיימת עד היום בקרב רבים לפיה לאבולוציה יש כיוון והיא מקדמת כיבכול [[קדמה]]. באופן דומה לטענה בדבר עליונות האדם על המינים האחרים, מדענים אירופאים פיתחו תאוריות לפיהן הגבר נעלה על האישה, וה"גזע" האירופאי נעלה על יהודים, שחורים, סינים וכו'. טענות אלו נוצלו בידי האירופאים כדי להצדיק את המצב הקיים בנושאים כמו [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון פוליטי]] , אפליה, [[קולוניאליזם]], או מניעת זכות הצבעה מנשים. | + | במאה ה-19, ההשוואה בין בני קבוצות של בני אדם לחיות, קיבלה חיזוק מטעם [[פסבדו-מדע]], של [[תורת הגזע]] שהוא עיוות של [[תורת האבולוציה]]. אחד הגורמים המרכזיים לבלבול היא הטענה כי "החזק שורד" או "החכם שורד" בניגוד לטענה המקורית של המתאים שורד. הדבר מהווה הד לטענה שקיימת עד היום בקרב רבים לפיה לאבולוציה יש כיוון והיא מקדמת כיבכול [[קדמה]]. באופן דומה לטענה בדבר עליונות האדם על המינים האחרים, מדענים אירופאים פיתחו תאוריות לפיהן הגבר נעלה על האישה, וה"גזע" האירופאי נעלה על יהודים, שחורים, סינים וכו'. טענות אלו נוצלו בידי האירופאים כדי להצדיק את המצב הקיים בנושאים כמו [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון פוליטי]], אפליה, [[קולוניאליזם]], או מניעת זכות הצבעה מנשים. |
| | | |
| ==עבדות וביות בעלי חיים== | | ==עבדות וביות בעלי חיים== |
שורה 106: |
שורה 106: |
| * ד"ר אושי שהם-קראוס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4061537,00.html כל יום טרבלינקה: גזענות, ניצול בעלי חיים וכלכלה], ynet, 29.04.2011 | | * ד"ר אושי שהם-קראוס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4061537,00.html כל יום טרבלינקה: גזענות, ניצול בעלי חיים וכלכלה], ynet, 29.04.2011 |
| * אלי פיטקובסקי, עמית קרביץ [http://eretzacheret.org.il/%d7%9e%d7%99-%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8%d7%99/ מי כאן לא מוסרי], מאמר ביקורת על האנלוגיה בין השואה לבין תעשיית בעלי החיים. ארץ אחרת, ספטמבר 2014 | | * אלי פיטקובסקי, עמית קרביץ [http://eretzacheret.org.il/%d7%9e%d7%99-%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8%d7%99/ מי כאן לא מוסרי], מאמר ביקורת על האנלוגיה בין השואה לבין תעשיית בעלי החיים. ארץ אחרת, ספטמבר 2014 |
− | * גיא אסיף, [http://www.cmw.co.il/%D7%9E%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9C/ מנקודת מבטו של השניצל] קטעים נבחרים מהכתבה שהתפרסמה במוסף סופשבוע של "מעריב" 1/9/2000, באתר "אנונימוס". | + | * גיא אסיף, [http://www.cmw.co.il/%D7%9E%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9C/ מנקודת מבטו של השניצל] קטעים נבחרים מהכתבה שהתפרסמה במוסף סופשבוע של "מעריב" 1.9.2000, באתר "אנונימוס" |
− | | |
| *[http://www.eternaltreblinka.com אתר הספר כל יום הוא טרבלינקה באנגלית] | | *[http://www.eternaltreblinka.com אתר הספר כל יום הוא טרבלינקה באנגלית] |
| * [http://www.charleswpatterson.com/ האתר של המחבר, צ'ארלס פטרסון] | | * [http://www.charleswpatterson.com/ האתר של המחבר, צ'ארלס פטרסון] |