47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 84:
שורה 84: + + + + + + + + + + + + + + + שורה 89:
שורה 104: + + + + + + שורה 108:
שורה 129: − {{תרבות הצריכה}}+
אין תקציר עריכה
ייצור עצמי יכול להתאים בצורה הולמת יותר את צרכי הלקוח (בתלות במקצועיות), כך שאין צורך בשדרוגים או תהליך של קנייה נוספת של מוצר אחר. כמו כן, תהליך העצמה ותהליך בניית הידע בקהילה, יכולים לתרום להשפעות נוספות חיוביות של קיימות.
ייצור עצמי יכול להתאים בצורה הולמת יותר את צרכי הלקוח (בתלות במקצועיות), כך שאין צורך בשדרוגים או תהליך של קנייה נוספת של מוצר אחר. כמו כן, תהליך העצמה ותהליך בניית הידע בקהילה, יכולים לתרום להשפעות נוספות חיוביות של קיימות.
==מגבלות של עשה זאת בעצמך==
אחד הקשיים המרכזיים בנושא "עשה זאת בעצמך" היא שהוא מתנגש עם רעיון מרכזי ב[[קפיטליזם]] וב[[אקולוגיה]] של [[התמחות]]. [[אדם סמית]] כתב עוד ב[[עושר האומות]] כיצד כמות קטנה של אנשים שכל אחד מתמחה במלאכה מסויימת יכולים לייצר כמות גדולה מאד של סיכות - כמות גדולה בהרבה לעומת אם כל אחד מהם היה מנסה לייצר את הסיכה מהתחלה ועד הסוף בכוחות עצמו. החברה עצמה לייצור סיכות מתמחה בייצור זה ולא בייצור של מסמרים, נעליים או מוצרי תוכנה. דבר זה מאפשר לחברה להתמחות בענף זה ולהבין את הצרכים ואת הקשיים השונים בתחום (לדוגמה להתמחות באחסון, בטיחות או איכות של סיכות). הרעיון של התמחות מופיע גם ב[[תורת האבולוציה]] וב[[אקולוגיה]] שבהם מינים שונים של יצורים שונים מתמחים בהשרדות ושגשוג בתוך [[גומחה אקולגית|גומחאות אקולוגיות]] שונות ועל ידי אסטרטגיות שונות. הייצור הגבוה של מוצרים בשעה פרושו אמנם בעיה אקולוגית אבל גם הוזלה של המוצרים - לפחות כל עוד איכות המוצרים נשמרת ואין [[התיישנות מתוכננת]].
אם כולם היו מנסים לייצר כל דבר בכוחות עצמם פרוש הדבר [[כלכלה אותרקית]] שבה אין התמחות, העלויות של כלכלה כזו היא גבוה יותר לעומת כלכלה המבוססת על [[שוק]] ו[[מסחר]]. ישנן כמה בעיות שונות של כלכלה אותרקית כזו על פני כלכלת מסחר שבה יש יצרנים וצרכנים:
* [[ידע]] או [[הון אנושי]] - על היצרן לדעת איך לייצר מוצר או שירות כלשהו. בעיה אחת היא איך לתאר ידע זה בצורה ברורה וזולה- דבר שנעשה כיום על ידי אתרי הדרכה שונים.
* עלויות בגלל תקופת לימוד- בכל מקרה תהליך עשה זאת בעצמך דורש תהליך של לימוד. התהליך דורש זמן פנוי, אנרגיה פנויה וכן בזבוז של חומרי גלם על נסיונות כושלים ראשונים. כמו כן איכות המוצרים הראשונים היא נמוכה יותר. הלימוד הוא לא רק חסרון אלא גם יתרון שכן הוא פותח פתח להבנה נוספת של איכות מוצרים, ולימוד נוסף של היבטים נוספים, עם זאת בהיבט הצר של מוצר מסויים תקופת הלימוד פרושה עלות גבוה יותר של הייצור.
* מגבלה על כמות הידע - לימוד של עוד ועוד נושאים הוא מאתגר היות והוא דורש זמן פנוי - קשה להתמחות בעוד ועוד נושאים. לכן בדרך כלל תחומי "עשה זאת בעצמך" נוטים להיות תחביב שממוקד בתחום צר יחסית.
* [[הון תעשייתי]] - גם בהנחה שאדם יודע לייצר מוצרים כלשהם, עדיין הוא צריך כלי עבודה שונים לייצור. כלי עבודה אלה הם יקרים יותר ככל שהם איכותיים יותר (מחזיקים מעמד זמן רב, מסוגלים להגיע לתוצאה טובה יותר, מסוגלים לייצר כמות גדולה יותר של מוצרים בשעה וכו'), בנוסף יש צורך לתחזק את כלי העבודה. מבחינה כלכלית קנייה של הון תעשייתי כזה לשם ייצור פרושו [[הון קבוע]] יקר. לדוגמה באמצעות זוג מסרגות פשוט ניתן לייצר גרבי צמר. אבל לדבר זה יש מגבלה של קצב העבודה של הסריגה. סריגה באמצעות מכונה יכולה לייצר הרבה יותר גרביים בשעה (בגלל התמחות של המכונה) אבל אין הגיון בקנייה אישית של מכונה תעשייתית לסריגת גרביים.
* הספקת חומרי גלם - גם אם הייצור נעשה בצורה עצמית, יש צורך להשיג חומרי גלם - ואלה בדרך כלל כוללים או חומרים פשוטים וזמינים או שהם מסופקים על ידי חנויות המתמחות בכך.
עם זאת יש גם בעיה בגישה של [[התמחות]] מוחלטת ושאיפה מוחלטת לערך של [[יעילות]] על ידי התמחות - ראשית יש תחומים שהם חשובים לכל אדם ועליו להבין אותו בעצמו ולא רק לסמוך על אחרים - לדוגמה [[רפואה מונעת]] או [[תזונה]], התרגעות ובריאות הנפש, תקשורת, גידול ילדים ועוד היבטים. שנית ב[[שוק]] גם אם הוא "[[שוק חופשי]]" או ליתר דיוק [[שוק תחרותי]] עם הרבה יצרנים יש מצבים שבהם היצרנים הם בעלי אינטרס לנצל את הצרכנים ולמכור להם מוצרים פחות איכותיים או להונות אותם בדרכים שונות (ראו לדוגמה - [[תורת ההונאה]]).
יש דרכים שונות לנסות להתגבר על חלק מהבעיות בתחומים של ייצור עצמי - לדוגמה קואופרטיבים יכולים לסייע לכמה אנשים להקים עסק בכוחות עצמם כך שעסק זה יתמחה בתחום מסויים כמו מכירת מזון אבל יעשה זאת בצורה שמתאימה לערכים שהם קבעו. דרך נוספת היא הקמה של [[סדנת תיקונים קהילתית]] או עירונית שבה ניתן לשכור כלי עבודה מתוחכמים יותר וכן לקבל קצת הדרכה. מסגרת של [[קהילה]] מאפשרת לשפר את היעילות של ייצור עצמי על ידי אפשרות של [[סחר חליפין]] פורמלי או לא פורמלי ([[כלכלת מתנות]]) - אדם אחד סורג לאחרים גרביים ואדם אחר מייצר רהיטים. דבר זה נמצא לדוגמה בחברה החרדית של פעילויות גמילות חסדים (גמ"ח).
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[Appropedia]] אתר ויקי ל[[טכנולוגיה נאותה]] בשיטת עשה זאת בעצמך.
* [[Appropedia]] אתר ויקי ל[[טכנולוגיה נאותה]] בשיטת עשה זאת בעצמך.
* [[בידיים]]
* [[בידיים]]
* [[התיישנות מתוכננת]]
* [[קוד פתוח]]
* [[קואופרטיבים]]
* [[כלכלה דמוקרטית]]
{{תרבות הצריכה}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
;כתבות בנושא עשה זאת בעצמך:
;כתבות בנושא עשה זאת בעצמך:
* עפרה אידלמן, [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2941068 הבונים החופשיים: הישראלים שעצמאות בשבילם זה לבנות, לא לקנות], הארץ, 12.5.16
* עפרה אידלמן, [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2941068 הבונים החופשיים: הישראלים שעצמאות בשבילם זה לבנות, לא לקנות], הארץ, 12.5.16
;נסיונות של חברות לסגור את הידע על תחזוקה ובנייה של מוצרים ושירותים במסגרת התיישנות מתוכננת:
;נסיונות של חברות לסגור את הידע על תחזוקה ובנייה של מוצרים ושירותים במסגרת התיישנות מתוכננת: