שינויים

|  

|  

|}

|}

{{תחבורה בישראל}}

{{תחבורה בישראל}}

לפי נתוני ארגון "בטרם", נכון לשנת 2013, תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב ילדים (להבדיל מתינוקות, שעיקר הפגיעה בהם נובע ממומים מולדים וסיבוכים של טרום הלידה). לפי ארגון "בטרם" 52 ילדים נהרגו בתאונות דרכים בשנה זו בישראל, מתוכם 15 נהרגו בתאונות שהתרחשו בסביבת ביתית כתוצאה ממכוניות שנסעו לאחור וכו'. עוד כ-5 ילדים נחנקו למוות במכוניות.[http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf]

לפי נתוני ארגון "בטרם", נכון לשנת 2013, תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב ילדים (להבדיל מתינוקות, שעיקר הפגיעה בהם נובע ממומים מולדים וסיבוכים של טרום הלידה). לפי ארגון "בטרם" 52 ילדים נהרגו בתאונות דרכים בשנה זו בישראל, מתוכם 15 נהרגו בתאונות שהתרחשו בסביבת ביתית כתוצאה ממכוניות שנסעו לאחור וכו'. עוד כ-5 ילדים נחנקו למוות במכוניות.[http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf]

===התפלגות תאונות דרכים עם נפגעים בישובים שונים ===

===התפלגות תאונות דרכים עם נפגעים בישובים שונים ===

הכמות הממוצעת של תאונות דרכים עם נפגעים בדרכים עירוניות לפי הלמ"ס בשנים 2005-2009 היא 12 אלף תאונות בשנה, תאונות אלה גרמו ל-21 אלף נפגעים בשנה.[http://www.cbs.gov.il/publications14/profil_ishuvim09/pdf/001_9999.pdf] יש לציין כי לפי משרד התחבורה כמות התאונות היא גבוה יותר (פי 2 לערך). <ref name="prat2012"/> להלן שכיחות הנפגעים בתאונות ל-1000 איש בשנה, לפי הלמ"ס במספר יישובים:[http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=105&CYear=2009&CMonth=1]

הכמות הממוצעת של תאונות דרכים עם נפגעים בדרכים עירוניות לפי הלמ"ס בשנים 2005-2009 היא 12 אלף תאונות בשנה, תאונות אלה גרמו ל-21 אלף נפגעים בשנה.[http://www.cbs.gov.il/publications14/profil_ishuvim09/pdf/001_9999.pdf] יש לציין כי לפי משרד התחבורה כמות התאונות היא גבוהה יותר (פי 2 לערך). <ref name="prat2012"/> להלן שכיחות הנפגעים בתאונות ל-1000 איש בשנה, לפי הלמ"ס במספר יישובים:[http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=105&CYear=2009&CMonth=1]

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''כלל ארצי'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''כלל ארצי'''

לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בשנים 2010-2015 נפגעו בישראל בממוצע כ-3000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref>  

לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בשנים 2010-2015 נפגעו בישראל בממוצע כ-3000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref>  

הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוה יותר. מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום ה חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015 </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1,000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-15, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה.  

הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוהה יותר. מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום ה חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015 </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1,000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-15, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה.  

===גורמי היפגעות בקרב הולכי רגל===

===גורמי היפגעות בקרב הולכי רגל===

[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|היפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה על פי נתוני הלמ"ס (נתונים חסרים על כמות הנפגעים)]]  

[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|היפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה על פי נתוני הלמ"ס (נתונים חסרים על כמות הנפגעים)]]  

לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנים 2010-2015, מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל, טנדרים ורכבי טרנזיט גרמו ל-8%, אוטובוסים ל-5%, מוניות לכ-5%, משאיות ל-3%, אופנועים ל-6%, ואופניים ל-0.6%. כמות של כ-6% מקרב הולכי הרגל נפגע על ידי "אחר ולא ידוע" (בדרך כלל תאונות פגע וברח וכן על ידי טרקטורים, טרקטורונים וכו') [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG]. היות ובקרב נתוני הלמ"ס יש תת דיווח על נפגעים, והיות והפער בין בתי החולים לבין נתוני הלמ"ס נמוך יותר בפגיעות חמורות, ניתן להעריך כי מכוניות, אופנועים ואופניים גורמים כמות גדולה יותר של נפגעים וחלקם בכמות הפגיעות, בעיקר בפגיעות קלות ובינוניות הוא גבוה יותר.  

לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנים 2010-2015, מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל, טנדרים ורכבי טרנזיט גרמו ל-8%, אוטובוסים ל-5%, מוניות לכ-5%, משאיות ל-3%, אופנועים ל-6%, ואופניים ל-0.6%. כמות של כ-6% מקרב הולכי הרגל נפגע על ידי "אחר ולא ידוע" (בדרך כלל תאונות פגע וברח וכן על ידי טרקטורים, טרקטורונים וכו') [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG]. היות ובקרב נתוני הלמ"ס יש תת דיווח על נפגעים, והיות והפער בין בתי החולים לבין נתוני הלמ"ס נמוך יותר בפגיעות חמורות, ניתן להעריך כי מכוניות, אופנועים ואופניים גורמים כמות גדולה יותר של נפגעים, ושחלקם בכמות הפגיעות, בעיקר בפגיעות קלות ובינוניות, הוא גבוה יותר.  

לפי נתוני הלמ"ס, מתוך הולכי הרגל שנהרגו בשנים 2010-15, כמחצית נפגעו על ידי מכוניות פרטיות ורוב רובם של שאר ההרוגים נהרגו על ידי משאיות, אוטובוסים ורכבי משא קלים (טרנזיט וטנדר). אופנועים הורגים כ-3% מהולכי הרגל, 5% נהרגו על ידי גורם אחר ולא ידוע (תאונות פגע וברח), 0.5% נהרגו על ידי אופניים - כעשירית מכמות הולכי הרגל שנהרגו על ידי קטגוריה "אחר, לא ידוע" ומאית לעומת הפגיעה בידי מכוניות פרטיות.  

לפי נתוני הלמ"ס, מתוך הולכי הרגל שנהרגו בשנים 2010-15, כמחצית נפגעו על ידי מכוניות פרטיות ורוב רובם של שאר ההרוגים נהרגו על ידי משאיות, אוטובוסים ורכבי משא קלים (טרנזיט וטנדר). אופנועים הורגים כ-3% מהולכי הרגל, 5% נהרגו על ידי גורם אחר ולא ידוע (תאונות פגע וברח), 0.5% נהרגו על ידי אופניים - כעשירית מכמות הולכי הרגל שנהרגו על ידי קטגוריה "אחר, לא ידוע" ומאית לעומת הפגיעה בידי מכוניות פרטיות.  

===שיעורי היפגעות בקרב רוכבי אופניים===

===שיעורי היפגעות בקרב רוכבי אופניים===

לפי נתוני הלמ"ס (על סמך דיווחי המשטרה בקבצי "ת.ד") בשנים 2006-2010 הממוצע השנתי של מספר נפגעים רוכבי אופניים בדרכים העירוניות, היה: 6 הרוגים, 66 נפגעים קשה ו-248 נפגעים קל. בדרכים לא עירוניות הממוצע עמד על 7 הרוגים, 17 נפגעים קשה ו-17 נפגעים קל. סה"כ ממוצע של 13 הרוגים, 82 פצועים קשה ו-265 נפגעים קל מידי שנה. עם זאת דיווחי המשטרה חלקיים מאד. במחקר גיטלמן, דובא (2011) פותחו מקדמי תיקון להערכת המספר הכולל (האמיתי) של נפגעים קשה בתאונות הדרכים בישראל בעקבות ניתוח נתוני הנפגעים קשה בשנת 2008, על סמך המידע מקבצי המשטרה והטראומה נמצא כי כמות הפצועים קשה בקרב רוכבי אופניים גבוה פי 9.5 מכמות דיווחי המשטרה. לשם הערכת כמות הנפגעים קל יש להוסיף פצועים מתאונות "כללי עם נפגעים" שאינן נחקרות לעומק. לכן חוקרי הרשות לבטיחות בדרכים מעריכים כי הנתונים המרביים הממוצעים לשנה הם גבוהים יותר- בדרכים העירוניות נפגעו בתקופה זו בממוצע שנתי: 6 הרוגים, כ-627 נפצעו קשה ומעל 1,700 נפגעו קל סה"כ 2,300 פצועים. בדרכים הלא עירוניות הערכה עומדת על 7 הרוגים, 160 פצועים קשה ו-85 פצועים קל. סה"כ נפגעו בשנה: 13 הרוגים, 760 פצועים קשה ו-2385 פצועים קל, סך של כ-2,500 נפגעים בשנה. <ref name="rsa2013">ד"ר ויקטוריה גיטלמן ואחרים[http://www.infocenters.co.il/rsa/multimedia/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf בחינת המאפיינים והגורמים להיפגעות רוכבי אופניים בתאונות הדרכים בישראל] הרשות לבטיחות בדרכים, מרץ 2013</ref>  

לפי נתוני הלמ"ס (על סמך דיווחי המשטרה בקבצי "ת.ד") בשנים 2006-2010 הממוצע השנתי של מספר נפגעים רוכבי אופניים בדרכים העירוניות, היה: 6 הרוגים, 66 נפגעים קשה ו-248 נפגעים קל. בדרכים לא עירוניות הממוצע עמד על 7 הרוגים, 17 נפגעים קשה ו-17 נפגעים קל. סה"כ ממוצע של 13 הרוגים, 82 פצועים קשה ו-265 נפגעים קל מידי שנה. עם זאת דיווחי המשטרה חלקיים מאד. במחקר גיטלמן, דובא (2011) פותחו מקדמי תיקון להערכת המספר הכולל (האמיתי) של נפגעים קשה בתאונות הדרכים בישראל בעקבות ניתוח נתוני הנפגעים קשה בשנת 2008, על סמך המידע מקבצי המשטרה והטראומה נמצא כי כמות הפצועים קשה בקרב רוכבי אופניים גבוהה פי 9.5 מכמות דיווחי המשטרה. לשם הערכת כמות הנפגעים קל יש להוסיף פצועים מתאונות "כללי עם נפגעים" שאינן נחקרות לעומק. לכן חוקרי הרשות לבטיחות בדרכים מעריכים כי הנתונים המרביים הממוצעים לשנה הם גבוהים יותר- בדרכים העירוניות נפגעו בתקופה זו בממוצע שנתי: 6 הרוגים, כ-627 נפצעו קשה ומעל 1,700 נפגעו קל סה"כ 2,300 פצועים. בדרכים הלא עירוניות הערכה עומדת על 7 הרוגים, 160 פצועים קשה ו-85 פצועים קל. סה"כ נפגעו בשנה: 13 הרוגים, 760 פצועים קשה ו-2385 פצועים קל, סך של כ-2,500 נפגעים בשנה. <ref name="rsa2013">ד"ר ויקטוריה גיטלמן ואחרים[http://www.infocenters.co.il/rsa/multimedia/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf בחינת המאפיינים והגורמים להיפגעות רוכבי אופניים בתאונות הדרכים בישראל] הרשות לבטיחות בדרכים, מרץ 2013</ref>  

לפי נתוני הרשות לבטיחות בדרכים, יש בכל שנה כ-100 רוכבי אופניים שנפגעים בתאונות קטלניות המסתיימות במוות או בפציעה קשה. בממוצע רב-שנתי יש ירידה קלה מ-114 רוכבים בשנים 2003-2008, לעומת ממוצע רב שנתי של 88 רוכבים פצועים קשה והרוגים בשנים 2009-2013. רוב מקרב הנפגעים בקטגוריה זו נמצאים בעיר.  

לפי נתוני הרשות לבטיחות בדרכים, יש בכל שנה כ-100 רוכבי אופניים שנפגעים בתאונות קטלניות המסתיימות במוות או בפציעה קשה. בממוצע רב-שנתי יש ירידה קלה מ-114 רוכבים בשנים 2003-2008, לעומת ממוצע רב שנתי של 88 רוכבים פצועים קשה והרוגים בשנים 2009-2013. רוב מקרב הנפגעים בקטגוריה זו נמצאים בעיר.  

ביולי 2005 החליטה ממשלת ישראל על תכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים. תכנית זו גובשה על סמך המלצות [[ועדת שיינין]]. שר התחבורה אחראי על בטיחות הדברים במדינה. כן החליטה הממשלה על הקמת רשות עצמאית שאמורה לתאם בין כל הפעולות של הגורמים השונים ביחס לתאונות הדרכים. בינואר 2007 הוקמה [[הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים]].{{הערה|שם=מבקר2016}}  

ביולי 2005 החליטה ממשלת ישראל על תכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים. תכנית זו גובשה על סמך המלצות [[ועדת שיינין]]. שר התחבורה אחראי על בטיחות הדברים במדינה. כן החליטה הממשלה על הקמת רשות עצמאית שאמורה לתאם בין כל הפעולות של הגורמים השונים ביחס לתאונות הדרכים. בינואר 2007 הוקמה [[הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים]].{{הערה|שם=מבקר2016}}  

תקציב הרשות לבטיחות בדרכים נועד למימון פעילות הרשות ולסיוע למשרדים ממשלתיים ולגופים שונים במאבק בתאונות הדרכים. תקציב זה פחת במידה ניכרת במהלך השנים: בשנת 2008 תקציב הרשות עמד על 550 מיליון ש"ח,  בשנת 2014 התקציב עמד על 267 מיליון ש"ח ובשנת 2015 על 230 מיליון ש"ח.{{הערה|שם=מבקר2016}} דבר זה התרחש בד בבד עם הגילוי של הרשויות על כך שעלות תאונות הדרכים היא גבוה מאשר חשבו בעבר וכי יש מגמה של התייקורת של תאונות הדרכים ומגמה נוספת של החרפה בתאונות הדרכים מאז 2012. היות ותאונות דרכים עולות למשק לפחות 15 מיליארד ש"ח בשנה,  תקציב הרשות לבטיחות הדרכים מהווה 1.5% מעלות תאונות הדרכים למשק.

תקציב הרשות לבטיחות בדרכים נועד למימון פעילות הרשות ולסיוע למשרדים ממשלתיים ולגופים שונים במאבק בתאונות הדרכים. תקציב זה פחת במידה ניכרת במהלך השנים: בשנת 2008 תקציב הרשות עמד על 550 מיליון ש"ח,  בשנת 2014 התקציב עמד על 267 מיליון ש"ח ובשנת 2015 על 230 מיליון ש"ח.{{הערה|שם=מבקר2016}} דבר זה התרחש בד בבד עם הגילוי של הרשויות על כך שעלות תאונות הדרכים היא גבוהה מאשר חשבו בעבר וכי יש מגמה של התייקרות של תאונות הדרכים ומגמה נוספת של החרפה בתאונות הדרכים מאז 2012. היות ותאונות דרכים עולות למשק לפחות 15 מיליארד ש"ח בשנה,  תקציב הרשות לבטיחות הדרכים מהווה 1.5% מעלות תאונות הדרכים למשק.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html מחולל דוחות] עובד רק בדפדפן אקספלורר

* [http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html מחולל דוחות] עובד רק בדפדפן אקספלורר

* [http://cars.walla.co.il/?w=/4703/1542450&m=1&mid=73674 בכל חצי דקה נהרג אדם בתאונת דרכים] וואלה, 2009

* [http://cars.walla.co.il/?w=/4703/1542450&m=1&mid=73674 בכל חצי דקה נהרג אדם בתאונת דרכים] וואלה, 2009

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000615013 צפו: נתוני תאונות הדרכים שהמשטרה לא רוצה שתראו] - התפלגות הסיבות לפי הלמ"ס, אייל אברהמי, גלובס, 13/01/2011  

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000615013 צפו: נתוני תאונות הדרכים שהמשטרה לא רוצה שתראו] - התפלגות הסיבות לפי הלמ"ס, אייל אברהמי, גלובס, 13.01.2011  

;תכנון עירוני, מדיניות וחינוך:

;תכנון עירוני, מדיניות וחינוך:

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02839.pdf כלי מדיניות לקידום תהליכי התחדשות עירונית] הכנסת, מרכז המחקר והמידע, מאי 2011

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02839.pdf כלי מדיניות לקידום תהליכי התחדשות עירונית] הכנסת, מרכז המחקר והמידע, מאי 2011

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02589.pdf החינוך התעבורתי במערכת החינוך בישראל ובעולם] מרכז המחקר והמידע, הכנסת, יוני 2010

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02589.pdf החינוך התעבורתי במערכת החינוך בישראל ובעולם] מרכז המחקר והמידע, הכנסת, יוני 2010

* [http://oknesset.org/tags/%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/ בטיחות בדרכים] באתר  

* [http://oknesset.org/tags/%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/ בטיחות בדרכים] באתר [[כנסת פתוחה]]

[[כנסת פתוחה]]

;תחבורה ציבורית:

;תחבורה ציבורית:

;עלות כלכלית של תאונות דרכים:

;עלות כלכלית של תאונות דרכים:

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952 עלות תאונות הדרכים: 12.6 מיליארד שקלים בשנה, 2.5% מהתמ"ג] ענת ג'ורג'י, 21/03/04, הארץ.

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952 עלות תאונות הדרכים: 12.6 מיליארד שקלים בשנה, 2.5% מהתמ"ג] ענת ג'ורג'י, 21.03.2004, הארץ.

;מחקרים סטטיסטיקה ומידע בעולם:

;מחקרים סטטיסטיקה ומידע בעולם: