שינויים

המונח "אקולוגיה תרבותית" נטבע על ידי בידי האנתרופולוג [[ג'וליאן סטיוארד]] (Julian Steward). הוא תאר את הכלכלה האקולוגית כמתדולוגיה להבנה כיצד [[בני אדם]] מסתגלים למגוון רחב של [[מערכת אקולוגית|סביבות טבעיות שונות]]. בספר שלו משנת 1955 Theory of Culture Change: The Methodology of Multilinear Evolution האקולוגיה התרבותית מתארת את "הדרכים שבהם שינוי תרבותי נובע מהתאמה לסביבה".  

המונח "אקולוגיה תרבותית" נטבע על ידי בידי האנתרופולוג [[ג'וליאן סטיוארד]] (Julian Steward). הוא תאר את הכלכלה האקולוגית כמתדולוגיה להבנה כיצד [[בני אדם]] מסתגלים למגוון רחב של [[מערכת אקולוגית|סביבות טבעיות שונות]]. בספר שלו משנת 1955 Theory of Culture Change: The Methodology of Multilinear Evolution האקולוגיה התרבותית מתארת את "הדרכים שבהם שינוי תרבותי נובע מהתאמה לסביבה".  

נקודה מרכזית של אקולוגיה תרבותית היא שכל התאמה אנושית נקודתית היא בחלקה תהליך היסטורי ומשלבת את [[טכנולוגיה|הטכנולוגיה]], ה[[מוסד חברתי|המוסדות]] וה[[ידע]] שמאפשרים לאנשים לחיות באותה סביבה. פרוש הדבר הוא שבעוד הסביבה משפיעה על האופי של התאמה האנושית היא לא קובעת אותה כגורם מוחלט ויחיד ("[[דטרמינזם סביבתי]]"). באופן זה סטיוארד הבחין בין הכוחות של הסביבה הטבעית לבין הפעולות הפנימיות של התרבות שחיה בסביבה נתוניה. לאורך זמן ארוך פרוש הדבר שהסביבה והתרבות נמצאים בתהליכים אבולוציוניים שיש בינהם קשר אבל יש להם קיום עצמאי זה מזה. ההשפעה של תחום אחד על השני תלויה בשאלת המבנה שלהן.  

נקודה מרכזית של אקולוגיה תרבותית היא שכל התאמה אנושית נקודתית היא בחלקה תהליך היסטורי ומשלבת את [[טכנולוגיה|הטכנולוגיה]], ה[[מוסד חברתי|המוסדות]] וה[[ידע]] שמאפשרים לאנשים לחיות באותה סביבה. פרוש הדבר הוא שבעוד הסביבה משפיעה על האופי של התאמה האנושית היא לא קובעת אותה כגורם מוחלט ויחיד ("[[דטרמינזם סביבתי]]"). באופן זה סטיוארד הבחין בין הכוחות של הסביבה הטבעית לבין הפעולות הפנימיות של התרבות שחיה בסביבה נתוניה. לאורך זמן ארוך פרוש הדבר שהסביבה והתרבות נמצאים בתהליכים אבולוציוניים שיש ביניהם קשר אבל יש להם קיום עצמאי זה מזה. ההשפעה של תחום אחד על השני תלויה בשאלת המבנה שלהן.  

דוגמה לדבר זה מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] בספר [[התמוטטות]] ביחס להתאמה של בני אדם לחיים ב[[גרינלנד]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד|הנורדים בגרינלנד]] שחיו בה במשך כ-400 שנה התבססו על גידול פרות ולאחר מכן כבשים, ציד כלבי ים, שימוש בספינות וסירות עץ והסתמכות על מסחר עם מדינות אחרות. ככל הנראה היה להם טאבו על אכילת דגים. הם קיימו חברה מעמדית נוצרית. עם הזמן מספר גורמים כמו התמעטות העצים, וכתוצאה מכך מחסור בברזל וכלי עץ, קשיים בחקלאות המראה, יחסים גרועים עם האינואטים וקשיי אקלים ונתק עם אירופה הביאו להכחדת התיישבות זו. לעומתם האינואטים שהגיעו מאוחר יותר לאזור היו בעלי מסורות וטכנולוגיות אחרות שכללו ציד בקנו מעור, דיג נרחב וכלים המבוססים על עצמות, עורות ופחות על עץ.  

דוגמה לדבר זה מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] בספר [[התמוטטות]] ביחס להתאמה של בני אדם לחיים ב[[גרינלנד]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד|הנורדים בגרינלנד]] שחיו בה במשך כ-400 שנה התבססו על גידול פרות ולאחר מכן כבשים, ציד כלבי ים, שימוש בספינות וסירות עץ והסתמכות על מסחר עם מדינות אחרות. ככל הנראה היה להם טאבו על אכילת דגים. הם קיימו חברה מעמדית נוצרית. עם הזמן מספר גורמים כמו התמעטות העצים, וכתוצאה מכך מחסור בברזל וכלי עץ, קשיים בחקלאות המראה, יחסים גרועים עם האינואטים וקשיי אקלים ונתק עם אירופה הביאו להכחדת התיישבות זו. לעומתם האינואטים שהגיעו מאוחר יותר לאזור היו בעלי מסורות וטכנולוגיות אחרות שכללו ציד בקנו מעור, דיג נרחב וכלים המבוססים על עצמות, עורות ופחות על עץ.