שינויים

הערך מכיל קישורים וסיכומים לתמלילי הפרוטוקולים של [[וועדת צמח]] -שעסקה ב[[גז טבעי בישראל|מדיניות הגז הטבעי בישראל]], בדגש על [[ייצוא גז מישראל]].  

הערך מכיל קישורים וסיכומים לתמלילי הפרוטוקולים של [[ועדת צמח]] -שעסקה ב[[גז טבעי בישראל|מדיניות הגז הטבעי בישראל]], בדגש על [[ייצוא גז מישראל]].  

==רקע היסטורי לפרוטוקולים==

==רקע היסטורי לפרוטוקולים==

עבודת הוועדה לוותה במחלוקות שונות. לדוגמה המעדן הראשי של משרד האנרגיה והמים התנגד לקו המסתמן של הוועדה וכך גם המדענית הראשית של משרד הסביבה. עו"ד [[אלונה שפר]] – שהיתה מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] וחברת וועדה התנגדה להם. נמתחה ביקורת על הוועדה משום שהתמקדה בשימושי גז לחשמל והפחיתה בחשיבות של גז לתעשייה וגז לתחבורה - לא היה נציג של משרד התחבורה כחבר בוועדה. שנים לאחר מכן נחקר [[אבריאל בר יוסף]], חבר הוועדה שייצג את המועצה לבטחון לאומי, על מעורבות אפשרית שלו בפרשיית שוחד הנוגעת לעבודת הוועדה.  

עבודת הוועדה לוותה במחלוקות שונות. לדוגמה המעדן הראשי של משרד האנרגיה והמים התנגד לקו המסתמן של הוועדה וכך גם המדענית הראשית של משרד הסביבה. עו"ד [[אלונה שפר]] – שהיתה מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] וחברת וועדה התנגדה להם. נמתחה ביקורת על הוועדה משום שהתמקדה בשימושי גז לחשמל והפחיתה בחשיבות של גז לתעשייה וגז לתחבורה - לא היה נציג של משרד התחבורה כחבר בוועדה. שנים לאחר מכן נחקר [[אבריאל בר יוסף]], חבר הוועדה שייצג את המועצה לבטחון לאומי, על מעורבות אפשרית שלו בפרשיית שוחד הנוגעת לעבודת הוועדה.  

מסקנות וועדת צמח פורסמו כאמור באוגוסט 2012, אבל משרד האנרגיה התמהמה בפרסום הפרוטוקולים של דיוני הוועדה. פעילים של [[מטה מאבק הגז]] מארגונים שונים ופעילים חברתיים,  הפגינו מול שר האנרגיה דאז [[סילבן שלום]], בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים. מכתבים של אפי מיכאלי מהמכון לאחריות תאגידית במכללת רמת גן שדרשו לפרסם את הפרוטוקולים לא הניבו תוצאות, ומשרד האנרגיה ומשרד המשפטים האשימו זה את זה באי פרסום המסמכים. באמצע מאי 2013, הגישו עורכי הדין [[אפי מיכאלי]], ערן צין וד"ר עופר סיטבון, עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בדרישה לחשוף את הפרוקטולים. ב- 23 מאי 2013 הודיע  סילבן שלום  כי החליט לחשוף את הפרוטוקולים .{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/496.html סילבן שלום החליט לפרסם פרוטוקולי ועדת צמח], nrg,  23.5.13 }}

מסקנות וועדת צמח פורסמו כאמור באוגוסט 2012, אבל משרד האנרגיה התמהמה בפרסום הפרוטוקולים של דיוני הוועדה. פעילים של [[מטה מאבק הגז]] מארגונים שונים ופעילים חברתיים,  הפגינו מול שר האנרגיה דאז [[סילבן שלום]], בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים. מכתבים של אפי מיכאלי מהמכון לאחריות תאגידית במכללת רמת גן שדרשו לפרסם את הפרוטוקולים לא הניבו תוצאות, ומשרד האנרגיה ומשרד המשפטים האשימו זה את זה באי פרסום המסמכים. באמצע מאי 2013, הגישו עורכי הדין [[אפי מיכאלי]], ערן צין וד"ר עופר סיטבון, עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בדרישה לחשוף את הפרוקטולים. ב-23 מאי 2013 הודיע  סילבן שלום  כי החליט לחשוף את הפרוטוקולים.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/496.html סילבן שלום החליט לפרסם פרוטוקולי ועדת צמח], nrg,  23.5.2013 }}

כעשרה חודשים לאחר פרסום מסקנות וועדת צמח, וכשבועיים לאחר פרסום ההודעה של שלום, ב-4 ביוני 2013, פורסמו הפרוטוקולים. {{הערה|http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommiteeTranscription.aspx}} אז נתברר שחלק ממה שנכתב בפרוטוקולים הושחר. הטענה היתה כי דבר זה נעשה בשם צרכי בטחון או צרכים מסחריים. פעילים ברשת מצאו דרך לבטל את ההשחרה ואז נתברר כי חלק מהקטעים שהושחרו היו פשוט קטעים שהביכו את חברי הוועדה.  

כעשרה חודשים לאחר פרסום מסקנות וועדת צמח, וכשבועיים לאחר פרסום ההודעה של שלום, ב-4 ביוני 2013, פורסמו הפרוטוקולים. {{הערה|http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommiteeTranscription.aspx}} אז נתברר שחלק ממה שנכתב בפרוטוקולים הושחר. הטענה הייתה כי דבר זה נעשה בשם צרכי בטחון או צרכים מסחריים. פעילים ברשת מצאו דרך לבטל את ההשחרה ואז נתברר כי חלק מהקטעים שהושחרו היו פשוט קטעים שהביכו את חברי הוועדה.  

זמן קצר לאחר פרסום הפרוטוקולים, ב-23 ליוני 2013, החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>

זמן קצר לאחר פרסום הפרוטוקולים, ב-23 ליוני 2013, החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.2013</ref>

{{גז טבעי בישראל}}

{{גז טבעי בישראל}}

פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/12-12-2011.pdf מצונזר]   [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/jCgX3C5ZAB/12-12-2011.pdf מושחר]   [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/r7rgsM7HQv/2011-12-12-uncensored.pdf נקי ('''חלקית''')]

פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/12-12-2011.pdf מצונזר]   [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/jCgX3C5ZAB/12-12-2011.pdf מושחר]   [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/r7rgsM7HQv/2011-12-12-uncensored.pdf נקי ('''חלקית''')]

* '''Dr. Eduard Morse''' עמוד 3 עד 53 (לא בדקנו מה אומרים)

* '''Dr. Eduard Morse''' עמוד 3 עד 53 (לא נבדק מה נאמר)

* '''סער שפיר, המועצה לבטחון לאומי''' - עמודים 51 עד 74 -  מושחרים.  

* '''סער שפיר, המועצה לביטחון לאומי''' - עמודים 51 עד 74 -  מושחרים.  

* '''אורי שוורץ, היועץ המשפטי של [[הרשות להגבלים עסקיים]]'''. עמוד 74 עד 112. מדבר על מבנה שוק, של חיפושים והובלת גז מזכיר שעל פי החוק המשאבים שייכים למדינה שעושה מיקור חוץ מודל אפשרי לתחרות. הוא מדגיש שבלי עודף של גז למשק לא תהיה תחרות. "אם לא נשאיר עודף כלשהו לייצור תחרות לא תהיה". היבט אחר הוא אינטגרציה אנכית - חוליה שמתחילה בהפקת הגז ונגמרת אולי ביצרני חשמל פרטיים. יש גורם טיפול אחד - בעייתי לתחרות. גם אם יש כמה מפיקים. העלאת אפשרות כי מערכת ההולכה תהיה בידי המדינה כדי לעזור לתחרות. יוג'ין קנדל מפקפק בסוף הישיבה אם תחרות היא מטרה סופית, תחרות זה ערך ככלי - אולי השוק קטן מידי - "יכול להיות שפתרון יותר קל הוא פיקוח מחירים".  

* '''אורי שוורץ, היועץ המשפטי של [[הרשות להגבלים עסקיים]]'''. עמוד 74 עד 112. מדבר על מבנה שוק, של חיפושים והובלת גז מזכיר שעל פי החוק המשאבים שייכים למדינה שעושה מיקור חוץ מודל אפשרי לתחרות. הוא מדגיש שבלי עודף של גז למשק לא תהיה תחרות. "אם לא נשאיר עודף כלשהו לייצור תחרות לא תהיה". היבט אחר הוא אינטגרציה אנכית - חוליה שמתחילה בהפקת הגז ונגמרת אולי ביצרני חשמל פרטיים. יש גורם טיפול אחד - בעייתי לתחרות. גם אם יש כמה מפיקים. העלאת אפשרות כי מערכת ההולכה תהיה בידי המדינה כדי לעזור לתחרות. יוג'ין קנדל מפקפק בסוף הישיבה אם תחרות היא מטרה סופית, תחרות זה ערך ככלי - אולי השוק קטן מידי - "יכול להיות שפתרון יותר קל הוא פיקוח מחירים".  

* גיל מאירוביץ' וצביה ורון - עמוד 112  נציגים של חברות יעוץ יחד עם PDC שהיא חברת יעוץ בין לאומית מומחית בתעשיית הנפט קשורה לדיווד ארון. רק הציגו עצמם - אמורים לתת חוות דעת על ההצעה של רשות ההגבלים וגם על השאלות של יוג'ין קנדל ביחס לחלופות לתחרות אם יש כשל שוק או סיבה שהשוק לא מתפתח באופן ראוי.

* גיל מאירוביץ' וצביה ורון - עמוד 112  נציגים של חברות יעוץ יחד עם PDC שהיא חברת יעוץ בין לאומית מומחית בתעשיית הנפט קשורה לדיווד ארון. רק הציגו עצמם - אמורים לתת חוות דעת על ההצעה של רשות ההגבלים וגם על השאלות של יוג'ין קנדל ביחס לחלופות לתחרות אם יש כשל שוק או סיבה שהשוק לא מתפתח באופן ראוי.

* אירועי [[דליפת נפט]] - אירוע של אוניה בשם אריקה דצמבר 1999 סדר גודל של 20 אלף טון מזוט נשפך בצרפת. חצי מיליארד יורו עלות ניקוי במשך שנתיים. אוניה בשם prestige נקרעה לשתיים מול ספרד מיליארד יורו. מספרים של ניקוי ותביעות פיצויים.  אירוע מפרץ מקסיקו - רק הקרן שהקימה BP לפיצויים זה 20 מיליארד דולר. (עמ' 25)  

* אירועי [[דליפת נפט]] - אירוע של אוניה בשם אריקה דצמבר 1999 סדר גודל של 20 אלף טון מזוט נשפך בצרפת. חצי מיליארד יורו עלות ניקוי במשך שנתיים. אוניה בשם prestige נקרעה לשתיים מול ספרד מיליארד יורו. מספרים של ניקוי ותביעות פיצויים.  אירוע מפרץ מקסיקו - רק הקרן שהקימה BP לפיצויים זה 20 מיליארד דולר. (עמ' 25)  

* מדבר על אירוע כמעט ונפגע של אונית דלק באילת עם 4,000 טון נוזלי. ב-2005 (עמ' 26), חלק מושחר מעמוד 26  

* מדבר על אירוע כמעט ונפגע של אונית דלק באילת עם 4,000 טון נוזלי. ב-2005 (עמ' 26), חלק מושחר מעמוד 26  

* לדברים כאלה יש קרן פיצויים עד גג של בערך 400 מיליון דלר למיכליות קרו בינלאומית ישראל חתומה מול שני קרנות.  

* לדברים כאלה יש קרן פיצויים עד גג של בערך 400 מיליון דולר למיכליות קרו בינלאומית ישראל חתומה מול שני קרנות.  

* סיכונים לתחנות כוח ולמתקני התפלה.

* סיכונים לתחנות כוח ולמתקני התפלה.

* עמוד מושחר בעמוד 29.  

* עמוד מושחר בעמוד 29.  

* מדבר על השפעת הקידוחים והצינורות על החיים בעומק הים - לא מבינים הרבה (עמ' 30). המתקן הוא גם אבן שואבת למיני פולשים.  

* מדבר על השפעת הקידוחים והצינורות על החיים בעומק הים - לא מבינים הרבה (עמ' 30). המתקן הוא גם אבן שואבת למיני פולשים.  

* "ברגע שזיהום כזה מגיע לחוף אז הראית קודם את התמונות זה מדבר בעד עצמו. גופים משתתקים, כלכלה משתתקת, מלונות, דיג, כל הדברים האלה הם לא סיפורי הפחדה, זו המציאות שקורת כל הזמן. (עמ' 30)

* "ברגע שזיהום כזה מגיע לחוף אז הראית קודם את התמונות זה מדבר בעד עצמו. גופים משתתקים, כלכלה משתתקת, מלונות, דיג, כל הדברים האלה הם לא סיפורי הפחדה, זו המציאות שקורת כל הזמן. (עמ' 30)

* מדבר על סיכונים של יצוא גז ממתקנים שונים. "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ין בשמן". התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית האת ולו אינ'ץ .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה."

* מדבר על סיכונים של יצוא גז ממתקנים שונים. "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ין בשמן". התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית הזאת ולו אינץ' .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה."

*  כמה זה יעלה? הערכה של 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לנו 11 פקידים.  

*  כמה זה יעלה? הערכה של 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לנו 11 פקידים.  

* אודי אדירי - ישראל צורכת בשנה מאה מיליון חביות נפט. יש תנועת אוניות. מה עדיף? רני עמיר - לא ברור - על פניו צינור אחד שאתה משגיח עליו כי תנועת אוניות קשה יותר לפקח.  (36)

* אודי אדירי - ישראל צורכת בשנה מאה מיליון חביות נפט. יש תנועת אוניות. מה עדיף? רני עמיר - לא ברור - על פניו צינור אחד שאתה משגיח עליו כי תנועת אוניות קשה יותר לפקח.  (36)

* מחזור חיים של מאגר ממוצע, מודל הכנסות למדינה, מודל כלכלי למשק, וקצת תעסוקה שווי הגז באדמה. גז הוא לא קומודיטי אין לו מחיר אחיד בגלל שסחירות מוגבלת. יש גז נוזלי LNG אבל זה שוק קטן יחסית. המחיר לא מתכנס לשום מקום.  

* מחזור חיים של מאגר ממוצע, מודל הכנסות למדינה, מודל כלכלי למשק, וקצת תעסוקה שווי הגז באדמה. גז הוא לא קומודיטי אין לו מחיר אחיד בגלל שסחירות מוגבלת. יש גז נוזלי LNG אבל זה שוק קטן יחסית. המחיר לא מתכנס לשום מקום.  

"אז כמה שווה הגז באדמה קשה להגיד . אבל אם היום היינו יכולים לקחת מהאדמה ולהוציא את כל הגז החוצה מה שאנחנו לא יכולים אז אנחנו מדברים על כ-350-400 מיליארד דולר" (עמ' 40)

"אז כמה שווה הגז באדמה קשה להגיד. אבל אם היום היינו יכולים לקחת מהאדמה ולהוציא את כל הגז החוצה מה שאנחנו לא יכולים אז אנחנו מדברים על כ-350-400 מיליארד דולר" (עמ' 40)

הוצאות תפעול סדר גודל של 5% מהגז המופק, יש לנו 3% מערך ההקמה. במאגר טיפוסי יש פיקים של השקעות של 0.1%.  

הוצאות תפעול סדר גודל של 5% מהגז המופק, יש לנו 3% מערך ההקמה. במאגר טיפוסי יש פיקים של השקעות של 0.1%.  

* יצוא גז זה עולם אחר לגמרי. תלוי איך עושים אזה מתקן הנזלה ל-LNG עולה כ-700 מיליון דולר ל-BCM. (עמ' 40) "מתקן הנזלה של 20 BCM יכול להגיע ל-14 מיליארד דולר, לשנה"  !!!!!!) (עמ' 41).

* יצוא גז זה עולם אחר לגמרי. תלוי איך עושים אזה מתקן הנזלה ל-LNG עולה כ-700 מיליון דולר ל-BCM. (עמ' 40) "מתקן הנזלה של 20 BCM יכול להגיע ל-14 מיליארד דולר, לשנה"  (!!!) (עמ' 41).

* מניח קיום של 2,000 BCM שיש לישראל (עמ' 43)  אחר כך מניח 1,000 BCM בשביל המודל. מה המודל אומר? מניח שכזה מתחיל לפעול הכנסות בין מיליארד ל-1.8 מיליארד, אם רואים יצוא הכנסות יותר גבוהות - עובר לאורך הרבה שנים את השישה מיליארד דולר ברמה שנתית. כמובן עם כל ההנחות של המודל) עמ' 44.  

* מניח קיום של 2,000 BCM שיש לישראל (עמ' 43)  אחר כך מניח 1,000 BCM בשביל המודל. מה המודל אומר? מניח שכזה מתחיל לפעול הכנסות בין מיליארד ל-1.8 מיליארד, אם רואים יצוא הכנסות יותר גבוהות - עובר לאורך הרבה שנים את השישה מיליארד דולר ברמה שנתית. כמובן עם כל ההנחות של המודל) עמ' 44.  

* מדברים על הכנסת ראלית ללא היוון. עם יצוא עומד על 85 מיליארד דולר וללא יצוא 36 מיליארד דולר. עם הכנסה מהוונת לכיון של 5% מעבר למדד מדברים על 35 מיליארד דולר במודל הזה עם יצוא ו-14 מיליארד דולר ללא ייצוא עד 2040. (עמ' 45).  

* מדברים על הכנסת ראלית ללא היוון. עם יצוא עומד על 85 מיליארד דולר וללא יצוא 36 מיליארד דולר. עם הכנסה מהוונת לכיון של 5% מעבר למדד מדברים על 35 מיליארד דולר במודל הזה עם יצוא ו-14 מיליארד דולר ללא ייצוא עד 2040. (עמ' 45).  

* אדירי : ליצוא יש משמעות. אם היצוא נעשה מכאן - 4,000 עובדים בהקמה -  עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבוהות. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ' 50), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק.  

* אדירי : ליצוא יש משמעות. אם היצוא נעשה מכאן - 4,000 עובדים בהקמה -  עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבוהות. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ' 50), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק.  

* יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ' 51).  

* יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ' 51).  

* המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצרכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ' 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול  לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר ל-BCM אחד . אבל זה הרבה מאד כסף.  

* המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצרכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ' 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול  לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר ל-BCM אחד. אבל זה הרבה מאד כסף.  

* היצוא מישראל הוא פעם אחת קריטי בהיבט הזה, ופעם שניה יכול להיות קריטית ביצירת תחרות במשק הגז. ויצירה שתוכל לאפשר להרבה ספקים להשתמש בזה לעומת תשתית שהיא לא בישראל. עלולה להיות של ספק אחד (52)

* היצוא מישראל הוא פעם אחת קריטי בהיבט הזה, ופעם שניה יכול להיות קריטית ביצירת תחרות במשק הגז. ויצירה שתוכל לאפשר להרבה ספקים להשתמש בזה לעומת תשתית שהיא לא בישראל. עלולה להיות של ספק אחד (52)

;ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד האנרגיה: עמ' 52 עד 62

;ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד האנרגיה: עמ' 52 עד 62

* חושב שאסור לייצא. (53)

* חושב שאסור לייצא. (53)

* אין תחליף טכנולוגי לאנרגיות הקיימות שאנחנו מדברים עליהן, גז. (53) לא כדאי להניח 2,000 BCM צריך להניח 1,200 BCM.  

* אין תחליף טכנולוגי לאנרגיות הקיימות שאנחנו מדברים עליהן, גז. (53) לא כדאי להניח 2,000 BCM צריך להניח 1,200 BCM.  

*יש נקודה שניה של בטחון אנרגטי. (עמ' 55) 1200 BCM יספיקו לכל היותר ל-60 שנה.  

*יש נקודה שניה של בטחון אנרגטי. (עמ' 55) 1200 BCM יספיקו לכל היותר ל-60 שנה.  

* מה כן אפשר לעשות - תעשיה על גז. תעשיות שהן לא אנרגיה. היום 25% שהם לא לתחבורה. תוך 10-15 שנה אפשר להגיע לחמישה BCM שילכו לתעשיות שאינן אנרגיה (57) מדבר על יצוא של תחליפי נפט או על דברים אחרים  להשאיר את הערך המוסף מהיצוא בישראל.  

* מה כן אפשר לעשות - תעשיה על גז. תעשיות שהן לא אנרגיה. היום 25% שהם לא לתחבורה. תוך 10-15 שנה אפשר להגיע לחמישה BCM שילכו לתעשיות שאינן אנרגיה (57) מדבר על יצוא של תחליפי נפט או על דברים אחרים  להשאיר את הערך המוסף מהיצוא בישראל.  

אם יש יצור מקומי של GTL זה משפר את הבטחון האנרגטי כי ניתן לאגור אותו. (עמ' 58)  

אם יש יצור מקומי של GTL זה משפר את הביטחון האנרגטי כי ניתן לאגור אותו. (עמ' 58)  

* אנחנו עושים עבודה שהוזמנה מהמשרד הזה .. הסימון הוא חמישה דולר למגה BTU זה שקול ל חמישים דולר לחבית. אם אתה בונה מפעל ומסכם את כל עלויות המימון מחיר של חמישים דולר לחבית אתה חי יפה מאד. (עמ' 59) זה גם יותר תעסוקה.  

* אנחנו עושים עבודה שהוזמנה מהמשרד הזה .. הסימון הוא חמישה דולר למגה BTU זה שקול ל חמישים דולר לחבית. אם אתה בונה מפעל ומסכם את כל עלויות המימון מחיר של חמישים דולר לחבית אתה חי יפה מאד. (עמ' 59) זה גם יותר תעסוקה.  

* "אנחנו כלום במשק הגז. גם אם עתודות של 2000 BCM שאתה מקווה, כמה מצרים 4,000 רוסיה 44,000. ... אנחנו כלום אנחנו לא קובעי מחיר אנחנו לא קובעי מדיניות אנחנו לא נצליח להשפיע מדינית על אף מדינה עם כמות כפי שיש לנו לייצא. אנחנו רק נגרום לכך שכמה אנשים יפגשו עם הכסף שלהם הרבה יותר מהר והרבה יותר גבוה." (עמ' 60)

* "אנחנו כלום במשק הגז. גם אם עתודות של 2000 BCM שאתה מקווה, כמה מצרים 4,000 רוסיה 44,000. ... אנחנו כלום אנחנו לא קובעי מחיר אנחנו לא קובעי מדיניות אנחנו לא נצליח להשפיע מדינית על אף מדינה עם כמות כפי שיש לנו לייצא. אנחנו רק נגרום לכך שכמה אנשים יפגשו עם הכסף שלהם הרבה יותר מהר והרבה יותר גבוה." (עמ' 60)

;אוהד מראני - מנכ"ל הכשרה אנרגיה - הקודחים של מירה ושרה:  

;אוהד מראני - מנכ"ל הכשרה אנרגיה - הקודחים של מירה ושרה:  

עמ' 62 עד 83.  

עמ' 62 עד 83.  

* בא מרקע של משרד האוצר בעברו, היה יו"ר נתג"ז. היה יו"ר בתי הזיקוק .   

* בא מרקע של משרד האוצר בעברו, היה יו"ר נתג"ז. היה יו"ר בתי הזיקוק.   

* מניח שתתפתח כאן תעשייה גדולה של גז. זה יגוון את המשק, ענף עתיר הון (ולא עתיר עבודה) אבל בטווח ארוך יועיל למשק.  

* מניח שתתפתח כאן תעשייה גדולה של גז. זה יגוון את המשק, ענף עתיר הון (ולא עתיר עבודה) אבל בטווח ארוך יועיל למשק.  

* תומך בייצוא כדי לפתח תעשייה וגם תומך בפיתוח השוק המקומי. יצוא יעודד משקיעים. בלי יצוא לא יהיו משקיעים עמ' 67.  

* תומך בייצוא כדי לפתח תעשייה וגם תומך בפיתוח השוק המקומי. יצוא יעודד משקיעים. בלי יצוא לא יהיו משקיעים עמ' 67.  

* שאול צמח - כמה עתודות צריך לשמור למשק? מושג של DMO - domestic market obligation איזה אחוז מהחברות צריך ללכת לשוק המקומי - שתי דרכים לעסוק בה - אחת להחליט שכל חברה אחוז מסויים נניח 20% למשק המקומי. אפשרות שניה לעשות תחזית למשק הקומי ומה סך הצריכה ל-20 או אתם אתם רוצים לכסות לשלושים השנים הבאות ולהגיד רוצים לראות שקודם כל הסכום הזה מכוסה. ומעבר לזה אפשר לייצא הכל. (עמ' 76)

* שאול צמח - כמה עתודות צריך לשמור למשק? מושג של DMO - domestic market obligation איזה אחוז מהחברות צריך ללכת לשוק המקומי - שתי דרכים לעסוק בה - אחת להחליט שכל חברה אחוז מסויים נניח 20% למשק המקומי. אפשרות שניה לעשות תחזית למשק הקומי ומה סך הצריכה ל-20 או אתם אתם רוצים לכסות לשלושים השנים הבאות ולהגיד רוצים לראות שקודם כל הסכום הזה מכוסה. ומעבר לזה אפשר לייצא הכל. (עמ' 76)

* מדבר על אפשרות יצוא דרך FLANG - דרך אוניה או מתקן גז להנזלה. ברור לנו שלא נוכל לבנות עשרות מתקני LNG בחוף הישראלי. גם לא כמה בודדים. אין שטח אין אפשרויות. אין תמ"א זה לא יקרה. אז אם בונים אותם - או המדינה או קונסרניום שלה החברות בפיקוח המדינה עם גישה חופשית לכולם. חושב שזה רעיון טוב שתהיה חברה ממשלתית שתבנה חלק מהתשתיות (עמ' 83)

* מדבר על אפשרות יצוא דרך FLANG - דרך אוניה או מתקן גז להנזלה. ברור לנו שלא נוכל לבנות עשרות מתקני LNG בחוף הישראלי. גם לא כמה בודדים. אין שטח אין אפשרויות. אין תמ"א זה לא יקרה. אז אם בונים אותם - או המדינה או קונסרניום שלה החברות בפיקוח המדינה עם גישה חופשית לכולם. חושב שזה רעיון טוב שתהיה חברה ממשלתית שתבנה חלק מהתשתיות (עמ' 83)

* הבעיה הכי גדולה במדינת ישראל שהדברים נגררים . חושב שהחשוב הוא להחליט ולהסיר את אי הוודאות במדיניות היצוא במדיניות השוק מקומי ומדיניות של farm in farm out .

* הבעיה הכי גדולה במדינת ישראל שהדברים נגררים. חושב שהחשוב הוא להחליט ולהסיר את אי הוודאות במדיניות היצוא במדיניות השוק מקומי ומדיניות של farm in farm out.

==ישיבה 02/01/2012 ==  

==ישיבה 02/01/2012 ==  

אלי גליקמן מנכ"ל חברת החשמל, שמשון ברוקמן מנהל מחלק התיקים בחברת החשמל, עמ' 3 עד עמ' 26

אלי גליקמן מנכ"ל חברת החשמל, שמשון ברוקמן מנהל מחלק התיקים בחברת החשמל, עמ' 3 עד עמ' 26

* מדינות כמו בריטניה והולנד עשו "פניית פרסה" מיצוא הגז. אפשר ללמוד מהנסיון שלהן.  

* מדינות כמו בריטניה והולנד עשו "פניית פרסה" מיצוא הגז. אפשר ללמוד מהניסיון שלהן.  

* הגז הטבעי זול פי 4 ופי 5 לעומת מזוט.  יש גם חסכון בזיהום אוויר (עמ' 5)

* הגז הטבעי זול פי 4 ופי 5 לעומת מזוט.  יש גם חסכון בזיהום אוויר (עמ' 5)

* "לאן המדינה רוצה להגיע בניצול של המשאב הזה?  התשובה של הספקים ברורה - הם צריכים בהגדרה למקסם את הערך הנוכחי של ההשקעה שלהם דרך ההכנסות. ובהכנסות הם לא מבדילים בין דולר שהגיע מתועלת לשוק המקומי או דולר שהגיע מזה שם ייצאו את זה לסין והם שם קיבלו ערך הן באיכות סביבה והן בחסכון בנפט." (עמ'6)

* "לאן המדינה רוצה להגיע בניצול של המשאב הזה?  התשובה של הספקים ברורה - הם צריכים בהגדרה למקסם את הערך הנוכחי של ההשקעה שלהם דרך ההכנסות. ובהכנסות הם לא מבדילים בין דולר שהגיע מתועלת לשוק המקומי או דולר שהגיע מזה שם ייצאו את זה לסין והם שם קיבלו ערך הן באיכות סביבה והן בחסכון בנפט." (עמ'6)

* "הספקים חייבים למקסם את הערך הנוכחי שנמצא בידם ולכן העמדה שלהם צריכה להסתכל למשל על מאגר קטן כמאגר שישאר בים. אי אפשר לייצא אותו להודו ולסין ולכן אפשר לדלג אליו... למשל נורבגיה לא אפשרה אף פעם להתקדם לפיתוח הבא לפני שהתוכנית הראתה איך ממצים את כל הגז באדמה.. כדי למנוע מצב שהולכים רק לתגליות שממש נוח לייצא אותן ומשאירים באדמה את כל הדברים שאחרי זה לעולם לא יחזרו כי זה כבר לא כלכלי." (עמ' 6)

* "הספקים חייבים למקסם את הערך הנוכחי שנמצא בידם ולכן העמדה שלהם צריכה להסתכל למשל על מאגר קטן כמאגר שישאר בים. אי אפשר לייצא אותו להודו ולסין ולכן אפשר לדלג אליו... למשל נורווגיה לא אפשרה אף פעם להתקדם לפיתוח הבא לפני שהתוכנית הראתה איך ממצים את כל הגז באדמה.. כדי למנוע מצב שהולכים רק לתגליות שממש נוח לייצא אותן ומשאירים באדמה את כל הדברים שאחרי זה לעולם לא יחזרו כי זה כבר לא כלכלי." (עמ' 6)

* "צריך לזכור שהעמדה של הספקים היא עמדה לגיטימית, אבל לא בטוח שהיא משרתת את כלכלת ישראל בטווח הארוך." (7)

* "צריך לזכור שהעמדה של הספקים היא עמדה לגיטימית, אבל לא בטוח שהיא משרתת את כלכלת ישראל בטווח הארוך." (7)

* אנחנו לוקחים מחיר של אירופה, של 10 דולר, אנחנו מסתכלים מה תהיה ההשקעה בשביל לייצא לאירופה, ולכן מה יהיו הרווחים ובהנחה שמהרווחים האלה המדינה בערך חצי.. אוצר המדינה יגבה בין 2 -3  דולר באיזה שלב  - אחרי החזר השקעות." (עמ' 7)

* אנחנו לוקחים מחיר של אירופה, של 10 דולר, אנחנו מסתכלים מה תהיה ההשקעה בשביל לייצא לאירופה, ולכן מה יהיו הרווחים ובהנחה שמהרווחים האלה המדינה בערך חצי.. אוצר המדינה יגבה בין 2 -3  דולר באיזה שלב  - אחרי החזר השקעות." (עמ' 7)

* "כל דבר אפשר בסופו של דבר להתאים לכסף ולחשוב על הכל על כל התועלות גם איכות סביבה וגם בטחון וגם עם ייצוא צריך לקנות סולר לגיבוי וכו'. צריך לעשות חישוב כלכלי עם היוון נכון. ולא לעשות רק מה שנוח."  

* "כל דבר אפשר בסופו של דבר להתאים לכסף ולחשוב על הכל על כל התועלות גם איכות סביבה וגם בטחון וגם עם ייצוא צריך לקנות סולר לגיבוי וכו'. צריך לעשות חישוב כלכלי עם היוון נכון. ולא לעשות רק מה שנוח."  

* שאלות על גודל ההיוון - שאול צמח - מה השיעור הנכון ?

* שאלות על גודל ההיוון - שאול צמח - מה השיעור הנכון ?

* "ברגע  שאומרים  ייצוא  ללא  הגבלה,  כי  זה  מה  שבעצם  מבקשים  חלק  מספקי  הגז  הפוטנציאליים,  חלק  עוד  לא מצאו  גז  אבל  הם  כבר  רוצים  ייצוא  ללא  הגבלה,  ברגע  שתהיה להם החלופה, למה להם להתמודד עם המצוקות של  פיתוח תשתיות בישראל? הרי אפשר  ב-5 דקות לעשות חוזה ל-20 שנה ." (עמ' 12)

* "ברגע  שאומרים  ייצוא  ללא  הגבלה,  כי  זה  מה  שבעצם  מבקשים  חלק  מספקי  הגז  הפוטנציאליים,  חלק  עוד  לא מצאו  גז  אבל  הם  כבר  רוצים  ייצוא  ללא  הגבלה,  ברגע  שתהיה להם החלופה, למה להם להתמודד עם המצוקות של  פיתוח תשתיות בישראל? הרי אפשר  ב-5 דקות לעשות חוזה ל-20 שנה." (עמ' 12)

* "אפשר בקלות לעשות הסכם ייצוא ל-20 שנה. עושים חוזה פעם אחת ועם החוזה הזה מממנים איזה שהיא מערכת ייצוא וזה הרבה יותר פשוט מאשר להגיע לדימונה למפעל נייר. לא צריכים לשמוע לא את משרד הפנים, לא את המשרד להגנת הסביבה, זה הכל נמצא בים ולא רואים, האוצר  מקבל את ה-2 דולר שלו, ל-MMBTU, זה  הרבה  יותר פשוט.  למה  לחכות,  למה  לנסות  לפתח  פה  את  התעשייה?" (עמ' 13)

* "אפשר בקלות לעשות הסכם ייצוא ל-20 שנה. עושים חוזה פעם אחת ועם החוזה הזה מממנים איזה שהיא מערכת ייצוא וזה הרבה יותר פשוט מאשר להגיע לדימונה למפעל נייר. לא צריכים לשמוע לא את משרד הפנים, לא את המשרד להגנת הסביבה, זה הכל נמצא בים ולא רואים, האוצר  מקבל את ה-2 דולר שלו, ל-MMBTU, זה  הרבה  יותר פשוט.  למה  לחכות,  למה  לנסות  לפתח  פה  את  התעשייה?" (עמ' 13)

* אלף,  צריכים  להפיק  לקחים  ממדינות  אחרות שעברו תהליך דומה והאם בשלב מסוים הם ייצאו ואחר  כך  הם  הצטערו  ואם  הם  הצטערו,  צריכים  לשאול למה  וכמה  וללמוד  מהטעויות  שלהם (עמ' 15)

* אלף,  צריכים  להפיק  לקחים  ממדינות  אחרות שעברו תהליך דומה והאם בשלב מסוים הם ייצאו ואחר  כך  הם  הצטערו  ואם  הם  הצטערו,  צריכים  לשאול למה  וכמה  וללמוד  מהטעויות  שלהם (עמ' 15)

* . הוא (ספק הגז) צריך L i f t e r,  מישהו  שייקח את  הגז  ואם  הוא  רואה שבישראל  השוק  הזה  תקוע  בגלל  סיבות  אחרות,  הוא  עשה  את התגלית  שלו,  הוא  מצא  גז  ועכשיו  הוא  אומר  'או.קי., השוק בישראל לא יודע להביא את הגז לדימונה בגלל שכל אחד  אומר  לו  לא  ועד  שכולם  מסכימים  לכן  עוברות 10 שנים'. בינתיים הוא יחפש סיני או הודי שאומר לו 'תביא לי  את  כל  השדה'.  אז  אני  אומר  שיש  קשר  בין  הצורך  לייצא ובין החסם להיכנס" (למכור לשוק המקומי (עמ' 23)

* . הוא (ספק הגז) צריך L i f t e r,  מישהו  שייקח את  הגז  ואם  הוא  רואה שבישראל  השוק  הזה  תקוע  בגלל  סיבות  אחרות,  הוא  עשה  את התגלית  שלו,  הוא  מצא  גז  ועכשיו  הוא  אומר  'או.קי., השוק בישראל לא יודע להביא את הגז לדימונה בגלל שכל אחד  אומר  לו  לא  ועד  שכולם  מסכימים  לכן  עוברות 10 שנים'. בינתיים הוא יחפש סיני או הודי שאומר לו 'תביא לי  את  כל  השדה'.  אז  אני  אומר  שיש  קשר  בין  הצורך  לייצא ובין החסם להיכנס" (למכור לשוק המקומי (עמ' 23)

==ישיבה 09/01/2012 ==  

==ישיבה 09.01.2012 ==  

פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/9-1-2012.pdf  מצונזר]   [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/KGLCwA1FgO/9-1-2012.pdf מושחר]   [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/uO7uSueFib/2012-01-09-uncensored.pdf נקי]

פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/9-1-2012.pdf  מצונזר]   [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/KGLCwA1FgO/9-1-2012.pdf מושחר]   [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/uO7uSueFib/2012-01-09-uncensored.pdf נקי]

...(לא נבדק)

...(לא נבדק)

;דלק קידוחים:  

;דלק קידוחים:  

יוסי אבו, מנכ"ל, גדעון תדמור, יהודה סבן,  יועץ גבי לאו מתמחה במקנזי, אלינור קרמז, עובדת מקנזי. עמ' 47 עד עמ'  

יוסי אבו, מנכ"ל, גדעון תדמור, יהודה סבן,  יועץ גבי לאו מתמחה במקנזי, אלינור קרמז, עובדת מקנזי. עמ' 47 עד עמ'  

* גבי לאו מעריך עלות קידוח באר ב-100 מיליון דולר במים עמוקים. צריך נתיב ברור למוניטציה (עמ' 49)

* גבי לאו מעריך עלות קידוח באר ב-100 מיליון דולר במים עמוקים. צריך נתיב ברור למוניטציה (עמ' 49)

* משווה את ישראל לשני מקרי קצה - אחד בבנגלדש שבה יש מחיר נמוך ואין תמריץ לפתח מעבר לביקוש המקומי - מעט חברות, ולעומת זאת מערב אוסטרליה שבה התמריצים לחיפוש הם גדולים ויש תחרות גדולה. (עמ' 50).  

* משווה את ישראל לשני מקרי קצה - אחד בבנגלדש שבה יש מחיר נמוך ואין תמריץ לפתח מעבר לביקוש המקומי - מעט חברות, ולעומת זאת מערב אוסטרליה שבה התמריצים לחיפוש הם גדולים ויש תחרות גדולה. (עמ' 50).  

* הערה -  ראו פרשת [[אבריאל בר יוסף]]

* הערה -  ראו פרשת [[אבריאל בר יוסף]]

יש לסכם את המשך הישיבה..

המשך הישיבה טרם סוכם.

==ישיבה 06/02/2012 ==  

==ישיבה 06/02/2012 ==  

==דוח סופי של הוועדה - 12/09/2012==

==דוח סופי של הוועדה - 12/09/2012==

  '''[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGReportSep12.pdf דו"ח סופי]'''   '''[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGSummaryAug12.pdf תקציר מנהלים]'''   '''[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGpresentationAug.pdf מצגת]'''

  '''[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGReportSep12.pdf דו"ח סופי]'''   '''[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGSummaryAug12.pdf תקציר מנהלים]'''   '''[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGpresentationAug.pdf מצגת]'''

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommitee.aspx הפרוטוקולים של וועדת צמח באתר משרד האנרגיה]

* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommitee.aspx הפרוטוקולים של וועדת צמח באתר משרד האנרגיה]

 

* יעל עמית, [http://glz.co.il/1189-18103-he/Galatz.aspx המאבק נגד ייצוא הגז: האם יפורסמו מסמכי ועדת צמח?], גלי צה"ל, 17.05.2013

* יעל עמית, [http://glz.co.il/1189-18103-he/Galatz.aspx המאבק נגד ייצוא הגז: האם יפורסמו מסמכי ועדת צמח?], גלי צה"ל, 17.05.13

* חן פונדק, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602907,00.html פרוטוקולי ועדת צמח תקועים בבירוקרטיה], כלכליסט, 21.05.2013

* חן פונדק, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602907,00.html פרוטוקולי ועדת צמח תקועים בבירוקרטיה], כלכליסט, 21.05.13

*נדב לויטמן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000845837 ח"כ סתיו שפיר: "לחשוף מיד הפרוטוקולים של ועדת צמח" ], גלובס, 22.05.2013

*נדב לויטמן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000845837 ח"כ סתיו שפיר: "לחשוף מיד הפרוטוקולים של ועדת צמח" ], גלובס, 22.05.13

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/496.html סילבן שלום החליט לפרסם פרוטוקולי ועדת צמח], nrg,  23.5.2013

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/496.html סילבן שלום החליט לפרסם פרוטוקולי ועדת צמח], nrg,  23.5.13

* אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2038606 הפרוטוקולים נחשפים: ועדת צמח אישרה לחברות הגז לייצא כמות גבוהה מזו שביקשו], דה מרקר, 05.06.2013

* אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2038606 הפרוטוקולים נחשפים: ועדת צמח אישרה לחברות הגז לייצא כמות גבוהה מזו שביקשו], דה מרקר, 05.06.2013

* שאול אמסטרדמסקי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3604321,00.html מה בחרה המדינה למחוק מהפרוטוקולים של ועדת צמח],  05.06.13

* שאול אמסטרדמסקי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3604321,00.html מה בחרה המדינה למחוק מהפרוטוקולים של ועדת צמח],  05.06.2013

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395 מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"], גלובס, 06.06.13

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395 מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"], גלובס, 06.06.2013

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גז טבעי בישראל|*]]

[[קטגוריה:גז טבעי בישראל]]

[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה]]

[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה]]

[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]

[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]

[[קטגוריה:שקיפות]]

[[קטגוריה:שקיפות]]