47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 51:
שורה 51: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←היחס לאדמה ולטבע בנצרות
הבית האמיתי של הנוצרי אינו אדמה ספציפית כלשהי אלא "ממלכת האל המתקרבת" או "גן העדן" שנמצא מחוץ לעולם הזה. נוצרים הם נוודים ועולי רגל על גבי האדמה. ההיבטים של הראיה היהודית שנגזרה מתוך חוויות הנדודים והגלות שלהם היו הולמים יותר מאשר האהבה החקלאית של האדמה. אבל בתקופה הפרה-מודרנית רוב הנוצרים חיו בחברה חקלאית, ולכן האהבה לאדמה נשארה חוויה נוצרית חשובה.
הבית האמיתי של הנוצרי אינו אדמה ספציפית כלשהי אלא "ממלכת האל המתקרבת" או "גן העדן" שנמצא מחוץ לעולם הזה. נוצרים הם נוודים ועולי רגל על גבי האדמה. ההיבטים של הראיה היהודית שנגזרה מתוך חוויות הנדודים והגלות שלהם היו הולמים יותר מאשר האהבה החקלאית של האדמה. אבל בתקופה הפרה-מודרנית רוב הנוצרים חיו בחברה חקלאית, ולכן האהבה לאדמה נשארה חוויה נוצרית חשובה.
===היחס של דקראט לטבע===
בפילוסופיה, [[מודרניזם|ההגות המודרניות]] מתחילה בפילוסוף [[רנה דקארט]], לפני דקארט, רוב הפילוסופים הניחו שההוגה הוא חלק מעולם גדול יותר. דקארט ייסד מחדש את הפילוסופיה על הבסיס של ספק שורשי. כלומר שהשאלה האם מישהו יודע משהו, ואם כן כיצד, הפכה לנקודת ההתחלה של החקירה הפילוסופית.
הספקנות של דקארט מיהרה לפנות את מקומה לבטחון בקיומו שלו. הוא ראה שאם הוא מפקפק, הרי הוא קיים. {{הערה|דווקא קביעה נחרצת זו מותקפת כיום על ידי חוקרים שטוענים כי ה"[[אני]]" הוא תהליך של המוח שכרוך באשליה של המשכיות המחשבות והדעות}}. מה שנשאר בסימן שאלה הוא כיצד יכול מישהו להגיע מהעובדה הברורה של קיום סובייקטיבי לעולם אוביקטיבי, תוך שאנו זוכרים שהעולם האובייקטיבי כולל את הגוף האנושי. דקארט פתר זאת על ידי כך שהניח שחייב להתקיים אלוהים. יישות מושלתמ כזו לא תרשה לו לטעות בצורה בסיסית ולכן הוא הסיק שקיים גם אובייקט או החומר החומרי. מכאן הוא חילק את העולם לשני קטגורגיות נבדלות - רוח וחומר.
למרות שרוב הפילוסופים לא מסכימים עם דקארט בהיבטים רבים, הוא קבע את האג'נדה לחלק גדול מהפילוסופיה בזמננו אנו. דרך החשיבה הדואליסטית נשארה בעלת השפעה עמוקה משתי בחינות. ראשית, עבור רוב ההגיון הנפוץ בעולם המודרני, ההבחנה החדה בין סובייקט לאובייקט נראתה מובנת מאליה ונחוצה, ויש נטיה ברורה לזהות אותם עם היישות הרוחנית והחומרית. שנית, למעט מספר מטרליסטים, ראשוניותו של הסובייקט נשארה נקודת הפתיחה.
כשדקארט חילק את העולם לאני מנטלי ולחפצים חומריים, הוא שם את בעלי החיים בצד החומרי. המסקנה מכך היא שהם אוסף של מכונות ללא חוויה סובייקטיבית. דקארט טוען כדלהלן:" נראה הגיוני שכיוון שאומנות מעתיקה את הטבע, והאדם יכול לעשות אוטומטים שונים שנעים ללא מחשבה, שהטבע ייצר את האוטומטים שלו עצמו, שהם נהדרים הרבה יותר מהמלאכותיים. האוטמטים הטבעיים האלו, הן החיות." ( 1980 Macey, עמ' 76). למרות שפילוסופים מודרניים רבים לא חייבו את עצמם לעמדה זו, קו החלוקה שנותר עבור החשיבה המודרנית הוא בין בני האדם - וכל השאר. החלוקה הזאת טופלה כבסיסית ביותר, ובמקה של דקארט, כמטפיסיקה דואלית. משמעות הדבר עבור המחשבה האתית היא שהמידות הטובות או התענוג האנושי היוו את מה שיש לו ערך בפני עצמו. כל השאר הם אמצעים להשגת מטרה זו. {{הערה|דבר זה משפיע בדברים רבים החל בנושא של [[זכויות בעלי חיים]] וכלה ביחס של האדם אל הטבע והגישה אל הטבע במסגרת מדעי החברה}}
===היחס של עימנואל קנט לטבע ===
מאז ימי דקארט וסמית ישנה נטיה חזקה בחשיבה המערבית לנוע הלאה עם האנטרופוצנטריות. לפי קוב ודיילי התוצאה נקראת אידאליזם.
המהפכה הגדולה בפילוסופיה המודרנית נבעה מעימנואל קאנט. בתחילת המאה ה-19 הוא שבה את תשומת ליבו של העולם האינטלקטואלי בטענה שהמחשבה האנושית רחוקה מלהיות פאסיבית בחווית שלה. המחשבה היא אקטיבית בבניית העולם של עצמה. למעשה, כל מה שאנו יכולים לדבר עליו כעל עולם הוא באיזה שהוא מובן תוצר של החשיבה האנושית. למרות שקאנט הניח כי קיימת מציאות בלתי ידועה כמקור לחוויה החושית, הרבה פילוסופים שהלכו בעקבותיו זנחו זאת לטובת אידאליזם עיקבי.
אין בהכרח קשר ישיר בין זניחת המציאות הפיזית בפילוסופיה המערבית לבין הדחקת הטבע מתחום הכלכלה, אבל יש הקבלה מעניינת. האקלים האינטלקטואלי של המאה ה19 וה 20 היה מתאים לשינוי בחשיבה הכלכלית מהתייחסות לטבע ולעובדות אמפיריות כתוצאה מניסוי, אל תוצרי המחשבה הכלכלית. כך עיסוק יתר עם תאוריה כלכלית, מודלים, ונוסחאות מתמטיות מבטא את הכיוון מבטא את השינוי של המחשבה המודרנית מדואליזם לאידאליזם שלאחר קאנט. דיילי וקוב טוענים שיש העברת תשומת הלב מאדמה, עבודה, והון לבעלי אדמות, עובדים, וקפיטליסטים ולאחר מכן לרנטות, משכורות ורווחים, וכי העברה זו מתואמת אף היא עם אובדן העניין בעולם הממשי.
==השפעת דקארט וקאנט על הראיה הכלכלית==
לפי דיילי וקוב, ראיית העולם הנוצרית של דקארט סיפקה את הקשר ואוסף ההנחות לחשיבה הכלכלית. עבור התאוריה הכלכלית, ערך יכול להמצא רק בסיפוק תאוות אנושיות. תורת הערך הסובייקטיבי החליפה לגמרי תאוריות קודמות, "ראליות", של ערך שראו באדמה או בעבודה מקור הערך. היות ובעקבות דקארט, רק בני האדם החזיקו באישיות, נובע מכך שרק בני האדם הם מקום הערך. שאר הטבע נתפס כאדמה או כשיפור או כמוצר.
האדמה מייצגת את כל המשאבים הטבעיים וכוללת את כל הדברים החיים שהאדמה תומכת בהם, למעט העבודה שמושקעת בגידולם. עבודה תכלול את העבודה שמושקעת על ידי בני האדם כדי לגדל את המזון שהסוסים אוכלים. עבודה לא תכלול כל ערך שניתן לייחס לתרומה של עבודת הסוס. למטרות הכלכלה, מתייחסים לסוס, כפי שדקארט עושה, כמכונה (חסרת כל זכויות פוליטיות או ערך בפני עצמה). הערך שלו הוא הערך שיש לו עבור בני האדם, שנקבע בסופו של דבר על ידי [[השוק]].
הדואליזם המודרני הטיפוסי מופיעה מחדש [[חקר הכלכלה|בתאוריה הכלכלית]] מ[[אדם סמית]] ועד ימנו. מצד אחד ישנם בני אדם, שסיפוק רצונותיהם הוא המטרה היחידה של הפעילות הכלכלית. מצד שני יש את כל השאר, שכול כולו נכנס למשוואה כאמצעים לסיפוק רצונות האדם. אפשר להתייחס לחשיבה המודרנית כאל דואלזים של דקראט אבל כותרת מתאימה יותר היא כנראה ראיה "אנטרופוצנטריות" (התמקדות סביב האדם) שכן בחשיבה זו התפקיד היחיד של הטבע הוא לשרת את האדם.
אדם סמית לוקח ברצינות את המציאות הפיסית של אדמה, כאחד מגורמי הייצור, אבל בדומה לחומר היא נשארת פאסיבית. הייצור שלה תלוי לחלוטין בעבודת אדם.
אין לבקר את הכלכלנים על כי השתתפו בדיונים הנוגעים לפילוסופיה. עם זאת דיילי וקוב טוענים שיש לבקש מהם להצטרף לביקורת על מגבלות הראיה המודרנית הן בוורסיה הדואלית והן בוורסיה האידליסטית שלה.
ישנן סיבות מעשיות לקחת ברצינות את הממשיות של העולם הפיסי. לדוגמא, האיום של מלחמה גרעינית וההרס הנלווה של רוב המין האנושי לא יכול להיות מובן בצורה הולמת במונחים אידאליסטיים. מלחמה כזאת תבצע שינויים אמיתיים בעולם הפיסי הממשי ללא תלות בצורה שבה אנשים יחשבו על כך. בצורה דומה, [[זיהום אוויר]] או עליית מפלס הימים נראים כדברים לא תלויים בדרך שבה אנשים חושבים על דברים אלו.
ברמה התאורטית, [[אבולוציה|הקירבה האבולוציונית]] בין [[המין האנושי]] למינים אחרים (קופי אדם או מיני אדם שהיו בעבר ונכחדו) הופכת את הדואליזם המטאפיסי להבל, ומעוררת חשד לגבי כל המסקנות שהעולו על ידי העוסקים באתיקה שנובעת מאותו דואליזם. נראה שאין דרך לקחת ברצינות את ההוכחות המדעיות ואת הנסיון האוניברסלי, ללא הצהרה על ממשיותו של העולם הטבעי ועל מקומו של האדם כחלק ממנו.
ברמה הפוליטית, מעטים יכחישו נקודות אלו מכל וכל. יחד עם זאת, תאוריות אידאלסטיות עומדות בבסיס הרבה מהדיספלינות האקדמיות וממקדות את תשומת הלב הרחק מארועים טבעיים למען שלומותן העצמית. בזמנים שונים, תאוריות אלו הובילו מלומדים, כולל כלכלנים, להצהרות קיצוניות.
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==