שורה 5: |
שורה 5: |
| כלכלנים משתמשים ב"אדמה" או "קרקע" (Land), כמונח כולל לתאור [[סביבה הטבעית]] או [[הביוספרה]]. אין דיון נפרד לאוקיינוסים או לאטמוספירה או לאנרגיה מהשמש. ניתן היה לכנות את התחום "כלכלת טבע" וכיום הוא מוצג בצורה רחבה בתחום של [[כלכלה סביבתית]]. היחס אל הטבע כאל קרקע נבע מנסיבות היסטוריות. בזמן [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], היו דיונים כלכליים רבים שהחלו בניתוח של החקלאות וקרקע חקלאית היתה היבט חשוב של דיונים אלה. ההפשטות עבור התאוריה הכלכלית נוצרו כבר אז והתאוריה לא עודכנה כדי להתייחס להיבטים אחרים של הטבע {{הערה|(כמו [[מחזור ביוגאוכימי]] או [[שירותי המערכת האקולוגית]] לדוגמה)}}. | | כלכלנים משתמשים ב"אדמה" או "קרקע" (Land), כמונח כולל לתאור [[סביבה הטבעית]] או [[הביוספרה]]. אין דיון נפרד לאוקיינוסים או לאטמוספירה או לאנרגיה מהשמש. ניתן היה לכנות את התחום "כלכלת טבע" וכיום הוא מוצג בצורה רחבה בתחום של [[כלכלה סביבתית]]. היחס אל הטבע כאל קרקע נבע מנסיבות היסטוריות. בזמן [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], היו דיונים כלכליים רבים שהחלו בניתוח של החקלאות וקרקע חקלאית היתה היבט חשוב של דיונים אלה. ההפשטות עבור התאוריה הכלכלית נוצרו כבר אז והתאוריה לא עודכנה כדי להתייחס להיבטים אחרים של הטבע {{הערה|(כמו [[מחזור ביוגאוכימי]] או [[שירותי המערכת האקולוגית]] לדוגמה)}}. |
| | | |
− | בתוך האסכולה הנאו-קלאסית קיימת תת דיסציפלינה שנקראת "[[כלכלת קרקע]]" שנוסדה על ידי ריצ'רד טי. אלי (Richard T. Ely) הנשיא הראשון של התאחדות הכלכלה האמריקנית. ב-1922 הוא פרסם גרסה מוקדמת בשם "קוים לדמות כלכלת קרקע". בפתיח הוא מביע את תמיהתו על ההזנחה של האדמה על ידי כלכלנים. "זה מוזר ולא ממש קל להסביר את העובדה שקרקע כקונספט כלכלי, כלומר כדרישה מוקדמת לייצור, החלק בהכנסת החברה -קיבלה באופן יחסי מעט תשומת לב." (עמ' 3). הוא מציין את הספרות הענפה על [[עבודה]] ו[[הון]], גורמי הייצור המסורתיים האחרים של הייצור, ולאחר מכן מעיר שעבודתו שלו היא כנראה הניתוח המקביל הראשון ביחס לאדמה. | + | בתוך האסכולה הנאו-קלאסית קיימת תת דיסציפלינה שנקראת "[[כלכלת קרקע]]" שנוסדה על ידי ריצ'ראד טי. אלי (Richard T. Ely) הנשיא הראשון של התאחדות הכלכלה האמריקנית. ב-1922 הוא פרסם גרסה מוקדמת בשם "קוים לדמות כלכלת קרקע". בפתיח הוא מביע את תמיהתו על ההזנחה של האדמה על ידי כלכלנים. "זה מוזר ולא ממש קל להסביר את העובדה שקרקע כקונספט כלכלי, כלומר כדרישה מוקדמת לייצור, החלק בהכנסת החברה -קיבלה באופן יחסי מעט תשומת לב." (עמ' 3). הוא מציין את הספרות הענפה על [[עבודה]] ו[[הון]], גורמי הייצור המסורתיים האחרים של הייצור, ולאחר מכן מעיר שעבודתו שלו היא כנראה הניתוח המקביל הראשון ביחס לאדמה. |
| | | |
− | כבר בניתוח של אילי מבוצעת הפשטה וצמצום ניכר של השפעת הטבע על הכלכלה. הוא טוען כי "קרקע, כפי שכלכלנים משתמשים במונח, משמעה כוחות הטבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית." הוא מצמצם את הטבע ל"קרקע" ואת הקרקע לרכוש. בכך הוא עובר מ"כוחות הטבע" ל"רכוש קרקעי". גם דבר זה הוא עדיין דבר פיזי, ולכן אלי מעביר אותו לתחום של יחסי אנוש בלבד - הנושאים שנועדו לדיון תחת הכותרת של "כלכלת קרקע" הם "דיור בכפר ובעיר, מחיר הקרקע, מס יחיד, בעלות ציבורית, בעלות קהילתית, המראה הפתוח, אחוזות גדולות, שימור, והצפיפות של אוכלוסיה עירונית".(עמ' 4). | + | כבר בניתוח של אילי מבוצעת הפשטה וצמצום ניכר של השפעת הטבע על הכלכלה. אלי טוען כי "קרקע, כפי שכלכלנים משתמשים במונח, משמעה כוחות הטבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית." הוא מצמצם את הטבע ל"קרקע" ואת הקרקע לרכוש. בכך הוא עובר מ"כוחות הטבע" ל"רכוש קרקעי". גם דבר זה הוא עדיין דבר פיזי, ולכן אלי מעביר אותו לתחום של יחסי אנוש בלבד - הנושאים שנועדו לדיון תחת הכותרת של "כלכלת קרקע" הם "דיור בכפר ובעיר, מחיר הקרקע, מס יחיד, בעלות ציבורית, בעלות קהילתית, המראה הפתוח, אחוזות גדולות, שימור, והצפיפות של אוכלוסיה עירונית".(עמ' 4). |
| | | |
| + | דיילי וקוב טוענים שאם כלכלנים באמת היו רואים ב"קרקע" כ"כוחות טבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית", אזי תשומת לב ניכרת היתה מוענקת ל"קרקע" כאלמנט נבדל בעל משמעות גדולה. היא היתה לא רק גורם בייצור, אלא גם תנאי מקדים לכל החיים הכלכלים, ולחיים בכלל. אבל כשאדמה הופכת ליחס בעלות, הנבדלת מיחסי בעלות אחרים בהיבטים מינורים למדי, אזי היא בקושי מוצר אחד בין הרבה מוצרים אחרים. "כוחות הטבע," ועל כן הטבע באופן כללי, נעלמו מהשטח. מדע הכלכלה תלוי ומרחף בחופשיות מהעולם הפיזי. |
| | | |
| + | בשנת 1940 ריצ'ראד טי. אלי וגורג' ורויין (George S. Wehrwein) את הספר "כלכלת קרקע". הספר הפגין רגישות לנושא כמו [[סביבתנות]], [[שמירת טבע]] ו[[צדק בין דורי]], באופן שרוב האמריקנים לא העריכו עד לתקופה מאוחרת בהרבה. למרות שרוב הספר עוסק בקרקע כרכוש ומתמקד ביחס הבעלות, הכותבים מבהירים שהמציאות הפיזית יכולה להיות נבדלת מהקשר זה, והם תובעים תשומת לב אליה בזכות עצמה. הם מציינית כי "מדיניות קרקע חייבת להתבסס על תפקוד חוקי הטבע כמו גם המניעים הכלכליים של האדם" (עמ' 25). |
| | | |
| + | לפי קוב ודיילי, ההתייחסות הזאת לחוקי הטבע מתנגשת עם האדישות המחולטת כמעט לחוקים כאלה בקרב כלכלנים. העניין הזה בעולם הפיזי מוביל את אלי ווהרווין להבחין באינטראקציה בין הפעילות הכלכלית לבין הטבע שנמצאת לגמרי מחוץ למדע הכלכלה. "לעיתים קרובות מידי 'כיבוש הטבע' המתגמל את הדורות הנוכחיים הביא ל 'כיבוש האדם' בידי הכוחות הטבעיים האלו, הפועלים עד אינסוף". "מאז האדם הפך לגורם גאוגרפי לצד הרוח, המים והאקלים, כשהוא משנה את אופיה של סביבתו ולעיתים במהירות הרסנית גדולה מזו של הטבע עצמו," כלכלת קרקע לכן " חייבת להתעניין בכלכלה ה'פרטית' של הבעלות אבל אף יותר מכך ב 'כלכלה הפוליטית' של השימור, השחזור והגדלת משאבי טבע" (עמ' 27). נראה כי התייחסות לאדמה מעודדת [[תכנון ארוך טווח|תבוננות לטווח הארוך]] ופועלת נגד אפקט הפחתת החשיבות של הדורות הבאים. |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |