47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − − + − + שורה 17:
שורה 16: + + שורה 37:
שורה 38: +
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Phishing.jpg|ממוזער|עטיפת הספר תורת ההונאה בשפה האנגלית]]
[[קובץ:Phishing.jpg|ממוזער|עטיפת הספר תורת ההונאה בשפה האנגלית]]
'''תורת ההונאה''' (באנגלית: '''Phishing for Phools''' (בתרגום חופשי: טומנים מארב לשוטים או לתפוס פראיירים, שמו המלא באנגלית הוא '''Phishing for Phools: The Economics of Manipulation and Deception''')) הוא ספר עיון מאת הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], שמתאר כיצד עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים. הספר יצא לאור בשנת 2015. שילר ואקרלוף מפרטים את השיטות שבהן משתמשים אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל"ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]], [[חברות תרופות]] ו[[חברות מזון]] כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, התמכרות, הטיות קוגניטיביות ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים.
'''תורת ההונאה''' (באנגלית: '''Phishing for Phools''') הוא ספר עיון מאת הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], שמתאר כיצד עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים. שילר ואקרלוף מפרטים את השיטות שבהן משתמשים אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל"ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]], [[חברות תרופות]] ו[[חברות מזון]] כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, התמכרות, הטיות קוגניטיביות ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים. הספר יצא לאור בשנת 2015, בשנת 2017 תורגם הספר לעברית.
מאז [[אדם סמית]] רוב [[חקר הכלכלה|הקורסים בכלכלה]] ([[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]]) הייתה ש[[שוק חופשי]] (בעיקר אם הוא [[שוק משוכלל]] יספק לנו [[רווחה חברתית]] על ידי מנגנון [[היד הנעלמה]]. אקרלוף ופישר מערערים על התזה הזאת וטוענים ש[[שוק תחרותי]] לא רק מספק רווחה אלא גם פוגע ברווחה הזאת. כל עוד ניתן להרוויח, מוכרים לא יהססו לנצל חולשות פסיכולוגיות ובורות של הצרכנים באמצעות מניפולציות, הסתרת מידע והטעיה. בצורה כזו הם מבצעים "Phish" (דייג, ובסלנג אינטרנטי חיפוש אחר קורבנות להונאה (דיוג)) והופכים את הצרכנים ל-"Phools" - נשמע כמו "טיפש".
מאז [[אדם סמית]] רוב [[חקר הכלכלה|הקורסים בכלכלה]] ([[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]]) הייתה ש[[שוק חופשי]] (בעיקר אם הוא [[שוק משוכלל]] יספק לנו [[רווחה חברתית]] על ידי מנגנון [[היד הנעלמה]]. אקרלוף ופישר מערערים על התזה הזאת וטוענים ש[[שוק תחרותי]] לא רק מספק רווחה אלא גם פוגע ברווחה הזאת. כל עוד ניתן להרוויח, מוכרים לא יהססו לנצל חולשות פסיכולוגיות ובורות של הצרכנים באמצעות מניפולציות, הסתרת מידע והטעיה. בצורה כזו הם מבצעים "Phish" (דייג, ובסלנג אינטרנטי חיפוש אחר קורבנות להונאה (דיוג)) והופכים את הצרכנים ל-"Phools" - נשמע כמו "טיפש".
התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, מניחה שחברות שאינן [[מונופול]] או [[אוליגופול]], כלומר שאין להן כוח שוק מהותי מתחרות על הצרכנים באמצעות איכות, חדשנות או מחיר. זה אחד הבסיסים החשובים ביותר לתמיכה של כלכלנים ב[[קפיטליזם]] וברעיון של [[שוק חופשי]] או לפחות [[שוק משוכלל]] ותחרותי. ההתקדמות האדירה מאז [[המהפכה התעשייתית]] הוכיחה את החשיבות של תחרות ויוזמה חופשית בקידום רמת החיים ואיכות החיים.
התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, מניחה שחברות שאינן [[מונופול]] או [[אוליגופול]], כלומר שאין להן כוח שוק מהותי, מתחרות על הצרכנים באמצעות איכות, חדשנות או מחיר. זה אחד הבסיסים החשובים ביותר לתמיכה של כלכלנים ב[[קפיטליזם]] וברעיון של [[שוק חופשי]] או לפחות [[שוק משוכלל]] ותחרותי. ההתקדמות האדירה מאז [[המהפכה התעשייתית]] הוכיחה את החשיבות של תחרות ו[[יוזמה חופשית]] בקידום רמת החיים ואיכות החיים.
מאז שנות ה-50 כלכלנים מודים בכך שחברות יכולות לנצל אפיק נוסף של רווח והוא דרך ניצול של [[לובי פוליטי]] כדי להנות מחקיקה שמגינה על המוצר שלהם, מכוונת אנשים לקנות אותו על ידי יצירת תנאים נוחים למכירה ועל ידי הטיה של כסף ציבורי. שילר ואקרלוף טוענים כי מנגנון נוסף וחשוב הוא על ידי רמייה של הצרכנים, וכי אפיק זה אינו אפיק משני שמתרחש בשוליי השוק אלא חלק מהותי בהתנהגות חברות השוק.
מאז שנות ה-50 כלכלנים מודים בכך שחברות יכולות לנצל אפיק נוסף של רווח, והוא דרך ניצול של [[לובי פוליטי]] כדי להנות מחקיקה שמגינה על המוצר שלהם, מכוונת אנשים לקנות אותו על ידי יצירת תנאים נוחים למכירה ועל ידי הטיה של כסף ציבורי. שילר ואקרלוף טוענים כי מנגנון נוסף וחשוב הוא על ידי רמייה של הצרכנים, וכי אפיק זה אינו אפיק משני שמתרחש בשוליי השוק, אלא חלק מהותי בהתנהגות חברות השוק.
אקרלוף ושילר טוענים שבני אדם הם לא [[צרכן רציונלי]] אלא מורכבים משני צרכנים: הצרכן הראשון רציונלי ויודע לקבל החלטות רכישה נכונות, והשני מונע על ידי רגשות, הטיות והתמכרויות. דווקא הצרכן השני הוא זה שלוקח פיקוד לעתים קרובות. פירמות בענפים רבים לומדות את דרך קבלת ההחלטות של הצרכן, ויודעות להציב פיתויים ולבנות את העסקות שהן מציעות לצרכנים בדרך שתגרום לצרכן הלא-רציונלי לקחת פיקוד על מהלך הרכישה. דוגמה אחת לכך היא יצירת התמכרות למזון לא בריא עתיר בשומן, סוכר ומלח.
אקרלוף ושילר טוענים שבני אדם הם לא [[צרכן רציונלי]] אלא מורכבים משני צרכנים: הצרכן הראשון רציונלי ויודע לקבל החלטות רכישה נכונות, והשני מונע על ידי רגשות, הטיות והתמכרויות. דווקא הצרכן השני הוא זה שלוקח פיקוד לעתים קרובות. פירמות בענפים רבים לומדות את דרך קבלת ההחלטות של הצרכן, ויודעות להציב פיתויים ולבנות את העסקות שהן מציעות לצרכנים בדרך שתגרום לצרכן הלא-רציונלי לקחת פיקוד על מהלך הרכישה. דוגמה אחת לכך היא יצירת התמכרות למזון לא בריא עתיר בשומן, סוכר ומלח.
שילר ואקלוף טוענים, שלפחות בחלק מהתחומים, היות וחברות יכולות לרמות את הצרכנים שוב ושוב, חברות שיחליטו לא לרמות את הצרכנים יפסידו נתחי שוק חשובים, יהיו פחות רווחיות ועלולות לפשוט את הרגל. כך ייתכן שעבור הצרכן, מה שנותר הוא לבחור בין חברות שונות שכולן מרמות אותו.
שילר ואקלוף טוענים, שלפחות בחלק מהתחומים, היות וחברות יכולות לרמות את הצרכנים שוב ושוב, חברות שיחליטו לא לרמות את הצרכנים יפסידו נתחי שוק חשובים, יהיו פחות רווחיות ועלולות לפשוט את הרגל. כך ייתכן שעבור הצרכן, מה שנותר הוא לבחור בין חברות שונות שכולן מרמות אותו.
שם הספר בתרגום חופשי: טומנים מארב לשוטים או לתפוס פראיירים, שמו המלא באנגלית הוא '''Phishing for Phools: The Economics of Manipulation and Deception'''
==ראו גם==
==ראו גם==
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.e-vrit.co.il/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%94-details.aspx תורת ההונאה] - הגרסה העברית של הספר, באתר החנות המקוונת "עברית", כולל הפרק הראשון בספר.
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2753109 הכלכלנים שזכו בפרס נובל מוכיחים: חברה שלא תרמה אותכם - תתרסק] גיא רולניק, דה מארקר, 17.10.2015
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2753109 הכלכלנים שזכו בפרס נובל מוכיחים: חברה שלא תרמה אותכם - תתרסק] גיא רולניק, דה מארקר, 17.10.2015
* אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672673,00.html איך ריח מאפה הקינמון מסמל את הצד האפל של השוק החופשי], כלכליסט, 5.11.2015
* אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672673,00.html איך ריח מאפה הקינמון מסמל את הצד האפל של השוק החופשי], כלכליסט, 5.11.2015