שינויים

בשנים האחרונות ארגוני בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי, התאחדות רופאי הלב של ארצות הברית ומשרד הבריאות בישראל הכירו בחשיבות של הפחתת צריכה של [[סוכר]]. ב[[תזונה מערבית]], כולל ב[[תזונה בישראל]], הצריכה של סוכר גבוה במאות אחוזים לעומת המלצות גורמי הבריאות והבעיה גדולה יותר בקרב ילדים. הצריכה של סוכר הולכת וגדלה בממוצע באוכלוסיה. [[השפעות בריאותיות של סוכר]] כוללת תרומה משמעותית למחלות לב וכלי דם (כולל מחלת דם כלילית, שבץ, לחץ דם גבוה), [[סוכרת]], [[השמנת יתר]] עששת ומחלות נוספות.  

בשנים האחרונות ארגוני בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי, התאחדות רופאי הלב של ארצות הברית ומשרד הבריאות בישראל הכירו בחשיבות של הפחתת צריכה של [[סוכר]]. ב[[תזונה מערבית]], כולל ב[[תזונה בישראל]], הצריכה של סוכר גבוה במאות אחוזים לעומת המלצות גורמי הבריאות והבעיה גדולה יותר בקרב ילדים. הצריכה של סוכר הולכת וגדלה בממוצע באוכלוסיה. [[השפעות בריאותיות של סוכר]] כוללת תרומה משמעותית למחלות לב וכלי דם (כולל מחלת דם כלילית, שבץ, לחץ דם גבוה), [[סוכרת]], [[השמנת יתר]] עששת ומחלות נוספות.  

ארגוני בריאות מבצעים הבחנה ברורה בין '''סוכר טבעי''' לסוכר '''סוכר חופשי''' או '''סוכר מוסף'''. הסוכר הטבעי קיים בפירות ובירקות בצורתם השלמה (פרוקטוז) וסוכר שיש בחלב באופן טבעי (לקטוז). סוכר זה לא נחשב בעייתי במיוחד. לעומת זאת סוכר חופשי או מוסף סוכרים שונים (סוכר לבן, סוכר חום, סירופ תירס, דבש ועוד) שמוספים על ידי יצרני מזון או שנמצאים במיץ פירות שנסחט. חלק גדול מהסוכר שנצרך כיום הוא '''סוכר סמוי''' שנמצא במזונות שונים - לדוגמה כף של קטשופ מכילה כ-4 גרם (כפית אחת) של סוכר חופשי. פחית קולה מכילה כ-40 גרם (10 כפיות סוכר). תוספים שונים מסתירים את הטעם המתוק - מזון מלוח או חריף. נוזלים חמוצים כמו קולה , מיץ עגבניות, מיץ תפוזים מסתירים וממתנים את הטעם המתוק. לא תמיד קל לדעת את כמות הסוכר שיש במוצר - מוצרי חלב, או מוצרים שיש בהם פירות מקשים במיוחד בגלל שכמות הסוכר שבהם מתייחסת לסוכר מוסף או חופשי יחד עם הסוכר הטבעי. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs] עבור אדם מערבי חלק גדול מהסוכר החופשי המסוכן מקורו ב[[משקאות ממותקים]], ב[[מעדני חלב]] שונים, ו[[מזון מעובד|במזונות מעובדים]] נוספים כמו חטיפים מלוחים, סוגים של דגני בוקר, ומוצרי בצק רבים (כמו לחמניות, פיתות ועוד).

ארגוני בריאות מבצעים הבחנה ברורה בין '''סוכר טבעי''' לסוכר '''סוכר חופשי''' או '''סוכר מוסף'''. הסוכר הטבעי קיים בפירות ובירקות בצורתם השלמה (פרוקטוז) וסוכר שיש בחלב באופן טבעי (לקטוז). סוכר זה לא נחשב בעייתי במיוחד. לעומת זאת סוכר חופשי או מוסף סוכרים שונים (סוכר לבן, סוכר חום, סירופ תירס, דבש ועוד) שמוספים על ידי יצרני מזון או שנמצאים במיץ פירות שנסחט. חלק גדול מהסוכר שנצרך כיום הוא '''סוכר סמוי''' שנמצא במזונות שונים - לדוגמה כף של קטשופ מכילה כ-4 גרם (כפית אחת) של סוכר חופשי. פחית קולה מכילה כ-40 גרם (10 כפיות סוכר). תוספים שונים מסתירים את הטעם המתוק - מזון מלוח או חריף. נוזלים חמוצים כמו קולה, מיץ עגבניות, מיץ תפוזים מסתירים וממתנים את הטעם המתוק. לא תמיד קל לדעת את כמות הסוכר שיש במוצר - מוצרי חלב, או מוצרים שיש בהם פירות מקשים במיוחד בגלל שכמות הסוכר שבהם מתייחסת לסוכר מוסף או חופשי יחד עם הסוכר הטבעי. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs] עבור אדם מערבי חלק גדול מהסוכר החופשי המסוכן מקורו ב[[משקאות ממותקים]], ב[[מעדני חלב]] שונים, ו[[מזון מעובד|במזונות מעובדים]] נוספים כמו חטיפים מלוחים, סוגים של דגני בוקר, ומוצרי בצק רבים (כמו לחמניות, פיתות ועוד).

באפריל 2015 ארגון הבריאות העולמי המליץ להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. יש יתרון בריאותי לצריכה נמוכה עוד יותר של 5% מצריכת הקלוריות היומית.  {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}. באופן ממוצע הארגון ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 8 כפיות סוכר ליום, ולנשים בוגרות לצרוך עד 6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=alizera}} כפית אחת של סוכר מחושבת כ-4 גרם סוכר. על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר וזאת בשל משקל גוף נמוך יותר ומטבוליזם שונה. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html].  

באפריל 2015 ארגון הבריאות העולמי המליץ להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. יש יתרון בריאותי לצריכה נמוכה עוד יותר של 5% מצריכת הקלוריות היומית.  {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}. באופן ממוצע הארגון ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 8 כפיות סוכר ליום, ולנשים בוגרות לצרוך עד 6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=alizera}} כפית אחת של סוכר מחושבת כ-4 גרם סוכר. על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר וזאת בשל משקל גוף נמוך יותר ומטבוליזם שונה. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html].  

===שומן רווי, מזון מהחי ובשר===

===שומן רווי, מזון מהחי ובשר===

[[שומן רווי]] יכול להעלות את רמת הכולסטרול בדם. קיימת המלצה של ארגון הבריאות העולמית להקטין את צריכת השומן הרווי ואת הצריכה של שומן טרנאס. מזון מהחי, במיוחד מוצרי חלב שמנים לסוגיהם (גבינות שמנת, גבינות צהובות, קצפת, פיצה ועוד), או בשר-אדום (בשר בקר, חזיר וכו') הם מוצרי מזון עתירי שומן רווי. דגים ומקורות צמחיים הם בדרך כלל בעלי שומן בלתי-רווי. יוצאי הדופן הם שמן קוקוס ושמן עץ הדקל.   

[[שומן רווי]] יכול להעלות את רמת הכולסטרול בדם. קיימת המלצה של ארגון הבריאות העולמי להקטין את צריכת השומן הרווי ואת הצריכה של שומן טרנאס. מזון מהחי, במיוחד מוצרי חלב שמנים לסוגיהם (גבינות שמנת, גבינות צהובות, קצפת, פיצה ועוד), או בשר-אדום (בשר בקר, חזיר וכו') הם מוצרי מזון עתירי שומן רווי. דגים ומקורות צמחיים הם בדרך כלל בעלי שומן בלתי-רווי. יוצאי הדופן הם שמן קוקוס ושמן עץ הדקל.   

מספר מחקרים אפידמיולוגים שנערכו בקפדנות מראים כי יש הגדלה של מקרי המוות עקב צריכה גבוהה של [[בשר אדום]].

מספר מחקרים אפידמיולוגים שנערכו בקפדנות מראים כי יש הגדלה של מקרי המוות עקב צריכה גבוהה של [[בשר אדום]].

מזון מעובד הוא בדרך כלל דל בירקות ובפירות טריים. אחת הסיבות לכך היא שקל לעבד ולשמר בשר ומוצרים אחרים כך שישמרו לאורך-זמן במרקם ובמראה אחיד ואילו ירקות ופירות הם בעלי אורך חיי-מדף קצר יותר, דבר שמסבך את הלוגיסטיקה של רשתות המזון וכן מקשה עליהם לתת תפריט אחיד כאשר בחלק מהמדינות ירקות ופירות הם יקרים יותר וקשים יותר להשגה בזמן החורף. לרוב מוסיפים למזון רכיבים כימיים מלאכותיים כמו חומרי שימור, חומרי צבע וטעם, או מעבירים אותו בתהליכים פיזיים שונים כמו טיגון, הקפאה, השחמה ועוד. המטרות של תהליכים אלה  היא קבלת  מוצר שישמר לזמן רב ויהיה נוח לעבד ולמכור אותו. על המוצר להיות הומוגני כך שיהיה נוח להכין אותו, שמור אותו, לשנע אותו, ולחמם אותו על פי תקנים ונהלים סטנדרטיים שעובדים ללא ידע ונסיון רב יוכלו לבצע, קבלת מוצר הומוגני חשובה גם לטובת חווית "מזון מוכר" עבור הצרכן, וכן שהמוצר יהיה מושך מבחינת הלקוחות ויהיה  דמיון בינו המוצר לבין מנות ביתיות דומות. עם זאת במימדים רבים אחרים, כמו תרומה לבריאות או לתזונה מאוזנת, ייתכן הבדל משמעותי בין המוצר התעשייתי לבין מנות דומות במראה ובטעם שהוכנו בשיטות מסורתיות או ביתיות.   

מזון מעובד הוא בדרך כלל דל בירקות ובפירות טריים. אחת הסיבות לכך היא שקל לעבד ולשמר בשר ומוצרים אחרים כך שישמרו לאורך-זמן במרקם ובמראה אחיד ואילו ירקות ופירות הם בעלי אורך חיי-מדף קצר יותר, דבר שמסבך את הלוגיסטיקה של רשתות המזון וכן מקשה עליהם לתת תפריט אחיד כאשר בחלק מהמדינות ירקות ופירות הם יקרים יותר וקשים יותר להשגה בזמן החורף. לרוב מוסיפים למזון רכיבים כימיים מלאכותיים כמו חומרי שימור, חומרי צבע וטעם, או מעבירים אותו בתהליכים פיזיים שונים כמו טיגון, הקפאה, השחמה ועוד. המטרות של תהליכים אלה  היא קבלת  מוצר שישמר לזמן רב ויהיה נוח לעבד ולמכור אותו. על המוצר להיות הומוגני כך שיהיה נוח להכין אותו, שמור אותו, לשנע אותו, ולחמם אותו על פי תקנים ונהלים סטנדרטיים שעובדים ללא ידע ונסיון רב יוכלו לבצע, קבלת מוצר הומוגני חשובה גם לטובת חווית "מזון מוכר" עבור הצרכן, וכן שהמוצר יהיה מושך מבחינת הלקוחות ויהיה  דמיון בינו המוצר לבין מנות ביתיות דומות. עם זאת במימדים רבים אחרים, כמו תרומה לבריאות או לתזונה מאוזנת, ייתכן הבדל משמעותי בין המוצר התעשייתי לבין מנות דומות במראה ובטעם שהוכנו בשיטות מסורתיות או ביתיות.   

בגלל שמזון מעובד עשיר בסוכר, מלח, ושומן ובגלל טכנולוגיות של חימום מהיר , יש כיום עדויות להשפעות בריאותיות שליליות של מזון כזה.  

בגלל שמזון מעובד עשיר בסוכר, מלח, ושומן ובגלל טכנולוגיות של חימום מהיר, יש כיום עדויות להשפעות בריאותיות שליליות של מזון כזה.  

* [[השמנה]] - מזון מהיר הוא לרוב משמין, עקב תכולה גבוה של סוכר, שומן ופחמימות לא מלאות בעלות ערך גליקמי נמוך.  

* [[השמנה]] - מזון מהיר הוא לרוב משמין, עקב תכולה גבוה של סוכר, שומן ופחמימות לא מלאות בעלות ערך גליקמי נמוך.  

* הגדלת [[מחלות לב]] - עקב מזון עתיר בשומן רב לא רווי וכן בגלל היבטים נוספים. מחקר משנת 2013 שבוצע בקרב מעל 400 אלף בני אדם עם מידע מלא לגבי הרגלי עישון, [[פעילות גופנית]], אינדקס BMI למשקל גוף, מצא קשר סטטיסטי מתון בין אכילת בשר מעובד לבין הגברת הסיכוי לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכן בגלל מחלות סרטניות וסיבות מוות נוספות. צריכה גבוה של בשר אדום ובמיוחד של בשר מעובד מגבירה את הסיכון הכללי למות. לפי הערכת החוקרים, כ-3% מתוך מקרי המוות בתקופת המחקר היו יכולים להמנע אם כל הנחקרים היו אוכלים פחות מ-20 גרם בשר ביום. אם מנטרלים גורמי סיכון אחרים כמו [[עישון]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]] צריכה של בשר אדום בכמות גדולה מעלה את הסיכון למוות במחקר ב-14% וצריכה של בשר אדום מעובד מעלה את הסיכון ב-40%.<ref>Sabine Rohrmann et al, [http://www.biomedcentral.com/1741-7015/11/63 Meat consumption and mortality - results from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition], BMC Medicine 2013, 11:63  doi:10.1186/1741-7015-11-63</ref>

* הגדלת [[מחלות לב]] - עקב מזון עתיר בשומן רב לא רווי וכן בגלל היבטים נוספים. מחקר משנת 2013 שבוצע בקרב מעל 400 אלף בני אדם עם מידע מלא לגבי הרגלי עישון, [[פעילות גופנית]], אינדקס BMI למשקל גוף, מצא קשר סטטיסטי מתון בין אכילת בשר מעובד לבין הגברת הסיכוי לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכן בגלל מחלות סרטניות וסיבות מוות נוספות. צריכה גבוה של בשר אדום ובמיוחד של בשר מעובד מגבירה את הסיכון הכללי למות. לפי הערכת החוקרים, כ-3% מתוך מקרי המוות בתקופת המחקר היו יכולים להמנע אם כל הנחקרים היו אוכלים פחות מ-20 גרם בשר ביום. אם מנטרלים גורמי סיכון אחרים כמו [[עישון]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]] צריכה של בשר אדום בכמות גדולה מעלה את הסיכון למוות במחקר ב-14% וצריכה של בשר אדום מעובד מעלה את הסיכון ב-40%.<ref>Sabine Rohrmann et al, [http://www.biomedcentral.com/1741-7015/11/63 Meat consumption and mortality - results from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition], BMC Medicine 2013, 11:63  doi:10.1186/1741-7015-11-63</ref>