שינויים

'''זכויות בעלי חיים''' או '''שחרור בעלי חיים''', (באנגלית Animal rights), היא תנועה להגנת [[בעלי חיים]] מפני ניצולם על ידי [[אדם|בני האדם]]. מטרת התנועה אינה רק יחס [[הומניזם|מתחשב]] יותר כלפי בעלי חיים, אלא גם התחשבות באינטרסים הבסיסיים שלהם (לדוגמה, לא לגרום להם סבל שלא לצורך) בצורה דומה לדרך בה מתחשבים באינטרסים של [[בני אדם]]. מבחינה [[חוק|חוקית]] ו[[מוסר|מוסרית]], טוענים חסידי התנועה, אסור להתייחס לבעלי חיים כ[[רכוש]], או כ[[משאבי טבע|משאבים]] למטרות אנושיות אלא כיצורים בעלי זכויות. לשם כך, תומכת התנועה במתן זכויות משפטיות לבעלי חיים כדי להגן על ענייניהם.  

'''זכויות בעלי חיים''' או '''שחרור בעלי חיים''', (באנגלית: '''Animal rights'''), היא תנועה להגנת [[בעלי חיים]] מפני ניצולם על ידי [[אדם|בני האדם]]. מטרת התנועה אינה רק יחס [[הומניזם|מתחשב]] יותר כלפי בעלי חיים, אלא גם התחשבות באינטרסים הבסיסיים שלהם (לדוגמה, לא לגרום להם סבל שלא לצורך) בצורה דומה לדרך בה מתחשבים באינטרסים של [[בני אדם]]. מבחינה [[חוק|חוקית]] ו[[מוסר|מוסרית]], טוענים חסידי התנועה, אסור להתייחס לבעלי חיים כ[[רכוש]], או כ[[משאבי טבע|משאבים]] למטרות אנושיות אלא כיצורים בעלי זכויות. לשם כך, תומכת התנועה במתן זכויות משפטיות לבעלי חיים כדי להגן על ענייניהם.  

התנועה לזכויות בעלי חיים היא תנועה שמרחיבה את הרעיון של [[צדק חברתי]] מהמין האנושי בלבד אל מינים אחרים. התנועה צמחה מתוך גישות [[ליברליזם|ליברליות]] ו[[הומניזם|הומניסטיות]] והרחיבה אותן. התנועה לזכויות בעלי חיים עוסקת בסוג מסויים של [[אי שוויון פוליטי]] - העדר זכוית יסוד של בעלי חיים.  

התנועה לזכויות בעלי חיים היא תנועה שמרחיבה את הרעיון של [[צדק חברתי]] מהמין האנושי בלבד אל מינים אחרים. התנועה צמחה מתוך גישות [[ליברליזם|ליברליות]] ו[[הומניזם|הומניסטיות]] והרחיבה אותן. התנועה לזכויות בעלי חיים עוסקת בסוג מסויים של [[אי שוויון פוליטי]] - העדר זכויות יסוד של בעלי חיים.  

לתנועה לזכויות בעלי חיים יש יחס מורכב ל[[קפיטליזם]] - מצד אחד העושר החומרי שאפשר הקפיטליזם ו[[המהפכה התעשייתית]] מאפשרים את ההשכלה, התקשורת הפנאי והשפע שבהם מתקיימת רוב התנועה לזכויות בעלי חיים (אם כי יש פעילי זכויות בעלי חיים גם במדינות עניות כמו הודו). מצד שני הקפיטליזם ו[[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] הביאו לשיאים חדשים את התעללות בבעלי החיים, מיסדו אותה וממשיכים להצדיק את הפגיעה בבעלי החיים בטענות של [[חופש הצרכן]] או שמירה על [[זכויות רכוש]] ו[[חופש העיסוק]]. [[תרבות הצריכה]] מאפשרת להסתיר ולהציג את ניצול בעלי החיים בצורה נייטרלית ומושכת. התחזקות של [[תאגידים רב לאומיים]] גרמה ל[[לובי פוליטי]] ו[[קשרי הון שלטון עיתון]] שעלול להסתיר נזקים בריאותיים או סביבתיים שנובעים ממזון מהחי.  

לתנועה לזכויות בעלי חיים יש יחס מורכב ל[[קפיטליזם]] - מצד אחד העושר החומרי שאפשר הקפיטליזם ו[[המהפכה התעשייתית]] מאפשרים את ההשכלה, התקשורת הפנאי והשפע שבהם מתקיימת רוב התנועה לזכויות בעלי חיים (אם כי יש פעילי זכויות בעלי חיים גם במדינות עניות כמו הודו). מצד שני הקפיטליזם ו[[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] הביאו לשיאים חדשים את התעללות בבעלי החיים, מיסדו אותה וממשיכים להצדיק את הפגיעה בבעלי החיים בטענות של [[חופש הצרכן]] או שמירה על [[זכויות רכוש]] ו[[חופש העיסוק]]. [[תרבות הצריכה]] מאפשרת להסתיר ולהציג את ניצול בעלי החיים בצורה ניטרלית ומושכת. התחזקות של [[תאגידים רב לאומיים]] גרמה ל[[לובי פוליטי]] ו[[קשרי הון שלטון עיתון]] שעלול להסתיר נזקים בריאותיים או סביבתיים שנובעים ממזון מהחי.  

==סקירה==

==סקירה==

===אלו בעלי חיים זכאים לזכויות?===

===אלו בעלי חיים זכאים לזכויות?===

הגישה של זכויות בעלי החיים לא בהכרח טוענת שבני האדם ובעלי חיים הם שווים בכל דבר ונושא. לדוגמה, תומכי זכויות בעלי חיים אינם תומכים בהענקת זכות הצבעה ל[[תרנגול|תרנגולות]]. חלק אף יעשו את ההבחנה בין בעלי חיים בעלי יכולת [[חוש|לחוש]] ולסבול ובעלי מודעות עצמית לבין צורות חיים נמוכות יותר, עקב האמונה שרק לבעלי חיים בעלי יכולת לחוש, או אולי רק לבעלי חיים בעלי דרגה משמעותית של מודעות עצמית, צריך להעניק את הזכות לשלוט בחייהם ובגופם, ללא קשר לערך שנותנים להם בני האדם. אחרים מרחיבים את הרעיון לכל בעלי החיים, אפילו אלו ללא מערכת [[עצבים]] או מודעות עצמית. הם טוענים שכל בן אדם וכל [[מוסד אנושי]] שמשתמש בבעלי החיים כאל מוצר לצורכי [[מזון]], [[בידור]], מוצרים קוסמטיים, ביגוד, ניסויים מדעיים או כל סיבה אחרת, מפר את זכותם הבסיסית לשלוט בחייהם ולרדוף אחר צרכיהם.

הגישה של זכויות בעלי החיים לא בהכרח טוענת שבני האדם ובעלי חיים הם שווים בכל דבר ונושא. לדוגמה, תומכי זכויות בעלי חיים אינם תומכים בהענקת זכות הצבעה ל[[תרנגול|תרנגולות]]. חלק אף יעשו את ההבחנה בין בעלי חיים בעלי יכולת [[חוש|לחוש]] ולסבול ובעלי מודעות עצמית לבין צורות חיים נמוכות יותר, עקב האמונה שרק לבעלי חיים בעלי יכולת לחוש, או אולי רק לבעלי חיים בעלי דרגה משמעותית של מודעות עצמית, צריך להעניק את הזכות לשלוט בחייהם ובגופם, ללא קשר לערך שנותנים להם בני האדם. אחרים מרחיבים את הרעיון לכל בעלי החיים, אפילו אלו ללא מערכת [[עצבים]] או מודעות עצמית. הם טוענים שכל בן אדם וכל [[מוסד אנושי]] שמשתמש בבעלי החיים כאל מוצר לצורכי [[מזון]], [[בידור]], מוצרים קוסמטיים, ביגוד, ניסויים מדעיים או כל סיבה אחרת, מפר את זכותם הבסיסית לשלוט בחייהם ולרדוף אחר צורכיהם.

מעטים יכחישו את העובדה ש[[קופי אדם]] הם חיות מאוד אינטלגנטיות שמודעות למצבם ולמטרותיהם, ועלולים להיות מתוסכלים כאשר מגבילים את החופש שלהם. לעומת זאת, לבעלי חיים רבים אחרים, כמו ה[[מדוזה]], יש מערכות עצבים פשוטות ביותר ותגובות אוטומטיות, בעלי מספר [[רפלקס|רפלקסים]] פשוטים אשר אינם מסוגלים לנסח מטרה למעשיהם או לתכנן תוכניות (כמו למשל [[נמר]] המתכנן ציד), ובאותה מידה חסרים את היכולת להבחין אם הם בשבי או שהם חופשיים.

מעטים יכחישו את העובדה ש[[קופי אדם]] הם חיות מאוד אינטליגנטיות שמודעות למצבם ולמטרותיהם, ועלולים להיות מתוסכלים כאשר מגבילים את החופש שלהם. לעומת זאת, לבעלי חיים רבים אחרים, כמו ה[[מדוזה]], יש מערכות עצבים פשוטות ביותר ותגובות אוטומטיות, בעלי מספר [[רפלקס|רפלקסים]] פשוטים אשר אינם מסוגלים לנסח מטרה למעשיהם או לתכנן תוכניות (כמו למשל [[נמר]] המתכנן ציד), ובאותה מידה חסרים את היכולת להבחין אם הם בשבי או שהם חופשיים.

כרגע אין קונצנזוס לגבי אילו תכונות הופכות אורגניזם חי לבעל חיים הזכאי לזכויות. הוויכוח בנוגע לזכויות בעלי חיים ניזוק מהקושי של תומכיו לקבוע גבול ברור שעל פיו יהיה אפשר לקבוע אלו בעלי חיים ראויים לזכויות ואלו לא. עם זאת, רוב תומכי זכויות בעלי החיים חושבים שהקריטריונים צריכים להקבע על ידי שאלה אחת בלבד והיא: האם בעל החיים מסוגל לסבול? במידה והתשובה חיובית, אזי בעל החיים זכאי לזכויות.

כרגע אין קונצנזוס לגבי אילו תכונות הופכות אורגניזם חי לבעל חיים הזכאי לזכויות. הוויכוח בנוגע לזכויות בעלי חיים ניזוק מהקושי של תומכיו לקבוע גבול ברור שעל פיו יהיה אפשר לקבוע אלו בעלי חיים ראויים לזכויות ואלו לא. עם זאת, רוב תומכי זכויות בעלי החיים חושבים שהקריטריונים צריכים להיקבע על ידי שאלה אחת בלבד והיא: האם בעל החיים מסוגל לסבול? במידה והתשובה חיובית, אזי בעל החיים זכאי לזכויות.

חלק מתומכי זכויות בעלי חיים מצביעים על הנתק המלאכותי בין האדם לטבע כגורם שמייצר נתק בין זכויות של בני אדם לבין בעלי חיים. היות ואין באמת נתק אמיתי בין האדם לטבע מבחינת תכונות או מבחינה היסטורית קשה להצדיק נתק כזה בזכויות. לדוגמה מבחינה אבולוציונית מוצא האדם מקופי אדם שהם אבותיהם של קופי האדם המודרניים, קשה להצדיק מתן זכויות מלא לאדם שחי לפני מיליוני שנה, אבל התייחסות לאביו כאל חפץ או רכוש. בנוסף הכחדת מיני האדם האחרים (כמו האדם הניאדרטלי) הקלה על התרבות האנושית לראות עצמה מנותקת ונשגבת על מינים אחרים ולכן לשלול ממינים אחרים זכויות בסיסיות.  

חלק מתומכי זכויות בעלי חיים מצביעים על הנתק המלאכותי בין האדם לטבע כגורם שמייצר נתק בין זכויות של בני אדם לבין בעלי חיים. היות ואין באמת נתק אמיתי בין האדם לטבע מבחינת תכונות או מבחינה היסטורית קשה להצדיק נתק כזה בזכויות. לדוגמה מבחינה אבולוציונית מוצא האדם מקופי אדם שהם אבותיהם של קופי האדם המודרניים, קשה להצדיק מתן זכויות מלא לאדם שחי לפני מיליוני שנה, אבל התייחסות לאביו כאל חפץ או רכוש. בנוסף הכחדת מיני האדם האחרים (כמו האדם הניאדרטלי) הקלה על התרבות האנושית לראות עצמה מנותקת ונשגבת על מינים אחרים ולכן לשלול ממינים אחרים זכויות בסיסיות.  

בחלק מהתרבויות העתיקות יותר של [[ציידים לקטים]] האדם נתפס כחלק מהטבע, כחלק ממחזור של מיתות וחיים ששותפים לו צמחים, בעלי חיים, רוחות, שדים, בני אדם וכו' שיכולים לפעמים להתגלגל זה לאחר ולהשפיע אחד על השני בלי שבהכרח יש היררכיה ברורה וללא נתק בין האדם לטבע.

בחלק מהתרבויות העתיקות יותר של [[ציידים לקטים]] האדם נתפס כחלק מהטבע, כחלק ממחזור של מיתות וחיים ששותפים לו צמחים, בעלי חיים, רוחות, שדים, בני אדם וכו' שיכולים לפעמים להתגלגל זה לאחר ולהשפיע אחד על השני בלי שבהכרח יש היררכיה ברורה וללא נתק בין האדם לטבע.

מאז [[המהפכה החקלאית]] ברוב התרבויות ראו בני האדם את עצמם כנפרדים מהטבע וכשליטים עליו. האדם הוא כביכול עליון על הטבע וברוב הדתות והתרבויות הוא מקבל הרשאה מטעם האלים לעשות בבעלי חיים אחרים כרצונו. רעיון זה הותקף בהמשך על ידי תאוריית האבולוציה ומחקרים מדעיים נוספים שמצביעים על המשכיות בין האדם לבין מיני בעלי חיים אחרים ומערערים על הנפרות והעליונות של האדם.  

מאז [[המהפכה החקלאית]] ברוב התרבויות ראו בני האדם את עצמם כנפרדים מהטבע וכשליטים עליו. האדם הוא כביכול עליון על הטבע וברוב הדתות והתרבויות הוא מקבל הרשאה מטעם האלים לעשות בבעלי חיים אחרים כרצונו. רעיון זה הותקף בהמשך על ידי תאוריית האבולוציה ומחקרים מדעיים נוספים שמצביעים על המשכיות בין האדם לבין מיני בעלי חיים אחרים ומערערים על הנפרדות והעליונות של האדם.  

===בתרבויות החקלאיות העתיקות ===

===בתרבויות החקלאיות העתיקות ===

הקריאה לגלות יחס מתחשב כלפי בעלי-חיים, במידה זו או אחרת, קיימת בתרבות האנושית עוד מזמנים קדומים, ומעוגנת במסורות דתיות. היחס לבעלי-חיים תופס מקום חשוב בעיקר בדתות המזרח, כגון ה[[הינדואיזם]] ה[[ג'ייניזם]] וה[[בודהיזם]].  

הקריאה לגלות יחס מתחשב כלפי בעלי-חיים, במידה זו או אחרת, קיימת בתרבות האנושית עוד מזמנים קדומים, ומעוגנת במסורות דתיות. היחס לבעלי-חיים תופס מקום חשוב בעיקר בדתות המזרח, כגון ה[[הינדואיזם]] ה[[ג'ייניזם]] וה[[בודהיזם]].  

בין ההוגים של [[יוון העתיקה]] ניתן למנות את [[פיתגורס]], [[אמפדוקלס]] ו[[פלוטארכוס]] בין התומכים בהתחשבות בבעלי-חיים, שאף היו [[צמחונות|צמחונים]]. {{ציטוט|תוכן="גדולים מעשיה של נדיבות־לב ממעשיו של צדק, לפי שעל־פי טבענו יכולים אנו לנהוג בצדק רק בבני אדם, אך מעשי חסד ורחמים היוצאים מלב אדם, כנובעים ממעיין שופע, מגיעים גם עד כל נפש חיה...שהרי טוב־הלב יאכיל את סוסיו היגעים מרוב שנים ויטפל בכלביו לא רק כל זמן שהם צעירים, אלא גם לאחר שהזקינו. בשעה שבנו [[אתונה|האַתונאים]] את ה[[פרתנון|פּארתּינוֹן]], שחררו את [[פרד|הפרדות]] שטרחו יותר מאחרות ונתנו להן לרעות להנאתן. מספרים שאחת מהן שבה מרצונה אל מקום העבודה והיתה מהלכת על יד הבהמות שמשכו את העגלות אל ה[[אקרופוליס|אַקרוֹפוֹליס]], כאומרת לעודדן ולזרזן. הוחלט להחזיק פרדה זו על חשבון המדינה עד יום מותה. סוסיו של [[קימון|קימוֹן]], שבהם ניצח שלוש פעמים [[המשחקים האולימפיים|באולימפיה]], נקברו על יד מצבתו. רבים אחרים קברו בכבוד את כלביהם..."|מקור=פלוטארכוס, חיי אישים, [[קאטו הזקן|קאטון הזקן]], פרק ה (תרגום [[יוסף ליבס]]).}}  

בין ההוגים של [[יוון העתיקה]] ניתן למנות את [[פיתגורס]], [[אמפדוקלס]] ו[[פלוטארכוס]] בין התומכים בהתחשבות בבעלי-חיים, שאף היו [[צמחונות|צמחונים]]. {{ציטוט|תוכן="גדולים מעשיה של נדיבות־לב ממעשיו של צדק, לפי שעל־פי טבענו יכולים אנו לנהוג בצדק רק בבני אדם, אך מעשי חסד ורחמים היוצאים מלב אדם, כנובעים ממעיין שופע, מגיעים גם עד כל נפש חיה...שהרי טוב־הלב יאכיל את סוסיו היגעים מרוב שנים ויטפל בכלביו לא רק כל זמן שהם צעירים, אלא גם לאחר שהזקינו. בשעה שבנו [[אתונה|האַתונאים]] את ה[[פרתנון|פּארתּינוֹן]], שחררו את [[פרד|הפרדות]] שטרחו יותר מאחרות ונתנו להן לרעות להנאתן. מספרים שאחת מהן שבה מרצונה אל מקום העבודה והייתה מהלכת על יד הבהמות שמשכו את העגלות אל ה[[אקרופוליס|אַקרוֹפוֹליס]], כאומרת לעודדן ולזרזן. הוחלט להחזיק פרדה זו על חשבון המדינה עד יום מותה. סוסיו של [[קימון|קימוֹן]], שבהם ניצח שלוש פעמים [[המשחקים האולימפיים|באולימפיה]], נקברו על יד מצבתו. רבים אחרים קברו בכבוד את כלביהם..."|מקור=פלוטארכוס, חיי אישים, [[קאטו הזקן|קאטון הזקן]], פרק ה (תרגום [[יוסף ליבס]]).}}  

===ביהדות ובדתות מונותאיסטיות===

===ביהדות ובדתות מונותאיסטיות===

סיפור הבריאה התנ"כי מתאר היררכיה בין האדם לשאר בעלי החיים. בספר בראשית א, כו' נכתב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ". האדם, במסורת היהודית, הוא היחיד שנעשה בצלם אלוהים ועליו מוטלת הרדייה בבעלי החיים. הנצרות אימצה לחיקה תפיסה היררכית זו וכך היא התפשטה במערב. גישה זו הייתה מקובלת במערב ללא עוררין עד המאה ה-18, עת פילוסופים החלו להביע עמדות [[נאורות]] שאינן תלויות ב[[כנסייה (מוסד)|כנסייה]]{{הערה|1=[[פיטר סינגר]], [[שחרור בעלי-החיים (ספר)|שחרור בעלי-החיים]], 1998}}.

סיפור הבריאה התנ"כי מתאר היררכיה בין האדם לשאר בעלי החיים. בספר בראשית א, כו' נכתב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ". האדם, במסורת היהודית, הוא היחיד שנעשה בצלם אלוהים ועליו מוטלת הרדייה בבעלי החיים. הנצרות אימצה לחיקה תפיסה היררכית זו וכך היא התפשטה במערב. גישה זו הייתה מקובלת במערב ללא עוררין עד המאה ה-18, עת פילוסופים החלו להביע עמדות [[נאורות]] שאינן תלויות ב[[כנסייה (מוסד)|כנסייה]]{{הערה|1=[[פיטר סינגר]], [[שחרור בעלי-החיים (ספר)|שחרור בעלי-החיים]], 1998}}.

למרות היחס ההירכי הזה היהדות לא ראתה בבעלי חיים חפץ חסר חיים שניתן לעשות בו כל דבר אלא מאמצת גישה של "צער בעל חיים". ב[[תנ"ך]] מצויים מספר ציווים הנוגעים למניעת פגיעה בבעלי-חיים. ה[[שבת]] נועדה גם למנוחת בהמות העבודה "למען ינוח שורך וחמורך" ({{תנ"ך|שמות|כג|יג}}) והציווי [[לא תחסום שור בדישו]] אוסר למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה. ב[[תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|א}}.}} מסופר על [[רבי יהודה הנשיא]] שראה [[עגל]] מובל ל[[שחיטה (מצווה)|שחיטה]]. תלה העגל את ראשו בתוך בגדו, כמבקש רחמים על חייו. אמר לו רבי: "לך, לכך נוצרת". כיוון שלא ריחם, באו עליו ייסורים. כמה שנים אחר כך נכמרו רחמיו על גורי [[חולדה]], תוך שאמר: "ורחמיו על כל מעשיו". כיוון שריחם, פסקו גם ייסוריו.

למרות היחס ההיררכי הזה היהדות לא ראתה בבעלי חיים חפץ חסר חיים שניתן לעשות בו כל דבר אלא מאמצת גישה של "צער בעל חיים". ב[[תנ"ך]] מצויים מספר ציווים הנוגעים למניעת פגיעה בבעלי-חיים. ה[[שבת]] נועדה גם למנוחת בהמות העבודה "למען ינוח שורך וחמורך" ({{תנ"ך|שמות|כג|יג}}) והציווי [[לא תחסום שור בדישו]] אוסר למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה. ב[[תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|א}}.}} מסופר על [[רבי יהודה הנשיא]] שראה [[עגל]] מובל ל[[שחיטה (מצווה)|שחיטה]]. תלה העגל את ראשו בתוך בגדו, כמבקש רחמים על חייו. אמר לו רבי: "לך, לכך נוצרת". כיוון שלא ריחם, באו עליו ייסורים. כמה שנים אחר כך נכמרו רחמיו על גורי [[חולדה]], תוך שאמר: "ורחמיו על כל מעשיו". כיוון שריחם, פסקו גם ייסוריו.

===רנה דקראט===

===רנה דקראט===

הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט כתב בשנת 1641 את ספרו "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" או בקיצור "הגיונות" (Meditations). היחס של דקראט לבעלי חיים השפיע בצורה עמוקה על התרבות המערבית ויחס זה נמשך גם במהלך המאה ה-21. דקרט שכתב בזמן [[המהפכה המדעית]] הציע תאוריה מכניסטית של הייקום, שמטרתה היתה להראות שניתן להבין את העולם ללא אשליה של חוויה סובייקטיבית.  

הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט כתב בשנת 1641 את ספרו "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" או בקיצור "הגיונות" (Meditations). היחס של דקראט לבעלי חיים השפיע בצורה עמוקה על התרבות המערבית ויחס זה נמשך גם במהלך המאה ה-21. דקרט שכתב בזמן [[המהפכה המדעית]] הציע תאוריה מכניסטית של הייקום, שמטרתה הייתה להראות שניתן להבין את העולם ללא אשליה של חוויה סובייקטיבית.  

"הגישה המכניסטית" של דקראט הורחבה אל הרעיון של התודעה של בעלי החיים. דקראט טען כי הנפש היא דבר נפרד מהיקום הפיזי, חומר אחר שכביכול קישר את בני האדם אל אלוהים. הלא-אנושיים, כלומר בעלי החיים היו עבור דקראט רק אוטומטים משוכללים, כמו סוג של שעון משוכלל , שאין להם נשמה, מחשבה או הגיון. בתאוריה של [[אקו פמיניזם]] סוג כזה של הבחנה מכונה הבחנה דואלית - כדי להצדיק את קיומו של האל כדי לרומם את האדם יש צורך להנגיד אותו למשהו אחר - כלומר בעלי החיים. באופן דומה הרעיון הדואלי משמש כדי להצדיק יחס מפלה כלפי בני אדם ממוצא אחר או של יחס מפלה של גברים נגד נשים.

"הגישה המכניסטית" של דקראט הורחבה אל הרעיון של התודעה של בעלי החיים. דקראט טען כי הנפש היא דבר נפרד מהיקום הפיזי, חומר אחר שכביכול קישר את בני האדם אל אלוהים. הלא-אנושיים, כלומר בעלי החיים היו עבור דקראט רק אוטומטים משוכללים, כמו סוג של שעון משוכלל, שאין להם נשמה, מחשבה או הגיון. בתאוריה של [[אקו פמיניזם]] סוג כזה של הבחנה מכונה הבחנה דואלית - כדי להצדיק את קיומו של האל כדי לרומם את האדם יש צורך להנגיד אותו למשהו אחר - כלומר בעלי החיים. באופן דומה הרעיון הדואלי משמש כדי להצדיק יחס מפלה כלפי בני אדם ממוצא אחר או של יחס מפלה של גברים נגד נשים.

===התייחסויות מודרניות מוקדמות===

===התייחסויות מודרניות מוקדמות===

James Rachels כותבת שספרו של דארווין על מוצא המינים (1859) שהיצג את התאוריה של אבולוציה וברירה טבעית, יצר מהפכה בדרך שבה בני האדם ראו את הקשר שלהם למינים אחרים, לא רק שלבני האדם יש מוצא משותף או "קשרי משפחה" עם מינים אחרים, אלא גם הגילוי שלבעלי חיים אחרים יש חיים חברתיים, מנטליים ואפילו מוסריים. דארווין כתב במחברת שלו בשנת 1837: "אנחנו לא רוצים לראות בבעלי חיים - שהפכנו אותם לעבדים שלנו - כשווים לנו. האם בעלי עבדים לא מנסים להפוך את האדם השחור למין אחר"? מאוחר יותר בספרו "מוצא האדם" (1871) טען דארווין כי "אין שום הבדל יסודי בין האדם לבין יונקים גבוהים ביכולות הנפשיות שלהן" והוא ייחס לבעלי חיים את היכולת של היגיון, קבלת החלטות, זיכרון, סימפתיה ודמיון.  

James Rachels כותבת שספרו של דארווין על מוצא המינים (1859) שהיצג את התאוריה של אבולוציה וברירה טבעית, יצר מהפכה בדרך שבה בני האדם ראו את הקשר שלהם למינים אחרים, לא רק שלבני האדם יש מוצא משותף או "קשרי משפחה" עם מינים אחרים, אלא גם הגילוי שלבעלי חיים אחרים יש חיים חברתיים, מנטליים ואפילו מוסריים. דארווין כתב במחברת שלו בשנת 1837: "אנחנו לא רוצים לראות בבעלי חיים - שהפכנו אותם לעבדים שלנו - כשווים לנו. האם בעלי עבדים לא מנסים להפוך את האדם השחור למין אחר"? מאוחר יותר בספרו "מוצא האדם" (1871) טען דארווין כי "אין שום הבדל יסודי בין האדם לבין יונקים גבוהים ביכולות הנפשיות שלהן" והוא ייחס לבעלי חיים את היכולת של היגיון, קבלת החלטות, זיכרון, סימפתיה ודמיון.  

Rachels כותבת שדארווין הצביע על ההשלכות המוסריות של דמיון ביכולות הקוגינטיביות, וטען עי "יחס אנויש ביחס לחיות נמוכות יותר" היא אחת מ"תכונות הנאצלות שבהם אדם מתברך". הוא התנגד בחוזקה לכל סוג של אכזריות כלפי בעלי חיים, כולל הצבת מלכודות. הוא כתב במכתב שהוא תומך בניתוח בעלי חיים עבור חקירה אמיתית על פיסיולוגיה אבל לא לשם סיפור הסקרנות לשמה. הוא העיד למען התחשבות בחיות בניתוחים. עם זאת תומכי זכויות בעלי חיים בתקופתו כמו Frances Power Cobbe לא ראו בו תומך לרעיון.  

Rachels כותבת שדארווין הצביע על ההשלכות המוסריות של דמיון ביכולות הקוגניטיביות, וטען עי "יחס אנושי ביחס לחיות נמוכות יותר" היא אחת מ"תכונות הנאצלות שבהם אדם מתברך". הוא התנגד בחוזקה לכל סוג של אכזריות כלפי בעלי חיים, כולל הצבת מלכודות. הוא כתב במכתב שהוא תומך בניתוח בעלי חיים עבור חקירה אמיתית על פיסיולוגיה אבל לא לשם סיפור הסקרנות לשמה. הוא העיד למען התחשבות בחיות בניתוחים. עם זאת תומכי זכויות בעלי חיים בתקופתו כמו Frances Power Cobbe לא ראו בו תומך לרעיון.  

===הנרי סולט===

===הנרי סולט===

היסטוריה של האדם וניתוח [[אבולוציוני]] מצביעים על כך שהאדם נפרד מקופי האדם רק לפני מספר מילוני שנה אחדים, וכי יש לו תכונות דומות רבות למינים אחרים.  

היסטוריה של האדם וניתוח [[אבולוציוני]] מצביעים על כך שהאדם נפרד מקופי האדם רק לפני מספר מילוני שנה אחדים, וכי יש לו תכונות דומות רבות למינים אחרים.  

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מצביע [[יובל נוח הררי]] על ההשפעה האדירה על התרבות האנושית. שהיתה להכחדת מיני האדם אחרים (כמו האדם הניאדראטלי) על ידי מין האדם הנבון.  דבר זה איפשר לקיים את ה[[מיתוס]] על הנתק בין האדם לטבע בלי שהאדם צריך לשקול להעניק תכונות אנושיות או זכויות למיני אדם אחרים. לולי הכחדה זו כל התרבות האנושית היתה נראית אחרת לגמרי. לדוגמה כיצד היה ניתן להצדיק הענקת זכויות אדם להומו-סאפינס בלבד, או לקיים את סיפור הבריאה התנכ"י אם היה מתקיים במקביל מין אנושי אחר, שלא ניתן להעמיד איתו צאצאים פוריים אבל מסוגל לדבר, להביע רגשות ועוד.  

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מצביע [[יובל נוח הררי]] על ההשפעה האדירה על התרבות האנושית. שהיתה להכחדת מיני האדם אחרים (כמו האדם הניאדראטלי) על ידי מין האדם הנבון.  דבר זה איפשר לקיים את ה[[מיתוס]] על הנתק בין האדם לטבע בלי שהאדם צריך לשקול להעניק תכונות אנושיות או זכויות למיני אדם אחרים. לולי הכחדה זו כל התרבות האנושית הייתה נראית אחרת לגמרי. לדוגמה כיצד היה ניתן להצדיק הענקת זכויות אדם להומו-סאפינס בלבד, או לקיים את סיפור הבריאה התנכ"י אם היה מתקיים במקביל מין אנושי אחר, שלא ניתן להעמיד איתו צאצאים פוריים אבל מסוגל לדבר, להביע רגשות ועוד.  

בנוסף הראיה האבולוציונית מעמידה בספק את רעיון הנפרדות ביחס לצאצאים ולהורים. אם הולכים אחורה בעץ האבולוציוני, הגנה רק על זכויות אדם ללא הגנה על זכויות של בעלי חיים מביאה למצב אבסורדי שבו אדם אחד נחשב אדם לפי החוק ולכן מקבל זכויות אדם נרחבות אבל אביו יחשב קוף אדם ולכן חסר זכות כלשהן.  

בנוסף הראיה האבולוציונית מעמידה בספק את רעיון הנפרדות ביחס לצאצאים ולהורים. אם הולכים אחורה בעץ האבולוציוני, הגנה רק על זכויות אדם ללא הגנה על זכויות של בעלי חיים מביאה למצב אבסורדי שבו אדם אחד נחשב אדם לפי החוק ולכן מקבל זכויות אדם נרחבות אבל אביו יחשב קוף אדם ולכן חסר זכות כלשהן.  

מחקרים אבולוציונים סיפקו הסברים להתהנגויות אלטרואיסטיות בקרב בני אדם ובקרב בעלי חיים אחרים, והציעו על דמיון בין המינים. מדענים כמו ג'יין גודל וריצ'ארד דוקינס מאמינים כי לקופי-אדם, המינים הקרובים ביותר לאדם הם בעלי יכולות של רציונליות ומודעות עצמית. מחקרים על שפה בקרב פרימטים מראים כי יש להם יכולת להחזיק שפה ואף ללמד שפה קופים צעירים אחרים, ולתקשר איתה עם בני אדם. מחקרים על קופים מראים שהם מתקשרים בינם לבין עצמם והם יכולים להעביר מסרים על רגשות ועצמים לקופים אחרים ואף לשקר. עם זאת אין להם יכולת להעביר מסר מורכב יותר כמו רכילות - או לספר לקוף אחד על הרגשות והמחשבות של קוף אחר.  

מחקרים אבולוציוניים סיפקו הסברים להתנהגויות אלטרואיסטיות בקרב בני אדם ובקרב בעלי חיים אחרים, והציעו על דמיון בין המינים. מדענים כמו ג'יין גודל וריצ'ארד דוקינס מאמינים כי לקופי-אדם, המינים הקרובים ביותר לאדם הם בעלי יכולות של רציונליות ומודעות עצמית. מחקרים על שפה בקרב פרימטים מראים כי יש להם יכולת להחזיק שפה ואף ללמד שפה קופים צעירים אחרים, ולתקשר איתה עם בני אדם. מחקרים על קופים מראים שהם מתקשרים בינם לבין עצמם והם יכולים להעביר מסרים על רגשות ועצמים לקופים אחרים ואף לשקר. עם זאת אין להם יכולת להעביר מסר מורכב יותר כמו רכילות - או לספר לקוף אחד על הרגשות והמחשבות של קוף אחר.  

בשנת 2010 מחקר בהנהגת הפסיולוגית Diana Reiss והזאולוגית Lori Marino והוצג בכנס בסן-דיאגו הציע כי דולפינים הם בעלי אינטליגציה גבוה ונמוכה רק מזו של בני האדם . לפי החוקרות יש לראות בהן פרטים לא אנושיים. Marino השתמשה בסורקי MRI כדי להשוות בין מונח של פרימטים לבין מוח של דולפין. היא טענה כי יש "המשכיות פסיכולוגית" בין דולפינים לבין בני אדם. Reiss טענה כי דולפינים מסוגלים לפתור בעיות מסובכות, להשתמש בכלים, ולעבור את מבחן המראה (להשתמש במראה כדי לבחון חלקים של גופם).  

בשנת 2010 מחקר בהנהגת הפסיכולוגית Diana Reiss והזואולוגית Lori Marino והוצג בכנס בסן-דיאגו הציע כי דולפינים הם בעלי אינטליגנציה גבוה ונמוכה רק מזו של בני האדם. לפי החוקרות יש לראות בהן פרטים לא אנושיים. Marino השתמשה בסורקי MRI כדי להשוות בין מונח של פרימטים לבין מוח של דולפין. היא טענה כי יש "המשכיות פסיכולוגית" בין דולפינים לבין בני אדם. Reiss טענה כי דולפינים מסוגלים לפתור בעיות מסובכות, להשתמש בכלים, ולעבור את מבחן המראה (להשתמש במראה כדי לבחון חלקים של גופם).  

חוקרי פילים רבים מצביעים על התנהגויות מורכבות שמיוחסות בדרך כלל רק לבני אדם - לדוגמה פילים שמזהירים קבוצות אחרות מפני ציידים, אימוץ של פיל תינוק יתום, יחסי הירריכיה מורכבים ועוד. יש עדויות לכך שפילים בוחנים שרידים של פילים מתים אחרים שהכירו במעין סוג של אבל. פילים יכולים לצייר ציורים ולעסוק במלאכות עדינות ומורכבות.

חוקרי פילים רבים מצביעים על התנהגויות מורכבות שמיוחסות בדרך כלל רק לבני אדם - לדוגמה פילים שמזהירים קבוצות אחרות מפני ציידים, אימוץ של פיל תינוק יתום, יחסי היררכיה מורכבים ועוד. יש עדויות לכך שפילים בוחנים שרידים של פילים מתים אחרים שהכירו במעין סוג של אבל. פילים יכולים לצייר ציורים ולעסוק במלאכות עדינות ומורכבות.

===אמפתיה בקרב מינים אחרים===

===אמפתיה בקרב מינים אחרים===

[[אמפתיה]] נחשבה בעבר לרגש אנושי בלבדי, אבל מחקרים מהשנים האחרונות מערערים על תפיסה זו.  

[[אמפתיה]] נחשבה בעבר לרגש אנושי בלבדי, אבל מחקרים מהשנים האחרונות מערערים על תפיסה זו.  

המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוריוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוריונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ]

המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נויריוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נויריונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ]

מחקרים רבים נעשו על התנהגויות אמפתיות בקרב פילים, קופים, כלבים ובעלי חיים נוספים. מושא האמפתיה במחקרים אלה הוא בעל חיים נוסף מאותו מין. בשנת 2011 התפרסם מחקר במגזין המדעי Science המתאר ניסוי שנעשה באוניברסיטת שיקגו על אמפתיה בקרב חולדות. בניסוי זה, הוכנסו זוגות של חולדות לתוך תאים, כאשר אחת מהחולדות כלואה בתוך כלוב קטן ללא יכולת לצאת. החולדה החופשיה אינה נרגעת, עד אשר היא מצליחה לפתוח את הכלוב ולשחרר את החולדה הכלואה. לאחר השחרור מראות החולדות גינוני השמחה. רק לאחר מכן ניגשות שתי החולדות יחד לכרסם מנת שוקולד מפתה שהייתה מונחת במשך כל הזמן כפיתוי עוצמתי עבור החולדה הראשונה. שוב ושוב, עם זוגות מתחלפים, חזרה התופעה של עזרה לחולדה במצוקה לפני מילוי תענוגות וצרכים של עצמה. <ref>Inbal Ben-Ami Bartal, Jean Decety Peggy Mason, [http://science.sciencemag.org/content/334/6061/1427 Empathy and Pro-Social Behavior in Rats], Science 334; 6061 2011</ref>

מחקרים רבים נעשו על התנהגויות אמפתיות בקרב פילים, קופים, כלבים ובעלי חיים נוספים. מושא האמפתיה במחקרים אלה הוא בעל חיים נוסף מאותו מין. בשנת 2011 התפרסם מחקר במגזין המדעי Science המתאר ניסוי שנעשה באוניברסיטת שיקגו על אמפתיה בקרב חולדות. בניסוי זה, הוכנסו זוגות של חולדות לתוך תאים, כאשר אחת מהחולדות כלואה בתוך כלוב קטן ללא יכולת לצאת. החולדה החופשיה אינה נרגעת, עד אשר היא מצליחה לפתוח את הכלוב ולשחרר את החולדה הכלואה. לאחר השחרור מראות החולדות גינוני השמחה. רק לאחר מכן ניגשות שתי החולדות יחד לכרסם מנת שוקולד מפתה שהייתה מונחת במשך כל הזמן כפיתוי עוצמתי עבור החולדה הראשונה. שוב ושוב, עם זוגות מתחלפים, חזרה התופעה של עזרה לחולדה במצוקה לפני מילוי תענוגות וצרכים של עצמה. <ref>Inbal Ben-Ami Bartal, Jean Decety Peggy Mason, [http://science.sciencemag.org/content/334/6061/1427 Empathy and Pro-Social Behavior in Rats], Science 334; 6061 2011</ref>

==פעילות אזרחית למען זכויות בעלי חיים==

==פעילות אזרחית למען זכויות בעלי חיים==

ארגונים ופעילים התומכים בזכויות בעלי חיים נוהגים להחרים מספר תעשיות המשתמשות בבעלי חיים. הראשונה במעלה מבין תעשיות אלו, היא תעשיית ה[[משקים מתועשים|משקים המתועשים]], האחראית לייצור רוב מוצרי ה[[בשר]], ה[[חלב]] וה[[ביצה|ביצים]] במדינות המערביות המתועשות. ההתנגדות למשקים המתועשים אינה מתמקדת בהרג בעלי החיים בלבד, אלא גם, ואולי אף יותר, בייסורים שבעלי החיים עוברים במשקים אלו [http://www.anonymous.org.il/factoryfarming.htm]. השקפה זו ביטא בחריפות רבה חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], כאשר שם בפי גיבור בספרו את המשפט: "ביחס אל בעלי החיים כל האנשים הם נאצים. בשביל בעלי החיים זאת טרבלינקה נצחית". השימוש בהקשר זה בקמפיינים של התנועה, עורר סערה רבה בקרב הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] בעולם. הדמיון בין יחס האדם לבעלי החיים לבין השואה בא לידי ביטוי בספר [[כל יום הוא טרבלניקה]].  

ארגונים ופעילים התומכים בזכויות בעלי חיים נוהגים להחרים מספר תעשיות המשתמשות בבעלי חיים. הראשונה במעלה מבין תעשיות אלו, היא תעשיית ה[[משקים מתועשים|משקים המתועשים]], האחראית לייצור רוב מוצרי ה[[בשר]], ה[[חלב]] וה[[ביצה|ביצים]] במדינות המערביות המתועשות. ההתנגדות למשקים המתועשים אינה מתמקדת בהרג בעלי החיים בלבד, אלא גם, ואולי אף יותר, בייסורים שבעלי החיים עוברים במשקים אלו [http://www.anonymous.org.il/factoryfarming.htm]. השקפה זו ביטא בחריפות רבה חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], כאשר שם בפי גיבור בספרו את המשפט: "ביחס אל בעלי החיים כל האנשים הם נאצים. בשביל בעלי החיים זאת טרבלינקה נצחית". השימוש בהקשר זה בקמפיינים של התנועה, עורר סערה רבה בקרב הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] בעולם. הדמיון בין יחס האדם לבעלי החיים לבין השואה בא לידי ביטוי בספר [[כל יום הוא טרבלינקה]].  

העברת בעלי החיים במשקים בין מדינות לצרכי שחיטה, היוותה נושא מרכזי בקמפיינים של קבוצות למען זכויות בעלי חיים, בעיקר בבריטניה, אך גם בישראל [http://www.anonymous.org.il/adler.htm].

העברת בעלי החיים במשקים בין מדינות לצורכי שחיטה, היוותה נושא מרכזי בקמפיינים של קבוצות למען זכויות בעלי חיים, בעיקר בבריטניה, אך גם בישראל [http://www.anonymous.org.il/adler.htm].

רוב תומכי זכויות בעלי החיים מאמצים תזונה [[צמחונות|צמחונית]] או [[טבעונות|טבעונית]]. כמו כן, הם נמנעים מלבוש העשוי מ[[עור (חומר גלם)|עורות]] של בעלי חיים, כגון נעלי עור ומעילי [[פרווה]], ואינם משתמשים במוצרים קוסמטיים ורפואיים שנוסו על בעלי חיים, או בסוגים מסויימים של דיו וצבע, המכילים חומרים הלקוחים מבעלי חיים. בנוסף, כל סחורה המכילה רכיבים שנוסו על בעלי חיים, גם היא מחוץ לתחום של התומכים בזכויות בעלי חיים. חרם על חברה מסויימת, הגורמת סבל אכזרי במיוחד, או למספר חיות רב הוא דבר שכיח. התאגיד [[פרוקטר וגמבל]], לדוגמה, מבצע ניסויים רבים על בעלי חיים לייצור מוצרי ניקוי ומוצרים קוסמטיים, ומוביל פעילים רבים להחרים את מוצריו [http://www.uncaged.co.uk/pg.htm]. חרם מפורסם נוסף קיים על חברת [[מקדונלד'ס]] הפוגעת, לטענת הפעילים, בבריאות בני האדם, באיכות הסביבה, בבעלי החיים, בזכויות עובדים, ובילדים במדינות עולם השלישי המועסקים בייצור מוצרים של החברה [http://www.onestruggle.org/flyers/mcdonalds.php].

רוב תומכי זכויות בעלי החיים מאמצים תזונה [[צמחונות|צמחונית]] או [[טבעונות|טבעונית]]. כמו כן, הם נמנעים מלבוש העשוי מ[[עור (חומר גלם)|עורות]] של בעלי חיים, כגון נעלי עור ומעילי [[פרווה]], ואינם משתמשים במוצרים קוסמטיים ורפואיים שנוסו על בעלי חיים, או בסוגים מסויימים של דיו וצבע, המכילים חומרים הלקוחים מבעלי חיים. בנוסף, כל סחורה המכילה רכיבים שנוסו על בעלי חיים, גם היא מחוץ לתחום של התומכים בזכויות בעלי חיים. חרם על חברה מסויימת, הגורמת סבל אכזרי במיוחד, או למספר חיות רב הוא דבר שכיח. התאגיד [[פרוקטר אנד גמבל]], לדוגמה, מבצע ניסויים רבים על בעלי חיים לייצור מוצרי ניקוי ומוצרים קוסמטיים, ומוביל פעילים רבים להחרים את מוצריו [http://www.uncaged.co.uk/pg.htm]. חרם מפורסם נוסף קיים על חברת [[מקדונלד'ס]] הפוגעת, לטענת הפעילים, בבריאות בני האדם, באיכות הסביבה, בבעלי החיים, בזכויות עובדים, ובילדים במדינות עולם השלישי המועסקים בייצור מוצרים של החברה [http://www.onestruggle.org/flyers/mcdonalds.php].

הרוב המוחלט של פעילי זכויות בעלי החיים מקדיש את זמנו להסברה בקרב הציבור. ארגונים מסויימים, כמו ארגון [[PETA]] הבינלאומי (שהוא גם הארגון למען זכויות בעלי חיים הגדול ביותר בעולם), ועמותת אנונימוס הישראלית, חותרים לעשות זאת על ידי הסבת תשומת הלב של התקשורת לנושאים הקשורים לזכויות בעלי חיים, ומשתמשים לעיתים קרובות בפרסומות ופעולות פרובוקטיביות על מנת להשיג את כיסוי ה[[תקשורת]] למסריהם.

הרוב המוחלט של פעילי זכויות בעלי החיים מקדיש את זמנו להסברה בקרב הציבור. ארגונים מסויימים, כמו ארגון [[PETA]] הבינלאומי (שהוא גם הארגון למען זכויות בעלי חיים הגדול ביותר בעולם), ועמותת [[אנונימוס]] הישראלית, חותרים לעשות זאת על ידי הסבת תשומת הלב של התקשורת לנושאים הקשורים לזכויות בעלי חיים, ומשתמשים לעיתים קרובות בפרסומות ופעולות פרובוקטיביות על מנת להשיג את כיסוי ה[[תקשורת]] למסריהם.

מספר גדל והולך של פעילים משתתף ב[[פעולה ישירה|פעולות ישירות]] לא-אלימות. פעולות אלה כוללות בדרך כלל שחרור של בעלי חיים ממתקנים כגון משקים מתועשים או חברות המבצעות ניסויים בבעלי חיים, ושיקומם או הצבתם במקומם הטבעי בטבע, ובנוסף, גרימת נזק לרכוש במתקנים שכאלו, על מנת לגרום לנזק כלכלי בתואנה שהאינטרס העיקרי לפגיעה בבעלי חיים הוא כלכלי, ולכן רק פגיעה בכיסם של הפוגעים, תמנע מהם לפגוע ולהתעלל בבעלי החיים. הארגון המפורסם ביותר התומך ומבצע פעולות שכאלה הוא "[[החזית לשחרור בעלי חיים]]".

מספר גדל והולך של פעילים משתתף ב[[פעולה ישירה|פעולות ישירות]] לא-אלימות. פעולות אלה כוללות בדרך כלל שחרור של בעלי חיים ממתקנים כגון משקים מתועשים או חברות המבצעות ניסויים בבעלי חיים, ושיקומם או הצבתם במקומם הטבעי בטבע, ובנוסף, גרימת נזק לרכוש במתקנים שכאלו, על מנת לגרום לנזק כלכלי בתואנה שהאינטרס העיקרי לפגיעה בבעלי חיים הוא כלכלי, ולכן רק פגיעה בכיסם של הפוגעים, תמנע מהם לפגוע ולהתעלל בבעלי החיים. הארגון המפורסם ביותר התומך ומבצע פעולות שכאלה הוא "[[החזית לשחרור בעלי חיים]]".

*[http://www.animal-tv.org יומן חייתי] – אתר האינטרנט של תכנית הטלוויזיה הישראלית למען זכויות בעלי חיים

*[http://www.animal-tv.org יומן חייתי] – אתר האינטרנט של תכנית הטלוויזיה הישראלית למען זכויות בעלי חיים

*[http://www.peta.org אתר PETA] – אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים

*[http://www.peta.org אתר PETA] – אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606235,00.html ארגנטינה: בימ"ש העניק לקופה הזכות לחירות] ynet, 22.12.14

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606235,00.html ארגנטינה: בימ"ש העניק לקופה הזכות לחירות] ynet, 22.12.2014

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סביבתנות]]

[[קטגוריה:סביבתנות]]

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:צדק חברתי]]

[[קטגוריה:צדק חברתי]]