למרות היחס ההירכי הזה היהדות לא ראתה בבעלי חיים חפץ חסר חיים שניתן לעשות בו כל דבר אלא מאמצת גישה של "צער בעל חיים". ב[[תנ"ך]] מצויים מספר ציווים הנוגעים למניעת פגיעה בבעלי-חיים. ה[[שבת]] נועדה גם למנוחת בהמות העבודה "למען ינוח שורך וחמורך" ({{תנ"ך|שמות|כג|יג}}) והציווי [[לא תחסום שור בדישו]] אוסר למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה. ב[[תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|א}}.}} מסופר על [[רבי יהודה הנשיא]] שראה [[עגל]] מובל ל[[שחיטה (מצווה)|שחיטה]]. תלה העגל את ראשו בתוך בגדו, כמבקש רחמים על חייו. אמר לו רבי: "לך, לכך נוצרת". כיוון שלא ריחם, באו עליו ייסורים. כמה שנים אחר כך נכמרו רחמיו על גורי [[חולדה]], תוך שאמר: "ורחמיו על כל מעשיו". כיוון שריחם, פסקו גם ייסוריו. | למרות היחס ההירכי הזה היהדות לא ראתה בבעלי חיים חפץ חסר חיים שניתן לעשות בו כל דבר אלא מאמצת גישה של "צער בעל חיים". ב[[תנ"ך]] מצויים מספר ציווים הנוגעים למניעת פגיעה בבעלי-חיים. ה[[שבת]] נועדה גם למנוחת בהמות העבודה "למען ינוח שורך וחמורך" ({{תנ"ך|שמות|כג|יג}}) והציווי [[לא תחסום שור בדישו]] אוסר למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה. ב[[תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|א}}.}} מסופר על [[רבי יהודה הנשיא]] שראה [[עגל]] מובל ל[[שחיטה (מצווה)|שחיטה]]. תלה העגל את ראשו בתוך בגדו, כמבקש רחמים על חייו. אמר לו רבי: "לך, לכך נוצרת". כיוון שלא ריחם, באו עליו ייסורים. כמה שנים אחר כך נכמרו רחמיו על גורי [[חולדה]], תוך שאמר: "ורחמיו על כל מעשיו". כיוון שריחם, פסקו גם ייסוריו. |