שינויים

'''עישון טבק''' תורם להגדלה של [[עוני]], ו[[אי שוויון כלכלי]]. הוא גם נחשב לסוג של [[מלכודת עוני]] היות וילדים להורים עניים יותר הם בעלי סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן.  

'''עישון טבק''' תורם להגדלה של [[עוני]], ו[[אי שוויון כלכלי]]. הוא גם נחשב לסוג של [[מלכודת עוני]] היות וילדים להורים עניים יותר הם בעלי סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן.  

==השפעת גורמים חברתיים וכלכליים על עישון==

נעשו מספר מחקרים על הקשר בין מדדי השכלה, הכנסה ותעסוקה לבין עישון. רוב המחקרים האלה נערכו במדינות בעלות הכנסה גבוה או בינונית (ראו בהמשך התייחסות לעישון במדינות עניות). מובן שיש קשר בין הדברים האלה - שכן אנשים עם פחות השכלה מרוויחים פחות, והם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות [[הבטלה|מובטלים]].  

 

 

==השפעת גורמים חברתיים וכלכליים על עישון במדינות עשירות==

נעשו מספר מחקרים על הקשר בין מדדי השכלה, הכנסה ותעסוקה לבין עישון. מובן שיש קשר בין הדברים האלה - שכן אנשים עם פחות השכלה מרוויחים פחות, והם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות [[הבטלה|מובטלים]].  

===אבטלה ועישון===

===אבטלה ועישון===

בישראל נשים יהודית בוגרות מעשנות יותר מנשים ערביות, ככל הנראה עקב טאבו שהיה בחברה הערבית נגד עישון בקרב נשים. לעומת המגמה הזאת של הבדלים בין אוכלוסיות בתרבויות שונות, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה, 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר - כלומר הבדל של כמעט פי 2 בין המשכילות ביותר לבין הלא משכילות. בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. {{הערה|שם=smoking_2015}} הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות לאלו של הגברים - עישון נפוץ יותר בקרב נשים עניות בעלות מודעות בריאותית וחברתית נמוכה יותר. נשים בוגרות מודעות לנזקי העישון או שלחץ חברתי נגד עישון מעודד נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה)- לדוגמה נשים ערביות נוצריות משכילות לעומת נשים ערביות מוסלמיות לא משכילות - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.

בישראל נשים יהודית בוגרות מעשנות יותר מנשים ערביות, ככל הנראה עקב טאבו שהיה בחברה הערבית נגד עישון בקרב נשים. לעומת המגמה הזאת של הבדלים בין אוכלוסיות בתרבויות שונות, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה, 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר - כלומר הבדל של כמעט פי 2 בין המשכילות ביותר לבין הלא משכילות. בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. {{הערה|שם=smoking_2015}} הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות לאלו של הגברים - עישון נפוץ יותר בקרב נשים עניות בעלות מודעות בריאותית וחברתית נמוכה יותר. נשים בוגרות מודעות לנזקי העישון או שלחץ חברתי נגד עישון מעודד נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה)- לדוגמה נשים ערביות נוצריות משכילות לעומת נשים ערביות מוסלמיות לא משכילות - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.

==עישון והכנסה ==

===הכנסה ועישון===

לפי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית מתחת לקו העוני 26% מהמבוגרים מעשנים, זאת לעומת 14% מהמבוגרים מעל קו העוני שמעשנים. - כמעט חצי.  {{הערה|שם=CD}}

לפי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית מתחת לקו העוני 26% מהמבוגרים מעשנים, זאת לעומת 14% מהמבוגרים מעל קו העוני שמעשנים. - כמעט חצי.  {{הערה|שם=CDC}}

[[עישון בישראל|בישראל עישון]] הוא נפוץ יותר בקרב גברים ערבים (שבאופן כללי הם עניים יותר) לעומת גברים יהודים. בעוד ש-22% אחוז מהגברים היהודים מעשנים, 44% מהגברים הערבים הם מעשנים. דבר זה נכון גם ביחס לנערים בכיתה יא' ויב' - 11% מבין הנערים היהודים מעשנים [[נרגילה]] פעם בשבוע - זאת לעומת  42% הנערים הערבים שמעשנים נרגילה פעם בשבוע. {{הערה|שם=smoking_2015}}

[[עישון בישראל|בישראל עישון]] הוא נפוץ יותר בקרב גברים ערבים (שבאופן כללי הם עניים יותר) לעומת גברים יהודים. בעוד ש-22% אחוז מהגברים היהודים מעשנים, 44% מהגברים הערבים הם מעשנים. דבר זה נכון גם ביחס לנערים בכיתה יא' ויב' - 11% מבין הנערים היהודים מעשנים [[נרגילה]] פעם בשבוע - זאת לעומת  42% הנערים הערבים שמעשנים נרגילה פעם בשבוע. {{הערה|שם=smoking_2015}}

===השינוי בשיעורי עישון על פני זמן בקבוצות שונות===

===השינוי בשיעורי עישון על פני זמן בקבוצות שונות===

מחקרים שנערכו במגמות עישון על פני זמן במדינות מערביות מצאו דפוס מעניין. במחקר שנערך ב[[נורבגיה]] נמצא כי בשנת 1955 , גברים עשירים יותר עישנו בשיעור של מעל 75%, לעומת גברים עניים שרק 60% מהם עישנו, דבר זה הגיוני לגבי מוצר צריכה שבו העשירים יותר קונים ממנו יותר. עם התפתחות המודעות ל[[נזקי העישון]] חלה ירידה בשיעורי העישון הן בקרב עשירים והן בקרב עניים אבל בקרב העשירים הירידה הזאת חדה יותר. מעט אחרי שנת 1975 שיעורי העישון בשתי הקבוצות היו שתיהן בגודל של 45%, מאז שנה זו עד 1990 מגמות העישון בקרב גברים עניים בנורבגיה כמעט ולא ירדה - כ 40%, ולעומת זאת בקרב הגברים העשירים מגמת הירידה נמשכה (בקצב דומה לקצב הירידה שהיה בעבר) והגיע ל-30%. {{הערה|שם=WorldBank2000}}

מחקרים שנערכו במגמות עישון על פני זמן במדינות מערביות מצאו דפוס מעניין. במחקר שנערך ב[[נורבגיה]] נמצא כי בשנת 1955 , גברים עשירים יותר עישנו בשיעור של מעל 75%, לעומת גברים עניים שרק 60% מהם עישנו, דבר זה הגיוני לגבי מוצר צריכה שבו העשירים יותר קונים ממנו יותר. עם התפתחות המודעות ל[[נזקי העישון]] חלה ירידה בשיעורי העישון הן בקרב עשירים והן בקרב עניים אבל בקרב העשירים הירידה הזאת חדה יותר. מעט אחרי שנת 1975 שיעורי העישון בשתי הקבוצות היו שתיהן בגודל של 45%, מאז שנה זו עד 1990 מגמות העישון בקרב גברים עניים בנורבגיה כמעט ולא ירדה - כ 40%, ולעומת זאת בקרב הגברים העשירים מגמת הירידה נמשכה (בקצב דומה לקצב הירידה שהיה בעבר) והגיע ל-30%. {{הערה|שם=WorldBank2000}}

===עישון כמלכודת עוני===

לעומת נתונים של עישון נמוך בקרב נשים ערביות בוגרות לעומת נשים יהודיות בוגרות, ניתן לראות בשנים האחרונות עליה ניכרת של עישון [[נרגילות]] בקרב נערות ערביות. דבר זה יכול לרמז כי סוגי טאבו ישנים שהיו בעבר נגד עישון נשים בחברה הערבית ירדו, ויש השפעה גדלה של העישון כדבר נורמטיבי בחברה הערבית - כך שגם נשים ערביות (צעירות) נכנסות למעגל המעשנים. בגלל שבעיית עישון הנרגילה היא תופעה נפוצה בקרב הנוער בישראל, הוחלט לבדוק את כמות העישון בקרב תלמידי יא' ויב' - מהנתונים עולה כי עישון נרגילות בקרב נערות ערביות בגיל זה, נפוץ כמעט כמו עישון בקרב נערים יהודים. 42% מבין הנערים הערבים, 11% מבין הנערים היהודים, 11% מהנערות הערביות ו-5% מהנערות היהודיות מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}}

 

==עישון כמלכודת עוני==

עישון יכול להיות סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא.

עישון יכול להיות סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא.

מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראי כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה|שם=TFI}}

מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראי כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה|שם=TFI}}

דוגמה בישראל היא שעישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים וחרדים לעומת שאר החברה הישראלית, והוא נפוץ יותר גם בקרב נערים וילדים ערבים וחרדים. מבין הילדים המעשנים, רוב הילדים הערבים מתחילים לעשן לפני גיל 13. והתחלת עישון הולכת ועולה בקרב נערים ונערות ערבים מאז שנת 2006.

דוגמה בישראל היא שעישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים וחרדים לעומת שאר החברה הישראלית, והוא נפוץ יותר גם בקרב נערים וילדים ערבים וחרדים. מבין הילדים המעשנים, רוב הילדים הערבים מתחילים לעשן לפני גיל 13. והתחלת עישון הולכת ועולה בקרב נערים ונערות ערבים מאז שנת 2006.

===הוצאות כספיות של משפחות על עישון במקום על מוצרי יסוד===

==הוצאות כספיות של משפחות על עישון במקום על מוצרי יסוד==

במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית. לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה. באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/] עישון יכול ליצור  עול כלכלי כבד גם גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה ([[מוצר קשיח]]). היבטים אלה גורמים לכך שעישון הוא תורם ל[[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]].  

[[התמכרות לעישון|עישון הוא ממכר]] ולכן מעשנים מגיעים לעיתים לפגיעה בכלכלת המשפחה בעקבות העישון. במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית. לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה. באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/] עישון יכול ליצור  עול כלכלי כבד גם גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה ([[מוצר קשיח]]). היבטים אלה גורמים לכך שעישון הוא תורם ל[[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]].  

סקר משנת 2013 של חברת התרופות פייזר באנגליה על 4000 הורים מעשנים באנגליה שיש להם ילדים מתחת לגיל 16,  מצא כי 62% מההורים המעשנים, מעדיפים לקצץ בהוצאות על הילדים מאשר לקצץ בהוצאות על סיגריות. 55% מהם טוענים שהסכום שהם יחסכו עקב [[הפסקת עישון]] יהיה "משמעותי מאד" למשפחתם. 42% יבחרו להוציא פחות כסף על בגדים ונעליים; 33% ענו שיחסכו על חופשות ו- 38% העדיפו לקצץ בהוצאות המזון.  רק 27% מהנשאלים ענו כי יעדיפו לצמצם את ההוצאות על סיגריות; 63% מהמעשנים אומרים שהם לחוצים מבחינה כלכלית , ו-48% מודים בכך שהם מתקשים לעמוד בעלויות העישון. {{הערה|שם=kikar|[http://mame.kikar.co.il/%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%A2-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%92.html מזעזע: מעשנים מעדיפים סיגריות על צרכי ילדיהם], כיכר השבת, Mame  10.09.13}}

סקר משנת 2013 של חברת התרופות פייזר באנגליה על 4000 הורים מעשנים באנגליה שיש להם ילדים מתחת לגיל 16,  מצא כי 62% מההורים המעשנים, מעדיפים לקצץ בהוצאות על הילדים מאשר לקצץ בהוצאות על סיגריות. 55% מהם טוענים שהסכום שהם יחסכו עקב [[הפסקת עישון]] יהיה "משמעותי מאד" למשפחתם. 42% יבחרו להוציא פחות כסף על בגדים ונעליים; 33% ענו שיחסכו על חופשות ו- 38% העדיפו לקצץ בהוצאות המזון.  רק 27% מהנשאלים ענו כי יעדיפו לצמצם את ההוצאות על סיגריות; 63% מהמעשנים אומרים שהם לחוצים מבחינה כלכלית , ו-48% מודים בכך שהם מתקשים לעמוד בעלויות העישון. {{הערה|שם=kikar|[http://mame.kikar.co.il/%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%A2-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%92.html מזעזע: מעשנים מעדיפים סיגריות על צרכי ילדיהם], כיכר השבת, Mame  10.09.13}}

כשהורים מעשנים נואשים לקנות סיגריות, ואין להם כסף זמין הם נוקטים בדרכים נואשות שונות-  21% טוענים שהם אוספים את כל הכסף הקטן שלהם, 14% אומרים שחיפשו בתזזיתיות כסף שהלך לאיבוד מתחת לספה או בתוך הרכב, 11% העדיפו לא לאכול בשביל לחסוך בכסף ו-9% לקחו כסף מהקופה של הילד שלהם. 8% מכרו חלק מרכושם, 7% לוו כסף מחברים או מקרובי משפחה ו-2% ביקשו כסף מזרים. 80% מההורים רוצים להפסיק לעשן ו-72% מהם מוכנים לפנות לעזרה מקצועית אם ייעוץ אכן יעלה את הסיכויים שלהם להצליח להפסיק לעשן. {{הערה|שם=kikar}}

כשהורים מעשנים נואשים לקנות סיגריות, ואין להם כסף זמין הם נוקטים בדרכים נואשות שונות-  21% טוענים שהם אוספים את כל הכסף הקטן שלהם, 14% אומרים שחיפשו בתזזיתיות כסף שהלך לאיבוד מתחת לספה או בתוך הרכב, 11% העדיפו לא לאכול בשביל לחסוך בכסף ו-9% לקחו כסף מהקופה של הילד שלהם. 8% מכרו חלק מרכושם, 7% לוו כסף מחברים או מקרובי משפחה ו-2% ביקשו כסף מזרים. 80% מההורים רוצים להפסיק לעשן ו-72% מהם מוכנים לפנות לעזרה מקצועית אם ייעוץ אכן יעלה את הסיכויים שלהם להצליח להפסיק לעשן. {{הערה|שם=kikar}}

עישון במשפחה עניה מחריף סוגים שונים של [[מלכודות עוני]] - שכן [[תזונה בריאה|תזונה פחות איכותית]], פגיעה בהשכלה, פגיעה בטיפול רפואי ובחסכון פירושם פגיעה בהתפתחות של ילדים וסיכוי גבוה יותר לתחלואה מסוגים שונים.

מלבד היותו מלכודת עוני בפני עצמו, עישון במשפחה עניה מחריף סוגים שונים של [[מלכודות עוני]] נוספות, שכן [[תזונה בריאה|תזונה פחות איכותית]], פגיעה בהשכלה, פגיעה בטיפול רפואי ובחסכון פירושם פגיעה בהתפתחות של ילדים וסיכוי גבוה יותר לתחלואה מסוגים שונים.

===תרומת העישון להגברת התמותה בקרב העניים===

==תרומת העישון להגברת התמותה בקרב העניים==

קל יותר לחקור את הקשר בין עישון לבין תמותה בקרב גברים במדינות עשירות יחסית שכן במדינות אלה העישון קיים מזה זמן רב (בעוד שהוא תופעה מתפתחת במדינות בעלות רבות הכנסה בינונית ונמוכה). מחקר משנת 2000 של ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי, שנערך בקנדה, אנגליה, ווילס, פולין, וארצות הברית ניתח את הסיבות לתמותבה בגילאים 35 עד 69. נמצא כי עישון הוא הסיבה המרכזית לעודף התמותה בקרב עניים במדינות אלה. לדוגמה בארצות הברית בשנת 1996, הסיכון של גברים בגיל זה למות היה 20% בקרב אנשים עם 13 שנות לימוד ומעלה לעומת 37% סיכוי למות בקרב אנשים עם פחות מ-12 שנות לימוד. מתוך כמות זו- 4% מהסיכון משוייכים לעישון בקרב משכילים לעומת 13% בקרב הלא משכילים. לעומת זאת כל יתר הסיבות לפערים בתמותה תרמו 15% בקרב העשירים ו22% בקרב העניים. באנגליה ווילס, הסיכון למות בגיל 35-69 בקרב גברים בקבוצת החמשיון הסוציו-דמוגרפי הגבוה ביותר עקב עישון היה 5%, לעומת סיכון של 21% (פי 4) למוות עקב עישון בחמשיון הנמוך ביותר. כל יתר [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון]] גם יחד תרמו לתמותה של עשירים עוד 17% בתמותה בגיל זה לעומת 24% בקרב עניים. סה"כ לעניים ביותר באנגליה וווילס היה סיכוי גבוה פי 2 למות בגיל הביניים לעומת העשירים ביותר - 50% לעומת 25%, אבל בניכוי העישון המספרים האלה היו מצטמצטים ל-17% בקרב העשירים ול-24% בקרב העניים. כלומר אם העישון היה נעלם מקרב העניים, הפער היה מצטמצם מ 200% ל-140%. {{הערה|שם=WorldBank2000}}

קל יותר לחקור את הקשר בין עישון לבין תמותה בקרב גברים במדינות עשירות יחסית שכן במדינות אלה העישון קיים מזה זמן רב (בעוד שהוא תופעה מתפתחת במדינות בעלות רבות הכנסה בינונית ונמוכה). מחקר משנת 2000 של ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי, שנערך בקנדה, אנגליה, ווילס, פולין, וארצות הברית ניתח את הסיבות לתמותבה בגילאים 35 עד 69. נמצא כי עישון הוא הסיבה המרכזית לעודף התמותה בקרב עניים במדינות אלה. לדוגמה בארצות הברית בשנת 1996, הסיכון של גברים בגיל זה למות היה 20% בקרב אנשים עם 13 שנות לימוד ומעלה לעומת 37% סיכוי למות בקרב אנשים עם פחות מ-12 שנות לימוד. מתוך כמות זו- 4% מהסיכון משוייכים לעישון בקרב משכילים לעומת 13% בקרב הלא משכילים. לעומת זאת כל יתר הסיבות לפערים בתמותה תרמו 15% בקרב העשירים ו22% בקרב העניים. באנגליה ווילס, הסיכון למות בגיל 35-69 בקרב גברים בקבוצת החמשיון הסוציו-דמוגרפי הגבוה ביותר עקב עישון היה 5%, לעומת סיכון של 21% (פי 4) למוות עקב עישון בחמשיון הנמוך ביותר. כל יתר [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון]] גם יחד תרמו לתמותה של עשירים עוד 17% בתמותה בגיל זה לעומת 24% בקרב עניים. סה"כ לעניים ביותר באנגליה וווילס היה סיכוי גבוה פי 2 למות בגיל הביניים לעומת העשירים ביותר - 50% לעומת 25%, אבל בניכוי העישון המספרים האלה היו מצטמצטים ל-17% בקרב העשירים ול-24% בקרב העניים. כלומר אם העישון היה נעלם מקרב העניים, הפער היה מצטמצם מ 200% ל-140%. {{הערה|שם=WorldBank2000}}

קבוצת הפעילות הבריטית Smoking and Health (Ash), מצאה קשר הדוק בין צריכת סיגריות לבין עוני. Derek Wanless המנהל הקודם של קבוצת NatWest  שביצע סקרי בריאות מטעם הממשלה טוען כי 48% מבין הגברים העניים ביותר מתו לפני שהגיעו לגיל 70, בהשוואה ל-22% מבין הגברים בקבוצת החברתית העשירה. לפי הערכה שלו, מחצית מההבדל בתמותה נובע עקב עישון. {{הערה|Sarah Boseley, [https://www.theguardian.com/uk/2006/oct/09/smoking.socialexclusion 'Iron chain' links smoking and poverty], The Guardian , 9 October 2006 }}

קבוצת הפעילות הבריטית Smoking and Health (Ash), מצאה קשר הדוק בין צריכת סיגריות לבין עוני. Derek Wanless המנהל הקודם של קבוצת NatWest  שביצע סקרי בריאות מטעם הממשלה טוען כי 48% מבין הגברים העניים ביותר מתו לפני שהגיעו לגיל 70, בהשוואה ל-22% מבין הגברים בקבוצת החברתית העשירה. לפי הערכה שלו, מחצית מההבדל בתמותה נובע עקב עישון. {{הערה|Sarah Boseley, [https://www.theguardian.com/uk/2006/oct/09/smoking.socialexclusion 'Iron chain' links smoking and poverty], The Guardian , 9 October 2006 }}

===עישון בקרב נשים===

==השפעה של עישון על תושבי מדינות עניות==

לעומת הגברים שבהם יש קשר ברור בין השכלה או מעמד חברתי כלכלי ועישון בקרב נשים יש מגמות שונות - כאשר מוצא אתני, הכנסה, אבטלה, השכלה יכולים להיות פמרטרים שמעלים או מורידים עישון וכן יש כנראה שינויים במגמות בזמן האחרון.  

[[עישון טבק]] תורם ל[[עוני]] במיוחד במדינות עניות. מחקרים רבים הראו שבקרב משפחות עניות במדינות עניות, הוצאות על טבק עשויות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתוצאה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים.  פחות כסף לטיפולים רפואיים פירושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הבריאותיות הישירות שלו, עישון תורם ל[[תת-תזונה]], להוצאות בריאות גבוהות יותר ל[[נטל תחלואה]] ו[[רפואה מונעת|למוות בר מניעה]] ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל. {{הערה|שם=TFI|[http://www.who.int/tobacco/research/economics/rationale/poverty/en/ Tobacco Free Initiative (TFI) - Poverty], ארגון הבריאות העולמי}}

מנתונים ממדינות בעלות הכסנה בינונית או גבוהה בעולם נמצא כי נשים מובטלות מעשנות יותר לעומת נשים לא מובטלות.  

השפעה נוספת של טבק היא דרך פגיעה כלכלית ובריאותית ב[[חקלאים עניים]] בעלי משקים קטנים במדינות העולם השלישי המגדלים טבק. לעיתים חקלאים אלה מגדלים את הטבק מול הלוואות שניתנות להן על ידי חברות הטבק, ומוכרים את הטבק במחיר קבוע מראש מה שיכול להוביל למחירי הפסד. כמו כן טיפול בטבק עצמו וגידול טבק תוך שימוש ב[[חומרי הדברה]] ללא אמצעי זהירות נכונים יוצרים בעיות של תחלואה בקרב עובדי טבק.{{הערה| שם=TFI}}

==ראו גם==

==ראו גם==