שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,099 בתים ,  11:21, 23 בפברואר 2017
שורה 17: שורה 17:  
בשנת 2003 גרם אתר אחסון של חברת המצברים הישראלית "שנפ" ל[[זיהום קרקע]] בצומת וולקן בחיפה. האתר המיועד לאחסון מצברים, שזיהם את הקרקע בעופרת, כספית, גופרית וחומרים פחמימניים. המשרד להגנת הסביבה קבע כי הקרקע המזוהמת היא פסולת מסוכנת, ויש לטפל בה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשמה הערת אזהרה בטאבו שהקרקע במקום מזוהמת ודורשת טיפול. מטיוטת הבקשה להיתר רעלים למפעל בנתניה בשנת 2008 עולה כי במפעל יש 12 ארובות, שמונה מהן פולטות לאוויר עופרת. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/305/584.html חשש בנתניה: מפעל שנפ יקבל היתר לזהם] זיו גולדפישר , nrg, 13.11.2011 </ref>
 
בשנת 2003 גרם אתר אחסון של חברת המצברים הישראלית "שנפ" ל[[זיהום קרקע]] בצומת וולקן בחיפה. האתר המיועד לאחסון מצברים, שזיהם את הקרקע בעופרת, כספית, גופרית וחומרים פחמימניים. המשרד להגנת הסביבה קבע כי הקרקע המזוהמת היא פסולת מסוכנת, ויש לטפל בה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשמה הערת אזהרה בטאבו שהקרקע במקום מזוהמת ודורשת טיפול. מטיוטת הבקשה להיתר רעלים למפעל בנתניה בשנת 2008 עולה כי במפעל יש 12 ארובות, שמונה מהן פולטות לאוויר עופרת. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/305/584.html חשש בנתניה: מפעל שנפ יקבל היתר לזהם] זיו גולדפישר , nrg, 13.11.2011 </ref>
   −
==השפעות בריאותיות==
+
==השפעות בריאותיות של עופרת==
 
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  
 
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  
   −
חשיפה לעופרת אפשרית דרך דרכי הנשימה, או בבליעה (עקב [[זיהום במזון]] או [[זיהום מים]]). חשיפה לריכוזי עופרת נמוכים עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק. חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]
+
חשיפה לעופרת אפשרית דרך דרכי הנשימה (עקב [[זיהום אוויר]]), או בבליעה (עקב [[זיהום במזון]] או [[זיהום מים]]). חשיפה לריכוזי עופרת נמוכים עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק. חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]
 
  −
התקן שנקבע לעופרת במי שתייה בישראל הוא 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — ואולם במצגת פנימית של משרד הבריאות מ–2013, נכתב כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה". כמו כן, נכתב במצגת כי תקן העופרת לא נקבע לפי סכנה בריאותית, אלא לפי סף הגילוי של המכשירים ששימשו לגילוי העופרת. חשיפה לעופרת במיוחד של ילדים קטנים עלולה לגרום נזק למערכת העצבים.{{הערה|שם=adi_dovrat}}
      
בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]].  עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].  
 
בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]].  עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].  
    
עופרת היא [[חומר טרטוגני]] - היא עוברת את מחסום השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינורים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה <ref name="abiliko">אריה סעדה , [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13.7.2012</ref>
 
עופרת היא [[חומר טרטוגני]] - היא עוברת את מחסום השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינורים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה <ref name="abiliko">אריה סעדה , [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13.7.2012</ref>
 +
 +
חשיפה לעופרת עלולה לגרום נזק למערכת העצבים. עוברים, תינוקות וילדים קטנים רגישים במיוחד לחשיפה לעופרת,  מכיוון שמערכת העצבים המרכזית שלהם מתפתחת בקצב מהיר. חשיפה לריכוזים נמוכים מאוד של עופרת במי השתייה, קשורה לירידה במנת משכל, ירידה בביצועים לימודיים ועלייה בסיכון להתנהגות תוקפנית. {{הערה|שם=adi_dovrat}}
 +
 +
התקן שנקבע לעופרת במי שתייה בישראל הוא 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — ואולם במצגת פנימית של משרד הבריאות מ–2013, נכתב כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה". כמו כן, נכתב במצגת כי תקן העופרת לא נקבע לפי סכנה בריאותית, אלא לפי סף הגילוי של המכשירים ששימשו לגילוי העופרת. {{הערה|שם=adi_dovrat}}
 +
 +
בנוסף, נכתב במצגת כי "גם ועדה אירופית לסיכונים בריאותיים קבעה שייתכנו השפעות שליליות גם אם העופרת היא בריכוז של פחות מ–10 מקג"ל" וכי "יש הצדקה להגבלות נוספות על חשיפת האוכלוסייה לעופרת". משרד הבריאות מונה במצגת השפעות נוספות שליליות של חשיפה לעופרת, ובהן [[מחלות לב]] וכלי דם, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה ב[[לחץ דם]] ופגיעה בפוריות. {{הערה|שם=adi_dovrat}}
    
==זיהום עופרת בישראל==
 
==זיהום עופרת בישראל==

תפריט ניווט