שינויים

'''מחלות הסרטן בישראל''' גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012){{הערה|שם=st06_13_2015}} מתוכם כ-450 חולים ילדים. <ref name = "briut10-07">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08/10/07</ref> מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל| סיבת המוות העיקרית בישראל]] - רבע מכלל מקרי המוות נגרמים מסרטן - גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. מתוך מקרי המוות שמתרחשים בגילאים 1-74, (ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה) סרטן הורג אחד מכל שלושה גברים וכמעט מחצית מהנשים בישראל. נכון לשנת 2012, סרטן הורג כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ 30% או כ-3,000 מקרי תמותה שמתרחשים לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012}}

'''מחלות הסרטן בישראל''' גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012){{הערה|שם=st06_13_2015}} מתוכם כ-450 חולים ילדים. <ref name = "briut10-07">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08/10/07</ref> מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל| סיבת המוות העיקרית בישראל]] - רבע מכלל מקרי המוות נגרמים מסרטן - גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. מתוך מקרי המוות שמתרחשים בגילאים 1-74, (ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה) סרטן הורג אחד מכל שלושה גברים וכמעט מחצית מהנשים בישראל. נכון לשנת 2012, סרטן הורג כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-30% או כ-3,000 מקרי תמותה שמתרחשים לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012}}

עם השנים יש עליה מתונה בשיעור ה[[סרטן|תחלואה בסרטן]], וירידה מתונה בשיעור תמותה ממנו עקב שיפור בגילוי מוקדם ובטיפולים. זאת בניגוד למגמת ירידה משמעותיות במחלות נפוצות אחרות כמו [[מחלות לב]]. מגמות כלליות אלה מסתירות מגמות שונות בקרב תתי-אוכלוסיות שונות - לדוגמה יש עליה חדה בתחלואה בסרטן בקרב גברים ונשים ערבים, לעומת שינוי מתון בהרבה בקרב גברים ונשים ממוצע יהודי. קיימים הבדלים משמעותיים בתחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל - התחלואה נמוכה יותר בקרב ישובים ערבים וכן בישובים בעל אופי חרדי, כמו כן קיימים הבדלים בין גברים לנשים.  

עם השנים יש עליה מתונה בשיעור ה[[סרטן|תחלואה בסרטן]], וירידה מתונה בשיעור תמותה ממנו עקב שיפור בגילוי מוקדם ובטיפולים. זאת בניגוד למגמת ירידה משמעותיות במחלות נפוצות אחרות כמו [[מחלות לב]]. מגמות כלליות אלה מסתירות מגמות שונות בקרב תתי-אוכלוסיות שונות - לדוגמה יש עליה חדה בתחלואה בסרטן בקרב גברים ונשים ערבים, לעומת שינוי מתון בהרבה בקרב גברים ונשים ממוצע יהודי. קיימים הבדלים משמעותיים בתחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל - התחלואה נמוכה יותר בקרב ישובים ערבים וכן בישובים בעל אופי חרדי, כמו כן קיימים הבדלים בין גברים לנשים.  

הסרטן החשובים.  

הסרטן החשובים.  

כמו כן ניתן לראות כי הן נשים יהודיות והן נשים ערביות חולות בשעורים דומים בסרטן השד , סרטן המעי הגס, ולימפומה שאינה הודג'קין.  

כמו כן ניתן לראות כי הן נשים יהודיות והן נשים ערביות חולות בשעורים דומים בסרטן השד, סרטן המעי הגס, ולימפומה שאינה הודג'קין.  

===סרטן השד===

===סרטן השד===

בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%,  סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן <ref name = "rishum2004">על פי  נתוני אתר רישום הסרטן הלאומי בישראל, משרד הבריאות,  2004</ref> התחלואה בסרטן עלתה בתקופה זו בכל חתך הגילאים, ולא נבעה רק מהעליה בתוחלת חיים. שיעור החולים בסרטן בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש עלה בכל שכבות האוכלוסייה. בקרב זכרים יהודים בגילאים אלה עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות היתה עליה מ-290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הערבית היתה מגמת עליה חדה עוד יותר בתחלואה.<ref name = "rishum2004"/>  

בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%,  סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן <ref name = "rishum2004">על פי  נתוני אתר רישום הסרטן הלאומי בישראל, משרד הבריאות,  2004</ref> התחלואה בסרטן עלתה בתקופה זו בכל חתך הגילאים, ולא נבעה רק מהעליה בתוחלת חיים. שיעור החולים בסרטן בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש עלה בכל שכבות האוכלוסייה. בקרב זכרים יהודים בגילאים אלה עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות היתה עליה מ-290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הערבית היתה מגמת עליה חדה עוד יותר בתחלואה.<ref name = "rishum2004"/>  

בין 1999-2008 בקרב גברים יהודים היתה עליה מתונה בתחלואה של כלל סוגי הסרטן של 7.7%, ובקרב גברים ערבים היתה עליה חדה יותר של 13.6%. בגברים יהודים היתה עלייה ניכרת בסרטן הערמונית (46.5%), ירידה בסרטן כיס השתן (11.7%) ויציבות בהיארעות של סרטן המעי הגס (0), סרטן הריאה (0.5%-) ולימפומה שאינה הודג'קין (1.3%-). בגברים ערבים, לעומת זאת, נצפית עלייה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן הערמונית (51.9%), סרטן המעי הגס (51.6%), סרטן כיס השתן (23.4%) ולימפומה שאינה הודג'קין (19.0%),  בסרטן הריאה יש ירידה קלה (7.2%-). כאשר מסתכלים על כלל הזכרים רואים ירידה מסויימת בסרטן כיס השתן (9%) עליה ניכרת בסרטן הערמונית (46%) שיכולה לנבוע מאבחון גדול יותר עקב שיפור המודעות, ויציבות בשאר סוגי הסרטן הנפוצים.<ref name="hiraut2011"/>

בין 1999-2008 בקרב גברים יהודים היתה עליה מתונה בתחלואה של כלל סוגי הסרטן של 7.7%, ובקרב גברים ערבים הייתה עליה חדה יותר של 13.6%. בגברים יהודים היתה עלייה ניכרת בסרטן הערמונית (46.5%), ירידה בסרטן כיס השתן (11.7%) ויציבות בהיארעות של סרטן המעי הגס (0), סרטן הריאה (0.5%-) ולימפומה שאינה הודג'קין (1.3%-). בגברים ערבים, לעומת זאת, נצפית עלייה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן הערמונית (51.9%), סרטן המעי הגס (51.6%), סרטן כיס השתן (23.4%) ולימפומה שאינה הודג'קין (19.0%),  בסרטן הריאה יש ירידה קלה (7.2%-). כאשר מסתכלים על כלל הזכרים רואים ירידה מסויימת בסרטן כיס השתן (9%) עליה ניכרת בסרטן הערמונית (46%) שיכולה לנבוע מאבחון גדול יותר עקב שיפור המודעות, ויציבות בשאר סוגי הסרטן הנפוצים.<ref name="hiraut2011"/>

בין 1999-2008 בקרב נשים יהודיות היתה ירידה מתונה בתחלואה מכלל סוגי הסרטן של 2.2%-, זאת לעומת עליה חדה בתחלואה בכלל סוגי הסרטן בקרב נשים ערביות של 21.7%. בקרב נשים יהודיות יש עלייה בסרטן הריאה (11.3%), ירידה בסרטן המעי הגס (10.6%-) ויציבות בהיארעות של סרטן השד (עם נטייה לירידה:  7.8%-), סרטן הרחם (6.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (3.7%-). בנשים ערביות, יש עליה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן השד (28.7%), סרטן המעי הגס (62.3%), סרטן בלוטת המגן (58.7%) ולוקמיה (11.9%). בהיארעות לימפומה שאינה הודג'קין נצפתה עליה קלה (4.2%). כשמסתכלים על סוגי הסרטן השכיחים של כלל הנשים רואים עלייה ניכרת בסרטן בלוטת המגן (49.6%) ובסרטן הריאה (11.4)<ref name="hiraut2011"/>

בין 1999-2008 בקרב נשים יהודיות היתה ירידה מתונה בתחלואה מכלל סוגי הסרטן של 2.2%-, זאת לעומת עליה חדה בתחלואה בכלל סוגי הסרטן בקרב נשים ערביות של 21.7%. בקרב נשים יהודיות יש עלייה בסרטן הריאה (11.3%), ירידה בסרטן המעי הגס (10.6%-) ויציבות בהיארעות של סרטן השד (עם נטייה לירידה:  7.8%-), סרטן הרחם (6.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (3.7%-). בנשים ערביות, יש עליה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן השד (28.7%), סרטן המעי הגס (62.3%), סרטן בלוטת המגן (58.7%) ולוקמיה (11.9%). בהיארעות לימפומה שאינה הודג'קין נצפתה עליה קלה (4.2%). כשמסתכלים על סוגי הסרטן השכיחים של כלל הנשים רואים עלייה ניכרת בסרטן בלוטת המגן (49.6%) ובסרטן הריאה (11.4)<ref name="hiraut2011"/>

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוהה ב-10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שכולל [[חומרים מסרטנים]] רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף [[עישון]] (העישון בנפת חיפה בקרב מבוגרים נמוך מעט מהממוצע הארצי)]]

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוהה ב-10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שכולל [[חומרים מסרטנים]] רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף [[עישון]] (העישון בנפת חיפה בקרב מבוגרים נמוך מעט מהממוצע הארצי)]]

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד היתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד היתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר. תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים היתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש. הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה היתה תחלואת גברים גבוה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד היתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד היתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר. תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים הייתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש. הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה היתה תחלואת גברים גבוה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-09 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g41_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, נקבות,  ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן  היא שיעור עישון נמוך מאד בקרב נשים ערביות וחרדיות.  

נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-09 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g41_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, נקבות,  ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן  היא שיעור עישון נמוך מאד בקרב נשים ערביות וחרדיות.  

פרופיל המעשן שונה בין גברים ונשים. בעוד שבקרב גברים העישון שכיח יותר בקרב ערבים, גרושים, בעלי השכלה נמוכה, אנשים במצב כלכלי לא טוב וכאלה שכלל לא מבצעים פעילות גופנית, בקרב נשים העישון שכיח יותר בקרב יהודיות, גרושות או רווקות, ובעלות השכלה והכנסה בינונית ומעלה. בשני המינים העישון היה שכיח פחות בקרב אנשים המגדירים את עצמם כדתיים או דתיים מאוד.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/] 27.1% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-14.4% מכלל הנשים בישראל מעשנות. שיעורי העישון באוכלוסייה היהודית הינם 19.7% ושיעורי העישון המשוקללים באוכלוסייה הערבית הינם 25.2%. שיעורי העישון הם 23.7% בקרב גברים יהודים, 15.9% בקרב נשים יהודיות, 43.8% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות. [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] בכל קבוצות הגיל שיעורי העישון גבוהים פי 1.5-2.2 בגברים ערבים בהשוואה לגברים יהודים. בקבוצות הגיל 54-21 שיעורי העישון גבוהים פי 1.7-4.3 בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות. [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428]  

פרופיל המעשן שונה בין גברים ונשים. בעוד שבקרב גברים העישון שכיח יותר בקרב ערבים, גרושים, בעלי השכלה נמוכה, אנשים במצב כלכלי לא טוב וכאלה שכלל לא מבצעים פעילות גופנית, בקרב נשים העישון שכיח יותר בקרב יהודיות, גרושות או רווקות, ובעלות השכלה והכנסה בינונית ומעלה. בשני המינים העישון היה שכיח פחות בקרב אנשים המגדירים את עצמם כדתיים או דתיים מאוד.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/] 27.1% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-14.4% מכלל הנשים בישראל מעשנות. שיעורי העישון באוכלוסייה היהודית הינם 19.7% ושיעורי העישון המשוקללים באוכלוסייה הערבית הינם 25.2%. שיעורי העישון הם 23.7% בקרב גברים יהודים, 15.9% בקרב נשים יהודיות, 43.8% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות. [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] בכל קבוצות הגיל שיעורי העישון גבוהים פי 1.5-2.2 בגברים ערבים בהשוואה לגברים יהודים. בקבוצות הגיל 54-21 שיעורי העישון גבוהים פי 1.7-4.3 בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות. [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428]  

עישון הוא גורם מסרטן וודאי בבני אדם. עישון סיגריות גורם למעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% מ[[סרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסוימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו נמצאו במעקב לאורד זמן שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת,  נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל,  איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>

עישון הוא גורם מסרטן וודאי בבני אדם. עישון סיגריות גורם למעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% מ[[סרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסוימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו נמצאו במעקב לאורך זמן שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת,  נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל,  איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>

הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה של מעשני סיגריות גברים לעומת לא מעשנים במחלות סרטן רבות נע בין פי 2 עד פי 27. נשים מעשנות סיגריות מגדילות את הסיכון שלהם לתחלואה ותמותה בסרטן פי 1.4 עד פי 17. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22,  הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה של מעשני סיגריות גברים לעומת לא מעשנים במחלות סרטן רבות נע בין פי 2 עד פי 27. נשים מעשנות סיגריות מגדילות את הסיכון שלהם לתחלואה ותמותה בסרטן פי 1.4 עד פי 17. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22,  הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

על פי בכירים במשרד הבריאות, נכון לשנת 2007, כ-1,250 ישראלים לוקים מדי שנה במחלות סרטן כתוצאה מ[[זיהום סביבתי]], זאת לפי דו"ח על החלוקה הגאוגרפית של הסרטן בישראל, שפורסם באוקטובר 2007. אומדן משרד הבריאות מתבסס על הערכות רפואיות-סטטיסטיות המקובלות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, שלפיהן זיהום סביבתי הוא הגורם ל-3%-8% מכלל מחלות הסרטן <ref name = "briut10-07"/>

על פי בכירים במשרד הבריאות, נכון לשנת 2007, כ-1,250 ישראלים לוקים מדי שנה במחלות סרטן כתוצאה מ[[זיהום סביבתי]], זאת לפי דו"ח על החלוקה הגאוגרפית של הסרטן בישראל, שפורסם באוקטובר 2007. אומדן משרד הבריאות מתבסס על הערכות רפואיות-סטטיסטיות המקובלות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, שלפיהן זיהום סביבתי הוא הגורם ל-3%-8% מכלל מחלות הסרטן <ref name = "briut10-07"/>

אחד הגורמים שנחשבים לסיכון סביבתי הוא [[חומרי הדברה]] - אלו צוינו על ידי חוקרים כחשודים לכך שבישראל יש כמות גבוה של תחלואה ב[[לימפומה]] - הן [[לימפומה שאינה הודג'קין]] {{הערה|שם=kelner| ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} שבה יש גם עליה בתחלואה והן ב[[לימפומה|לימפומה על שם הודג'קין]]. שבה יש מגמות תחלואה גבוהות יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת עולים מכל העולם ומגמה זו הולכת ומחריפה עם השנים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html]  

אחד הגורמים שנחשבים לסיכון סביבתי הוא [[חומרי הדברה]] - אלו צוינו על ידי חוקרים כחשודים לכך שבישראל יש כמות גבוה של תחלואה ב[[לימפומה]] - הן [[לימפומה שאינה הודג'קין]] {{הערה|שם=kelner| ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה], ynet, 04.02.2015}} שבה יש גם עליה בתחלואה והן ב[[לימפומה|לימפומה על שם הודג'קין]]. שבה יש מגמות תחלואה גבוהות יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת עולים מכל העולם ומגמה זו הולכת ומחריפה עם השנים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html]  

שורה של גורמים מסרטנים קיימת במסגרת [[זיהום תעשייתי]] (כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהום מ[[רמת חובב]]) ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]. בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת). הדבר בוצע  בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012.  2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי [[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]

שורה של גורמים מסרטנים קיימת במסגרת [[זיהום תעשייתי]] (כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהום מ[[רמת חובב]]) ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]. בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת). הדבר בוצע  בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012.  2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי [[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]

הגורמים השולטים ב[[מידע]] ו[[ידע]] לגבי סרטן בישראל והשפעות של [[חומר מסרטן|גורמים מסרטנים]] שונים כוללים את [[משרד הבריאות]], [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן רופאים ומומחי זיהום ואפידמיולוגיה. גורמים משפיעים נוספים כוללים את [[האגודה למלחמה בסרטן]] וארגונים אזרחיים נוספים וכן ה[[עיתונות בישראל]]. לחברות שפולטות [[זיהום]] או שבמוצרים שלהם עלולים להכיל גורמים מסרטנים (כמו [[חברות הטבק]], [[חברות מזהמות]]) יש אינטרסים לשמור על קשרים בגופים אלה וכן לעודד ידיעות בתקשורת וקשרים בגופי תרבות ועוד כדי לטשטש היבטים אלה.  

הגורמים השולטים ב[[מידע]] ו[[ידע]] לגבי סרטן בישראל והשפעות של [[חומר מסרטן|גורמים מסרטנים]] שונים כוללים את [[משרד הבריאות]], [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן רופאים ומומחי זיהום ואפידמיולוגיה. גורמים משפיעים נוספים כוללים את [[האגודה למלחמה בסרטן]] וארגונים אזרחיים נוספים וכן ה[[עיתונות בישראל]]. לחברות שפולטות [[זיהום]] או שבמוצרים שלהם עלולים להכיל גורמים מסרטנים (כמו [[חברות הטבק]], [[חברות מזהמות]]) יש אינטרסים לשמור על קשרים בגופים אלה וכן לעודד ידיעות בתקשורת וקשרים בגופי תרבות ועוד כדי לטשטש היבטים אלה.  

[[גורם מסרטן|הגורם המסרטן]] המוכר, הנפוץ והחשוב ביותר למניעה בישראל הוא [[עישון]] - של [[סיגריות]], טבק לגילגול ו[[נרגילות]]. [[השפעות בריאותיות של סיגריות|סיגריות ומוצרי טבק אחרים]] גורמים למוות של כ-8000 ישראלים, מתוכם 800 עקב עישון כפוי.  החשוב החל משנת 1983 אסור בישראל [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|לפרסם או למכור סיגריות לקטינים]] עם זאת החוק אינו נאכף בצורה משמעותית, ונכון לשנת 2015 יש מעל 51 אלף ילדים ונערים בישראל שמעשנים סיגריות ו[[נרגילות]] לפחות פעם בשבוע. זהו הבסיס הדמוגרפי ליצירת הדור הבא של [[התמכרות לעישון טבק|מכורים למוצרי טבק]], ולהעברת העישון הלאה לילדים צעירים יותר. למרות שמדינת ישראל לוקחת מיסוי של מעל 6 מיליארד שקלים בשנה על סיגריות כמות ההשקעה שלה ב[[מניעת עישון]] היא זניחה - כמיליון ש"ח בלבד - פחות מאחוז ממיסוי הטבק. [[חברות הטבק|חברות הטבק בישראל]] הן בעלות קשרים חשובים בפוליטיקה ובעיתונות.  

[[גורם מסרטן|הגורם המסרטן]] המוכר, הנפוץ והחשוב ביותר למניעה בישראל הוא [[עישון]] - של [[סיגריות]], טבק לגילגול ו[[נרגילות]]. [[השפעות בריאותיות של סיגריות|סיגריות ומוצרי טבק אחרים]] גורמים למוות של כ-8,000 ישראלים, מתוכם 800 עקב עישון כפוי.  החשוב החל משנת 1983 אסור בישראל [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|לפרסם או למכור סיגריות לקטינים]] עם זאת החוק אינו נאכף בצורה משמעותית, ונכון לשנת 2015 יש מעל 51 אלף ילדים ונערים בישראל שמעשנים סיגריות ו[[נרגילות]] לפחות פעם בשבוע. זהו הבסיס הדמוגרפי ליצירת הדור הבא של [[התמכרות לעישון טבק|מכורים למוצרי טבק]], ולהעברת העישון הלאה לילדים צעירים יותר. למרות שמדינת ישראל לוקחת מיסוי של מעל 6 מיליארד שקלים בשנה על סיגריות כמות ההשקעה שלה ב[[מניעת עישון]] היא זניחה - כמיליון ש"ח בלבד - פחות מאחוז ממיסוי הטבק. [[חברות הטבק|חברות הטבק בישראל]] הן בעלות קשרים חשובים בפוליטיקה ובעיתונות.  

נכון לשנת 2015 מותר לפרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות המודפסת ובאינטרנט (עם מגבלות שונות). בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה.  ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}. נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון],  איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

נכון לשנת 2015 מותר לפרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות המודפסת ובאינטרנט (עם מגבלות שונות). בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה.  ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}. נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון],  איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1023667.html משרד התמ"ת: עבודה בלילה מגדילה הסיכון לסרטן] רן רזניק, הארץ, 23.09.2008

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1023667.html משרד התמ"ת: עבודה בלילה מגדילה הסיכון לסרטן] רן רזניק, הארץ, 23.09.2008

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1224998.html למה עדיין לא מצאנו תרופה לסרטן?] קובי בן-שמחון, הארץ, 14.04.2011

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1224998.html למה עדיין לא מצאנו תרופה לסרטן?] קובי בן-שמחון, הארץ, 14.04.2011

* [http://news.walla.co.il/?w=/18/2623659 דו"ח סיבות המוות בישראל: הסרטן מוביל] רבע מכלל מקרי התמותה נגרמים מסרטן, מיכל קליין-הלפרן, ואללה, 10.3.2013

* [http://news.walla.co.il/?w=/18/2623659 דו"ח סיבות המוות בישראל: הסרטן מוביל] רבע מכלל מקרי התמותה נגרמים מסרטן, מיכל קליין-הלפרן, וואלה, 10.3.2013

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2235060 ארגון הבריאות העולמי: שכיחות מקרי הסרטן תזנק ב-75% עד 2032] בין הסיבות לכך - ריכת מזונות עתירי סוכר, השמנת יתר, עישון וצריכת אלכוהול. עידו אפרתי, הארץ, 04.02.2014

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2235060 ארגון הבריאות העולמי: שכיחות מקרי הסרטן תזנק ב-75% עד 2032] בין הסיבות לכך - ריכת מזונות עתירי סוכר, השמנת יתר, עישון וצריכת אלכוהול. עידו אפרתי, הארץ, 04.02.2014

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596639,00.html דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל?] ירון קלנר ynet, 26.11.2014

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596639,00.html דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל?] ירון קלנר ynet, 26.11.2014

סדרת מאמרים "מחיר החיים" על [[תעשיית התרופות|תעשיית התרופות החדשות]] ל[[סרטן]] והדילמות שנוצרות מכך, רוני לינדר-גנץ, [[דה-מרקר]]:

סדרת מאמרים "מחיר החיים" על [[תעשיית התרופות|תעשיית התרופות החדשות]] ל[[סרטן]] והדילמות שנוצרות מכך, רוני לינדר-גנץ, [[דה-מרקר]]:

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2855923 החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי] 19.02.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2855923 החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי], 19.02.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2863838 מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?] 26.02.2016  

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2863838 מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?], 26.02.2016  

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2871991 הרופא שחלה בסרטן - וגילה שהתרופה יקרה מדי] 04.03.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2871991 הרופא שחלה בסרטן - וגילה שהתרופה יקרה מדי], 04.03.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2879454 תקווה אחרונה: המקום שבו מחליטים אם תחיו או תמותו] 11.03.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2879454 תקווה אחרונה: המקום שבו מחליטים אם תחיו או תמותו], 11.03.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2893538 לנצח בכל דרך: העלות הבלתי נסבלת של התרופות החדשות לסרטן] 25.03.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2893538 לנצח בכל דרך: העלות הבלתי נסבלת של התרופות החדשות לסרטן], 25.03.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2900972 תקווה, אהבה ואשמה: המרכיב הסודי שמניע את תעשיית התרופות לסרטן] 01.04.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2900972 תקווה, אהבה ואשמה: המרכיב הסודי שמניע את תעשיית התרופות לסרטן], 01.04.2016

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סרטן|*]]

[[קטגוריה:סרטן|*]]