שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  17:20, 13 בפברואר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:  
בישראל מקורות הפליטה העיקריים של עופרת כוללים תעשייתיות יציקת מתכת (לאוויר) ומכוני טיהור שפכים (לים וביוב) (ראו פירוט בהמשך).
 
בישראל מקורות הפליטה העיקריים של עופרת כוללים תעשייתיות יציקת מתכת (לאוויר) ומכוני טיהור שפכים (לים וביוב) (ראו פירוט בהמשך).
   −
בשנת 2003 גרם אתר אחסון של חברת המצברים הישראלית "שנפ" ל[[זיהום קרקע]] בצומת וולקן בחיפה. האתר המיועד לאחסון מצברים, שזיהם את הקרקע בעופרת, כספית, גופרית וחומרים פחמימניים. המשרד להגנת הסביבה קבע כי הקרקע המזוהמת היא פסולת מסוכנת, ויש לטפל בה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשמה הערת אזהרה בטאבו שהקרקע במקום מזוהמת ודורשת טיפול. מטיוטת הבקשה להיתר רעלים למפעל בנתניה בשנת 2008 עולה כי במפעל יש 12 ארובות, שמונה מהן פולטות לאוויר עופרת. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/305/584.html חשש בנתניה: מפעל שנפ יקבל היתר לזהם[ זיו גולדפישר , nrg, 13/11/2011 </ref>
+
בשנת 2003 גרם אתר אחסון של חברת המצברים הישראלית "שנפ" ל[[זיהום קרקע]] בצומת וולקן בחיפה. האתר המיועד לאחסון מצברים, שזיהם את הקרקע בעופרת, כספית, גופרית וחומרים פחמימניים. המשרד להגנת הסביבה קבע כי הקרקע המזוהמת היא פסולת מסוכנת, ויש לטפל בה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשמה הערת אזהרה בטאבו שהקרקע במקום מזוהמת ודורשת טיפול. מטיוטת הבקשה להיתר רעלים למפעל בנתניה בשנת 2008 עולה כי במפעל יש 12 ארובות, שמונה מהן פולטות לאוויר עופרת. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/305/584.html חשש בנתניה: מפעל שנפ יקבל היתר לזהם] זיו גולדפישר , nrg, 13.11.2011 </ref>
    
==השפעות בריאותיות==
 
==השפעות בריאותיות==
שורה 24: שורה 24:  
בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]].  עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].  
 
בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]].  עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].  
   −
עופרת היא [[חומר טרטוגני]] - היא עוברת את מחסום השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינורים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה <ref name="abiliko">אריה סעדה , [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13/07/12</ref>
+
עופרת היא [[חומר טרטוגני]] - היא עוברת את מחסום השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינורים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה <ref name="abiliko">אריה סעדה , [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13.7.2012</ref>
    
==זיהום עופרת בישראל==
 
==זיהום עופרת בישראל==
שורה 90: שורה 90:  
===זיהום קרקע בעופרת===
 
===זיהום קרקע בעופרת===
 
[[קובץ:תפוצת עופרת בגליל המערבי.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|עופרת בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]
 
[[קובץ:תפוצת עופרת בגליל המערבי.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|עופרת בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]
בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], עופרת, [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. לפי הסקר מקורות אנושיים לזיהום עופרת באיזור הגליל המערבי כללו מפעלים בחיפה, מפעל אלונים לעיבוד מתכות ליד טבעון, ופליטות בנחל גדורה. ריכוז גבוה של זיהום עופרת בקרקע נמצא דרומית מערבית לעכו ליד הישובים יסעור ועיו המפרץ וכן באיזור המערבי של הקריות ובאיזור הנמל של חיפה<ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>
+
בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 3.2.2016</ref> "סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], עופרת, [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. לפי הסקר מקורות אנושיים לזיהום עופרת באיזור הגליל המערבי כללו מפעלים בחיפה, מפעל אלונים לעיבוד מתכות ליד טבעון, ופליטות בנחל גדורה. ריכוז גבוה של זיהום עופרת בקרקע נמצא דרומית מערבית לעכו ליד הישובים יסעור ועיו המפרץ וכן באיזור המערבי של הקריות ובאיזור הנמל של חיפה<ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט