שינויים

'''אי שוויון בריאותי''' (Health inequalities) הוא ההבדלים בסטטוס הבריאותי או בהבדלים בין גורמים המשפיעים על בריאות בין קבוצות שונות באוכלוסייה.[http://www.who.int/hia/about/glos/en/index1.html]

'''אי שוויון בריאותי''' (באנגלית: '''Health inequalities''') הוא ההבדלים בסטטוס הבריאותי או בהבדלים בין גורמים המשפיעים על בריאות בין קבוצות שונות באוכלוסייה.[http://www.who.int/hia/about/glos/en/index1.html]

אי שוויון בריאותי עוסק בהשלכות של [[עוני]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[מעמד חברתי-כלכלי]] (אובייקטיבי ונתפס) על היבטים בריאותיים כמו [[תזונה]], [[כושר גופני]], [[בריאות פסיכולוגית]], תחלואה, תמותה וגישה לטיפול רפואי. הדבר כולל גם את הקשר ההפוך - ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - לדוגמה כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]]. היבט נוסף של הנושא הוא כיצד הפערים בבריאות משפיעים על כלכלת כלל תושבי המדינה (עשירים ועניים) וכיצד הפערים החברתיים וכלכליים משפיעים על בריאות כלל תושבי המדינה.  

אי שוויון בריאותי עוסק בהשלכות של [[עוני]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[מעמד חברתי-כלכלי]] (אובייקטיבי ונתפס) על היבטים בריאותיים כמו [[תזונה]], [[כושר גופני]], [[בריאות פסיכולוגית]], תחלואה, תמותה וגישה לטיפול רפואי. הדבר כולל גם את הקשר ההפוך - ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - לדוגמה כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]]. היבט נוסף של הנושא הוא כיצד הפערים בבריאות משפיעים על כלכלת כלל תושבי המדינה (עשירים ועניים) וכיצד הפערים החברתיים וכלכליים משפיעים על בריאות כלל תושבי המדינה.  

תוחלת החיים של אנשים עשירים ו/או במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר היא בממוצע גבוהה יותר, הן בגיל הלידה והן בגילאים מאוחרים יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות. היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסייה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, [[תזונה בריאה]] ועוד. אבל הבדלים בריאותיים קיימים גם בהקשר של מחלות שלא ידועה לגביהן השפעה של [[רפואה מונעת]] או טיפול רפואי, ולכן חלק מהסיבות להבדלים הבריאותיים קשורים למנגנונים [[פסיכולוגיה|נפשיים]] כמו תפיסה עצמית של מעמד חברתי, [[מתח נפשי]] ועוד. <ref name="Nancy2000">Nancy E. Adler et al. [http://www.apa.org/pubs/journals/releases/hea-196586.pdf Relationship of Subjective and Objective Social Status With Psychological and Physiological Functioning: Preliminary Data in Healthy White Women] Health Psychology 2000, Vol. 19, No. 6, 586-592</ref>[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277953602001314]

תוחלת החיים של אנשים עשירים ו/או במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר היא בממוצע גבוהה יותר, הן בגיל הלידה והן בגילאים מאוחרים יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות. היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסייה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, [[תזונה בריאה]] ועוד. אבל הבדלים בריאותיים קיימים גם בהקשר של מחלות שלא ידועה לגביהן השפעה של [[רפואה מונעת]] או טיפול רפואי, ולכן חלק מהסיבות להבדלים הבריאותיים קשורים למנגנונים [[פסיכולוגיה|נפשיים]] כמו תפיסה עצמית של מעמד חברתי, [[מתח נפשי]] ועוד. <ref name="Nancy2000">Nancy E. Adler et al. [http://www.apa.org/pubs/journals/releases/hea-196586.pdf Relationship of Subjective and Objective Social Status With Psychological and Physiological Functioning: Preliminary Data in Healthy White Women] Health Psychology 2000, Vol. 19, No. 6, 586-592</ref>[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277953602001314]

ברוב ההיבטים הבריאותיים מצבם של העניים רע יותר בממוצע. כך הדבר בתוחלת חיים ממוצעת, בתמותת תינוקות, פעילות גופנית, עישון, בריאות שיניים, תחלואה בסוכרת, במחלות לב, ובעיות נפשיות כמו [[מתח נפשי]], ועוד. יש מספר תחומים שבהם דווקא מצבם הבריאותי של העשירים יכול להיות גרוע יותר. בארצות הברית קיים "פרדוקס המקסיקנים" שהם עניים יותר אבל חיים בצורה בריאה יותר יחסית ללבנים העשירים. בהקשר של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של [[משקאות אלכוהוליים]]. בנוסף, מחקר שבוצע על ערים בארצות הברית מצא כי בעוד שעשירים חיים יותר מהעניים, אי השוויון הכלכלי פוגע גם בהם. תוחלת החיים בישובים עם אי שוויון גדול היתה נמוכה אפילו בקרב העשירים.  

ברוב ההיבטים הבריאותיים מצבם של העניים רע יותר בממוצע. כך הדבר בתוחלת חיים ממוצעת, בתמותת תינוקות, פעילות גופנית, עישון, בריאות שיניים, תחלואה בסוכרת, במחלות לב, ובעיות נפשיות כמו [[מתח נפשי]], ועוד. יש מספר תחומים שבהם דווקא מצבם הבריאותי של העשירים יכול להיות גרוע יותר. בארצות הברית קיים "פרדוקס המקסיקנים" שהם עניים יותר אבל חיים בצורה בריאה יותר יחסית ללבנים העשירים. בהקשר של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של [[משקאות אלכוהוליים]]. בנוסף, מחקר שבוצע על ערים בארצות הברית מצא כי בעוד שעשירים חיים יותר מהעניים, אי השוויון הכלכלי פוגע גם בהם. תוחלת החיים בישובים עם אי שוויון גדול הייתה נמוכה אפילו בקרב העשירים.  

הספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים סקר היבטים רבים של אי שוויון בריאותי לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. הבדלי הכנסה השפעיו על שורה ארוכה של נושאי בריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של [[תזונה]] ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד. מסקנת החוקרים היא כי אי-שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

הספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים סקר היבטים רבים של אי שוויון בריאותי לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. הבדלי הכנסה השפיעו על שורה ארוכה של נושאי בריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של [[תזונה]] ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד. מסקנת החוקרים היא כי אי-שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

==גורמים חברתיים של בריאות==

==גורמים חברתיים של בריאות==

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]],[[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]],[[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין המדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין המדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1,000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

===תמותת תינוקות בלידה ופטירת ילדים===

===תמותת תינוקות בלידה ופטירת ילדים===

נתון נוסף שגם משפיע על הנתון של תוחלת החיים בלידה היא אחוז תמותת התינוקות ל-1000 לידות. במדינות העשירות נתון זה עומד על 2-4 פטירות ל-1000 לידות. במדינות העניות כמו ירדן ומצרים נתון זה עומד על 19 פטירות ל-1000 לידות. ב[[שבדיה]] וב[[פינלנד]] יפן ולוקסמבורג יש אחוז הפטירות הנמוך בעולם של 2 פטירות ל-1000 לידות - כמעט עשירית מכמות הילדים הנפטרים במדינות העניות. גם בנתון זה יש כמה מדינות עשירות שבולטות לרעה ובראשן ארצות הברית עם 7 פטירות ל-1000 ילדות, ובריטניה וקנדה עם 5 לידות. בישראל יש 4 פטירות ל-1000 לידות. <ref name="children2012"/>

נתון נוסף שגם משפיע על הנתון של תוחלת החיים בלידה היא אחוז תמותת התינוקות ל-1000 לידות. במדינות העשירות נתון זה עומד על 2-4 פטירות ל-1,000 לידות. במדינות העניות כמו ירדן ומצרים נתון זה עומד על 19 פטירות ל-1000 לידות. ב[[שבדיה]] וב[[פינלנד]] יפן ולוקסמבורג יש אחוז הפטירות הנמוך בעולם של 2 פטירות ל-1,000 לידות - כמעט עשירית מכמות הילדים הנפטרים במדינות העניות. גם בנתון זה יש כמה מדינות עשירות שבולטות לרעה ובראשן ארצות הברית עם 7 פטירות ל-1000 ילדות, ובריטניה וקנדה עם 5 לידות. בישראל יש 4 פטירות ל-1000 לידות. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 -  0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו 0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 -  0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו 0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור השרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסייה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסייה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באיזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסייה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסייה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]

ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור הישרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסייה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסייה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באיזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסייה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסייה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]

===הבדלים בדפוסי תחלואה===

===הבדלים בדפוסי תחלואה===

==אי שוויון כלכלי ותוחלת חיים בתוך מדינות==

==אי שוויון כלכלי ותוחלת חיים בתוך מדינות==

פערים גדולים בהכנסות, ביכולות ובתנאי החיים של עשירים מול עניים בתוך מדינה משפיעה על הבדלים בתוחלת החיים בלידה (וכן בגילאים אחרים) של עשירים מול עניים. דבר זה נקרא social gradient in health. ההבדלים בתוחלת החיים יכולים לנבוע ממספר גורמים כמו הבדלים בעישון ובצריכת אלכוהול או סמים, הבדלים ברמת ה[[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]], באיכות התזונה, [[מתח נפשי]], בזמינות ובאיכות הטיפול הרפואי ועוד.  

פערים גדולים בהכנסות, ביכולות ובתנאי החיים של עשירים מול עניים בתוך מדינה משפיעה על הבדלים בתוחלת החיים בלידה (וכן בגילאים אחרים) של עשירים מול עניים. דבר זה נקרא Social gradient in health. ההבדלים בתוחלת החיים יכולים לנבוע ממספר גורמים כמו הבדלים בעישון ובצריכת אלכוהול או סמים, הבדלים ברמת ה[[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]], באיכות התזונה, [[מתח נפשי]], בזמינות ובאיכות הטיפול הרפואי ועוד.  

כאמור בספר [[The Spirit Level]] נסקרים מחקרים רפואיים רבים המצביעים על כך שאי שוויון כלכלי גבוה יותר בתוך מדינות נמצא בקורלציה עם אי שוויון בריאותי גבוה יותר במגוון רחב של גורמים המשפיעים על הבריאות (וגם בתוחלת החיים).  

כאמור בספר [[The Spirit Level]] נסקרים מחקרים רפואיים רבים המצביעים על כך שאי שוויון כלכלי גבוה יותר בתוך מדינות נמצא בקורלציה עם אי שוויון בריאותי גבוה יותר במגוון רחב של גורמים המשפיעים על הבריאות (וגם בתוחלת החיים).  

בארצות הברית מדד ג'יני היה 41.8 בשנת 2010 (עמד על 37.6 ב-1991)).[http://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?order=wbapi_data_value_2011+wbapi_data_value&sort=asc]  הבדלים בתוחלת החיים בין ישובים שונים בקרב גברים מגיעה ל-18 שנה. בעוד שבחלק מהישובים בארצות הברית תוחלת החיים של גברים בלידה עומדת על 82 שנה בישובים העניים ביותר תוחלת החיים הממוצעת של גברים עומדת על פחות מ-65 שנה.[http://www.nytimes.com/2014/03/16/business/income-gap-meet-the-longevity-gap.html?_r=0] [http://www.nytimes.com/interactive/2014/03/15/business/higher-income-longer-lives.ht].  

בארצות הברית מדד ג'יני היה 41.8 בשנת 2010 (עמד על 37.6 ב-1991)).[http://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?order=wbapi_data_value_2011+wbapi_data_value&sort=asc]  הבדלים בתוחלת החיים בין ישובים שונים בקרב גברים מגיעה ל-18 שנה. בעוד שבחלק מהישובים בארצות הברית תוחלת החיים של גברים בלידה עומדת על 82 שנה בישובים העניים ביותר תוחלת החיים הממוצעת של גברים עומדת על פחות מ-65 שנה.[http://www.nytimes.com/2014/03/16/business/income-gap-meet-the-longevity-gap.html?_r=0] [http://www.nytimes.com/interactive/2014/03/15/business/higher-income-longer-lives.ht].  

הפערים בתוחלת החיים בין עשירים ועניים בארצות הברית גדלים עם הזמן. בשנת 2006 תוחלת החיים של גברים בני 65 שהיו שייכים לעובדים במחצית העליונה השכר, ושהיה להם כיסוי של ביטוח לאומי, היתה 21.5 שנה, כלומר הם בממוצע הגיעו לגיל 86.5 שנה. תוחלת חיים זו עלתה ב-6 שנים בממוצע לעומת עובדים דומים בשנת 1977. לעומת זאת עובדים בחציון הנמוך של השכר בארצות הברית בגיל 65, הגיעו בממוצע לגיל 81.1, ותוחלת החיים שלהם גדלה רק ב-1.3 שנים מאז 1977. בין השנים 1997-2006 הפער בין תוחלת החיים של העובדים העשירים והעניים גדל בכל הגילאים מעל גיל 60. לדוגמה האלה הפער בתוחלת חיים בגיל 65 בין עובדים בחציון הנמוך של השכר לעובדים בחציון הגבוה של השכר עלה מ-0.7 שנים, ל-5.3 שנים.<ref>[http://www.ssa.gov/policy/docs/workingpapers/wp108.html Trends in Mortality Differentials and Life Expectancy for Male Social Security–Covered Workers, by Average Relative Earnings] table 4, u.s. social securety administration, 2007</ref>

הפערים בתוחלת החיים בין עשירים ועניים בארצות הברית גדלים עם הזמן. בשנת 2006 תוחלת החיים של גברים בני 65 שהיו שייכים לעובדים במחצית העליונה השכר, ושהיה להם כיסוי של ביטוח לאומי, הייתה 21.5 שנה, כלומר הם בממוצע הגיעו לגיל 86.5 שנה. תוחלת חיים זו עלתה ב-6 שנים בממוצע לעומת עובדים דומים בשנת 1977. לעומת זאת עובדים בחציון הנמוך של השכר בארצות הברית בגיל 65, הגיעו בממוצע לגיל 81.1, ותוחלת החיים שלהם גדלה רק ב-1.3 שנים מאז 1977. בין השנים 1997-2006 הפער בין תוחלת החיים של העובדים העשירים והעניים גדל בכל הגילאים מעל גיל 60. לדוגמה האלה הפער בתוחלת חיים בגיל 65 בין עובדים בחציון הנמוך של השכר לעובדים בחציון הגבוה של השכר עלה מ-0.7 שנים, ל-5.3 שנים.<ref>[http://www.ssa.gov/policy/docs/workingpapers/wp108.html Trends in Mortality Differentials and Life Expectancy for Male Social Security–Covered Workers, by Average Relative Earnings] table 4, u.s. social securety administration, 2007</ref>

==השלכות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי==

==השלכות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי==

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

השלכה חשובה אחת של אי שוויון בריאותי היא פגיעה ב[[ניידות חברתית]] והיות בעיות בריאותיות שונות מהוות מרכיב חשוב במספר [[מלכודות עוני]]. מלכודות עוני על רקע בריאות קשורות בכך שאנשים עניים הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות, להפצע או להיפגע מבעיות נפשיות ו/או שיש להם סיכוי נמוך יותר להחלים - דברים אלה מגברים את קשיי הפרנסה של העניים על ידי הקטנת יכולות השכלה, הקטנת יכולות ניוד וגישה, הקטנת יכולת להתקבל לעבודה או להחזיק משרה, וכן על ידי הגדלת ההוצאות הרפואיות והכלליות (לדוגמה הוצאות תחבורה ו/או הוצאות הדיור).  

השלכה חשובה אחת של אי שוויון בריאותי היא פגיעה ב[[ניידות חברתית]] והיות בעיות בריאותיות שונות מהוות מרכיב חשוב במספר [[מלכודות עוני]]. מלכודות עוני על רקע בריאות קשורות בכך שאנשים עניים הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות, להיפצע או להיפגע מבעיות נפשיות ו/או שיש להם סיכוי נמוך יותר להחלים - דברים אלה מגברים את קשיי הפרנסה של העניים על ידי הקטנת יכולות השכלה, הקטנת יכולות ניוד וגישה, הקטנת יכולת להתקבל לעבודה או להחזיק משרה, וכן על ידי הגדלת ההוצאות הרפואיות והכלליות (לדוגמה הוצאות תחבורה ו/או הוצאות הדיור).  

לדוגמה תחלואה ב[[סוכרת]], ו[[עישון|עישון סיגריות]] נפוצות יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר ופחות משכילות. שתיהן מגבירות את הסיכוי ל[[נכות]] שפרושה קושי להתפרנס מצד אחד ומצד שני הגברת של הוצאות על טיפול רפואי, ציוד מיוחד ושכירת מסייעים או פגיעה בפרנסה של בני המשפחה. היבט דומה מתרחש בפציעות של ילדים ושל מבוגרים במשפחה. מחקרים מישראל ומהעולם מצאו שבמשפחות עניות יותר הסיכוי של ילדים להפצע גבוה יותר. לדוגמה מחקר של קובי פלג משנת 2014 מצא כי ילדים הגרים באשכול 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. וכן כי ערבים מתאשפזים יותר עקב תאונות ואלימות בהשוואה ליהודים.<ref>פרופ' קובי פלג, שרון גולדמן [http://www.israelhpr.org.il/advertising/964.htm שוויון והיפגעות: הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית לבין היפגעות בישראל] המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, אוגוסט 2014</ref> מחקר של ארגון 'בטרם' מצא כי ילדים ממשפחות ערביות הם בעלי סיכוי גבוה יותר למוות עקב תאונה וכן הסיכוי למוות מתאונה גבוה יותר בקרב ילדים יהודים מישובים עניים יותר בהשוואה לישובים עשירים יותר. <ref name="beterem2014">אושרי וייס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>

לדוגמה תחלואה ב[[סוכרת]], ו[[עישון|עישון סיגריות]] נפוצות יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר ופחות משכילות. שתיהן מגבירות את הסיכוי ל[[נכות]] שפרושה קושי להתפרנס מצד אחד ומצד שני הגברת של הוצאות על טיפול רפואי, ציוד מיוחד ושכירת מסייעים או פגיעה בפרנסה של בני המשפחה. היבט דומה מתרחש בפציעות של ילדים ושל מבוגרים במשפחה. מחקרים מישראל ומהעולם מצאו שבמשפחות עניות יותר הסיכוי של ילדים להפצע גבוה יותר. לדוגמה מחקר של קובי פלג משנת 2014 מצא כי ילדים הגרים באשכול 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. וכן כי ערבים מתאשפזים יותר עקב תאונות ואלימות בהשוואה ליהודים.<ref>פרופ' קובי פלג, שרון גולדמן [http://www.israelhpr.org.il/advertising/964.htm שוויון והיפגעות: הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית לבין היפגעות בישראל] המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, אוגוסט 2014</ref> מחקר של ארגון 'בטרם' מצא כי ילדים ממשפחות ערביות הם בעלי סיכוי גבוה יותר למוות עקב תאונה וכן הסיכוי למוות מתאונה גבוה יותר בקרב ילדים יהודים מישובים עניים יותר בהשוואה לישובים עשירים יותר. <ref name="beterem2014">אושרי וייס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>

קושי בניידות חברתית משפיע לא רק על ה[[עוני|עניים]] עצמם (או על אוכלוסיות מיעוטים) אלא גם על כלל החברה שכן פרושו גם [[מריטוקרטיה]] חלשה יותר - תגמול נמוך יותר לכשרון. כלומר הסיכוי שמשרה תאוייש על ידי האדם המתאים והכישרוני ביותר יורד בגלל שחלק מהמועמדים נפסלו על רקע בריאות והכנסות. דבר זה משפיע על רמת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית במשק]] בשל פגיעה ב[[פריון העבודה]].  

קושי בניידות חברתית משפיע לא רק על ה[[עוני|עניים]] עצמם (או על אוכלוסיות מיעוטים) אלא גם על כלל החברה שכן פירושו גם [[מריטוקרטיה]] חלשה יותר - תגמול נמוך יותר לכשרון. כלומר הסיכוי שמשרה תאוייש על ידי האדם המתאים והכישרוני ביותר יורד בגלל שחלק מהמועמדים נפסלו על רקע בריאות והכנסות. דבר זה משפיע על רמת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית במשק]] בשל פגיעה ב[[פריון העבודה]].  

היבט חשוב אחר של אי שוויון בריאותי הוא בקשר להתמכרות לסמים שונים, כניסה להריון בגיל מוקדם, מחלות נפש, ופשיעה. אלו משפיעים על כלל האוכלוסייה ולא רק על מי שנפגע מהיבטים אלה בעצמו. השפעה אחת היא על ידי פגיעה באנשים מסביב - לדוגמה רצח על רקע סחר בסמים או על רקע פשיעה אחרת, נהיגה פרועה המובילה לתאונת דרכים, שריפות (אשר יכולות לפגוע במבנים סמוכים) תאונות עבודה ועוד. השפעה אחרת היא דרך פגיעה ב[[הון חברתי]] וב[[אמון]].  כמו כן יש פגיעה ב[[דמוקרטיה]] על ידי תת השתתפות של חולים ו[[נכים]] בדיון הציבורי ובקבלת החלטות.

היבט חשוב אחר של אי שוויון בריאותי הוא בקשר להתמכרות לסמים שונים, כניסה להריון בגיל מוקדם, מחלות נפש, ופשיעה. אלו משפיעים על כלל האוכלוסייה ולא רק על מי שנפגע מהיבטים אלה בעצמו. השפעה אחת היא על ידי פגיעה באנשים מסביב - לדוגמה רצח על רקע סחר בסמים או על רקע פשיעה אחרת, נהיגה פרועה המובילה לתאונת דרכים, שריפות (אשר יכולות לפגוע במבנים סמוכים) תאונות עבודה ועוד. השפעה אחרת היא דרך פגיעה ב[[הון חברתי]] וב[[אמון]].  כמו כן יש פגיעה ב[[דמוקרטיה]] על ידי תת השתתפות של חולים ו[[נכים]] בדיון הציבורי ובקבלת החלטות.

המחקר של אי שוויון בריאותי בין אוכלוסיות ושל [[אפידמיולוגיה]] בכלל, הוא בעל חשיבות ב[[רפואה מונעת]] שכן הוא מאפשר לזהות גורמי סיכון שונים המשפיעים בצורה שונה.  

המחקר של אי שוויון בריאותי בין אוכלוסיות ושל [[אפידמיולוגיה]] בכלל, הוא בעל חשיבות ב[[רפואה מונעת]] שכן הוא מאפשר לזהות גורמי סיכון שונים המשפיעים בצורה שונה.  

כך לדוגמה סיבות ההפגעות של ילדים ערבים בגיל 0-4 כוללות הפגעות מרכב נוסע לאחור, דבר שהוא נדיר הרבה יותר לעומת ילדים יהודים. באופן דומה ניתן למקד קמפיין ל[[מניעת עישון]] לגברים באוכלוסייה הערבית ולנוער בשכונות מצוקה, או למקד קמפיין למניעת טביעה בקרב נערים בנים יהודים וערבים שנמצאים בסיכון מוגבר. [[תחבורה בישראל|השימוש הנמוך במכוניות]] בקרב משפחות בבני ברק פרושו שאסטרטגיות להגברת פעילות גופנית ו[[תחבורה פעילה]] בקרב חרדים עשויות להיות שונות לעומת אוכלוסייה חילונית, קמפיין למניעת למניעת הפרעות אכילה יהיה אפקטיבי יותר אם ינתח את הסיבות שבגללן הפרעות אלה נפוצות יותר בקרב נשים,  מיעוט מכונות MRI בבתי חולים בפריפרייה לעומת המרכז מהווה נקודת התערבות נוספת וכך הלאה. הדבר יכול לשמש הן את הרשויות כדי ליידע את הציבור או את הרופאים ובאופן כללי לקדם תוכניות התערבות וכן את הציבור עצמו כדי למקד את תשומת הלב בגורמי הבריאות המשפיעים יותר.

כך לדוגמה סיבות ההיפגעות של ילדים ערבים בגיל 0-4 כוללות היפגעות מרכב נוסע לאחור, דבר שהוא נדיר הרבה יותר לעומת ילדים יהודים. באופן דומה ניתן למקד קמפיין ל[[מניעת עישון]] לגברים באוכלוסייה הערבית ולנוער בשכונות מצוקה, או למקד קמפיין למניעת טביעה בקרב נערים בנים יהודים וערבים שנמצאים בסיכון מוגבר. [[תחבורה בישראל|השימוש הנמוך במכוניות]] בקרב משפחות בבני ברק פירושו שאסטרטגיות להגברת פעילות גופנית ו[[תחבורה פעילה]] בקרב חרדים עשויות להיות שונות לעומת אוכלוסייה חילונית, קמפיין למניעת למניעת הפרעות אכילה יהיה אפקטיבי יותר אם ינתח את הסיבות שבגללן הפרעות אלה נפוצות יותר בקרב נשים,  מיעוט מכונות MRI בבתי חולים בפריפריה לעומת המרכז מהווה נקודת התערבות נוספת וכך הלאה. הדבר יכול לשמש הן את הרשויות כדי ליידע את הציבור או את הרופאים ובאופן כללי לקדם תוכניות התערבות וכן את הציבור עצמו כדי למקד את תשומת הלב בגורמי הבריאות המשפיעים יותר.

==אי שוויון בריאותי בישראל==

==אי שוויון בריאותי בישראל==

[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי השוויון הבריאותי בישראל]] הוא מהותי. ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מקרי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי השוויון הבריאותי בישראל]] הוא מהותי. ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מקרי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

נכון לשנת 2013, יש השפעה חזקה ל[[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]] על ההבדלים ב[[תוחלת חיים]] לדוגמה. הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה). הממוצע הארצי גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זה של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009]  משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref> אפשר להשוות נתון זה להבדל בתוחלת החיים בין ישראל לבין ארצות הברית (3 שנים) או לטענה לפיה אם היו מרפאים את כל מחלות הסרטן תוחלת החיים של החולים היתה עולה רק ב-3.5 שנים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

נכון לשנת 2013, יש השפעה חזקה ל[[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]] על ההבדלים ב[[תוחלת חיים]] לדוגמה. הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה). הממוצע הארצי גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זה של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009]  משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref> אפשר להשוות נתון זה להבדל בתוחלת החיים בין ישראל לבין ארצות הברית (3 שנים) או לטענה לפיה אם היו מרפאים את כל מחלות הסרטן תוחלת החיים של החולים הייתה עולה רק ב-3.5 שנים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

קיימים הבדלים לא רק בשל הבדלים בהכנסה, אלא גם בגלל היבטים אחרים כמו (כמו דת, השכלה, מגדר, מוצא, מיקום גאוגרפי, מצב משפחתי, והשתתפות בשוק העבודה ועוד). יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. אך כאמור לרוב ההבדלים הם לרעת העניים. הן בהקשרים של חשיפה לגורמי סיכון, הן בהקשר של תחלואה, בנתוני תמותה ובהקשר של טיפול רפואי.  

קיימים הבדלים לא רק בשל הבדלים בהכנסה, אלא גם בגלל היבטים אחרים כמו (כמו דת, השכלה, מגדר, מוצא, מיקום גאוגרפי, מצב משפחתי, והשתתפות בשוק העבודה ועוד). יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. אך כאמור לרוב ההבדלים הם לרעת העניים. הן בהקשרים של חשיפה לגורמי סיכון, הן בהקשר של תחלואה, בנתוני תמותה ובהקשר של טיפול רפואי.  

אי שוויוון בריאותי בישראל מחריף בעיות של [[אי שוויון בישראל|פערים בחברה]], [[מלכודות עוני]] ומקשה על [[ניידות חברתית]]. כך לדוגמה [[סוכרת]] ו[[עישון]] (שניהם נפוצים יותר בקרב עניים) הם גורמים חשובים ל[[נכות]] שמקשה גישה להשכלה ולתעסוקה ומייקרת את הוצאות המחייה. רוב הנזקקים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים. אי השוויון הבריאותי משפיע על תהליכים ונושאים שונים כמו [[עיור בישראל]], [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום בישראל]] ועוד.

אי שוויון בריאותי בישראל מחריף בעיות של [[אי שוויון בישראל|פערים בחברה]], [[מלכודות עוני]] ומקשה על [[ניידות חברתית]]. כך לדוגמה [[סוכרת]] ו[[עישון]] (שניהם נפוצים יותר בקרב עניים) הם גורמים חשובים ל[[נכות]] שמקשה גישה להשכלה ולתעסוקה ומייקרת את הוצאות המחיה. רוב הנזקקים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים. אי השוויון הבריאותי משפיע על תהליכים ונושאים שונים כמו [[עיור בישראל]], [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום בישראל]] ועוד.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://www.who.int/chp/ncd_global_status_report/en/ הדו"ח העולמי על מחלות לא מדבקות] The Global Status Report on Noncommunicable Diseases 2010, [[ארגון הבריאות העולמי]]

* [http://www.who.int/chp/ncd_global_status_report/en/ הדו"ח העולמי על מחלות לא מדבקות] The Global Status Report on Noncommunicable Diseases 2010, [[ארגון הבריאות העולמי]]

* [http://www.who.int/nmh/countries/en/#I פרופילים של מדינות שונות לגבי מחלות לא מדבקות] ארגון הבריאות העולמי, 2014

* [http://www.who.int/nmh/countries/en/#I פרופילים של מדינות שונות לגבי מחלות לא מדבקות] ארגון הבריאות העולמי, 2014

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Unnatural_Causes:_Is_Inequality_Making_Us_Sick%3F סיבות לא טבעיות] סרט תעודה על גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות בארצות הברית, ויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Unnatural_Causes:_Is_Inequality_Making_Us_Sick%3F סיבות לא טבעיות] סרט תעודה על גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות בארצות הברית, בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.publications.parliament.uk/pa/cm200809/cmselect/cmhealth/286/286.pdf אי שוויון בריאותי בבריטניה] וועדת הבריאות, House of Commons בבריטניה, 2009  

* [http://www.publications.parliament.uk/pa/cm200809/cmselect/cmhealth/286/286.pdf אי שוויון בריאותי בבריטניה] וועדת הבריאות, House of Commons בבריטניה, 2009  

* [http://www.themarker.com/advertising/1.234684 מחקר בארצות הברית: המעמד החברתי משפיע על הבריאות יותר מעישון, תזונה וגנטיקה] פטרישה כהן,  01.06.2004   

* [http://www.themarker.com/advertising/1.234684 מחקר בארצות הברית: המעמד החברתי משפיע על הבריאות יותר מעישון, תזונה וגנטיקה] פטרישה כהן,  01.06.2004   

* [http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html פרופסור ריצ'ארד ווילקינסון- כיצד אי שוויון כלכלי פוגע בחברות] הרצאת TED, יולי 2011

* [http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html פרופסור ריצ'ארד ווילקינסון- כיצד אי שוויון כלכלי פוגע בחברות] הרצאת TED, יולי 2011

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html האם, מדעית, מרקס צדק?] פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט 02.09.10

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html האם, מדעית, מרקס צדק?] פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט 02.09.2010

* Nicole Darmon andAdam Drewnowski, [http://ajcn.nutrition.org/content/87/5/1107.full Does social class predict diet quality?], American Journatl of Clinical Nutrition, May 2008 87: 5 1107-1117

* Nicole Darmon andAdam Drewnowski, [http://ajcn.nutrition.org/content/87/5/1107.full Does social class predict diet quality?], American Journatl of Clinical Nutrition, May 2008 87: 5 1107-1117

* [http://www.worstpolluted.org/ 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם] פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו"blacksmith institute"  

* [http://www.worstpolluted.org/ 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם] פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו"blacksmith institute"  

* [http://www.blacksmithinstitute.org/blog/pollution-15-facts-that-might-surprise-you/ 15 עובדות על זיהום שעשויים להפתיע אותך] blacksmith institute

* [http://www.blacksmithinstitute.org/blog/pollution-15-facts-that-might-surprise-you/ 15 עובדות על זיהום שעשויים להפתיע אותך] blacksmith institute

* [http://www.clalitblogs.co.il/integrative-medicine/576/ מה באמת משפיע על הבריאות שלנו] ד"ר עופר כספי, קופ"ח כללית  04.03.2014

* [http://www.clalitblogs.co.il/integrative-medicine/576/ מה באמת משפיע על הבריאות שלנו] ד"ר עופר כספי, קופ"ח כללית  04.03.2014

* [http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=3&ContentID=520485 מחקר חדש וראשון: בישראל, השכיחות הגבוהה ביותר בעולם של תחלואה במחלות מעי דלקתיות] הודעת העמותה לקרוהן, באתר e-mad 19/05/2015  

* [http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=3&ContentID=520485 מחקר חדש וראשון: בישראל, השכיחות הגבוהה ביותר בעולם של תחלואה במחלות מעי דלקתיות] הודעת העמותה לקרוהן, באתר e-mad 19.05.2015  

==הערות שוליים ==

==הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}