שינויים

[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר באנגלית]]

[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר The Spirit Level באנגלית]]

'''רמת הרוח: מדוע שוויון טוב לכולם''' (The Spirit Level: Why Equality is Better for Everyone) הוא ספר עיון בנושא [[אי שוויון כלכלי]] והשפעותיו על [[רווחה חברתית]] ובריאות מאת צמד רופאים בריטים, הפרופסורים [[ריצ'רד ווילקינסון]] וקיית פיקט, שיצא לאור בשנת 2009.

'''רמת הרוח: מדוע שוויון טוב לכולם''' (באנגלית: '''The Spirit Level: Why Equality is Better for Everyone''') הוא ספר עיון בנושא [[אי שוויון כלכלי]] והשפעותיו על [[רווחה חברתית]] ובריאות מאת צמד רופאים בריטים, הפרופסורים [[ריצ'רד ווילקינסון]] וקיית פיקט, שיצא לאור בשנת 2009.

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות, שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות, שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

==אינדקס בעיות חברתיות ובריאותיות==

==אינדקס בעיות חברתיות ובריאותיות==

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות, המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורווגיה]], [[שבדיה]] - שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שיוויניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות, המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורווגיה]], [[שוודיה]] - שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שוויוניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות במדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות במדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

===אלימות, פשיעה וכליאה===

===אלימות, פשיעה וכליאה===

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסביבות 15 מקרי רצח למיליון אבל בארצות הברית זה יכול להגיע עד מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורבגיה.  

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסביבות 15 מקרי רצח למיליון אבל בארצות הברית זה יכול להגיע עד מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורווגיה.  

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסייה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא. היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]  

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסייה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא. היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]  

===ניידות חברתית===

===ניידות חברתית===

{{הפניה לערך מורחב|ניידות חברתית}}

{{הפניה לערך מורחב|ניידות חברתית}}

[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם במחקר משנת 2006. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלה, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]

[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם במחקר משנת 2006. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורווגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלה, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]

[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה ב[[בריטניה]], ובארצות הברית. ובמדינות הסקנדינביות כמו [[נורווגיה]], [[דנמרק]] ו[[שבדיה]] וכן ב[[צרפת]] וב[[קנדה]], הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארצות הברית רוצים לחיות את "[[החלום האמריקאי]]" שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, אם הם חרוצים ומוכשרים ([[מריטוקרטיה]]) הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.  

[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה ב[[בריטניה]], ובארצות הברית. ובמדינות הסקנדינביות כמו [[נורווגיה]], [[דנמרק]] ו[[שוודיה]] וכן ב[[צרפת]] וב[[קנדה]], הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארצות הברית רוצים לחיות את "[[החלום האמריקאי]]" שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, אם הם חרוצים ומוכשרים ([[מריטוקרטיה]]) הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.  

אפשר לראות הבדלים גדולים בין חברות, גם באחוז הנערים שנושרים מהתיכון. לדבר זה השפעה מזיקה על ניידות חברתית ועל ניצול היכולות של האוכלוסייה.

אפשר לראות הבדלים גדולים בין חברות, גם באחוז הנערים שנושרים מהתיכון. לדבר זה השפעה מזיקה על ניידות חברתית ועל ניצול היכולות של האוכלוסייה.

לטענת המחברים המדינות העשירות שפחות שוויוניות הן פחות מוצלחות בכל המדדים, ואלה שמצליחות יותר הן המדינות הנורדיות ויפן. חוסר תפקוד חברתי כללי קשור לאי שוויון. זה לא רק דבר אחד או שניים שנהרסים, זה רוב הדברים.

לטענת המחברים המדינות העשירות שפחות שוויוניות הן פחות מוצלחות בכל המדדים, ואלה שמצליחות יותר הן המדינות הנורדיות ויפן. חוסר תפקוד חברתי כללי קשור לאי שוויון. זה לא רק דבר אחד או שניים שנהרסים, זה רוב הדברים.

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה שבדיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר. עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשוודיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.  

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה שוודיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר. עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשוודיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.  

גם בניתוח בין מדינות שונות בארצות הברית, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההכנסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות. וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.  

גם בניתוח בין מדינות שונות בארצות הברית, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההכנסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות. וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.  

עוד היגד מפתיע של החוקרים הוא שלא רק העניים מושפעים מאי השוויון. נראה שיש אמת באמרה של ג'ון דון: "אף אדם אינו אי." במספר מחקרים ניתן להשוות את ההצלחה של אנשים במדינות שוויוניות יותר או פחות בכל רמה של מעמד חברתי. לדוגמה בתחום של תמותת תינוקות. החוקרים הסתמכו על השוואת מקרים של תמותת תינוקות בשוודיה לפי הסיווג הבריטי של מצב סוציו-אקונומי כללי. מדובר סיווג אנכרוניסטי לפי עיסוק האב, כך שמשפחות חד הוריות הן בקטגוריה נפרדת. בקטגוריה של "מעמד חברתי נמוך," הכוונה היא לעבודה ידנית ללא הכשרה. עשירים יותר הם אבות שיש להם עבודה ידנית עם הכשרה, ואז עבודה זוטרה לא ידנית, עד למקצועות מקצועיים - רופאים, עורכי דין, מנהלים של חברות גדולות.

עוד היגד מפתיע של החוקרים הוא שלא רק העניים מושפעים מאי השוויון. נראה שיש אמת באמרה של ג'ון דון: "אף אדם אינו אי." במספר מחקרים ניתן להשוות את ההצלחה של אנשים במדינות שוויוניות יותר או פחות בכל רמה של מעמד חברתי. לדוגמה בתחום של תמותת תינוקות. החוקרים הסתמכו על השוואת מקרים של תמותת תינוקות בשוודיה לפי הסיווג הבריטי של מצב סוציו-אקונומי כללי. מדובר סיווג אנכרוניסטי לפי עיסוק האב, כך שמשפחות חד הוריות הן בקטגוריה נפרדת. בקטגוריה של "מעמד חברתי נמוך," הכוונה היא לעבודה ידנית ללא הכשרה. עשירים יותר הם אבות שיש להם עבודה ידנית עם הכשרה, ואז עבודה זוטרה לא ידנית, עד למקצועות מקצועיים - רופאים, עורכי דין, מנהלים של חברות גדולות.

ממחקר זה ניתן לראות שמצבה של שבדיה טוב מזה של בריטניה בכל רמות המדרג החברתי. ההבדלים הגדולים ביותר הם בתחתית החברה. אבל גם בקרב העשירים, נראה שישנו יתרון קטן להיות החברה שוויונית יותר.  

ממחקר זה ניתן לראות שמצבה של שוודיה טוב מזה של בריטניה בכל רמות המדרג החברתי. ההבדלים הגדולים ביותר הם בתחתית החברה. אבל גם בקרב העשירים, נראה שישנו יתרון קטן להיות החברה שוויונית יותר.  

פיקט ו-ווילקינסון מראים דבר דומה בכחמש מערכות נתונים הנוגעות להשלכות חינוכיות ובריאות בארצות הברית ובעולם בכלל. לפי טענתם נראה שזו התמונה הכללית - ששוויון גדול יותר יוצר את ההבדלים הגדולים ביותר בתחתית, אבל יש לו יתרונות גם בקרב העשירים.  

פיקט ו-ווילקינסון מראים דבר דומה בכחמש מערכות נתונים הנוגעות להשלכות חינוכיות ובריאות בארצות הברית ובעולם בכלל. לפי טענתם נראה שזו התמונה הכללית - ששוויון גדול יותר יוצר את ההבדלים הגדולים ביותר בתחתית, אבל יש לו יתרונות גם בקרב העשירים.  

==הסברים סיבתיים==

==הסברים סיבתיים==

מה לגבי סיבתיות? מתאם בפני עצמו לא מוכיח סיבתיות. וילקנסון טוען שנעשות בדיקות על ידי חוקרים שונים לנסות להבין את המנגנונים. בחלק מהמקרים יש ידיעה של הקשרים הסיבתיים בחלק מההשלכות הללו. אחד השינויים הגדולים בהבנה של חוקרים לגבי מה משפיע על בריאות כרונית במדינות העשירות המפותח הוא החשיבות הגבוהה שיש ללחץ כרוני ממקורות חברתיים בהשפעה על מערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם. או למשל, הסיבה לכך שאלימות שכיחה יותר בחברות פחות שוויוניות היא משום שאנשים רגישים לכך שמסתכלים עליהם מלמעלה.

מה לגבי סיבתיות? מתאם בפני עצמו לא מוכיח סיבתיות. וילקינסון טוען שנעשות בדיקות על ידי חוקרים שונים לנסות להבין את המנגנונים. בחלק מהמקרים יש ידיעה של הקשרים הסיבתיים בחלק מההשלכות הללו. אחד השינויים הגדולים בהבנה של חוקרים לגבי מה משפיע על בריאות כרונית במדינות העשירות המפותח הוא החשיבות הגבוהה שיש ללחץ כרוני ממקורות חברתיים בהשפעה על מערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם. או למשל, הסיבה לכך שאלימות שכיחה יותר בחברות פחות שוויוניות היא משום שאנשים רגישים לכך שמסתכלים עליהם מלמעלה.

ווילקינסון טוען שהמסר המרכזי מהספר הוא שאנחנו יכולים לשפר את איכות החיים האנושית הממשית על ידי צמצום הבדלי ההכנסה בינינו.

ווילקינסון טוען שהמסר המרכזי מהספר הוא שאנחנו יכולים לשפר את איכות החיים האנושית הממשית על ידי צמצום הבדלי ההכנסה בינינו.

==ביקורת ומענה לביקורת==

==ביקורת ומענה לביקורת==

בשנת 2010 כתבו Tino Sanandaji ואחרים מאמר ל-Wall Street Journal שבו הם ניסו לשחזר את תוצאות החוקרים עם מידע מהאו"ם ומה OECD ולא הצליחו למצוא מתאם בין אי שוויון לבין המימדים החבריים עליהם דובר.<ref>Nima Sanandaji , Tino Sanandaji , Arvid Malm and Christopher Snowdon (9 July 2010). "[http://online.wsj.com/article/SB127862421912914915.html Un-Level Ground]". Wall Street Journal.</ref>  אותה קבוצת חוקרים פרסמה דו"ח עבור Taxpayer's Alliance קבוצת לחץ בריטית להורדת המיסוי. בדו"ח הם מפרטים את צורות הניתוח שלהם.<ref>[http://www.taxpayersalliance.com/spiritillusion.pdf The Spirit Illusion]</ref>

בשנת 2010 כתבו Tino Sanandaji ואחרים מאמר ל-Wall Street Journal שבו הם ניסו לשחזר את תוצאות החוקרים עם מידע מהאו"ם ומה OECD ולא הצליחו למצוא מתאם בין אי שוויון לבין המימדים החבריים עליהם דובר.<ref>Nima Sanandaji , Tino Sanandaji , Arvid Malm and Christopher Snowdon (9 July 2010). "[http://online.wsj.com/article/SB127862421912914915.html Un-Level Ground]". Wall Street Journal.</ref>  אותה קבוצת חוקרים פרסמה דו"ח עבור Taxpayer's Alliance קבוצת לחץ בריטית להורדת המיסוי. בדו"ח הם מפרטים את צורות הניתוח שלהם.<ref>[http://www.taxpayersalliance.com/spiritillusion.pdf The Spirit Illusion]</ref>

פיקט ו-ווילקנסון התייחסו למאמר בעיתון במכתב למערכת,<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/node/391 Letter to the Wall Street Journal] by Pickett and Wilkinson; edited version published 21 July 2010</ref> ופרסמו תגובה לד"וח של Taxpayer's Alliance באתר שלהם. בין היתר הם טוענים שהם משתמשים במידע על אי שוויון מתוך ארגון האומות המאוחדות ולא מתוך ה-OECD בגלל שהתפקיד העיקרי של מידע של ה-OECD לא מיועד להשוואה בין מדינות שונות. עם זאת גם בבחינה של מידע מתוך ה-OECD הם מוצאים ש-28 מתוך 29 יחסים הם עדיין משמעותיים.<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/docs/response-to-tax-payers-alliance.pdf] response-to-tax-payers-alliance</ref>

פיקט ו-ווילקינסון התייחסו למאמר בעיתון במכתב למערכת,<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/node/391 Letter to the Wall Street Journal] by Pickett and Wilkinson; edited version published 21 July 2010</ref> ופרסמו תגובה לד"וח של Taxpayer's Alliance באתר שלהם. בין היתר הם טוענים שהם משתמשים במידע על אי שוויון מתוך ארגון האומות המאוחדות ולא מתוך ה-OECD בגלל שהתפקיד העיקרי של מידע של ה-OECD לא מיועד להשוואה בין מדינות שונות. עם זאת גם בבחינה של מידע מתוך ה-OECD הם מוצאים ש-28 מתוך 29 יחסים הם עדיין משמעותיים.<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/docs/response-to-tax-payers-alliance.pdf] response-to-tax-payers-alliance</ref>

Peter Robert Saunders, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת Sussex פרסם דו"ח עבור Policy Exchange, צוות חשיבה ימני-שמרני בריטי. בדו"ח הוא מטיל ספק בסטטיסטיקה שמופיעה בספר. לטענתו רק קורלציה אחת שיש בספר - בין תמותת תינוקות לבין אי שוויון בהכנסה עומדת במבחנים וכל שאר הקורלציות הן שגויות או נתונות בספק.<ref>Saunders (2010), "[http://www.policyexchange.org.uk/images/publications/pdfs/Beware_False_Prophets_Jul_10.pdf Beware False Prophets: Equality, the Good Society and the Spirit Level]", Policy Exchange, 8 July 2010</ref> ווילקנסון ופיקט פרסמו בתורם מענה שמגן על כל אחת מהטענות בספר, והאשימו את Saunders במתודולוגיה שגויה. לדוגמה בגלל שבניגוד אליהם שקיבלו את הנתונים לפני האנליזה, הוא מבצע הסרה והוספה של מדינות כך שהנתונים שלהם יחזקו או יחלישו את התזה שלו, כן הם מציינים את שפע המחקרים עם ביקורת עמיתים שיש בספר. גם Hugh Noble תוקף את הדוח של סנדרס, וטוען כי הוא מכיל שגיאות מתודולוגיות רבות, לדוגמה בגלל שסנדרס נשענן רבות על אנליזה מרובת משתנים, תוך שהוא מניח שהמשתנים אינם תלויים זה בזה, בעוד שנובל טוען שהם כן קשורים, בנוסף נובל מדגים כיצד סדנרס מניח כי קורלציה בין משתנים מחייבת קשר לינארי ביניהם, בעוד שדבר זה אינו נכון מבחינה סטטיסטית. [http://www.equalitytrust.org.uk/sites/default/files/hughnobletslrevisited.pdf]

Peter Robert Saunders, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת Sussex פרסם דו"ח עבור Policy Exchange, צוות חשיבה ימני-שמרני בריטי. בדו"ח הוא מטיל ספק בסטטיסטיקה שמופיעה בספר. לטענתו רק קורלציה אחת שיש בספר - בין תמותת תינוקות לבין אי שוויון בהכנסה עומדת במבחנים וכל שאר הקורלציות הן שגויות או נתונות בספק.<ref>Saunders (2010), "[http://www.policyexchange.org.uk/images/publications/pdfs/Beware_False_Prophets_Jul_10.pdf Beware False Prophets: Equality, the Good Society and the Spirit Level]", Policy Exchange, 8 July 2010</ref> ווילקינסון ופיקט פרסמו בתורם מענה שמגן על כל אחת מהטענות בספר, והאשימו את Saunders במתודולוגיה שגויה. לדוגמה בגלל שבניגוד אליהם שקיבלו את הנתונים לפני האנליזה, הוא מבצע הסרה והוספה של מדינות כך שהנתונים שלהם יחזקו או יחלישו את התזה שלו, כן הם מציינים את שפע המחקרים עם ביקורת עמיתים שיש בספר. גם Hugh Noble תוקף את הדוח של סנדרס, וטוען כי הוא מכיל שגיאות מתודולוגיות רבות, לדוגמה בגלל שסנדרס נשען רבות על אנליזה מרובת משתנים, תוך שהוא מניח שהמשתנים אינם תלויים זה בזה, בעוד שנובל טוען שהם כן קשורים, בנוסף נובל מדגים כיצד סדנרס מניח כי קורלציה בין משתנים מחייבת קשר לינארי ביניהם, בעוד שדבר זה אינו נכון מבחינה סטטיסטית. [http://www.equalitytrust.org.uk/sites/default/files/hughnobletslrevisited.pdf]

ביקורת על הספר נכתבה גם על ידי Christopher Snowdon, חוקר עצמאי שפרסם ספר בשם The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, בין היתר הוא טוען שוילקנסון הוציא כמה מדינות כמו דרום קוריאה וצ'כיה. הוא גם טוען שהמחברים טוענים שלא בצדק שיש קונצנזוס מדעי סביב הממצאים שלהם.<ref>Snowdon, Christopher (2010), The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, Democracy Institute/Little Dice, 2010</ref> ווילקנסון ופיקט ענו גם לביקורת זו,<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/docs/response-to-snowdon.pdf response-to-snowdon]</ref> ונענו בתורם על ידי Snowdon בבלוג שלו.  

ביקורת על הספר נכתבה גם על ידי Christopher Snowdon, חוקר עצמאי שפרסם ספר בשם The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, בין היתר הוא טוען שווילקינסון הוציא כמה מדינות כמו דרום קוריאה וצ'כיה. הוא גם טוען שהמחברים טוענים שלא בצדק שיש קונצנזוס מדעי סביב הממצאים שלהם.<ref>Snowdon, Christopher (2010), The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, Democracy Institute/Little Dice, 2010</ref> ווילקינסון ופיקט ענו גם לביקורת זו,<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/docs/response-to-snowdon.pdf response-to-snowdon]</ref> ונענו בתורם על ידי Snowdon בבלוג שלו.  

בתגובה לביקורות על הספר, פרסמו החוקרים הערה באתר Equality Trust. לטענתם כמעט כל המחקר שמוצג ומנותח בספר עבר קודם לכן ביקורת עמיתים וכי יש הפניות מתאימות בתוך הספר. כדי להבחין בין ביקורת מבוססת, לביקורת שמושמעת מסיבות פוליטיות, כל הדיון העתידי יתקיים במאמרים שעברו ביקורת עמיתים.<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/resources/other/response-to-questions The authors respond to questions about The Spirit Level's analysis]</ref> למהודות החדשות של הספר נוסף פרק נוסף שעונה לביקורות.  

בתגובה לביקורות על הספר, פרסמו החוקרים הערה באתר Equality Trust. לטענתם כמעט כל המחקר שמוצג ומנותח בספר עבר קודם לכן ביקורת עמיתים וכי יש הפניות מתאימות בתוך הספר. כדי להבחין בין ביקורת מבוססת, לביקורת שמושמעת מסיבות פוליטיות, כל הדיון העתידי יתקיים במאמרים שעברו ביקורת עמיתים.<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/resources/other/response-to-questions The authors respond to questions about The Spirit Level's analysis]</ref> למהדורות החדשות של הספר נוסף פרק נוסף שעונה לביקורות.  

בשנת 2011, פרסמה Joseph Rowntree Foundation, קרן בריטית שמיועדת למחקר של הבנת בעיות חברתיות, דו"ח עצמאי שסוקר את ההשלכות של אי השויוון, תוך מתן תשומת לב מיוחד לטיעונים שהועלו בספר. הדו"ח מגיע למסקנה שהספרות מראה הסכמה כללית עם קיום מתאם בין אי שוויון בהכנסות לבין בעיות חברתיות ובריאותיות. עם זאת הדו"ח מציין כי יש פחות הסכמה בשאלה האם אי שוויון בפני עצמו גורר בעיות חברתיות או שיש קשר לגורמים נוספים. הדו"ח קורא לעוד מחקר בנושא של אי-שוויון ועל השלכות שלו.<ref>[http://www.jrf.org.uk/publications/income-inequality-health-social-problems Does income inequality cause health and social problems?']</ref>

בשנת 2011, פרסמה Joseph Rowntree Foundation, קרן בריטית שמיועדת למחקר של הבנת בעיות חברתיות, דו"ח עצמאי שסוקר את ההשלכות של אי השוויון, תוך מתן תשומת לב מיוחד לטיעונים שהועלו בספר. הדו"ח מגיע למסקנה שהספרות מראה הסכמה כללית עם קיום מתאם בין אי שוויון בהכנסות לבין בעיות חברתיות ובריאותיות. עם זאת הדו"ח מציין כי יש פחות הסכמה בשאלה האם אי שוויון בפני עצמו גורר בעיות חברתיות או שיש קשר לגורמים נוספים. הדו"ח קורא לעוד מחקר בנושא של אי-שוויון ועל השלכות שלו.<ref>[http://www.jrf.org.uk/publications/income-inequality-health-social-problems Does income inequality cause health and social problems?']</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Spirit_Level:_Why_More_Equal_Societies_Almost_Always_Do_Better הספר "רמת הרוח"] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Spirit_Level:_Why_More_Equal_Societies_Almost_Always_Do_Better הספר "רמת הרוח"] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html פרופסור ריצ'ארד ווילקינסון- כיצד אי שוויון כלכלי פוגע בחברות] הרצאת TED, יולי 2011

* [http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html פרופסור ריצ'ארד ווילקינסון- כיצד אי שוויון כלכלי פוגע בחברות] הרצאת TED, יולי 2011

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html האם, מדעית, מרקס צדק?] פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט 02.09.10

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html האם, מדעית, מרקס צדק?] פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט 02.09.2010

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}