שינויים

'''חקלאות''' (Agriculture) היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור [[מזון]], ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים (לרבות [[חקלאות ימית|דגים]]) או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם.  

'''חקלאות''' (באנגלית: ''Agriculture'') היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור [[מזון]], ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים (לרבות [[חקלאות ימית|דגים]]) או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם.  

החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של [[בני אדם|האדם]] וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". ל[[המהפכה החקלאית|היסטוריה של החקלאות]] הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של [[התמחות]] בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות ה[[מזון]] העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את  [[אוכלוסיית העולם]] לממדיה הנוכחיים, המשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות.

החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של [[בני אדם|האדם]] וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". ל[[המהפכה החקלאית|היסטוריה של החקלאות]] הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של [[התמחות]] בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות ה[[מזון]] העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את  [[אוכלוסיית העולם]] לממדיה הנוכחיים, המשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות.

החקלאות שיש היום – [[חקלאות תעשייתית]] אינה [[קיימות|בת קיימא]] והיא מכלה את בסיס [[משאבים מתחדשים|המשאבים המתחדשים]], [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]] שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי [[ביטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על [[הנדסה גנטית]] והשתלטות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] על התחום. לחקלאות יש שורה של [[השפעות סביבתיות]] כולל [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[הרס בתי גידול]], זיהום על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], שיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. [[חקלאות כרות והבער]] תורמת חלק חשוב ב[[בירוא יערות]], [[מדבור]] [[סחף]]. רוב [[שימושי הקרקע]] וה[[מים]] בעולם מוקדשים לחקלאות.  

החקלאות שיש היום – [[חקלאות תעשייתית]] אינה [[קיימות|בת קיימא]] והיא מכלה את בסיס [[משאבים מתחדשים|המשאבים המתחדשים]], [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]] שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על [[הנדסה גנטית]] והשתלטות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] על התחום. לחקלאות יש שורה של [[השפעות סביבתיות]] כולל [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[הרס בתי גידול]], זיהום על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], שיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. [[חקלאות כרות והבער]] תורמת חלק חשוב ב[[בירוא יערות]], [[מדבור]] [[סחף]]. רוב [[שימושי הקרקע]] וה[[מים]] בעולם מוקדשים לחקלאות.  

יש ניסיונות שונים לפתח [[חקלאות בת קיימא]], ולהבטיח [[בטחון תזונתי]], "חופש מזון" או חקלאות שוויונית יותר. הללו כוללים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], חקלאות [[ביו אינטנסיב]], [[מזון אורגני]] וקיום [[סחר הוגן]] במוצרי חקלאות.  

יש ניסיונות שונים לפתח [[חקלאות בת קיימא]], ולהבטיח [[בטחון תזונתי]], "חופש מזון" או חקלאות שוויונית יותר. הללו כוללים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], חקלאות [[ביו אינטנסיב]], [[מזון אורגני]] וקיום [[סחר הוגן]] במוצרי חקלאות.  

התוצר החקלאי מהווה רק 5.9% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) בסכום שעומד על כ-4,230 מיליארד דולר בשנה. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition] יש לשים לב כי נתון זה תלוי בכמות המזון - שכן מחסור במזון מעלה את מחירי המזון ביחס לשאר הסקטורים.  

התוצר החקלאי מהווה רק 5.9% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) בסכום שעומד על כ-4,230 מיליארד דולר בשנה. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition] יש לשים לב כי נתון זה תלוי בכמות המזון - שכן מחסור במזון מעלה את מחירי המזון ביחס לשאר הסקטורים.  

חקלאות היא אחד מש-3 הסקטורים הכלכליים המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותעוש של החקלאות]].  

חקלאות היא אחד מש-3 הסקטורים הכלכליים המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותיעוש של החקלאות]].  

חקלאות תורמת פחות מאחוז אחד של לתמ"ג של אנגליה, בלגיה, איחוד האמירויות, וגרמניה. היא תורמת פחות מ-1.5% אחוז מהתמ"ג לכלכלת ארצות הברית, יפן, שווייץ טייוואן ואוסטריה. ביוון, [[רוסיה]], [[אוסטרליה]], ו[[דנמרק]] החקלאות תורמת כ-3%-4%. מעל הממוצע העולמי נמצאות מדינות עניות ועתירות חקלאות - טורקיה (8.9%),  קולומביה (9%), ארגנטינה (10%), [[סין]] (10%), איראן (11%), תאילנד (13%), [[אינדונזיה]] (14%), ו[[הודו]] (17%).[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]

חקלאות תורמת פחות מאחוז אחד של לתמ"ג של אנגליה, בלגיה, איחוד האמירויות, וגרמניה. היא תורמת פחות מ-1.5% אחוז מהתמ"ג לכלכלת ארצות הברית, יפן, שווייץ טייוואן ואוסטריה. ביוון, [[רוסיה]], [[אוסטרליה]], ו[[דנמרק]] החקלאות תורמת כ-3%-4%. מעל הממוצע העולמי נמצאות מדינות עניות ועתירות חקלאות - טורקיה (8.9%),  קולומביה (9%), ארגנטינה (10%), [[סין]] (10%), איראן (11%), תאילנד (13%), [[אינדונזיה]] (14%), ו[[הודו]] (17%).[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]

===מים===

===מים===

[[קובץ:Water footprint sectors.PNG|ממוזער|300px|86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצרכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואליים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות]]

[[קובץ:Water footprint sectors.PNG|ממוזער|300px|86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצורכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואליים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות]]

רוב [[טביעת הרגל המימית]] העולמית של האנושות מוקדשת להשקיית שדות ומטעים באדמות חקלאות מעובדות.

רוב [[טביעת הרגל המימית]] העולמית של האנושות מוקדשת להשקיית שדות ומטעים באדמות חקלאות מעובדות.

בשנת 2007 צרך כל אדם בממוצע 1,243 קוב לשנה ישירות ובעקיפין. מתוך כמות זו 57 קוב הלכו לצריכה ביתית, 119 קוב נצרכו במוצרי תעשייה, ו-1,067 קוב  שהם 86% נצרכו לגידול מוצרי חקלאות כמו מזון, בגדים ועוד.[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]  

בשנת 2007 צרך כל אדם בממוצע 1,243 קוב לשנה ישירות ובעקיפין. מתוך כמות זו 57 קוב הלכו לצריכה ביתית, 119 קוב נצרכו במוצרי תעשייה, ו-1,067 קוב  שהם 86% נצרכו לגידול מוצרי חקלאות כמו מזון, בגדים ועוד.[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]