שורה 20: |
שורה 20: |
| * [[מתח נפשי]] עקב עוני ובעיות חברתיות - הן במשפחה והן מתח של הילד או הנער. | | * [[מתח נפשי]] עקב עוני ובעיות חברתיות - הן במשפחה והן מתח של הילד או הנער. |
| * סיכוי לבידוד חברתי שמגביר עישון. | | * סיכוי לבידוד חברתי שמגביר עישון. |
− | * הורים הילד מעשנים ולא בהכרח מבינים את הנזקים הבריאותיים של הסיגריות, או את פוטנציאל ההתמכרות של הסיגריות. יש מקרים שבהם הורים אפילו מעודדים את הילד לעשן לעיתים בצורה לא מודעת - לדוגמה הורה שיכור שנותן לילד שלו לעשן "בצחוק" | + | * הורים הילד מעשנים ולא בהכרח מבינים את הנזקים הבריאותיים של הסיגריות, או את פוטנציאל ההתמכרות של הסיגריות. יש מקרים שבהם הורים אפילו מעודדים את הילד לעשן. בצורה מודעות ולעיתים בצורה לא מודעת - לדוגמה הורה שיכור שנותן לילד שלו לעשן "בצחוק" |
| * הורים, אחים וחברים מעשנים מגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. | | * הורים, אחים וחברים מעשנים מגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. |
| * שכונות לא בטוחות שבהן הילד נחשף למעשנים ברחוב. אם ההורים רוצים למנוע מהילד לעשן הם לא תמיד מסוגלים לעשות זאת. | | * שכונות לא בטוחות שבהן הילד נחשף למעשנים ברחוב. אם ההורים רוצים למנוע מהילד לעשן הם לא תמיד מסוגלים לעשות זאת. |
| * פחות הזדמנויות לבילוי חברתי - נערים משועממים יותר שמתחילים לעשן כי אין מה לעשות | | * פחות הזדמנויות לבילוי חברתי - נערים משועממים יותר שמתחילים לעשן כי אין מה לעשות |
| | | |
− | דוגמה בישראל היא שעישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים וחרדים לעומת שאר החברה הישראלית, והוא נפוץ יותר גם בקרב נערים וילדים ערבים וחרדים. מבין הילדים המעשנים, רוב הילדים הערבים מתחילים לעשן לפני גיל 13. והתחלת עישון הולכת ועולה בקרב נערים ונערות ערבים מאז שנת 2006. | + | מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 מצא כי מגורים בבית מעשן, עם הורים מעשנים מגדילים את הסיכוי שילדים יתחילו לעשן בכ- 50%. מורים מעשנים מעלים את הסיכוי שילד יתחיל לעשן בכ 60%. אחים מעשנים מעלים את הסיכון לילד מעשן בכ-90% חברים בני גילו של הילד שמעשנים מגדילים את הסיכוי שהילד יעשן ב-229% - כלומר ביותר מפי 2. <ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref> במחקר שערכו בקופת חולים מכבי בישראל נמצא כי מעל ל 40% מהנערים שגרו בבית עם מעשנים, הפכו למעשנים בעצמם. {{הערה| ד"ר יוסף עזורי, [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/06FDFD39-7CEA-4CB9-A780-0338D763C03C/113251/cigarettsnargilas.pdf סיגריות, נרגילות ומה שביניהן], קופת חולים מכבי, מכביתון, ספטמבר 2006.}} |
| + | |
| + | המחקר הקנדי מצא גורמים נוספים המשפיעים על הסיכון של ילדים להתחיל לעשן בגיל 12. מלבד סביבה מעשנת גורמי סיכון כללו: פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי). <name="oxfordjournals2009"/> כמעט כל הגורמים האלה קשורים לעוני או למגורים בשכונה שיש בה כמות גדולה של מעשנים - מגורים בשכונה עם מעשנים חושפת את הילד לכמות גדולה יותר של פרסומות (על חפיסות סיגריות, בנקודות מכירה), וכך גם בעיות במשפחה, קשיים בלימודים, מזון שמן וסוכרי יותר ובעיות השמנה הם נושאים הקשורים לעוני בחברה המערבית. |
| + | |
| + | דוגמה בישראל היא שעישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים וחרדים לעומת שאר החברה הישראלית, והוא נפוץ יותר גם בקרב נערים וילדים ערבים וחרדים. מבין הילדים המעשנים, רוב הילדים הערבים מתחילים לעשן לפני גיל 13. והתחלת עישון הולכת ועולה בקרב נערים ונערות ערבים מאז שנת 2006. |
| | | |
| ===הוצאות כספיות של משפחות על עישון במקום על מוצרי יסוד=== | | ===הוצאות כספיות של משפחות על עישון במקום על מוצרי יסוד=== |