שורה 9: |
שורה 9: |
| יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום''' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר. | | יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום''' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר. |
| | | |
− | הכחשת זיהום נוקטת בשיטות הפעולה דומות לשיטות של [[הכחשת נזקי העישון]] - האסטרטגיה העיקרית היא הכחשה גורפת כלפי חוץ ו[[נטיעת ספק]]. אין צורך לשכנע את הציבור כי החברות המזהמות צודקות, די בכך שיש ספק ושיש שני צדדים שמתווכחים - אם האזרחים לא יודעים מי צודק בוויכוח הם נוטים להישאר מחוץ לוויכוח וכך ניתן להמשיך במדינות הנוכחית. שיטות נוספות כוללות דיברור המסרים דרך צד שלישי "ניטרלי" וסמכותי (לדגומה רופאים שמקבלים כסף מחברות תעשייה, ארגוני בריאות ועוד), הפצת נתונים כוזבים או לא רלוונטיים, [[ספין תקשורתי]], קשרים לגורמים מחקר ורפואה ו[[הטיית מחקרים]], [[קשרי הון שלטון]], [[לובי פוליטי]] ו[[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של החברות על העיתונות]]. שיטות פעולה אלה אפשרו ל[[חברות הטבק]] להכחיש את הנזקים של טבק (שהחלו להתגלות במחקרים רפואיים כבר בשנות ה-1930) ולהמשיך ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|לשווק ולמכור סיגריות לילדים ומבוגרים]] במשך 50-60 שנה לאחר שהממסד המדעי והרשויות הכירו לכאורה ב[[נזקי העישון]]. הכחשות והטעיות נוספות ומוצלחות של [[חברות הטבק]] נוגעות לה [[התמכרות לעישון]], [[סיגריות קלות]], [[עישון כפוי]]. שיטות הכחשה ובלבול אלה אומצו בהמשך על ידי תעשיות אחרות כמו [[תעשיית המזון]], תעשיות מזהמות ותעשיות ופוגעניות אחרות. הדבר מובא לדוגמה בספר [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא - ספק]]. | + | הכחשת זיהום נוקטת בשיטות הפעולה דומות לשיטות של [[הכחשת נזקי העישון]] - האסטרטגיה העיקרית היא הכחשה גורפת כלפי חוץ ו[[נטיעת ספק]]. אין צורך לשכנע את הציבור כי החברות המזהמות צודקות, די בכך שיש ספק ושיש שני צדדים שמתווכחים - אם האזרחים לא יודעים מי צודק בוויכוח הם נוטים להישאר מחוץ לוויכוח וכך ניתן להמשיך במדינות הנוכחית. שיטות נוספות כוללות דיברור המסרים דרך צד שלישי "ניטרלי" וסמכותי (לדוגמה רופאים שמקבלים כסף מחברות תעשייה, ארגוני בריאות ועוד), הפצת נתונים כוזבים או לא רלוונטיים, [[ספין תקשורתי]], קשרים לגורמים מחקר ורפואה ו[[הטיית מחקרים]], [[קשרי הון שלטון]], [[לובי פוליטי]] ו[[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של החברות על העיתונות]]. שיטות פעולה אלה אפשרו ל[[חברות הטבק]] להכחיש את הנזקים של טבק (שהחלו להתגלות במחקרים רפואיים כבר בשנות ה-1930) ולהמשיך ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|לשווק ולמכור סיגריות לילדים ומבוגרים]] במשך 50-60 שנה לאחר שהממסד המדעי והרשויות הכירו לכאורה ב[[נזקי העישון]]. הכחשות והטעיות נוספות ומוצלחות של [[חברות הטבק]] נוגעות לה [[התמכרות לעישון]], [[סיגריות קלות]], [[עישון כפוי]]. שיטות הכחשה ובלבול אלה אומצו בהמשך על ידי תעשיות אחרות כמו [[תעשיית המזון]], תעשיות מזהמות ותעשיות ופוגעניות אחרות. הדבר מובא לדוגמה בספר [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא - ספק]]. |
| | | |
| ==דוגמאות היסטוריות להסתרה והכחשה של זיהום== | | ==דוגמאות היסטוריות להסתרה והכחשה של זיהום== |
שורה 28: |
שורה 28: |
| | | |
| ===הסתרת נתונים על זיהום=== | | ===הסתרת נתונים על זיהום=== |
− | תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם על ידי איסוף חסר של נתונים (דיגום חסר של חומרים, התחייבות לבצע דיגומים ואי עמידה ביעדים אלה ועוד) ואם על ידי הסתרת הנתונים שיש בידי הרגולטור מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא החשיפה המאוחרת של ממדי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]] ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. הנתונים שוחררו על רקע משפט שהתנהל בשאלה האם לאפשר לפתוח מחדש את המפעל. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס, 05.07.04 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העירייה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/> | + | תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם על ידי איסוף חסר של נתונים (דיגום חסר של חומרים, התחייבות לבצע דיגומים ואי עמידה ביעדים אלה ועוד) ואם על ידי הסתרת הנתונים שיש בידי הרגולטור מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא החשיפה המאוחרת של ממדי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]] ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. הנתונים שוחררו על רקע משפט שהתנהל בשאלה האם לאפשר לפתוח מחדש את המפעל. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס, 05.07.2004 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העירייה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/> |
| | | |
| היבטים נוספים הנוגעים להסתרת נתונים הזיהום קשורים למחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, ואי אכיפה של חוקים לניטור או אכיפה של חוקי זיהום על ידי הרשויות. | | היבטים נוספים הנוגעים להסתרת נתונים הזיהום קשורים למחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, ואי אכיפה של חוקים לניטור או אכיפה של חוקי זיהום על ידי הרשויות. |
שורה 90: |
שורה 90: |
| * טענה כי מקוד הזיהום הוא בכלל ממקור אחר (לדוגמה תחבורה) או טענה כי במקום אחר הזיהום רע יותר. טענה זו נהוגה לדוגמה כהגנה על בתי הזיקוק בחיפה. | | * טענה כי מקוד הזיהום הוא בכלל ממקור אחר (לדוגמה תחבורה) או טענה כי במקום אחר הזיהום רע יותר. טענה זו נהוגה לדוגמה כהגנה על בתי הזיקוק בחיפה. |
| * טענה כי אין שום הוכחה שהזיהום שקיים מסכן את הבריאות. | | * טענה כי אין שום הוכחה שהזיהום שקיים מסכן את הבריאות. |
− | * טענה כי הזיהום פחות חשוב מגורמים אחרים המשפיעים על הבריאות כמו [[תזונה]] או [[פעילות גופנית]] או [[עישון]]. - טיעון כזה יכול להיות נכון בפני עצמו (לדוגמה [[עישון טבק]] גורם את רוב התמותה מ[[סרטן ריאות]]), אבל הוא לא מהווה סיבה להמנע מפעילות גם נגד זיהום. כאמור לפי ארגון הבריאות העולמי מיליוני אנשים בעולם וכ-2500 אנשים בישראל מתים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר לדוגמה. | + | * טענה כי הזיהום פחות חשוב מגורמים אחרים המשפיעים על הבריאות כמו [[תזונה]] או [[פעילות גופנית]] או [[עישון]]. - טיעון כזה יכול להיות נכון בפני עצמו (לדוגמה [[עישון טבק]] גורם את רוב התמותה מ[[סרטן ריאות]]), אבל הוא לא מהווה סיבה להימנע מפעילות גם נגד זיהום. כאמור לפי ארגון הבריאות העולמי מיליוני אנשים בעולם וכ-2,500 אנשים בישראל מתים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר לדוגמה. |
| * טענות חוזרות כי צריך עוד מחקר, וכי בעצם הנתונים הקיימים הם ישנים או לא מספיק טובים, שיטות המחקרים הן פגומות, ועד שלא יוכח אחרת אין כל בעיה. | | * טענות חוזרות כי צריך עוד מחקר, וכי בעצם הנתונים הקיימים הם ישנים או לא מספיק טובים, שיטות המחקרים הן פגומות, ועד שלא יוכח אחרת אין כל בעיה. |
| * טענה כי הזיהום הוא דבר בלתי נמנע, חלק מאורח חיים מודרני וכי מפעלים מזהמים מספקים מקומות עבודה. | | * טענה כי הזיהום הוא דבר בלתי נמנע, חלק מאורח חיים מודרני וכי מפעלים מזהמים מספקים מקומות עבודה. |