שינויים

==כלכלה מבוססת משאבים==

==כלכלה מבוססת משאבים==

{{הפניה לערך מורחב|כלכלה מבוססת משאבים}}

{{הפניה לערך מורחב|כלכלה מבוססת משאבים}}

פרוייקט ונוס מבוסס על הרעיון כי [[עוני]] נובע ממעצורים שמונחים בפני [[הקדמה הטכנולוגית]], וכי מעצורים אלה נגרמים בגלל המערכת הכלכלית הנוכחית שהיא מערכת המתרכזת ביצירת [[רווח]]. לפי פרסקו, אם ההתקדמות הטכנולוגית היתה מתקיימת בצורה עצמאית מהשאלה "איך ליצור עוד רווחים",  היא היתה גורמת לכך שעוד משאבים יהיו זמינים לעוד אנשים. שפע משאבים זה, שיתגלה מחדש, יוריד את הנטיה האנושית לעצמאות, [[שחיתות]] ותאוות בצע ותחת זה ישען על אנשים העוזרים זה לזה.  

פרוייקט ונוס מבוסס על הרעיון כי [[עוני]] נובע ממעצורים שמונחים בפני [[הקדמה הטכנולוגית]], וכי מעצורים אלה נגרמים בגלל המערכת הכלכלית הנוכחית שהיא מערכת המתרכזת ביצירת [[רווח]]. לפי פרסקו, אם ההתקדמות הטכנולוגית הייתה מתקיימת בצורה עצמאית מהשאלה "איך ליצור עוד רווחים",  היא הייתה גורמת לכך שעוד משאבים יהיו זמינים לעוד אנשים. שפע משאבים זה, שיתגלה מחדש, יוריד את הנטייה האנושית לעצמאות, [[שחיתות]] ותאוות בצע ותחת זה ישען על אנשים העוזרים זה לזה.  

רעיון אחד בפרוייקט הוא הביטול של כלכלה המבוססת על [[כסף]] בדגש על [[בנקאות ברזרבה חלקית]],  והתקדמות לכיוון של [[כלכלה מבוססת משאבים]].

רעיון אחד בפרוייקט הוא הביטול של כלכלה המבוססת על [[כסף]] בדגש על [[בנקאות ברזרבה חלקית]],  והתקדמות לכיוון של [[כלכלה מבוססת משאבים]].

הפרוייקט דוגל ב[[ייצוב אוכלוסין]] בשיטות של חינוך, כדי ש[[אוכלוסיית העולם]] תוכל לחיות על פי [[יכולת הנשיאה]] של כדור הארץ.

הפרוייקט דוגל ב[[ייצוב אוכלוסין]] בשיטות של חינוך, כדי ש[[אוכלוסיית העולם]] תוכל לחיות על פי [[יכולת הנשיאה]] של כדור הארץ.

עקרונות הניהול של החברה על פי פרוייקט וונוס הם השענות על [[טכנוקרטיה]] ומחשבים שיבצעו חישובים בצורה של [[קוד פתוח]] ושקוף כדי לנהל [[משאבי טבע]] והחלטות חברתיות אחרות. ההשענות על עקרונות מדעיים ועל [[שקיפות]] ושיתופי פעולה אמורה לקדם חברה שבה אנשים שאינם מבינים בתחומים מסויימים אינם מקבלים החלטות על סמך הרגשה בלתי מבוססת שלהם או על סמך רגש. השקיפות של עבודות המחשבים והשענות על תכנון שלהם על ידי גוף גדול של אנשים אמורה למנוע מצבים של [[שחיתות]].

עקרונות הניהול של החברה על פי פרוייקט ונוס הם השענות על [[טכנוקרטיה]] ומחשבים שיבצעו חישובים בצורה של [[קוד פתוח]] ושקוף כדי לנהל [[משאבי טבע]] והחלטות חברתיות אחרות. ההשענות על עקרונות מדעיים ועל [[שקיפות]] ושיתופי פעולה אמורה לקדם חברה שבה אנשים שאינם מבינים בתחומים מסויימים אינם מקבלים החלטות על סמך הרגשה בלתי מבוססת שלהם או על סמך רגש. השקיפות של עבודות המחשבים והשענות על תכנון שלהם על ידי גוף גדול של אנשים אמורה למנוע מצבים של [[שחיתות]].

==שלבים בקידום הפרוייקט==

==שלבים בקידום הפרוייקט==

;ביקורת טכנולוגית:  

;ביקורת טכנולוגית:  

ביקורת אחת נגד פרוייקט ונוס הוא שמדובר בחזון נאיבי, אוטופי, הדומה למדע בדיוני. חלק מהמבקרים מדברים על אי יתכנות טכנית, כלומר אין לנו טכנולוגיה ומשאבים אשר יכולים לאפשר את קיום הפרויקט. לאנשי פרוייקט ונוס יש ביקורת נגדית על כך והיא ארוכה ומסובכת.  

ביקורת אחת נגד פרוייקט ונוס הוא שמדובר בחזון נאיבי, אוטופי, הדומה למדע בדיוני. חלק מהמבקרים מדברים על אי התכנות טכנית, כלומר אין לנו טכנולוגיה ומשאבים אשר יכולים לאפשר את קיום הפרויקט. לאנשי פרוייקט ונוס יש ביקורת נגדית על כך והיא ארוכה ומסובכת.  

;ביקורת על שינוי התנהגותי:  

;ביקורת על שינוי התנהגותי:  

סוג ביקורת דומה טוען שהאוטופיזם בפרוייקט נובע מהנחות אופטימיות מידי על "טבע האדם" כמו ("האדם רע מיסודו" "האדם חמדן מיסודו" "האדם רוצה לשלוט מיסודו" "מלחמה זה בגנים שלנו" וכו'), מענה לכך הוא שממצאים מתחומים של חקר התנהגות בני אדם (כמו מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, [[ביולוגיה התנהגותית]]) מצביעים עלכך שהמושג "טבע האדם" הוא שגוי היות ובני אדם מעוצבים במידה רבה על ידי התרבות שבה הם גדלו.  

סוג ביקורת דומה טוען שהאוטופיזם בפרוייקט נובע מהנחות אופטימיות מידי על "טבע האדם" כמו ("האדם רע מיסודו" "האדם חמדן מיסודו" "האדם רוצה לשלוט מיסודו" "מלחמה זה בגנים שלנו" וכו'), מענה לכך הוא שממצאים מתחומים של חקר התנהגות בני אדם (כמו מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, [[ביולוגיה התנהגותית]]) מצביעים על כך שהמושג "טבע האדם" הוא שגוי היות ובני אדם מעוצבים במידה רבה על ידי התרבות שבה הם גדלו.  

ביקורת מעודנת על הפרוייקט היא שהוא אופטימי מידי ביכולת להקים תרבות שתימנע מהיבטים שליליים כמו מלחמה, פשיעה וכו'. שבעוד התנהגות אנושית ניתנת לשינוי מהותי על ידי תרבות, האדם (בדומה ליצורים אחרים) הוא בעל בסיס ביולוגי וגנטי שמכיל היבטים של שיתוף פעולה אך גם יסודות של אלימות, והיבטים של אלטרואיזם (קבוצתי) לצד היבטים של אנוכיות. לדוגמה [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי מחקרים רבים מצביעים כי על שוני בין שיתופי פעולה בקבוצות של עד 150 בני אדם (המבוססים בעיקר על הכרות אישית ורכילות) לעומת שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר - [[סדר מדומיין]] שמבוסס על [[מיתוס|מיתוסים]]. נסיונות אחרים לכוון את ההתנהגות האנושית לשם מניעת סבל כמו [[בודהיזם]] נחלו הצלחה מוגבלת בלבד ועדיין היו בחברות אלה מלחמות, עוני, תאוות כוח וכו'.  

ביקורת מעודנת על הפרוייקט היא שהוא אופטימי מידי ביכולת להקים תרבות שתימנע מהיבטים שליליים כמו מלחמה, פשיעה וכו'. שבעוד התנהגות אנושית ניתנת לשינוי מהותי על ידי תרבות, האדם (בדומה ליצורים אחרים) הוא בעל בסיס ביולוגי וגנטי שמכיל היבטים של שיתוף פעולה אך גם יסודות של אלימות, והיבטים של אלטרואיזם (קבוצתי) לצד היבטים של אנוכיות. לדוגמה [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי מחקרים רבים מצביעים כי על שוני בין שיתופי פעולה בקבוצות של עד 150 בני אדם (המבוססים בעיקר על הכרות אישית ורכילות) לעומת שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר - [[סדר מדומיין]] שמבוסס על [[מיתוס|מיתוסים]]. ניסיונות אחרים לכוון את ההתנהגות האנושית לשם מניעת סבל כמו [[בודהיזם]] נחלו הצלחה מוגבלת בלבד ועדיין היו בחברות אלה מלחמות, עוני, תאוות כוח וכו'.  

;ביקורת על טכנוקרטיה:  

;ביקורת על טכנוקרטיה:  

ביקורת נוספת על על הפרוייקט היא התמיכה שלו ב[[טכנוקרטיה]] מוצע בו שקבלת ההחלטות תהיה בידי מדענים, ודבר זה מעלה חשש ל[[שחיתות]] ולאי השתתפותו של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות.

ביקורת נוספת על על הפרוייקט היא התמיכה שלו ב[[טכנוקרטיה]] מוצע בו שקבלת ההחלטות תהיה בידי מדענים, ודבר זה מעלה חשש ל[[שחיתות]] ולאי השתתפותו של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות.

הביקורת הנגדית מתחלקת לשניים. החלק הראשון גורס כי בפרויקט ונוס כולם יהיו נגישים למידע, ללימוד אקדמאי בכל הרמות בחינם ללא תלות לאיזה הורים נולדו או באיזו מדינה. מכיוון שאין הם צריכים לדאוג למזון או מחסה וזה מסופק להם על ידי החברה, גם זמנם יהיה פנוי, אם ירצו, ללמוד כמה שירצו ולהפוך ל"מדענים" בעצמם (במושגים עכשווים אפשר לקרוא לזה "שוויון הזדמנויות").  

הביקורת הנגדית מתחלקת לשניים. החלק הראשון גורס כי בפרויקט ונוס כולם יהיו נגישים למידע, ללימוד אקדמאי בכל הרמות בחינם ללא תלות לאיזה הורים נולדו או באיזו מדינה. מכיוון שאין הם צריכים לדאוג למזון או מחסה וזה מסופק להם על ידי החברה, גם זמנם יהיה פנוי, אם ירצו, ללמוד כמה שירצו ולהפוך ל"מדענים" בעצמם (במושגים עכשוויים אפשר לקרוא לזה "שוויון הזדמנויות").  

החלק השני מתייחס לעצם הרעיון של השתתפות הציבור. הביקורת הנגדית מציבה שאלות קשות לגביי כדאיות ההשתתפות הציבורית: האם היינו רוצים שבמטוס מסחרי, כל ציבור הנוסעים ישתתף בהחלטות הקשורת להטסת המטוס? היינו רוצים שתתבצע הצבעה, בה כולם יוכלו להשתתף, לגביי זווית פתיחת המדפים בעת הנחיתה? או היינו רוצים שהחלטות יתבססו על ידע רלוונטי בתחום ההחלטה? האם כולנו כשירים להחליט בכל הנושאים באופן שווה? ואם לא, מדוע אנו רוצים להעניק באופן אוטומטי לכולם קול שווה בכל התחומים?

החלק השני מתייחס לעצם הרעיון של השתתפות הציבור. הביקורת הנגדית מציבה שאלות קשות לגביי כדאיות ההשתתפות הציבורית: האם היינו רוצים שבמטוס מסחרי, כל ציבור הנוסעים ישתתף בהחלטות הקשורות להטסת המטוס? היינו רוצים שתתבצע הצבעה, בה כולם יוכלו להשתתף, לגביי זווית פתיחת המדפים בעת הנחיתה? או היינו רוצים שהחלטות יתבססו על ידע רלוונטי בתחום ההחלטה? האם כולנו כשירים להחליט בכל הנושאים באופן שווה? ואם לא, מדוע אנו רוצים להעניק באופן אוטומטי לכולם קול שווה בכל התחומים?

;דמיון לקומוניזם:  

;דמיון לקומוניזם:  

ביקורת נוספת  היא כי הפרויקט נשמע קומוניסטי וכי הקומוניזם נכשל. הדמיון לקומוניזם נובע הן מהצעות לביטול או החלשה ניכרת של מוסדות מרכזיים בקפיטליזם כמו שוק, רדיפה אחר רווח, רכוש פרטי וכסף. דמיון נוסף הוא אמונה חזקה מידי ביכולת ליצור תרבות שתמנע אלימות ואנוכיות, ונקודת דמיון שלישית היא הרצון "להתחיל מאפס" ולשנות בבת אחת מוסדות אנושיים.  

ביקורת נוספת  היא כי הפרויקט נשמע קומוניסטי וכי הקומוניזם נכשל. הדמיון לקומוניזם נובע הן מהצעות לביטול או החלשה ניכרת של מוסדות מרכזיים בקפיטליזם כמו שוק, רדיפה אחר רווח, רכוש פרטי וכסף. דמיון נוסף הוא אמונה חזקה מידי ביכולת ליצור תרבות שתמנע אלימות ואנוכיות, ונקודת דמיון שלישית היא הרצון "להתחיל מאפס" ולשנות בבת אחת מוסדות אנושיים.  

התגובה הנגדית היא כי הפרויקט איננו קומניסטי, ולמעשה יש יותר קווי דמיון בין קומוניזם לקפיטליזם. לדוגמה בשתי המערכות יש [[כסף]] בעוד בפרוייקט ונוס אין, בשתי המערכות המטרה היא [[צמיחה אין סופית]] בפרויקט ונוס מכירים בכך שצמיחה אין סופית איננה בת קיימא.  

התגובה הנגדית היא כי הפרויקט איננו קומוניסטי, ולמעשה יש יותר קווי דמיון בין קומוניזם לקפיטליזם. לדוגמה בשתי המערכות יש [[כסף]] בעוד בפרוייקט ונוס אין, בשתי המערכות המטרה היא [[צמיחה אין סופית]] בפרויקט ונוס מכירים בכך שצמיחה אין סופית איננה בת קיימא.  

בנוסף, בקומוניזם השלטון משתמש בכפייה (היכן תעבוד למשל) ובפרויקט ונוס לא אמורה להיות כפייה כזו. קומוניזם מתבסס על עבודת הפועל כנדבך עיקרי וכמעט אידיאולוגי בעוד בפרויקט ונוס מדובר על אוטומטיזציה גדולה ככל האפשר ושימוש בעבודה לא אנושית כנדבך עיקרי במטרה לשחרר את האדם מן העבודה החוזרנית ולא לקדש ולהעריץ עבודה זו רק בשל נחיצותה בעבר.

בנוסף, בקומוניזם השלטון משתמש בכפייה (היכן תעבוד למשל) ובפרויקט ונוס לא אמורה להיות כפייה כזו. קומוניזם מתבסס על עבודת הפועל כנדבך עיקרי וכמעט אידאולוגי בעוד בפרויקט ונוס מדובר על אוטומטיזציה גדולה ככל האפשר ושימוש בעבודה לא אנושית כנדבך עיקרי במטרה לשחרר את האדם מן העבודה החוזרנית ולא לקדש ולהעריץ עבודה זו רק בשל נחיצותה בעבר.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://www.thevenusproject.com/about/essay העתיד ומעבר לו] מאמר של ז'ק פרסקו על הפרוייקט

* [http://www.thevenusproject.com/about/essay העתיד ומעבר לו] מאמר של ז'ק פרסקו על הפרוייקט

* [https://www.facebook.com/messages/1558553410#!/DiscoverVenus?fref=ts פרויקט ונוס] {{פייסבוק|דף}} בעברית

* [https://www.facebook.com/messages/1558553410#!/DiscoverVenus?fref=ts פרויקט ונוס] {{פייסבוק|דף}} בעברית

* [http://www.youtube.com/user/TVPActivismIsrael#p/c/1/uA__FpeeKUo ראיון של ז'ק פרסקו על פרויקט ונוס] אצל ת'יאו ב"על הקצה", ביוטיוב.

* [http://www.youtube.com/user/TVPActivismIsrael#p/c/1/uA__FpeeKUo ראיון של ז'ק פרסקו על פרויקט ונוס] אצל ת'יאו ב"על הקצה", ביוטיוב  

* [http://www.youtube.com/user/TVPActivismIsrael#p/c/0/9hOqjuHAQHc ז'ק פרסקו מתארח אצל לארי קינג] 1974

* [http://www.youtube.com/user/TVPActivismIsrael#p/c/0/9hOqjuHAQHc ז'ק פרסקו מתארח אצל לארי קינג] 1974