שינויים

'''הטורגניות בכלכלה''' (Heterogeneity in economics) פרושה הבדלים בין בין היחידות שעליהן מבוצע [[חקר הכלכלה|הניתוח הכלכלי]]. לדוגמה [[מקרו-כלכלה|מודל מאקרו-כלכלי]] שבו יש הבדלים בין הצרכנים, הוא מודל של סוכנים הטרוגניים (Heterogeneous agents) וזאת לעומת מודל של [[מודל הסוכן המייצג]] שבו מניחים שכל הצרכנים זהים זה לזה.  

'''הטרוגניות בכלכלה''' (Heterogeneity in economics) פרושה הבדלים בין בין היחידות שעליהן מבוצע [[חקר הכלכלה|הניתוח הכלכלי]]. לדוגמה [[מקרו-כלכלה|מודל מאקרו-כלכלי]] שבו יש הבדלים בין הצרכנים, הוא מודל של סוכנים הטרוגניים (Heterogeneous agents) וזאת לעומת מודל של [[מודל הסוכן המייצג]] שבו מניחים שכל הצרכנים זהים זה לזה.  

==היבטים של הומוגניות בניתוח הכלכלי==

==היבטים של הומוגניות בניתוח הכלכלי==

* לכל הסוכנים במשק יש אותה גישה לקבלת הלוואות. תמורת כל שקל שהם מקבלים מבנקים או מלווים אחרים הם צריכים לשלם אותה ריבית והם מקבלים את ההלוואות תמורת בטחונות דומים.  

* לכל הסוכנים במשק יש אותה גישה לקבלת הלוואות. תמורת כל שקל שהם מקבלים מבנקים או מלווים אחרים הם צריכים לשלם אותה ריבית והם מקבלים את ההלוואות תמורת בטחונות דומים.  

* כל האנשים והסוכנים הם ישרים באותה המידה, ויגיבו באותו אופן לתמריצים שונים כמו הגדלת הענישה על עבירות, הגדלת הסיכוי לתפיסה והגדלת הפיתוי של עשיית העבירה.

* כל האנשים והסוכנים הם ישרים באותה המידה, ויגיבו באותו אופן לתמריצים שונים כמו הגדלת הענישה על עבירות, הגדלת הסיכוי לתפיסה והגדלת הפיתוי של עשיית העבירה.

* לכל הסוכנים אותה כמות של ילדים - לכן הם מושפעים באופו דומה מהתייקרות החינוך, הביגוד והמזון. דוגמה להבדל היא גם ביחס לרכוש -  אם למשפחה יש 2 דירות אבל יש לה ילד אחד או 10 ילדים כמות הרכוש לילד היא שונה. אין התחשבות באסטרטגיות השקעה שונות בילדים ([[סלקצייה ל-r/K]])

* לכל הסוכנים אותה כמות של ילדים - לכן הם מושפעים באופו דומה מהתייקרות החינוך, הביגוד והמזון. דוגמה להבדל היא גם ביחס לרכוש -  אם למשפחה יש 2 דירות אבל יש לה ילד אחד או 10 ילדים כמות הרכוש לילד היא שונה. אין התחשבות באסטרטגיות השקעה שונות בילדים ([[סלקציה ל-r/K]])

* הומוגניות של סביבה טבעית - ההנחה היא בדרך כלל שהסביבה הטבעית ממילא אינה תורמת לתהליך הייצור ואינה משפיעה גם על הרווחה החברתית או על הצרכנים ולכן סביבה זו היא הומוגנית. אין הבדלים בין [[זיהום אוויר|איכות האוויר]] עבור צרכנים שונים או עבור ישובים שונים, אין הבדלים בין מדינות שונות ביחס לאקלים ולכן לדוגמה ההנחה היא כי עניים בהודו ועניים בקנדה שישנים בחוץ הם במצב דומה, אין הבדלים בין מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין שונות וכו'.

* הומוגניות של סביבה טבעית - ההנחה היא בדרך כלל שהסביבה הטבעית ממילא אינה תורמת לתהליך הייצור ואינה משפיעה גם על הרווחה החברתית או על הצרכנים ולכן סביבה זו היא הומוגנית. אין הבדלים בין [[זיהום אוויר|איכות האוויר]] עבור צרכנים שונים או עבור ישובים שונים, אין הבדלים בין מדינות שונות ביחס לאקלים ולכן לדוגמה ההנחה היא כי עניים בהודו ועניים בקנדה שישנים בחוץ הם במצב דומה, אין הבדלים בין מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין שונות וכו'.

הניתוח של [[ג'יין ג'ייקובס]] ביחס לדינמיקה של כלכלה עירונית (כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]) מדגיש את ההשלכות הרבות של הטרוגניות של תושבי העיר לאיכות החיים בעיר. לדוגמה גילאים שונים של אנשים, אנשים מתרבויות שונות ואנשים עם רמות הכנסה שונות שנמצאים באותה שכונה. כמו כן היא מדגישה חשיבות של ערבוב של עסקים עם דירות מגורים ([[עירוב שימושי קרקע]]) וחשיבות של ערבוב דירות חדשות ומטופחות יחד עם דירות ישנות ומוזנחות יותר.  

הניתוח של [[ג'יין ג'ייקובס]] ביחס לדינמיקה של כלכלה עירונית (כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]) מדגיש את ההשלכות הרבות של הטרוגניות של תושבי העיר לאיכות החיים בעיר. לדוגמה גילאים שונים של אנשים, אנשים מתרבויות שונות ואנשים עם רמות הכנסה שונות שנמצאים באותה שכונה. כמו כן היא מדגישה חשיבות של ערבוב של עסקים עם דירות מגורים ([[עירוב שימושי קרקע]]) וחשיבות של ערבוב דירות חדשות ומטופחות יחד עם דירות ישנות ומוזנחות יותר.  

באופן מסורתי מקובל להניח בכלכלה כי אין קשר בין [[אי שוויון]] לבין [[עוני]]. הטרוגניות של מוצרים והכנסות יכולה להסביר חלק מהקשר בין שני הדברים. לדוגמה צרכן עני שגר בשכונה עניה רגיל ללכת ברגל לחנויות באיזור מגוריו. כניסה של צרכנים עשירים יותר לשכונה מעלה את הביקוש ולכן מעל מעודדת עליה של המחירים בחנויות. בנוסף מוכרים כעת רואים ביקושים למוצרי יקרים ואיכותיים יותר נוצרים ביקושים לחנויות חדשות שמספקות מוצרים בעיקר לצרכנים עשירים יותר. לדוגמה יותר חנויות שוקולד, חנויות תכשיטים, ביגוד והנעלה יקרים ועוד. דבר זה הוא חלק ממנגנון של [[ג'טנריפקציה]] שדוחק עניים החוצה מתוך השכונה ועד אז מייקר את ההוצאות של התושבים העניים של השכונה בגלל צורך למצוא חנויות זולות ומרוחקות יותר.  

באופן מסורתי מקובל להניח בכלכלה כי אין קשר בין [[אי שוויון]] לבין [[עוני]]. הטרוגניות של מוצרים והכנסות יכולה להסביר חלק מהקשר בין שני הדברים. לדוגמה צרכן עני שגר בשכונה עניה רגיל ללכת ברגל לחנויות באיזור מגוריו. כניסה של צרכנים עשירים יותר לשכונה מעלה את הביקוש ולכן מעל מעודדת עליה של המחירים בחנויות. בנוסף מוכרים כעת רואים ביקושים למוצרי יקרים ואיכותיים יותר נוצרים ביקושים לחנויות חדשות שמספקות מוצרים בעיקר לצרכנים עשירים יותר. לדוגמה יותר חנויות שוקולד, חנויות תכשיטים, ביגוד והנעלה יקרים ועוד. דבר זה הוא חלק ממנגנון של [[ג'נטריפיקציה]] שדוחק עניים החוצה מתוך השכונה ועד אז מייקר את ההוצאות של התושבים העניים של השכונה בגלל צורך למצוא חנויות זולות ומרוחקות יותר.  

הטרוגניות ביחס לבעלות על דיור מצביעה על אינטרסים שונים ביחס למחירי הדיור בין שכבות שונות באוכלוסיה. תושבים עשירים, מבוגרים ובעלי מספר קטן של ילדים שברשותם דירות רבות הם בעלי אינטרס לשמור על מחירי גבוהים של דירות. וזאת לעומת תושבים עניים, צעירים ובעלי משפחות גדולות.  

הטרוגניות ביחס לבעלות על דיור מצביעה על אינטרסים שונים ביחס למחירי הדיור בין שכבות שונות באוכלוסיה. תושבים עשירים, מבוגרים ובעלי מספר קטן של ילדים שברשותם דירות רבות הם בעלי אינטרס לשמור על מחירי גבוהים של דירות. וזאת לעומת תושבים עניים, צעירים ובעלי משפחות גדולות.  

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית.  

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית.  

היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

העיתונאי גיא רולניק מציין את ההבדלים הניכרים בין גישה ל[[הון]], הלוואות ובטחונות בין כלל תושבי ישראל לבין כמה משפחות הון גדולות שמקבלים אשראי ללא בטחונות מספיקים מהבנקים.  

העיתונאי גיא רולניק מציין את ההבדלים הניכרים בין גישה ל[[הון]], הלוואות ובטחונות בין כלל תושבי ישראל לבין כמה משפחות הון גדולות שמקבלים אשראי ללא בטחונות מספיקים מהבנקים.