שינויים

[[תמונה:Population_density.png|left|thumb|450px|מפה של [[צפיפות אוכלוסין]] נכונה לשנת 1994, כש[[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.6 מיליארד בני אדם]]

[[תמונה:Population_density.png|left|thumb|450px|מפה של [[צפיפות אוכלוסין]] נכונה לשנת 1994, כש[[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.6 מיליארד בני אדם]]

'''התפוצצות אוכלוסין''' (Overpopulation) הוא מצב שבו גודל ה[[אוכלוסייה]] של יצור כלשהו גדול יותר [[כושר הנשיאה]] של [[גומחה אקולוגית|הגומחה האקולוגית]] שלו. בעגה המדוברת משתמשים במונח זה בדרך כלל כדי לתאר את מצבה של [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית העולמית]] ביחס לסביבה שלה -[[הביוספרה]] של [[כדור הארץ]].

'''התפוצצות אוכלוסין''' (באנגלית: '''Overpopulation''') הוא מצב שבו גודל ה[[אוכלוסייה]] של יצור כלשהו גדול יותר [[כושר הנשיאה]] של [[גומחה אקולוגית|הגומחה האקולוגית]] שלו. בעגה המדוברת משתמשים במונח זה בדרך כלל כדי לתאר את מצבה של [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית העולמית]] ביחס לסביבה שלה -[[הביוספרה]] של [[כדור הארץ]].

התוצאה של פיצוץ אוכלוסין אנושי עשויה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.   

התוצאה של פיצוץ אוכלוסין אנושי עשויה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.   

==פיצוץ אוכלוסין אנושי==

==פיצוץ אוכלוסין אנושי==

בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או אוכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האוכלוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשרותים ובמוצרים חיוניים.  

בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או איכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האוכלוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשירותים ובמוצרים חיוניים.  

יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה ל[[משאבים]] הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להיגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להיגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של [[הסביבה הטבעית|הטבע]] נשאר קבוע.  

יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה ל[[משאבים]] הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להיגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להיגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של [[הסביבה הטבעית|הטבע]] נשאר קבוע.  

איכלוס יתר יכול להיגרם מגידול בשעור הילודה, ירידה בשעור התמותה, שקשורים בגידול בתחולת החיים, או משימוש בלתי מקיים ומכלה של משאבים ו[[מערכות אקולוגיות]]. באופן תאורטי שימוש ב[[טכנולוגיה]] יכול להקטין את ההשפעה של איכלוס יתר על ידי הגדלה של הפרודוקטיביות של משאבי סביבה. מצד שני, טכנולוגיה עלולה ליצור עומס יתר על מערכות טבע על ידי הגדלת הצריכה והפליטות, וכן על ידי הפיכת הפליטות לרעילות יותר.  

איכלוס יתר יכול להיגרם מגידול בשיעור הילודה, ירידה בשיעור התמותה, שקשורים בגידול בתחולת החיים, או משימוש בלתי מקיים ומכלה של משאבים ו[[מערכות אקולוגיות]]. באופן תאורטי שימוש ב[[טכנולוגיה]] יכול להקטין את ההשפעה של איכלוס יתר על ידי הגדלה של הפרודוקטיביות של משאבי סביבה. מצד שני, טכנולוגיה עלולה ליצור עומס יתר על מערכות טבע על ידי הגדלת הצריכה והפליטות, וכן על ידי הפיכת הפליטות לרעילות יותר.  

משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם, יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה.  

משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם, יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה.  

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]], דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]]. לעיתים קרובות נטען שלחצים עתידיים על [[חקלאות תעשייתית|ייצור המזון]], יחד עם [[השפעות סביבתיות]] נוספות על [[הביוספרה]] כמו [[התחממות עולמית]], הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר [[פצצת האוכלוסין]], שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן  ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], דו"ח שהוכן על ידי [[מועדון רומא]] בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [http://www.ku.edu/~hazards/foodpop.pdf].  

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]], דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]]. לעיתים קרובות נטען שלחצים עתידיים על [[חקלאות תעשייתית|ייצור המזון]], יחד עם [[השפעות סביבתיות]] נוספות על [[הביוספרה]] כמו [[התחממות עולמית]], הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר [[פצצת האוכלוסין]], שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן  ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], דו"ח שהוכן על ידי [[מועדון רומא]] בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [http://www.ku.edu/~hazards/foodpop.pdf].  

טיעון דומה הוא לגבי הפיכת בני האדם תלויים ב[[חקלאות תעשייתית]] תלויית [[דלק מחצבי]] בעקבות [[המהפכה הירוקה]]. מהפכה זו איפשרה את הגידול באוכלוסייה במהלך המאה ה-20 אבל המשך השימוש בחקלאות תעשייתית הוא פתרון זול (ללא התחשבות ב[[עלויות חיצוניות]] ונפוץ גם לאחר שנתגלו בה בעיות - לכן זהו סוג של [[נעילה טכנולוגית]]. חקלאות תעשייתית עלולה להתקל בקשיים עקב [[שיא תפוקת הנפט]] שבעקבותיו שיאי תפוקה אחרים של אנרגיה וכן עקב [[שיא תפוקת הזרחן]] - שניהם [[משאבים מתכלים]]. בעוד שגודל האוכלוסייה הוא קשיח יחסית ויכול לרדת בצורה לא אלימה רק בקצב של עשרות שנים, עלולים מחירי התשומות לחקלאות לעלות במהירות רבה.

טיעון דומה הוא לגבי הפיכת בני האדם תלויים ב[[חקלאות תעשייתית]] תלויית [[דלק מחצבי]] בעקבות [[המהפכה הירוקה]]. מהפכה זו איפשרה את הגידול באוכלוסייה במהלך המאה ה-20 אבל המשך השימוש בחקלאות תעשייתית הוא פתרון זול (ללא התחשבות ב[[עלויות חיצוניות]] ונפוץ גם לאחר שנתגלו בה בעיות - לכן זהו סוג של [[נעילה טכנולוגית]]. חקלאות תעשייתית עלולה להיתקל בקשיים עקב [[שיא תפוקת הנפט]] שבעקבותיו שיאי תפוקה אחרים של אנרגיה וכן עקב [[שיא תפוקת הזרחן]] - שניהם [[משאבים מתכלים]]. בעוד שגודל האוכלוסייה הוא קשיח יחסית ויכול לרדת בצורה לא אלימה רק בקצב של עשרות שנים, עלולים מחירי התשומות לחקלאות לעלות במהירות רבה.

==מעבר דמוגרפי==

==מעבר דמוגרפי==

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] ממחיש בספרו [[התמוטטות]] מדוע [[גידול אוכלוסין]] מתמשך בקצב קבוע אינו אפשרי בייקום סופי. במצב זה מתקיים [[גידול מעריכי]], וגם בקצב גידול שנראה צנוע, אוכלוסיית העולם מגיעה מהר למדי לגבולות אבסורדיים כמו 10 אנשים לכל מטר רבוע שיש בכדור הארץ, מסת כדור הארץ או אפילו מאסת הייקום.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] ממחיש בספרו [[התמוטטות]] מדוע [[גידול אוכלוסין]] מתמשך בקצב קבוע אינו אפשרי בייקום סופי. במצב זה מתקיים [[גידול מעריכי]], וגם בקצב גידול שנראה צנוע, אוכלוסיית העולם מגיעה מהר למדי לגבולות אבסורדיים כמו 10 אנשים לכל מטר רבוע שיש בכדור הארץ, מסת כדור הארץ או אפילו מאסת הייקום.  

לדוגמה בקצב גידול של 1.1% בשנה, קצב הגידול העולמי של [[אוכלוסיית העולם]] לשנת 2011, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה . גידול אוכלוסייה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד ימינו.  

לדוגמה בקצב גידול של 1.1% בשנה, קצב הגידול העולמי של [[אוכלוסיית העולם]] לשנת 2011, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה. גידול אוכלוסייה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד ימינו.  

גבולות פחות אבסורדים הם הגעה לכך שבקצב גידול של 1.1% בשנה, תוך 1300 שנה בכל מטר רבוע של כדור הארץ יצטרכו להצטופף 10 אנשים. כולל סך כל שטחי האוקיינוס. אם נניח כי מחר בבוקר האנושות מסוגלת לבצע הארצה (טרה-פורמיג) של המאדים ולהעביר לשם חצי מאוכלוסיית העולם, ללא כל עלות כלכלית, במצב של המשך הגידול המעריכי, תחזור [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסייה]] בכדור הארץ למצבה הקודם בתוך 66 שנה.  

גבולות פחות אבסורדים הם הגעה לכך שבקצב גידול של 1.1% בשנה, תוך 1300 שנה בכל מטר רבוע של כדור הארץ יצטרכו להצטופף 10 אנשים. כולל סך כל שטחי האוקיינוס. אם נניח כי מחר בבוקר האנושות מסוגלת לבצע הארצה (טרה-פורמיג) של המאדים ולהעביר לשם חצי מאוכלוסיית העולם, ללא כל עלות כלכלית, במצב של המשך הגידול המעריכי, תחזור [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסייה]] בכדור הארץ למצבה הקודם בתוך 66 שנה.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Overpopulation פיצוץ אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Overpopulation פיצוץ אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3523892,00.html צפוף לכם? זה עוד כלום]  תני גולדשטיין על הצפיפות בישראל, 21.04.08 ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3523892,00.html צפוף לכם? זה עוד כלום]  תני גולדשטיין על הצפיפות בישראל, 21.04.2008 ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3539870,00.html הבעיה: יש כאן יותר מדי אנשים] ראש סוכנות ה-CIA מתבטא בנושא. 06.05.08 ynet  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3539870,00.html הבעיה: יש כאן יותר מדי אנשים] ראש סוכנות ה-CIA מתבטא בנושא. 06.05.2008 ynet  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-85108,00.html פיצוץ אוכלוסין בישראל ] שמעון ביגלמן 30.08.00 ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-85108,00.html פיצוץ אוכלוסין בישראל] שמעון ביגלמן 30.08.2000 ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3664949,00.html "זוגות המולידים יותר מ-2 ילדים פוגעים בסביבה"] יועץ סביבתי של ממשלת בריטניה, ynet, 01.02.09

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3664949,00.html "זוגות המולידים יותר מ-2 ילדים פוגעים בסביבה"] יועץ סביבתי של ממשלת בריטניה, ynet, 01.02.2009

* [http://motherjones.com/environment/2010/05/population-growth-india-vatican אוכלוסין: הטאבו האחרון] מאמר ומגזין נושא באתר "אמא ג'ונס".  

* [http://motherjones.com/environment/2010/05/population-growth-india-vatican אוכלוסין: הטאבו האחרון] מאמר ומגזין נושא באתר "אמא ג'ונס".  

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומאסת הייקום] גליון נתונים על המשך תאורטי של גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]])ומגבלת המאסה של הייקום.  

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומאסת הייקום] גיליון נתונים על המשך תאורטי של גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]])ומגבלת המאסה של הייקום.  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל]  נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל]  נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס, 24.4.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס, 24.4.2012

 

{{אוכלוסין}}

{{אוכלוסין}}

{{קיימות}}

{{קיימות}}