שינויים

'''רגולציה''' (Regulation) או '''אסדרה''' או '''פיקוח''' היא הסדרה של פעילות כלכלית באמצעות חוקים ותקנות. במובן הרחב, רגולציה היא כל החוקים והתקנות המשליטים סדר ביחסי המסחר והחליפין של סחורות ושירותים. במובן הצר יותר רגולציה היא תהליך או פעילות שבהם רשות שלטונית ביצועית דורשת, מונעת או אוסרת פעילות או התנהגות מסויימת של הפרט ואו של מוסדות וארגונים, ועושה זאת באופן מנהלי מתמשך.<ref>אורי ארבל-גנץ [http://www.idi.org.il/ספרים-ומאמרים/הוצאה-לאור/הספרים/מחקרי-מדיניות/רגולציה-הרשות-המפקחת/ רגולציה - הרשות המפקחת] 2003, מחקר מדיניות 27, המכון הישראלי לדמוקרטיה </ref> כאשר הכוונה היא לא לכל חקיקה באשר היא, אלא רק פעילות של סוכנויות ממשלה שמטרתן להצר ולהגביל פעילות של פרטים או עסקים כלשהם. הסיבה הנפוצה לקיום של רגולציה במדינות מערביות הוא קיומו של [[כשל שוק]], כלומר מצב שבו [[שוק חופשי]] אינו מסוגל להגיע להשיא את ה[[רווחה חברתית]] כפי שהיא נתפסת במונחים כלכליים. הרגולציה אמורה למנוע, לתקן את כשל השוק או לפחות להקטין את הנזק הנגרם לחברה. כשלי שוק נפוצים שרגולציה אמורה להקטין אותם הן [[שוק אוליגופולי]] או [[מונופול]] ו[[השפעות חיצוניות]] שליליות.  

'''רגולציה''' (באנגלית: '''Regulation''') או '''אסדרה''' או '''פיקוח''' היא הסדרה של פעילות כלכלית באמצעות חוקים ותקנות. במובן הרחב, רגולציה היא כל החוקים והתקנות המשליטים סדר ביחסי המסחר והחליפין של סחורות ושירותים. במובן הצר יותר רגולציה היא תהליך או פעילות שבהם רשות שלטונית ביצועית דורשת, מונעת או אוסרת פעילות או התנהגות מסויימת של הפרט ואו של מוסדות וארגונים, ועושה זאת באופן מנהלי מתמשך.<ref>אורי ארבל-גנץ [http://www.idi.org.il/ספרים-ומאמרים/הוצאה-לאור/הספרים/מחקרי-מדיניות/רגולציה-הרשות-המפקחת/ רגולציה - הרשות המפקחת] 2003, מחקר מדיניות 27, המכון הישראלי לדמוקרטיה </ref> כאשר הכוונה היא לא לכל חקיקה באשר היא, אלא רק פעילות של סוכנויות ממשלה שמטרתן להצר ולהגביל פעילות של פרטים או עסקים כלשהם. הסיבה הנפוצה לקיום של רגולציה במדינות מערביות הוא קיומו של [[כשל שוק]], כלומר מצב שבו [[שוק חופשי]] אינו מסוגל להגיע להשיא את ה[[רווחה חברתית]] כפי שהיא נתפסת במונחים כלכליים. הרגולציה אמורה למנוע, לתקן את כשל השוק או לפחות להקטין את הנזק הנגרם לחברה. כשלי שוק נפוצים שרגולציה אמורה להקטין אותם הן [[שוק אוליגופולי]] או [[מונופול]] ו[[השפעות חיצוניות]] שליליות.  

==רמות רגולציה שונות==

==רמות רגולציה שונות==

* פיקוח על איכות המים במקורות המים, בקידוחי מים ובצנרת העירונית (למנוע מקרים של [[זיהום מים]] במי השתייה; למנוע דרדור של מקורות מים עקב בעיות של [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] או [[המלחת מי תהום]]).   

* פיקוח על איכות המים במקורות המים, בקידוחי מים ובצנרת העירונית (למנוע מקרים של [[זיהום מים]] במי השתייה; למנוע דרדור של מקורות מים עקב בעיות של [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] או [[המלחת מי תהום]]).   

* פיקוח על [[מערכת הבריאות]] (כדי למנוע ניגודי אינטרסים בין רופאים או חברות בריאות לבין מטופלים);  

* פיקוח על [[מערכת הבריאות]] (כדי למנוע ניגודי אינטרסים בין רופאים או חברות בריאות לבין מטופלים);  

* פיקוח על תרופות - לוודא שתרופות הן בטוחות, שהן אפקיטיביות, שהן משווקות בצורה בטוחה לציבור ועוד. ראו עוד בנושא ב[[חברות התרופות]].  

* פיקוח על תרופות - לוודא שתרופות הן בטוחות, שהן אפקטיביות, שהן משווקות בצורה בטוחה לציבור ועוד. ראו עוד בנושא ב[[חברות התרופות]].  

* פיקוח בטיחות (בתחומים רבים, כמו תחבורה יבשתית, ימית ואווירית, מעליות, בנייה, חשמל, אש, זיהום);  

* פיקוח בטיחות (בתחומים רבים, כמו תחבורה יבשתית, ימית ואווירית, מעליות, בנייה, חשמל, אש, זיהום);  

* תקנים על מוצרים (בטיחות של מוצרים הנמכרים לציבור לדוגמה בטיחות צעצועים לילדים)- בישראל מופקד על הנושא מכון התקנים;  

* תקנים על מוצרים (בטיחות של מוצרים הנמכרים לציבור לדוגמה בטיחות צעצועים לילדים)- בישראל מופקד על הנושא מכון התקנים;  

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

===תאוריית האינטרס הציבורי===

===תאוריית האינטרס הציבורי===

"תאוריית האינטרס הציבורי" (Public interest theory) פותחה על ידי הכלכלן הבריטי [[ארתור ססיל פיגו]] בשנת 1932.{{הערה| Pigou, A. C. (1932) The Economics of Welfare. London: Macmillan and Co.}} מאז תקופה זו הפכה התאוריה לאבן היסוד של [[כלכלה ציבורית|הכלכלה הציבורית המודרנית]] ו[[כלכלת רווחה]], והיא נלמדת עד היום כתאוריה הבסיסית של במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] לתלמידי תואר ראשון בכלכלה. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] כמו [[ג'וזף שטיגליץ]]. {{הערה|שם=rolnik2015|{{תבנית:TheMarker1|גיא רולניק|מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?|markerweek/1.2770565|עוד רגולציה או פחות רגולציה?, 07.11.2015}}}}

"תאוריית האינטרס הציבורי" (Public interest theory) פותחה על ידי הכלכלן הבריטי [[ארתור ססיל פיגו]] בשנת 1932.{{הערה| Pigou, A. C. (1932) The Economics of Welfare. London: Macmillan and Co.}} מאז תקופה זו הפכה התאוריה לאבן היסוד של [[כלכלה ציבורית|הכלכלה הציבורית המודרנית]] ו[[כלכלת רווחה]], והיא נלמדת עד היום כתאוריה הבסיסית של במסגרת [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] לתלמידי תואר ראשון בכלכלה. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] כמו [[ג'וזף שטיגליץ]]. {{הערה|שם=rolnik2015|{{תבנית:TheMarker1|גיא רולניק|מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?|markerweek/1.2770565|עוד רגולציה או פחות רגולציה?, 07.11.2015}}}}

"תאוריית האינטרס הציבורי" טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשענת על שתי הנחות:  

"תאוריית האינטרס הציבורי" טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשענת על שתי הנחות:  

===ביקורת על אסכולת שיקגו===

===ביקורת על אסכולת שיקגו===

פרופסור [[אנדריי שלייפר]] מאוניברסיטת הרווארד, עסק בצורה נרחבת  ברגולציה, משטר תאגידי, כשלי הממשלה והשוק החופשי. בספרו, "עליית הרגולציה וירידת מערכת המשפט", הוא מבקר את כלכלני אסכולת שיקגו, על התפישה השלטת, שלפיה הכלכלה והחברה תמיד מרוויחות מצמצום היקף הרגולציה. לפי שלייפר, אסכולת שיקגו לא התמודדה היטב עם המציאות הבסיסית של חיינו: אנחנו חיים בחברה שהיא הרבה יותר עשירה ומיטיבה אתנו, אף שהיא מפוקחת בהרבה מכפי שהיתה לפני 100 שנה, ואנחנו דווקא די מרוצים מרוב הרגולציות שמגנות עלינו. {{הערה|שם=rolnik2015}}

פרופסור [[אנדריי שלייפר]] מאוניברסיטת הרווארד, עסק בצורה נרחבת  ברגולציה, משטר תאגידי, כשלי הממשלה והשוק החופשי. בספרו, "עליית הרגולציה וירידת מערכת המשפט", הוא מבקר את כלכלני אסכולת שיקגו, על התפישה השלטת, שלפיה הכלכלה והחברה תמיד מרוויחות מצמצום היקף הרגולציה. לפי שלייפר, אסכולת שיקגו לא התמודדה היטב עם המציאות הבסיסית של חיינו: אנחנו חיים בחברה שהיא הרבה יותר עשירה ומיטיבה אתנו, אף שהיא מפוקחת בהרבה מכפי שהייתה לפני 100 שנה, ואנחנו דווקא די מרוצים מרוב הרגולציות שמגנות עלינו. {{הערה|שם=rolnik2015}}

אנחנו תומכים בפיקוח על מזון שמונע מיצרני מזון להרעיל אותנו, ונהנים מרגולציות בטיחות שמונעות מאתנו להיהרג בתאונות מטוסים. יש ראיות חזקות לכך שרגולציה תורמת לתפקוד השווקים הפיננסיים, ומגבירה את ההשתתפות הציבורית בהם. בלי רגולציה יהיה בעיה לטוס במטוסים לדוגמה, מתוך אמונה ש"שוק" או החוזים יסלקו חברות תעופה גרועות שלא מבטיחות בטיחות לנוסעיהם.{{הערה|שם=rolnik2015}}

אנחנו תומכים בפיקוח על מזון שמונע מיצרני מזון להרעיל אותנו, ונהנים מרגולציות בטיחות שמונעות מאתנו להיהרג בתאונות מטוסים. יש ראיות חזקות לכך שרגולציה תורמת לתפקוד השווקים הפיננסיים, ומגבירה את ההשתתפות הציבורית בהם. בלי רגולציה יהיה בעיה לטוס במטוסים לדוגמה, מתוך אמונה ש"שוק" או החוזים יסלקו חברות תעופה גרועות שלא מבטיחות בטיחות לנוסעיהם.{{הערה|שם=rolnik2015}}

;הקושי של הבטחת בטיחות במקומות העבודה על ידי שווקים:

;הקושי של הבטחת בטיחות במקומות העבודה על ידי שווקים:

שלייפר ממחיש את הנושא דרך פיקוח על בטיחות במקומות העבודה. פיקוח כזה קיים בכל כלכלה מתקדמת בעולם. לכאורה כוחות השוק אמורים לטפל בבעיה הזאת. מאחר שהשכר עולה בהתאם לסיכון, לחברות אמור להיות אינטרס להפחית סיכונים. הן גם אמורות לרצות לשפר את נוהלי הבטיחות שלהן, כדי להבטיח את יכולתן למשוך את העובדים הכי מוכשרים. יש דרכים שבהן חוזים יכולים לאכוף סטנדרטים של בטיחות - חברות ביטוח יכולות לדרוש שחברות ועובדים ינקטו אמצעי זהירות, למשל. גם התקשורת בין ההנהלה לעובדים אמורה לסייע להנהלה לזהות סיכונים ולטפל בהם בזמן. לכאורה, יש המון אפשרויות פרטיות לטיפול בנושא הבטיחות - ללא שום צורך ברגולציה. .{{הערה|שם=rolnik2015}}

שלייפר ממחיש את הנושא דרך פיקוח על בטיחות במקומות העבודה. פיקוח כזה קיים בכל כלכלה מתקדמת בעולם. לכאורה כוחות השוק אמורים לטפל בבעיה הזאת. מאחר שהשכר עולה בהתאם לסיכון, לחברות אמור להיות אינטרס להפחית סיכונים. הן גם אמורות לרצות לשפר את נוהלי הבטיחות שלהן, כדי להבטיח את יכולתן למשוך את העובדים הכי מוכשרים. יש דרכים שבהן חוזים יכולים לאכוף סטנדרטים של בטיחות - חברות ביטוח יכולות לדרוש שחברות ועובדים ינקטו אמצעי זהירות, למשל. גם התקשורת בין ההנהלה לעובדים אמורה לסייע להנהלה לזהות סיכונים ולטפל בהם בזמן. לכאורה, יש המון אפשרויות פרטיות לטיפול בנושא הבטיחות - ללא שום צורך ברגולציה. {{הערה|שם=rolnik2015}}

בעולם שבו יש רק חברות מבוססות ויציבות, שחושבות לטווח ארוך ונהנות מגישה נוחה לשוקי ההון, ייתכן שהיה מדובר בתיאור מדויק למדי של המציאות. החסכנות של החברות בנקיטת צעדי זהירות בתחום הבטיחות אמורה לעלות על העלויות שלהן בטווח הקצר. סוג כזה של ניתוח נובע מההנחות הסטנדרטיות [[כלכלה נאו קלאסית|במודל הנאו קלאסי]]. הבעיה היא שהמציאות מורכבת יותר ושונה מהמודל: רוב החברות פועלות בעולם תחרותי, שבו מוטל עליהן לחץ להוריד מחירים והגישה שלהן לשוק ההון מוגבלת, ולכן הן מוכנות לקחת על עצמן סיכונים כמו תאונות..{{הערה|שם=rolnik2015}}

בעולם שבו יש רק חברות מבוססות ויציבות, שחושבות לטווח ארוך ונהנות מגישה נוחה לשוקי ההון, ייתכן שהיה מדובר בתיאור מדויק למדי של המציאות. החסכנות של החברות בנקיטת צעדי זהירות בתחום הבטיחות אמורה לעלות על העלויות שלהן בטווח הקצר. סוג כזה של ניתוח נובע מההנחות הסטנדרטיות [[כלכלה נאו-קלאסית|במודל הנאו-קלאסי]]. הבעיה היא שהמציאות מורכבת יותר ושונה מהמודל: רוב החברות פועלות בעולם תחרותי, שבו מוטל עליהן לחץ להוריד מחירים והגישה שלהן לשוק ההון מוגבלת, ולכן הן מוכנות לקחת על עצמן סיכונים כמו תאונות..{{הערה|שם=rolnik2015}}

   

   

בעיית אכיפת מניעת פגיעה בלתי רצויה דרך שווקים קשה עוד יותר בתחומים כמו [[זיהום סביבתי]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות שבהן גילוי הפגיעה באחרים יכול להתקיים שנים לאחר התרחשות הפגיעה עצמה ולעיתים קרובות קשה להוכיח מי מבין הנפגעים נפגע על ידי איזה מקור פגיעה ועל ידי איזה מנגנון. התמריצים לזהם פועלים בטווח הקצר, התמריצים להימנע מזיהום אם הם בכלל קיימים הם לטווח ארוך ומוטלים בספק.  

בעיית אכיפת מניעת פגיעה בלתי רצויה דרך שווקים קשה עוד יותר בתחומים כמו [[זיהום סביבתי]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות שבהן גילוי הפגיעה באחרים יכול להתקיים שנים לאחר התרחשות הפגיעה עצמה ולעיתים קרובות קשה להוכיח מי מבין הנפגעים נפגע על ידי איזה מקור פגיעה ועל ידי איזה מנגנון. התמריצים לזהם פועלים בטווח הקצר, התמריצים להימנע מזיהום אם הם בכלל קיימים הם לטווח ארוך ומוטלים בספק.  

גם ההנחה השלישית בעייתית מאד. שופטים ומערכת המשפט כולה הם פגיעים במיוחד ל״אי־שוויון בנשק״ או [[אי שוויון פוליטי]]. לצד העשיר או החזק יותר מבחינה פוליטית יש יותר "תחמושת", ולכן יתרון משמעותי בבית המשפט. היכולת של הצד העשיר או החזק לזכות ביתרון יכולה לבוא בצורות שונות חלקן חוקיות וחלקן לא חוקיות.{{הערה|שם=rolnik2015}} השיטות החוקיות לערער את השוויון של בתי המשפט כוללות [[לובי פוליטי]] והטיה של מפלגות כדי להשפיע על חוקים ורגולציות שתואמות את האינטרסים של התעשייה, [[לובי פוליטי]] למינויים של שופטים ורגולטורים ידידותיים, העסקת עורכי דין יקרים, שימוש בחוקרים פרטיים כדי לגלות עובדות חדשות, כדי להשפיע על עבודות המשטרה ולקבל ממנה מידע, השפעה על הרכב חבר המושבעים ויכולת לבצע מחקרים פסיכולוגים והטיה פסיכולוגית של המושבעים או השופט. שימוש בטקטיקות השהיה כדי לעכב תביעות, יצירת תביעות סרק ו[[תביעות השתקה]] כדי להשפיע על הצד השני. היבט חשוב נוסף הוא [[השפעת ההון על העיתונות|השפעה על התקשורת]] כדי לקבל כיסוי אוהד, להשפיע על דעת הקהל (שמשפיעה על עדים, חבר מושבעים ועוד) וכדי להשפיע על [[נורמות]] והנחות יסוד שיש בתחום. השיטות הלא חוקיות כוללות איומים, שוחד, מתן טובות הנאה וניצול קשרים על רגולטורים, שופטים, מומחים, עורכי דין, חוקרים ומושבעים. בעיה נוספת של אי שוויון פוליטי נובעת מדעות קדומות של מושבעים או מומחים, וכן מאכיפה לא שוויונית של זכויות יסוד ושל חוקים על ידי המשטרה ועל ידי גורמי אמון אחרים. כך לדוגמה פגיעה במיעוטים, נשים, וכו' יכולה להתקיים גם אם בית השופטים עצמם הם הוגנים. לדוגמה תאונות עבודה של עובדים עניים או בני מיעוט לאומי לא יזכו לאותו תיעוד ואיסוף ראיות מצד המשטרה.  כאשר יש [[גזענות]] או הפליה נגד נשים בעיה זו קשה עוד יותר.  

גם ההנחה השלישית בעייתית מאד. שופטים ומערכת המשפט כולה הם פגיעים במיוחד ל״אי־שוויון בנשק״ או [[אי שוויון פוליטי]]. לצד העשיר או החזק יותר מבחינה פוליטית יש יותר "תחמושת", ולכן יתרון משמעותי בבית המשפט. היכולת של הצד העשיר או החזק לזכות ביתרון יכולה לבוא בצורות שונות חלקן חוקיות וחלקן לא חוקיות.{{הערה|שם=rolnik2015}} השיטות החוקיות לערער את השוויון של בתי המשפט כוללות [[לובי פוליטי]] והטיה של מפלגות כדי להשפיע על חוקים ורגולציות שתואמות את האינטרסים של התעשייה, [[לובי פוליטי]] למינויים של שופטים ורגולטורים ידידותיים, העסקת עורכי דין יקרים, שימוש בחוקרים פרטיים כדי לגלות עובדות חדשות, כדי להשפיע על עבודות המשטרה ולקבל ממנה מידע, השפעה על הרכב חבר המושבעים ויכולת לבצע מחקרים פסיכולוגים והטיה פסיכולוגית של המושבעים או השופט. שימוש בטקטיקות השהיה כדי לעכב תביעות, יצירת תביעות סרק ו[[תביעות השתקה]] כדי להשפיע על הצד השני. היבט חשוב נוסף הוא [[השפעת ההון על העיתונות|השפעה על התקשורת]] כדי לקבל כיסוי אוהד, להשפיע על דעת הקהל (שמשפיעה על עדים, חבר מושבעים ועוד) וכדי להשפיע על [[נורמות]] והנחות יסוד שיש בתחום. השיטות הלא חוקיות כוללות איומים, שוחד, מתן טובות הנאה וניצול קשרים על רגולטורים, שופטים, מומחים, עורכי דין, חוקרים ומושבעים. בעיה נוספת של אי שוויון פוליטי נובעת מדעות קדומות של מושבעים או מומחים, וכן מאכיפה לא שוויונית של זכויות יסוד ושל חוקים על ידי המשטרה ועל ידי גורמי אמון אחרים. כך לדוגמה פגיעה במיעוטים, נשים, וכו' יכולה להתקיים גם אם בית השופטים עצמם הם הוגנים. לדוגמה תאונות עבודה של עובדים עניים או בני מיעוט לאומי לא יזכו לאותו תיעוד ואיסוף ראיות מצד המשטרה.  כאשר יש [[גזענות]] או הפליה נגד נשים בעיה זו קשה עוד יותר.  

לפי שלייפר כשבתי המשפט יקרים, לא צפויים ולעתים קרובות משוחדים לטובת החזקים, הציבור מבקש חלופות לפתרון סכסוכים דרך בתי המשפט. הפתרון שניתן לכך ברחבי העולם הוא רגולציה. מאפיין בולט של רגולציה היא הנטיה שלה לבצע האחדה של הדרישות לנורמות תקינות מצד עובדים וחברות. לעתים קרובות דרישות כאלה הן הומוגניות ונוקשות מידי אבל יש להן גם יתרונות - מאחר שהיא יוצרת סטנדרטים אחידים, היא מפחיתה עלויות אכיפה - היא מספקת הן לשופט והן לצדדים המתדיינים מתווה שלפיו הם יכולים לקבוע מהי אחריות משפטית. רגולציה גם מפחיתה את העלות של פנייה לבית המשפט, משום שהיא מעניקה לשופטים רשימת תנאים שצריכים להתקיים כדי לבסס חבות משפטית, במקום להשאיר את הנושא פתוח. רגולציות שמגייסות את המגזר הפרטי כגורם אכיפה, כמו תקנות שאוסרות מכירת משקאות משכרים בלילה, מתבררות גם הן כיעילות במיוחד.  

לפי שלייפר כשבתי המשפט יקרים, לא צפויים ולעתים קרובות משוחדים לטובת החזקים, הציבור מבקש חלופות לפתרון סכסוכים דרך בתי המשפט. הפתרון שניתן לכך ברחבי העולם הוא רגולציה. מאפיין בולט של רגולציה היא הנטייה שלה לבצע האחדה של הדרישות לנורמות תקינות מצד עובדים וחברות. לעתים קרובות דרישות כאלה הן הומוגניות ונוקשות מידי אבל יש להן גם יתרונות - מאחר שהיא יוצרת סטנדרטים אחידים, היא מפחיתה עלויות אכיפה - היא מספקת הן לשופט והן לצדדים המתדיינים מתווה שלפיו הם יכולים לקבוע מהי אחריות משפטית. רגולציה גם מפחיתה את העלות של פנייה לבית המשפט, משום שהיא מעניקה לשופטים רשימת תנאים שצריכים להתקיים כדי לבסס חבות משפטית, במקום להשאיר את הנושא פתוח. רגולציות שמגייסות את המגזר הפרטי כגורם אכיפה, כמו תקנות שאוסרות מכירת משקאות משכרים בלילה, מתבררות גם הן כיעילות במיוחד.  

בניגוד לשופטים, שצריכים לעסוק בשורה ארוכה של תחומים עם הבנה שטחית ברובם, רגולטורים עוסקים בתחום מסויים. ההתמחות של הרגולטורים, במיוחד בתחומים כמו פיננסים או איכות הסביבה, מובילה ליעילות גדולה יותר בסוגיות מורכבות ביותר. אם כי ההתמחות הזאת היא גם חרב פיפיות: רגולטורים רבים נוטים ליפול בידי המפוקחים שלהם בדיוק מפני שהם מומחים בתחום אחד צר - ולכן זה התחום היחיד שבו הם יכולים לעבוד לאחר שסיימו את תפקידם.

בניגוד לשופטים, שצריכים לעסוק בשורה ארוכה של תחומים עם הבנה שטחית ברובם, רגולטורים עוסקים בתחום מסויים. ההתמחות של הרגולטורים, במיוחד בתחומים כמו פיננסים או איכות הסביבה, מובילה ליעילות גדולה יותר בסוגיות מורכבות ביותר. אם כי ההתמחות הזאת היא גם חרב פיפיות: רגולטורים רבים נוטים ליפול בידי המפוקחים שלהם בדיוק מפני שהם מומחים בתחום אחד צר - ולכן זה התחום היחיד שבו הם יכולים לעבוד לאחר שסיימו את תפקידם.

==נטל הרגולציה על עסקים==

==נטל הרגולציה על עסקים==

ייתכנו מצבים בהם יש  מספר רגולטורים שונים שאחראים לאכיפה מקצועית של תחומים שבתחום התמחותם. לדוגמה עסק קטן שרוצה למכור פיצות כפוף לרגולציות שונות - עליו להוציא רשיון עסק, לעמוד בתקנות לבטיחות באש, לעמוד בתקנות לבטיחות מזון, לציית לתקנות המיסוי ורישומים הכרוכים בכך, לציית לחוקי הבנייה, לתקנות העיריה בנוגע לשילוט עירוני, לתקנות עירייה ואו ממשלה הנוגעות לזכויות עובדים, בטיחות עובדים, שעות פעילות וימי פעילות, עמידה בתקנות רעש ובפליטה של חומרים מזהמים. עמידה בכל התקנות הללו מייקרת את המחיר של המוצרים לצרכנים ומקשה על כניסת עסקים חדשים לענף כך שאלו יוכלו להתחרות במתחרים קיימים. כמו כן רגולציה לא שקופה, מסורבלת וללא שיש עליה פיקוח ציבורי היא כר פורה ל[[שחיתות]] שכן עבור בעל העסק קבלת אישור מסויים או עצימת עיניים של גופי פיקוח יכולה להיות שווה לכסף רב, ויש מקרים שבהם בעלי עסקים שמחים לספק טובות הנאה או שוחד כספי לפקידים, פקחים ושוטרים כדי שאלה יעלימו עין.  

ייתכנו מצבים בהם יש  מספר רגולטורים שונים שאחראים לאכיפה מקצועית של תחומים שבתחום התמחותם. לדוגמה עסק קטן שרוצה למכור פיצות כפוף לרגולציות שונות - עליו להוציא רישיון עסק, לעמוד בתקנות לבטיחות באש, לעמוד בתקנות לבטיחות מזון, לציית לתקנות המיסוי ורישומים הכרוכים בכך, לציית לחוקי הבנייה, לתקנות העיריה בנוגע לשילוט עירוני, לתקנות עירייה ואו ממשלה הנוגעות לזכויות עובדים, בטיחות עובדים, שעות פעילות וימי פעילות, עמידה בתקנות רעש ובפליטה של חומרים מזהמים. עמידה בכל התקנות הללו מייקרת את המחיר של המוצרים לצרכנים ומקשה על כניסת עסקים חדשים לענף כך שאלו יוכלו להתחרות במתחרים קיימים. כמו כן רגולציה לא שקופה, מסורבלת וללא שיש עליה פיקוח ציבורי היא כר פורה ל[[שחיתות]] שכן עבור בעל העסק קבלת אישור מסויים או עצימת עיניים של גופי פיקוח יכולה להיות שווה לכסף רב, ויש מקרים שבהם בעלי עסקים שמחים לספק טובות הנאה או שוחד כספי לפקידים, פקחים ושוטרים כדי שאלה יעלימו עין.  

עם השנים יש נטייה כללית בכל העולם להגברת הרגולציה. בעבר לא היתה קיימת רגולציה נרחבת (או שלא היתה קיימת בכלל) רגולציה בתחומים כמו תרופות, מזון, בטיחות אש, בטיחות עובדים, הגנה על הסביבה ועוד. חלק מהסיבה להגברת הרגולציה היא קיום של חברות עשירות יותר, שיש בהן גם יותר [[התמחות כלכלית]] וחשיבות גבוה יותר ל[[הון אנושי]]. בחברות כאלה, וכן ארגונים שונים שקמו לשם הגנה על זכויות שונות - כמו זכויות אדם, זכויות נשים, זכויות עובדים וכו'. בחברות אלה הערך של שמירה על חיי אדם וערך של הקטנת פגיעות אלימות, מניעת תאונות, גניבות וניצול הם ערכים חשובים יותר ופגיעה בבריאות או בזכויות של אנשים נחשבת חמורה יותר. חלק מהסיבה להגברת הרגולציה היא [[שינוי טכנולוגי|הגברת השימוש בטכנולוגיה]] בהיבטים שונים, דבר שגורם ל[[סיבוכיות]] גדולה יותר של המערכת ולהגברת סיכונים שונים. לדוגמה כאשר לא היו מטוסים ולא היו כלי רכב מהירים ומסוכנים כמו מכוניות בתוך הערים, לא היה צורך בפיקוח על היבטים כמו תדרי תעופה למטוסים, בטיחות מטוסים, בטיחות טייסים, בטיחות כלי רכב, פיקוח על תשתיות תנועה ופיקוח על הנהגים. התפתחות [[תעשיית התרופות]] גררה פיקוח כנגד אנשים שמכרו רעלים וחומרים חסרי תועלת, וכן יצרה נהלים לבחינת בטיחות של תרופות ואפקטיביות שלהן. התפתחות הכימיה והשימוש בתעשייה באלפי תרכובות שונות שיוצרות מאות אלפי תרכובות משנה יוצרת בעיה בריאותית שגוררת פיקוח על זיהום. סיבה נוספת לרגולציה ופיקוח היא אידאולוגיה בעד פיקוח, שחיתות פוליטית ורצון של הרשויות להגדיל את כוחן ואו לסייע לחלק מהגורמים בתחום כדי למנוע כניסה של מתחרים.  

עם השנים יש נטייה כללית בכל העולם להגברת הרגולציה. בעבר לא הייתה קיימת רגולציה נרחבת (או שלא הייתה קיימת בכלל) רגולציה בתחומים כמו תרופות, מזון, בטיחות אש, בטיחות עובדים, הגנה על הסביבה ועוד. חלק מהסיבה להגברת הרגולציה היא קיום של חברות עשירות יותר, שיש בהן גם יותר [[התמחות כלכלית]] וחשיבות גבוה יותר ל[[הון אנושי]]. בחברות כאלה, וכן ארגונים שונים שקמו לשם הגנה על זכויות שונות - כמו זכויות אדם, זכויות נשים, זכויות עובדים וכו'. בחברות אלה הערך של שמירה על חיי אדם וערך של הקטנת פגיעות אלימות, מניעת תאונות, גניבות וניצול הם ערכים חשובים יותר ופגיעה בבריאות או בזכויות של אנשים נחשבת חמורה יותר. חלק מהסיבה להגברת הרגולציה היא [[שינוי טכנולוגי|הגברת השימוש בטכנולוגיה]] בהיבטים שונים, דבר שגורם ל[[סיבוכיות]] גדולה יותר של המערכת ולהגברת סיכונים שונים. לדוגמה כאשר לא היו מטוסים ולא היו כלי רכב מהירים ומסוכנים כמו מכוניות בתוך הערים, לא היה צורך בפיקוח על היבטים כמו תדרי תעופה למטוסים, בטיחות מטוסים, בטיחות טייסים, בטיחות כלי רכב, פיקוח על תשתיות תנועה ופיקוח על הנהגים. התפתחות [[תעשיית התרופות]] גררה פיקוח כנגד אנשים שמכרו רעלים וחומרים חסרי תועלת, וכן יצרה נהלים לבחינת בטיחות של תרופות ואפקטיביות שלהן. התפתחות הכימיה והשימוש בתעשייה באלפי תרכובות שונות שיוצרות מאות אלפי תרכובות משנה יוצרת בעיה בריאותית שגוררת פיקוח על זיהום. סיבה נוספת לרגולציה ופיקוח היא אידאולוגיה בעד פיקוח, שחיתות פוליטית ורצון של הרשויות להגדיל את כוחן ואו לסייע לחלק מהגורמים בתחום כדי למנוע כניסה של מתחרים.  

גורמים במחנה [[ליברליזם|הליברלי-כלכלי]], ב[[ליברטריזם]] תכופות מבקרים את הרגולציה וטוענים כי יש עודף רגולציה וכי עדיף לבטל כמה שיותר ממנה. הטענה היא ש[[שוק חופשי]] יוכל לדאוג לעצמו בלי "התערבות ממשלתית". יותר מזה טוענים חלק מהליברטרים כי כל כשלי השוק נובעים בעצם מקיום של רגולציה. דבר זה מנוגד לחלק גדול מהספרות הכלכלית, כולל [[כלכלה נאו-קלאסית]], שמראה שכשלי שוק יכולים לנבוע לא בהכרח ממונופולים אלא גם ממקרים של אי סימטריה במידע, השפעות חיצוניות, עלויות עסקה ועוד. עקב הבעיות שרגולציה יכולה לגרום יש נסיונות לבצע "דה-רגולציה" כדי למנוע רגולציה עודפת או כדי לנסות להגמיש רגולציה על ידי צעדים שונים כמו הפרטה של היבטים בפיקוח.  

גורמים במחנה [[ליברליזם|הליברלי-כלכלי]], ב[[ליברטריזם]] תכופות מבקרים את הרגולציה וטוענים כי יש עודף רגולציה וכי עדיף לבטל כמה שיותר ממנה. הטענה היא ש[[שוק חופשי]] יוכל לדאוג לעצמו בלי "התערבות ממשלתית". יותר מזה טוענים חלק מהליברטרים כי כל כשלי השוק נובעים בעצם מקיום של רגולציה. דבר זה מנוגד לחלק גדול מהספרות הכלכלית, כולל [[כלכלה נאו-קלאסית]], שמראה שכשלי שוק יכולים לנבוע לא בהכרח ממונופולים אלא גם ממקרים של אי סימטריה במידע, השפעות חיצוניות, עלויות עסקה ועוד. עקב הבעיות שרגולציה יכולה לגרום יש נסיונות לבצע "דה-רגולציה" כדי למנוע רגולציה עודפת או כדי לנסות להגמיש רגולציה על ידי צעדים שונים כמו הפרטה של היבטים בפיקוח.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Regulation רגולציה] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Regulation רגולציה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565 מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?] עוד רגולציה או פחות רגולציה? גיא רולניק, דה מרקר, 07.11.2015

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565 מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?] עוד רגולציה או פחות רגולציה? גיא רולניק, דה מרקר, 7.11.2015

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Public_interest_theory תאוריית האינטרס הציבורי] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Public_interest_theory תאוריית האינטרס הציבורי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.idi.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-64/%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94-%E2%80%93-%D7%9E%D7%94,-%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94/ רגולציה – מה, איפה ומתי? מבט תאורטי ומשווה] שוריק דריישפיץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה,

* [http://www.idi.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-64/%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94-%E2%80%93-%D7%9E%D7%94,-%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94/ רגולציה – מה, איפה ומתי? מבט תאורטי ומשווה] שוריק דריישפיץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה,