שינויים

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

===תאוריית האינטרס הציבורי===

===תאוריית האינטרס הציבורי===

"תאוריית האינטרס הציבורי" (Public interest theory) פותחה על ידי הכלכלן הבריטי [[ארתור ססיל פיגו]] בשנת 1932.{{הערה| Pigou, A. C. (1932) The Economics of Welfare. London: Macmillan and Co.}} מאז תקופה זו הפכה התאוריה לאבן היסוד של [[כלכלה ציבורית|הכלכלה הציבורית המודרנית]] ו[[כלכלת רווחה]], והיא נלמדת עד היום כתאוריה הבסיסית של במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]]. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד כלכלנים כמו [[ג'וזף שטיגליץ]]. {{הערה|שם=rolnik2015|{{תבנית:TheMarker1|גיא רולניק|מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?|markerweek/1.2770565|עוד רגולציה או פחות רגולציה?, 07.11.2015}}}}

"תאוריית האינטרס הציבורי" (Public interest theory) פותחה על ידי הכלכלן הבריטי [[ארתור ססיל פיגו]] בשנת 1932.{{הערה| Pigou, A. C. (1932) The Economics of Welfare. London: Macmillan and Co.}} מאז תקופה זו הפכה התאוריה לאבן היסוד של [[כלכלה ציבורית|הכלכלה הציבורית המודרנית]] ו[[כלכלת רווחה]], והיא נלמדת עד היום כתאוריה הבסיסית של במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] לתלמידי תואר ראשון בכלכלה. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] כמו [[ג'וזף שטיגליץ]]. {{הערה|שם=rolnik2015|{{תבנית:TheMarker1|גיא רולניק|מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?|markerweek/1.2770565|עוד רגולציה או פחות רגולציה?, 07.11.2015}}}}

"תאוריית האינטרס הציבורי" טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשענת על שתי הנחות:  

"תאוריית האינטרס הציבורי" טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשענת על שתי הנחות:  

# שווקים לא מפוקחים מגיעים לעיתים קרובות בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] שונים כמו [[מונופולים]] ו[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול טבעי]] ועוד. (כשלי שוק הם מצבים שבהם שוק לא מגיע לרווחה מירבית במובן של [[יעילות פארטו]]).  

# שווקים לא מפוקחים מגיעים לעיתים קרובות למצב של [[כשל שוק|כשלי שוק]] - לא משיאים את הרווחה החברתית ולא פועלים ב[[יעילות פארטו]]. הסיבה לכך היא כשלי שוק שונים כמו [[מונופולים]] ו[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול טבעי]], [[מידע א-סימטרי]] ועוד. (כשלי שוק הם מצבים שבהם שוק לא מגיע לרווחה מירבית במובן של [[יעילות פארטו]]).  

# ממשלות פועלות בשם האינטרס הציבורי ומסוגלות לתקן את כשלי השוק האלה באמצעות רגולציה.  

# ממשלות פועלות בשם האינטרס הציבורי ומסוגלות לתקן את כשלי השוק האלה באמצעות רגולציה.  

העקרונות האלה שימשו במשך השנים הן כמרשם למה שהממשלות צריכות לעשות (ניתוח נורמטיבי) והן כתיאור של מה שהן עושות בפועל (ניתוח פוזיטיבי). לפי גישת "האינטרס הציבורי", ממשלות צריכות לפקח על מחירים כדי לוודא שמונופולים לא יגבו מחיר גבוה יותר מדי, לפקח על מקומות עבודה כדי לוודא שעובדים לא ינוצלו, והמעסיקים לא ייהפכו ל[[מונופסון|מונופסונים]], למנוע הטלת העלות של [[השפעות חיצוניות]] על הציבור ועוד.

העקרונות האלה שימשו במשך השנים הן כמרשם למה שהממשלות צריכות לעשות ([[ניתוח נורמטיבי]]) והן כתיאור של מה שהן עושות בפועל ([[ניתוח פוזיטיבי]]). לפי גישת "האינטרס הציבורי", ממשלות צריכות לפקח על מחירים כדי לוודא שמונופולים לא יגבו מחיר גבוה יותר מדי, לפקח על מקומות עבודה כדי לוודא שעובדים לא [[ניצול עובדים|ינוצלו]], והמעסיקים לא ייהפכו ל[[מונופסון|מונופסונים]], למנוע הטלת העלות של [[השפעות חיצוניות]] על הציבור ועוד.

===אסכולת שיקגו ותאוריית הבחירה הציבורית===

===אסכולת שיקגו ותאוריית הבחירה הציבורית===