שינויים

[[קובץ:Lacanja burn.JPG|thumb|left|400px||חלקת יער שנשרפה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]] בדרום מקסיקו. חלק ניכר מבירוא היערות הוא לשם חקלאות או מחצבים ולאו דווקא לשם העץ]]

[[קובץ:Lacanja burn.JPG|thumb|left|400px||חלקת יער שנשרפה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]] בדרום מקסיקו. חלק ניכר מבירוא היערות הוא לשם חקלאות או מחצבים ולאו דווקא לשם העץ]]

'''בירוא יערות''' (Deforestation) הוא תהליך של השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים ו/או הבערת עצים באיזורים מיוערים, לרוב על ידי בני אדם.  

'''בירוא יערות''' (באנגלית: '''Deforestation''') הוא תהליך של השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים ו/או הבערת עצים באיזורים מיוערים, לרוב על ידי בני אדם.  

סיבה אחת לבירוא יערות היא כדי להשתמש בעצים כדלק או כ[[חומרי גלם]] למוצרים. המוצרים כוללים הספקת דלק לבישול ולחימום ([[פחם עץ|פחם העץ]] או בצורה ישירה), עץ לבנייה, עץ לריהוט ולשם [[נייר]] וקרטון, סיבה מרכזית אחרת לבירוא יערות היא להשתמש בקרקע המבוראת -  לשם [[חקלאות]], למרעה או להתיישבות אנושית דבר זה מכונה [[חקלאות כרות והבער]].

סיבה אחת לבירוא יערות היא כדי להשתמש בעצים כדלק או כ[[חומרי גלם]] למוצרים. המוצרים כוללים הספקת דלק לבישול ולחימום ([[פחם עץ|פחם העץ]] או בצורה ישירה), עץ לבנייה, עץ לריהוט ולשם [[נייר]] וקרטון, סיבה מרכזית אחרת לבירוא יערות היא להשתמש בקרקע המבוראת -  לשם [[חקלאות]], למרעה או להתיישבות אנושית דבר זה מכונה [[חקלאות כרות והבער]].

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref> פרוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר בשנה וצמיחת שטחי חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה. לעיתים קרובות יער חדש הוא לא באותה איכות כמו יער ישן שכן יש ביער זה פחות מינים ופחות קשרים בין מערכות אקולוגיות שונות. אם מניחים שהשטחים הנוספים הם באיכות דומה לשטחים שאבדו, מתקבל אובדן נטו של שטחי יער בקצב של 125 אלף קילומטרים רבועים בשנה, שטח גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר).  

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref> פרוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר בשנה וצמיחת שטחי חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה. לעיתים קרובות יער חדש הוא לא באותה איכות כמו יער ישן שכן יש ביער זה פחות מינים ופחות קשרים בין מערכות אקולוגיות שונות. אם מניחים שהשטחים הנוספים הם באיכות דומה לשטחים שאבדו, מתקבל אובדן נטו של שטחי יער בקצב של 125 אלף קילומטרים רבועים בשנה, שטח גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר).  

ברוב האיזורים אין מגמה ברורה, אבל באיזור [[יערות הגשם]] הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2,101 קמ"ר בשנה. בברזיל יש ירידה מתועדת של קבצ בירוא היערות. עם זאת מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינודונזיה, מאלזיה, פאראגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע מ[[שריפות יער]] ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטיים ויחסיים.<ref name="Hansen"/>  

ברוב האיזורים אין מגמה ברורה, אבל באיזור [[יערות הגשם]] הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2,101 קמ"ר בשנה. בברזיל יש ירידה מתועדת של קצב בירוא היערות. עם זאת מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינדונזיה, מאלזיה, פרגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע מ[[שריפות יער]] ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטים ויחסיים.<ref name="Hansen"/>  

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כך 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה.  קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב-טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[http://rainforests.mongabay.com/]   

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כך 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה.  קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב-טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[http://rainforests.mongabay.com/]   

==גורמים המשפיעים על בירוא יערות==

==גורמים המשפיעים על בירוא יערות==

באופן כללי ניתן לחלק את קצב בירוא היערות לנוסחת [[I=PAT]] - כלומר I - ההשפעה הכוללת (כמות היערות שנהרסת בשנה) שווה ל-כמות האוכלוסיה (P) כפול A - ההוצאה לנפש בדולרים בשנה, כפול T - כמות כריתת העצים שכל דולר שמוצא על מוצרים שונים גורם לה. פרוש הדבר הוא כי [[גידול אוכלוסין]] בהכרח מוביל לכריתת יערות אלא אם מוצאים דרכים להקטין את כמות העצים הנכתים לנפש. כמות זו מושפעת מגורמים שונים הנוגעים בעיקר לחקלאות, אנרגיה, ריהוט, בנייה, עץ ונייר שהם ענפי התעשייה המשפיעים בעיקר על כריתת עצים.  

באופן כללי ניתן לחלק את קצב בירוא היערות לנוסחת [[I=PAT]] - כלומר I - ההשפעה הכוללת (כמות היערות שנהרסת בשנה) שווה לכמות האוכלוסייה (P) כפול A - ההוצאה לנפש בדולרים בשנה, כפול T - כמות כריתת העצים שכל דולר שמוצא על מוצרים שונים גורם לה. פירוש הדבר הוא כי [[גידול אוכלוסין]] בהכרח מוביל לכריתת יערות אלא אם מוצאים דרכים להקטין את כמות העצים הנכרתים לנפש. כמות זו מושפעת מגורמים שונים הנוגעים בעיקר לחקלאות, אנרגיה, ריהוט, בנייה, עץ ונייר שהם ענפי התעשייה המשפיעים בעיקר על כריתת עצים.  

יש מספר גורמים המשפיעים על הקצב של בירוא יערות:

יש מספר גורמים המשפיעים על הקצב של בירוא יערות:

* [[חקלאות כרות והבער]] - חקלאים , ובדרך כלל חקלאים קטנים המעבדים חלקה בסמוך ליער שאותה שרפו או כרתו. בתוך מספר שנים חומרי ההזנה בקרקע נגמרים עקב סחף קרקע והאדמה הופכת חולית או מדברית. החקלאים מתקקדמים הלאה אל תוך היער וכורתים חלקה נוספת.  

* [[חקלאות כרות והבער]] - חקלאים, ובדרך כלל חקלאים קטנים המעבדים חלקה בסמוך ליער שאותה שרפו או כרתו. בתוך מספר שנים חומרי ההזנה בקרקע נגמרים עקב סחף קרקע והאדמה הופכת חולית או מדברית. החקלאים מתקדמים הלאה אל תוך היער וכורתים חלקה נוספת.  

* [[כריתת עצים לדלק]] - במדינות עניות כמו מדינות אפריקה יש שימוש בעצים לצרכי הסקת הבית ולצרכי בישול. במדינות כמו אתיופיה כריתה כזו פרושה שנערות ונשים צריכות ללכת מרחקים גדלים והולכים עד ליערות כדי לכרות אותם. הבישול והסקת הבית במדורה או באח יוצרת גם בעיה חמורה נוספת של [[זיהום אוויר ביתי]] במדינות עניות.  

* [[כריתת עצים לדלק]] - במדינות עניות כמו מדינות אפריקה יש שימוש בעצים לצורכי הסקת הבית ולצורכי בישול. במדינות כמו אתיופיה כריתה כזו פרושה שנערות ונשים צריכות ללכת מרחקים גדלים והולכים עד ליערות כדי לכרות אותם. הבישול והסקת הבית במדורה או באח יוצרת גם בעיה חמורה נוספת של [[זיהום אוויר ביתי]] במדינות עניות.  

* כריתת יערות לשם הפקת מוצרי עץ - עץ לבנייה ועץ לרהיטים נכרתים לעיתים קרובות מיערות עד.  

* כריתת יערות לשם הפקת מוצרי עץ - עץ לבנייה ועץ לרהיטים נכרתים לעיתים קרובות מיערות עד.  

* עץ ל[[נייר]] - כיום עצים לנייר מופקים בעיקר מחוות עצים שמגדלות את העצים במיוחד למטרה זו. דבר זה יוצר בעיה של [[מונוקלצ'ר]].

* עץ ל[[נייר]] - כיום עצים לנייר מופקים בעיקר מחוות עצים שמגדלות את העצים במיוחד למטרה זו. דבר זה יוצר בעיה של [[מונוקולטורה]].

שריפות יער בשנים האחרונות יש בכמה מדינות - בעלות אקלים יבש בעיה גדלה של שריפת יערות. הדבר בולט במיוחד באיזורים כמו מערב ארצות הברית או אוסטרליה. מומחים מעריכים כי [[התחממות עולמית]] גוררמת יובש של הקרקע ושינוי של הצמחיה שגורם לכך ש[[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער הן נפוצות יותר]] וכן כי מרגע ששריפה החלה היא מתפשטת על פני שטח גדול יותר.

שריפות יער בשנים האחרונות יש בכמה מדינות - בעלות אקלים יבש בעיה גדלה של שריפת יערות. הדבר בולט במיוחד באיזורים כמו מערב ארצות הברית או אוסטרליה. מומחים מעריכים כי [[התחממות עולמית]] גורמת יובש של הקרקע ושינוי של הצמחייה שגורם לכך ש[[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער הן נפוצות יותר]] וכן כי מרגע ששריפה החלה היא מתפשטת על פני שטח גדול יותר.

==השפעות סביבתיות של בירוא יערות==

==השפעות סביבתיות של בירוא יערות==

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]  

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]  

* [http://www.youtube.com/watch?v=WSRIgb9gZUA האמת על נייר] סרטון על יערות וחשיבותם האקולוגית, בירוא יערות ונייר

* [http://www.youtube.com/watch?v=WSRIgb9gZUA האמת על נייר] סרטון על יערות וחשיבותם האקולוגית, בירוא יערות ונייר

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור,  ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור,  ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.1.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1908836 הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה] גרדיאן, בהארץ, 17.01.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1908836 הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה] גרדיאן, בהארץ, 17.1.2013  

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}