שינויים

==המודל הכלכלי הבסיסי==

==המודל הכלכלי הבסיסי==

המודל הכלכלי ה"קלאסי" לתאור המחלה ההולנדית פותח על ידי הכלכלנים W. Max Corden ו- J. Peter Neary בשנת 1982. במודל קיים סקטור של מוצר או שירות שאינו סחיר עם מדינות אחרות (לדוגמה נדל"ן, תיווך נדל"ן או מסעדות), ושני סקטורים של מוצרים סחירים לעולם: הסקטור הפורח והסקטור המפגר, שאינו נהנה מפריחה. הסקטור הפורח מתייחס בדרך כלל לשאיבת [[נפט]] או [[גז טבעי]], אבל יכול להתייחס להפקה וייצוא של משאבים טבעיים אחרים כמו כריית [[זהב]], [[נחושת]], יהלומים, בוקסיט או לייצוא של גידולי חקלאות מבוקשים כמו [[קפה]] או [[קקאו]]. הסקטור המפגר מאחור מייצג בדרך כלל את התעשייה אבל יכול להתייחס גם לחקלאות או שירותים. דוגמה בישראל יכולה להיות תחום ההיי-טק, הביו-טק או תעשייה מסורתית.  

המודל הכלכלי ה"קלאסי" לתיאור המחלה ההולנדית פותח על ידי הכלכלנים W. Max Corden ו-J. Peter Neary בשנת 1982. במודל קיים סקטור של מוצר או שירות שאינו סחיר עם מדינות אחרות (לדוגמה נדל"ן, תיווך נדל"ן או מסעדות), ושני סקטורים של מוצרים סחירים לעולם: הסקטור הפורח והסקטור המפגר, שאינו נהנה מפריחה. הסקטור הפורח מתייחס בדרך כלל לשאיבת [[נפט]] או [[גז טבעי]], אבל יכול להתייחס להפקה וייצוא של משאבים טבעיים אחרים כמו כריית [[זהב]], [[נחושת]], יהלומים, בוקסיט או לייצוא של גידולי חקלאות מבוקשים כמו [[קפה]] או [[קקאו]]. הסקטור המפגר מאחור מייצג בדרך כלל את התעשייה אבל יכול להתייחס גם לחקלאות או שירותים. דוגמה בישראל יכולה להיות תחום ההיי-טק, הביו-טק או תעשייה מסורתית.  

גידול משמעותי בסקטור הפורח יגרום לשתי השפעות על הכלכלה. ההשפעה הראשונה היא '''"תנועה לכיוון המשאב"'''. הפקת המשאב הטבעי תגרום לעליה בביקוש לעבודה ולכך שהייצור ינוע לכיוון של הסקטור הפורח והרחק מהסקטור המפגר. תנועה זו ב[[שוק העבודה]] (שבאה לידי ביטוי גם בהשכלה שיש לעובדים ובסוג ה"[[הון אנושי]]" שיש להם), קרויה גם "אי-תעוש ישיר". השפעה זו יכולה להיות זניחה בגלל ייבוא עובדים מומחים מחו"ל וכן בגלל שכמות העובדים בתעשיות שאיבת הנפט היא קטנה יחסית. בענפים אחרים כמו הפקת נחושת או קפה לדוגמה יכולה להיות להשפעה זו משמעות חשובה יותר.  

גידול משמעותי בסקטור הפורח יגרום לשתי השפעות על הכלכלה. ההשפעה הראשונה היא '''"תנועה לכיוון המשאב"'''. הפקת המשאב הטבעי תגרום לעליה בביקוש לעבודה ולכך שהייצור ינוע לכיוון של הסקטור הפורח והרחק מהסקטור המפגר. תנועה זו ב[[שוק העבודה]] (שבאה לידי ביטוי גם בהשכלה שיש לעובדים ובסוג ה"[[הון אנושי]]" שיש להם), קרויה גם "אי-תעוש ישיר". השפעה זו יכולה להיות זניחה בגלל ייבוא עובדים מומחים מחו"ל וכן בגלל שכמות העובדים בתעשיות שאיבת הנפט היא קטנה יחסית. בענפים אחרים כמו הפקת נחושת או קפה לדוגמה יכולה להיות להשפעה זו משמעות חשובה יותר.  

במודלים פשוטים של סחר (ללא העברות הון וללא היבטים נוספים), ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שיניבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  

במודלים פשוטים של סחר (ללא העברות הון וללא היבטים נוספים), ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שיניבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  

במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, נסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.   

במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, ניסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.   

אם המשאב הטבעי מתחיל לאזול (לדוגמא בגלל מנגנון [[שיא תפוקת הנפט]]) או אם יש ירידה במחירי המשאב הטבעי, קשה לחזור ולבנות את [[ענף תעשייה|ענפי התעשייה]] הישנים, והדבר לא מתרחש באותה מהירות שסקטורים אלה נהרסו. דבר זה נובע ממספר סיבות. ראשית לוקח זמן לבנות [[הון אנושי]] ו[[טכנולוגיה]] - הן בהכשרה בסיסית של [[ידע]] נדרש, הן ב"לימוד תוך כדי עשיה", והן בצבירת מוניטין בעולם. סיבה נוספת היא שיחסית למדינות אחרות בעולם, מדינות שחולות ב"מחלה הולנדית" עוברות התמחות בכיוון של הסקטור הסחיר של המשאב הטבעי, ובכיוון של סקטור הלא סחיר (נדל"ן, שירותים מקומיים כמו מסעדות), והן  מזניחות את הפיתוח הטכנולוגי של הסקטור הסחיר.  

אם המשאב הטבעי מתחיל לאזול (לדוגמא בגלל מנגנון [[שיא תפוקת הנפט]]) או אם יש ירידה במחירי המשאב הטבעי, קשה לחזור ולבנות את [[ענף תעשייה|ענפי התעשייה]] הישנים, והדבר לא מתרחש באותה מהירות שסקטורים אלה נהרסו. דבר זה נובע ממספר סיבות. ראשית לוקח זמן לבנות [[הון אנושי]] ו[[טכנולוגיה]] - הן בהכשרה בסיסית של [[ידע]] נדרש, הן ב"לימוד תוך כדי עשיה", והן בצבירת מוניטין בעולם. סיבה נוספת היא שיחסית למדינות אחרות בעולם, מדינות שחולות ב"מחלה הולנדית" עוברות התמחות בכיוון של הסקטור הסחיר של המשאב הטבעי, ובכיוון של סקטור הלא סחיר (נדל"ן, שירותים מקומיים כמו מסעדות), והן  מזניחות את הפיתוח הטכנולוגי של הסקטור הסחיר.  

==התמודדות בעולם==

==התמודדות בעולם==

קיימות שתי דרכים בסיסיות לנסיונות התמודדות עם המחלה ההולנדית:  

קיימות שתי דרכים בסיסיות לניסיונות התמודדות עם המחלה ההולנדית:  

* נסיון להקטין את הייסוף בשער המטבע, כדי להקטין את הפגיעה בשאר ענפי הייצוא.

* ניסיון להקטין את הייסוף בשער המטבע, כדי להקטין את הפגיעה בשאר ענפי הייצוא.

* לספק תנופה לתחרותיות של הסקטור היצרני שאינו נסמך על המשאב הטבעי.  

* לספק תנופה לתחרותיות של הסקטור היצרני שאינו נסמך על המשאב הטבעי.  

על ידי שמירה של התמלוגים בהשקעות בנכסים מניבים, המדינה יכולה לשמור חלק מהעושר עבור הדורות הבאים, שכילוי המשאב הטבעי מבוצע על חשבונם. דבר זה קשה במיוחד ליישום במדינות עניות שבהן יש לחץ להשתמש בתמלוגים מהמשאב הטבעי בצורה מיידית כדי להקל על העוני.  

על ידי שמירה של התמלוגים בהשקעות בנכסים מניבים, המדינה יכולה לשמור חלק מהעושר עבור הדורות הבאים, שכילוי המשאב הטבעי מבוצע על חשבונם. דבר זה קשה במיוחד ליישום במדינות עניות שבהן יש לחץ להשתמש בתמלוגים מהמשאב הטבעי בצורה מיידית כדי להקל על העוני.  

דוגמה לקרנות השקעה לאומיות שמקבלות מימון מתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית ב[[נורבגיה]] ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית,  הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באזרבייג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976. קרנות השקעה כאלה לא תמיד מצליחות להשיג את מטרתן, שכן השקעות בתחום הפיננסי יכולות להכשל מסיבות שונות. דוגמה בולטת לכישלון כזה היא הקרן של האי [[נאורו]] שלא הצליחה להציל את כלכלת האי מקריסה עקב אזילת משאבי ה[[פוספט|גואנו]] שהוא ייצא.  

דוגמה לקרנות השקעה לאומיות שמקבלות מימון מתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית ב[[נורווגיה]] ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית,  הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באזרבייג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976. קרנות השקעה כאלה לא תמיד מצליחות להשיג את מטרתן, שכן השקעות בתחום הפיננסי יכולות להכשל מסיבות שונות. דוגמה בולטת לכישלון כזה היא הקרן של האי [[נאורו]] שלא הצליחה להציל את כלכלת האי מקריסה עקב אזילת משאבי ה[[פוספט|גואנו]] שהוא ייצא.  

תת-גישה אחרת, קרובה יותר לתפיסה של [[כלכלה אקולוגית]] היא להאט את קצב הפקת המשאב הטבעי ולפתח אותו בהדרגה. לדוגמה חלוקה הדרגתית ואיטית של זכיונות חיפוש למשאבים, או האטת פיתוח משאבים על ידי מעורבות של חברה ממשלתית בהפקה. הפיתוח האיטי של המשאב גורר מצב שבו התמלוגים וההכנסות ממנו מתרחשים בקצב איטי על פני זמן ממושך במקום בקצב מהיר במשך זמן קצר. האטת קצב הפקת המשאב הטבעי גוררת לכך שייסוף המטבע המקומי קטנה יותר וכן השלכות נוספות כמו תת-השקעה בהון אנושי ובפיתוח טכנולוגי הן חלשות יותר. גישה זו נהוגה על ידי מספר מדינות בעלות משאבים שמגבילות במודע את הייצוא שלן. לדוגמה סעודיה, שיש לה עתודות ניכרות של [[גז טבעי]] לא מייצאת משאב זה ומתמקדת בייצוא נפט. יתרונה של שיטה זו היא בפשטות שלה ובכך שהיא פחות רגישה למשברי מטבע, ספקולציות ו[[שחיתות]]. חסרונה של שיטה זו היא שהמחירים של משאב טבע יכולים להשתנות עקב גילויים של מרבצים חדשים, טכנולוגיות חדשות וכו'. עם זאת, בשנים האחרונות מסתבר שלשיטה זו יתרון נוסף שכן בטווח הארוך מחירם של משאבי טבע רבים עולה, כך לדוגמה, ב 40 השנים האחרונות עלו מחירי הגז, הפחם והנפט, ובעשור האחרון מחירם עלה פי 3.5. מחירי הסחורות עלו פי 3 ומחירי התבואה עלו פי 2. מדינות שייצוא משאבים אלה כגון בריטניה, שייצאה [[גז טבעי]], נאלצו להתמודד גם עם המחלה ההולנדית, וגם עם אובדן הכנסות וגם עם צורך לייבא את המשאב הטבעי במחיר גבוה פי כמה מהמחיר שבו ייצאו אותו.  

תת-גישה אחרת, קרובה יותר לתפיסה של [[כלכלה אקולוגית]] היא להאט את קצב הפקת המשאב הטבעי ולפתח אותו בהדרגה. לדוגמה חלוקה הדרגתית ואיטית של זכיונות חיפוש למשאבים, או האטת פיתוח משאבים על ידי מעורבות של חברה ממשלתית בהפקה. הפיתוח האיטי של המשאב גורר מצב שבו התמלוגים וההכנסות ממנו מתרחשים בקצב איטי על פני זמן ממושך במקום בקצב מהיר במשך זמן קצר. האטת קצב הפקת המשאב הטבעי גוררת לכך שייסוף המטבע המקומי קטנה יותר וכן השלכות נוספות כמו תת-השקעה בהון אנושי ובפיתוח טכנולוגי הן חלשות יותר. גישה זו נהוגה על ידי מספר מדינות בעלות משאבים שמגבילות במודע את הייצוא שלן. לדוגמה סעודיה, שיש לה עתודות ניכרות של [[גז טבעי]] לא מייצאת משאב זה ומתמקדת בייצוא נפט. יתרונה של שיטה זו היא בפשטות שלה ובכך שהיא פחות רגישה למשברי מטבע, ספקולציות ו[[שחיתות]]. חסרונה של שיטה זו היא שהמחירים של משאב טבע יכולים להשתנות עקב גילויים של מרבצים חדשים, טכנולוגיות חדשות וכו'. עם זאת, בשנים האחרונות מסתבר שלשיטה זו יתרון נוסף שכן בטווח הארוך מחירם של משאבי טבע רבים עולה, כך לדוגמה, ב 40 השנים האחרונות עלו מחירי הגז, הפחם והנפט, ובעשור האחרון מחירם עלה פי 3.5. מחירי הסחורות עלו פי 3 ומחירי התבואה עלו פי 2. מדינות שייצוא משאבים אלה כגון בריטניה, שייצאה [[גז טבעי]], נאלצו להתמודד גם עם המחלה ההולנדית, וגם עם אובדן הכנסות וגם עם צורך לייבא את המשאב הטבעי במחיר גבוה פי כמה מהמחיר שבו ייצאו אותו.  

אסטרטגיה נוספת שנועדה להקטין את הייסוף של שער המטבע היא להגדיל את אחוז החסכון בכלכלה כדי להקטין את הגודל של השקעות הון נכנסות שיכולות לגרום לייסוף המטבע המקומי.

אסטרטגיה נוספת שנועדה להקטין את הייסוף של שער המטבע היא להגדיל את אחוז החיסכון בכלכלה כדי להקטין את הגודל של השקעות הון נכנסות שיכולות לגרום לייסוף המטבע המקומי.

השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת, בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  

השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת, בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  

===הקרן הנורבגית===

===הקרן הנורווגית===

בנורבגיה לדוגמה נתגלו מרבצים גדולים של נפט בתחילת שנות ה-70. התמלוגים הגבוהים מנפט גרמו ל"מחלה הולנדית" בכלכלה שבאו לידי ביטוי באמצע שנות ה-80. כדי להתמודד עם המחלה ההולנדית הקימה הממשלה קרן גדולה "קרן הנפט" ששמה שונה לאחר מכן ל"קרן הפנסיה הממשלתית-עולמית" בשנת 1996. הקרן שנהנית מהתמלוגים הגדולים - מעל 80% שמגיעים לממשלה, אינה מעבירה את הכסף ישירות לממשלה. כדי למנוע בעיות שונות, הקרן משקיעה את הכסף באפיקים שונים במדינות שונות.  

בנורווגיה לדוגמה נתגלו מרבצים גדולים של נפט בתחילת שנות ה-70. התמלוגים הגבוהים מנפט גרמו ל"מחלה הולנדית" בכלכלה שבאו לידי ביטוי באמצע שנות ה-80. כדי להתמודד עם המחלה ההולנדית הקימה הממשלה קרן גדולה "קרן הנפט" ששמה שונה לאחר מכן ל"קרן הפנסיה הממשלתית-עולמית" בשנת 1996. הקרן שנהנית מהתמלוגים הגדולים - מעל 80% שמגיעים לממשלה, אינה מעבירה את הכסף ישירות לממשלה. כדי למנוע בעיות שונות, הקרן משקיעה את הכסף באפיקים שונים במדינות שונות.  

תשואת הקרן נעמדת על כ-440 מיליארד דולר נכון להיום, וכ-4% מתשואות הקרן בממוצע, עוברות לממשלה כדי להבטיח גרעון תקציבי אפסי. בשנים גרועות יותר הקרן מספקת סכום מעט גדול יותר של כ-5-6% ובשנים שבהן יש הכנסות טובות יותר החזרי הקרן קטנים יותר. בשנת 2010 עמדה הקרן על כ-100% מהתוצר השנתי הנרווגי, בשנת 2020 צפויה הקרן להגיע לכ-200% מהתוצר.  

תשואת הקרן נעמדת על כ-440 מיליארד דולר נכון להיום, וכ-4% מתשואות הקרן בממוצע, עוברות לממשלה כדי להבטיח גרעון תקציבי אפסי. בשנים גרועות יותר הקרן מספקת סכום מעט גדול יותר של כ-5%-6% ובשנים שבהן יש הכנסות טובות יותר החזרי הקרן קטנים יותר. בשנת 2010 עמדה הקרן על כ-100% מהתוצר השנתי הנורווגי, בשנת 2020 צפויה הקרן להגיע לכ-200% מהתוצר.  

מחלקת ניהול הכספים של משרד האוצר הנורבגי מנהלת את הקרן. על פי הכלכלן הנורבגי, מרטין סקנק שבשנת 2010 ניהל את המחלקה, הקרן מיועדת להתמודד עם 3 בעיות מרכזיות שנובעות מפריחת הכלכלה בעקבות המשאב הטבעי:

מחלקת ניהול הכספים של משרד האוצר הנורווי מנהלת את הקרן. על פי הכלכלן הנורווגי, מרטין סקנק שבשנת 2010 ניהל את המחלקה, הקרן מיועדת להתמודד עם 3 בעיות מרכזיות שנובעות מפריחת הכלכלה בעקבות המשאב הטבעי:

* המשאב הטבעי המתכלה צפוי לאזול בסופו של דבר, ואיתו גם זרם התמלוגים שבא איתו.  

* המשאב הטבעי המתכלה צפוי לאזול בסופו של דבר, ואיתו גם זרם התמלוגים שבא איתו.  

* המשאב הטבעי המכלה הוא בעל תנודות גבוהות במחיר, דבר שגורם לכך שקשה להסתמך עליו בפרוייקטים שדורשים זרם יציב של השקעה - כמו מימון בתי ספר או בתי חולים.  

* המשאב הטבעי המכלה הוא בעל תנודות גבוהות במחיר, דבר שגורם לכך שקשה להסתמך עליו בפרוייקטים שדורשים זרם יציב של השקעה - כמו מימון בתי ספר או בתי חולים.  

==המחלה ההולנדית בישראל==

==המחלה ההולנדית בישראל==

{{תבנית:גז טבעי בישראל}}

{{תבנית:גז טבעי בישראל}}

בעקבות הגילוי של מאגרי הגז מול הים בישראל בשנת 2009. עלה חשש מצד מספר כלכלנים ואישי ציבור מפני סכנה אפשרית שישראל תסבול מ"מחלה הולנדית". ביניהם נגיד [[בנק ישראל]], [[סטנלי פישר]], חבר הכנסת והשר לשעבר הרב [[מיכאל מלכיאור]], רונן סולומון, וד"ר אמנון פורטוגלי.  

בעקבות הגילוי של מאגרי הגז מול הים בישראל בשנת 2009. עלה חשש מצד מספר כלכלנים ואישי ציבור מפני סכנה אפשרית שישראל תסבול מ"מחלה הולנדית". ביניהם נגיד [[בנק ישראל]], [[סטנלי פישר]], חבר הכנסת והשר לשעבר הרב [[מיכאל מלכיאור]], רונן סולומון, ואמנון פורטוגלי.  

אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אבריאל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבות המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח.  

אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אבריאל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבות המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח.  

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של  ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של  ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורבגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.  

אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורווגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.  

רונן סולומון לעומת זאת טוען שממילא יש כיום בתחום הביטוח כשל שוק של השקעה גדולה מידי בשוק המקומי. הוא מציע להוסיף צעדים נוספים כמו קרן השקעות ממלכתית בחו"ל והורדת שיעור המס להשקעה בחו"ל.

רונן סולומון לעומת זאת טוען שממילא יש כיום בתחום הביטוח כשל שוק של השקעה גדולה מידי בשוק המקומי. הוא מציע להוסיף צעדים נוספים כמו קרן השקעות ממלכתית בחו"ל והורדת שיעור המס להשקעה בחו"ל.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Dutch_Disease המחלה ההולנדית] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Dutch_Disease המחלה ההולנדית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/130/300.html לטבוע בכסף: הצד האחר של גילויי הגז], רותם סלע, nrg 9/7/2010

* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/130/300.html לטבוע בכסף: הצד האחר של גילויי הגז], רותם סלע, nrg 9.7.2010

* [http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4841 המחלה ההולנדית. הפתרון לבעיה הכלכלית הוא גם הדרך הנכונה מבחינה ציבורית חברתית] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 19.06.2010

* [http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4841 המחלה ההולנדית. הפתרון לבעיה הכלכלית הוא גם הדרך הנכונה מבחינה ציבורית חברתית] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 19.6.2010

* [http://www.haokets.org/2010/02/14/%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%E2%80%93-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A0/ הצורך במדיניות אנרגיה חכמה – איך להימנע מ'המחלה ההולנדית'] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 14.02.10

* [http://www.haokets.org/2010/02/14/%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%E2%80%93-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A0/ הצורך במדיניות אנרגיה חכמה – איך להימנע מ'המחלה ההולנדית'] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 14.02.10

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408285,00.html פישר: "חשוב לא להפר חוזים בתחום הגז טבעי"], כלכליסט, 16.06.10

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408285,00.html פישר: "חשוב לא להפר חוזים בתחום הגז טבעי"], כלכליסט, 16.6.2010

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408723,00.html מלחמה ב"מחלה ההולנדית"] רונן סולומון, כלכליסט, 21.06.10

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408723,00.html מלחמה ב"מחלה ההולנדית"] רונן סולומון, כלכליסט, 21.6.2010

* [http://www.youtube.com/watch?v=eY_bnL31nRE&feature=related למי שייכים מאגרי הגז] סרטון ביוטיוב, עם הרב מיכאל מלכיאור, מייסד פורום פעולה אזרחית על מאגרי הגז בישראל.  

* [http://www.youtube.com/watch?v=eY_bnL31nRE&feature=related למי שייכים מאגרי הגז] סרטון ביוטיוב, עם הרב מיכאל מלכיאור, מייסד פורום פעולה אזרחית על מאגרי הגז בישראל.  

* [http://www.psagot.co.il/heb/News/ResearchNews/Content,1374.aspx המחלה ההולנדית, התרופה הנורבגית והביצה הישראלית] באתר "פסגות", 10.01.2011  

* [http://www.psagot.co.il/heb/News/ResearchNews/Content,1374.aspx המחלה ההולנדית, התרופה הנורבגית והביצה הישראלית] באתר "פסגות", 10.1.2011  

* [http://www.tashtiot.co.il/2010/10/17/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%AA/ משרד האוצר הזמין את נציגי משרד האוצר ההולנדי למניעת תופעת "המחלה ההולנדית" בישראל] אתר "תשתיות" 11.2010

* [http://www.tashtiot.co.il/2010/10/17/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%AA/ משרד האוצר הזמין את נציגי משרד האוצר ההולנדי למניעת תופעת "המחלה ההולנדית" בישראל] אתר "תשתיות" 11.2010

* [http://www.tashtiot.co.il/2011/03/17/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-47/ בנק ישראל: קרן עושר לאומית תציל את ישראל מהמחלה ההולנדית] אתר "תשתיות" 3.2011

* [http://www.tashtiot.co.il/2011/03/17/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-47/ בנק ישראל: קרן עושר לאומית תציל את ישראל מהמחלה ההולנדית] אתר "תשתיות" 3.2011