שינויים

הכחשת נזקי העישון גרמה וגורמת נזקים בריאותיים עצומים למיליוני בני אדם. הערכה של ארגון הבריאות העולמי היא שבמהלך המאה ה-20 מתו כ 100 מיליון בני אדם בטרם עת כתוצאה מעישון וכי במצב הקיים היום עלולים למות כמיליארד בני אדם במהלך המאה ה-20. למרות צעדים רבים נגד חברות הטבק הן מצליחות להרחיב את שווקי הסיגריות במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית כמו סין, רוסיה, אינזונזיה ועוד. [[עישון בישראל|עישון בישראל]] נחשב [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] מספר אחת לבריאות נכון לשנת 2015 הוא תורם ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] של אחד מכל חמישה ישראלים - כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. סך הנזק הכלכלי הנגרם למשק (לא כולל נזק למעשנים עצמם) הוא כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}  

הכחשת נזקי העישון גרמה וגורמת נזקים בריאותיים עצומים למיליוני בני אדם. הערכה של ארגון הבריאות העולמי היא שבמהלך המאה ה-20 מתו כ 100 מיליון בני אדם בטרם עת כתוצאה מעישון וכי במצב הקיים היום עלולים למות כמיליארד בני אדם במהלך המאה ה-20. למרות צעדים רבים נגד חברות הטבק הן מצליחות להרחיב את שווקי הסיגריות במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית כמו סין, רוסיה, אינזונזיה ועוד. [[עישון בישראל|עישון בישראל]] נחשב [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] מספר אחת לבריאות נכון לשנת 2015 הוא תורם ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] של אחד מכל חמישה ישראלים - כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. סך הנזק הכלכלי הנגרם למשק (לא כולל נזק למעשנים עצמם) הוא כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}  

עם פרסום ההוכחות על מעורבות חברות הטבק ושיטות הפעולה שלהן החלו מספר חוקרים ופעילים להצביע על שיטות פעולה, אישים וגופים שקשורים הן להכחשת נזקי הטבק והן להכחשת אקלים. שני ספרים בנושא הם [[הספק הוא המוצר שלהם (ספר)]], ו[[סוחרי הספק]].  

עם פרסום ההוכחות על מעורבות חברות הטבק ושיטות הפעולה שלהן החלו מספר חוקרים ופעילים להצביע על שיטות פעולה, אישים וגופים שקשורים הן להכחשת נזקי הטבק והן להכחשת אקלים. בספר [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא ספק ]] (Doubt is Their Product) שיצא לאור בשנת 2008, מתואר כיצד יועצי תקשרות וארגוני יחסי ציבורי משתמשים בשיטות של חברות הטבק כדי לזרוע בלבול, אי הבנה וסקפות ביחס לנושאים אחרים הנוגעים לבריאות, [[רפועה מונת]], [[תזונה]] והתחממות עולמית. ספר נוסף בנושא הוא [[סוחרי הספק]] (Merchants of Doubt), שיצא לאור בשנת 2010. שני היסטוריונים של המדע שכתבו את הספר מבצעים בו הקבלה בין מחלקות בנושא האקלים לבין מחלוקות לגבי עישון, גשם חומצי ודלדול שכבת האוזון. הם כותבים כי בכל אחד ממקרים אלו הייתה האסטרטגיה הבסיסית של אלו שהתנגדו לפעולה "לדאוג שהמחלוקת לא תרד מסדר היום" באמצעות [[זריעת ספק ומבוכה]], לאחר שכבר הושג קונצנזוס מדעי בנושא המחלוקת.  

אחד הגופים המרכזיים בהכחשת אקלים כיום הוא [[מכון הארטלנד]] בארצות הברית. בשנות ה-90 של המאה ה-20, עבר מכון הארטלנד עבד יחד עם [[חברות הטבק|חברת הטבק]] הענקית [[פיליפ מוריס]], כדי לעודד [[זריעת ספק]] ו[[הכחשת נזקי העישון|להכחיש נזקים]] של [[עישון פאסיבי|עישון כפוי]] ולבצע [[לובי פוליטי]] מול איסורי עישון במקומות ציבוריים. בשנים לאחר שנות ה-2000 המכון הפך למרכז של [[הכחשת אקלים]]. הוא דחה את הקונצנזוס המדעי בדבר [[התחממות עולמית]] וטוען כי קווי מדיניות שנועדו להלחם בה יזיקו לכלכלה. המכון מקבל כספים רבים מתאגידי הקשורים בתעשיית המכוניות והנפט.

אחד הגופים המרכזיים בהכחשת אקלים כיום הוא [[מכון הארטלנד]] בארצות הברית. בשנות ה-90 של המאה ה-20, עבר מכון הארטלנד עבד יחד עם [[חברות הטבק|חברת הטבק]] הענקית [[פיליפ מוריס]], כדי לעודד [[זריעת ספק]] ו[[הכחשת נזקי העישון|להכחיש נזקים]] של [[עישון פאסיבי|עישון כפוי]] ולבצע [[לובי פוליטי]] מול איסורי עישון במקומות ציבוריים. בשנים לאחר שנות ה-2000 המכון הפך למרכז של [[הכחשת אקלים]]. הוא דחה את הקונצנזוס המדעי בדבר [[התחממות עולמית]] וטוען כי קווי מדיניות שנועדו להלחם בה יזיקו לכלכלה. המכון מקבל כספים רבים מתאגידי הקשורים בתעשיית המכוניות והנפט.