שינויים

'''מיקי גנור''' הוא איש עסקים ישראלי. הוא מייצג בישראל את תגיד הצוללות הגרמני '''תיסנקרופ''' שמייצר לישראל צוללות מדגם דולפין. בשנת 2016 התפרסם גנור בגלל [[פרשת הצוללות]] ונסיון ההפרטה של מספנות חיל הים לו היה שותף יחד עם עורך הדין דוד שמרון.  

'''מיקי גנור''' הוא איש עסקים ישראלי. הוא מייצג בישראל את תגיד הצוללות הגרמני '''תיסנקרופ''' שמייצר לישראל צוללות מדגם דולפין. בשנת 2016 התפרסם גנור בגלל [[פרשת הצוללות]] וניסיון ההפרטה של מספנות חיל הים לו היה שותף יחד עם עורך הדין דוד שמרון.  

==תאגיד תיסנקרופ==

==תאגיד תיסנקרופ==

==הפסקת תכנון רכש ספינות הטילים מארצות הברית ==

==הפסקת תכנון רכש ספינות הטילים מארצות הברית ==

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה “סער 5 דור ב’”. מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל־30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארה”ב ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. {{הערה|שם=kaspit221116|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22/11/2016}}

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה “סער 5 דור ב’”. מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל־30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארה”ב ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. {{הערה|שם=kaspit221116|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22.11.2016}}

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם תיסנקרופ. {{הערה|שם=kaspit221116}}

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם תיסנקרופ. {{הערה|שם=kaspit221116}}

לפי העיתונאי בן כספית, כאשר שרוכשים ספינות מארה”ב הדבר נעשה בכספי הסיוע האמריקאי. כספים אלה שקופים, מוגדרים ו”צבועים”. האפשרות לשחק איתם בבונוסים, קופונים למתווכים ועוזריהם נמוכה בהרבה ביחס להאפשרות לעשות זאת לעומת רכש ממדינות אחרות שמגיע מתקציב המדינה. {{הערה|שם=kaspit221116}}

לפי העיתונאי בן כספית, כאשר שרוכשים ספינות מארה”ב הדבר נעשה בכספי הסיוע האמריקאי. כספים אלה שקופים, מוגדרים ו”צבועים”. האפשרות לשחק איתם בבונוסים, קופונים למתווכים ועוזריהם נמוכה בהרבה ביחס לאפשרות לעשות זאת לעומת רכש ממדינות אחרות שמגיע מתקציב המדינה. {{הערה|שם=kaspit221116}}

עד אותה תקופה יוצגה “תיסנקרופ” בישראל על ידי שייקה ברקת, שהיה אז בן 75, לשעבר קצין בכיר בחיל האוויר. הוא היה איש הקשר בזמן מכירת חמש צוללות דולפין הראשונות. גורם לא מזוהה סיפר לבן כספית ממעריב כי “היה הגיוני להביא במקום ברקת סוכן מנוסה עם רקורד וקבלות של עסקאות דומות אבל הם הביאו את גנור, שהיה סוכן נדל”ן במזרח אירופה ולא עסק בתחום בשנים האחרונות. אף אחד לא הבין את זה”.{{הערה|שם=kaspit221116}}

עד אותה תקופה יוצגה “תיסנקרופ” בישראל על ידי שייקה ברקת, שהיה אז בן 75, לשעבר קצין בכיר בחיל האוויר. הוא היה איש הקשר בזמן מכירת חמש צוללות דולפין הראשונות. גורם לא מזוהה סיפר לבן כספית ממעריב כי “היה הגיוני להביא במקום ברקת סוכן מנוסה עם רקורד וקבלות של עסקאות דומות אבל הם הביאו את גנור, שהיה סוכן נדל”ן במזרח אירופה ולא עסק בתחום בשנים האחרונות. אף אחד לא הבין את זה”.{{הערה|שם=kaspit221116}}

[[ועדת צמח]] דנה בנושא [[ייצוא גז מישראל|יצוא הגז]], והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לבטחון לאומי ברשות [[אבריאל בר יוסף]] הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.{{הערה|שם=gutman201116}} הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.  

[[ועדת צמח]] דנה בנושא [[ייצוא גז מישראל|יצוא הגז]], והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לבטחון לאומי ברשות [[אבריאל בר יוסף]] הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.{{הערה|שם=gutman201116}} הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.  

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הבטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר , אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הבטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}} עלות העסקה מוערכת בג-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116}} פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליראד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.  

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}} עלות העסקה מוערכת בג-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116}} פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליארד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.  

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הבטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הבטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}

נכון לשנת 2016, בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאלים של ישראל. איזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.{{הערה|שם=gutman201116|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702142,00.html לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל], כלכליסט, 20.11.2016}}

נכון לשנת 2016, בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל. איזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.{{הערה|שם=gutman201116|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702142,00.html לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל], כלכליסט, 20.11.2016}}

==רכישת צוללות דולפין==

==רכישת צוללות דולפין==

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון.  

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון.  

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הבטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצילחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] העסקה שבה ועלתה. גורמים בטחוניים החלו במסע ומתן מהיר עם תיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות.  בנובמבר 2016 הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב.  

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הביטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצילחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] העסקה שבה ועלתה. גורמים בטחוניים החלו במסע ומתן מהיר עם תיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות.  בנובמבר 2016 הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב.  

לפי תחקיר שפרסם העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", צפוי גנור לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. {{הערה|שם=marker211116|[http://www.themarker.com/news/1.3128663 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?], דה מארקר, 21.11.2016}}

לפי תחקיר שפרסם העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", צפוי גנור לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. {{הערה|שם=marker211116|[http://www.themarker.com/news/1.3128663 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?], דה מארקר, 21.11.2016}}

==מפעל לייצור אמוניה בנגב==

==מפעל לייצור אמוניה בנגב==

ממשלת ישראל מנסה לפנות את [[מיכל האמוניה]] בחיפה אל הנגב ובכך להקטין את הסיכון הבטחוני. כמו כן יש רצון לייצר [[אמוניה]] ובכך לקבל רווחיות גבוה יותר מהגז הטבעי. לפי ליאור גוטמן מ"כלכליסט", טיסנקרופ היתה שותפה לאחת הקבוצות המובילות במכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב. גנור היה מעורב בגיבוש ההצעה של החברה. {{הערה|שם=gutman201116}}

ממשלת ישראל מנסה לפנות את [[מיכל האמוניה]] בחיפה אל הנגב ובכך להקטין את הסיכון הביטחוני. כמו כן יש רצון לייצר [[אמוניה]] ובכך לקבל רווחיות גבוה יותר מהגז הטבעי. לפי ליאור גוטמן מ"כלכליסט", טיסנקרופ היתה שותפה לאחת הקבוצות המובילות במכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב. גנור היה מעורב בגיבוש ההצעה של החברה. {{הערה|שם=gutman201116}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* אסף אוני, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001161972 דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל], גלובס, 21.11.2016

* אסף אוני, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001161972 דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל], גלובס, 21.11.2016

* ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702142,00.html לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל], כלכליסט, 20.11.2016

* ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702142,00.html לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל], כלכליסט, 20.11.2016

* בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22/11/2016

* בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22.11.2016

* דור גליק, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1219995 סערת הצוללות: היצרנית פתחה בחקירה פנימית רשמית בנושא], נענע-10 , ברלין. 22.11.2016

* דור גליק, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1219995 סערת הצוללות: היצרנית פתחה בחקירה פנימית רשמית בנושא], נענע-10, ברלין. 22.11.2016

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}