שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,834 בתים ,  18:33, 20 בנובמבר 2016
שורה 122: שורה 122:  
===חשש מפני פגיעה בעצמאות האנרגטית של ישראל===
 
===חשש מפני פגיעה בעצמאות האנרגטית של ישראל===
 
השר [[גלעד ארדן]] וגורמים נוספים הביעו חשש כי יצוא כמות גדולה של גז טבעי עלולה לפגוע בעתיד בביטחון ובמעמדה המדיני של מדינת ישראל. לדברי ארדן, עיקר עבודת וועדת צמח שהמליצה על ייצוא גז בכמות גדולה, נועדה לספק מיסוי מהר ככל האפשר, וכי הוועדה לא התחשבה מספיק בבעיות גאו פוליטיות של ישראל שעלולות להתפתח בטווח הארוך יותר<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי טרילניק|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034|כותרת = "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"|אתר = TheMarker|תאריך = 21 באוגוסט 2012}}</ref> עמדה דומה הציג ג'ון הופמייסטר, לשעבר חברת האנרגיה "של"<ref>{{קישור כללי|כותרת = "ישראל חייבת לשמור את הגז. יש לה הרבה אויבים" - גלובס|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001040903|אתר = Globes|תאריך_וידוא = 2015-11-10}}</ref>. במסגרת השימוע על מתווה הגז התייחסו מספר עמותות לנושא הביטחוני. העמותה לכלכלה בת קיימא טענה כי הגברת הייצוא תפגע בביטחון האנרגטי של ישראל, וכי יש אינטרס ברור לשמור על עתודות גז לטובת הדורות הבאים. לפי נתונים שהציגה העמותה, כמחצית מעתודות המוכחות של הגז הטבעי בעולם הן בידי מדינות ערב וכ-90 אחוזים מהעתודות אינן בידי מדינות דמוקרטיות מערביות ידידותיות לישראל. כמו כן טענה העמותה לכלכלה בת קיימא כי תחום הנפט והגז חוזרים להיות מוצרים פוליטיים שבהם השיקול הפוליטי חשוב יותר מהשיקול הכלכלי.<ref name=":2">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/SunstainableEconomics.pdf|כותרת = גז טבעי בישראל, בטחון אנרגטי ומדיני עקרונות למתווה חלופי למשק הגז הישראלי|אתר = העמותה לכלכלה בת קיימא, באתר משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = 21 ביולי 2015|עמודים = 3-4}}</ref> [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ]] מחזיק בטיעונים דומים והוסיף כי אף כי אין התנגדות לייצוא למדינות השכנות, ייצוא כמות נכבדת על חשבון הדורות הבאים מהווה מכה קשה למדינה<ref>{{קישור כללי|הכותב = נחום גוטנטג|כתובת = https://www.youtube.com/watch?v=eY7QHuvH0p8|כותרת = השימוע בנושא המתווה להסדרת משק הגז הטבעי חלק 5|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל|תאריך = 23 ביולי 2015}}</ref>. המתווה פוגע בביטחון המדינה בכך שהוא מוסר נכס ביטחוני-לאומי לידיים פרטיות<ref>{{קישור כללי|הכותב = בן ציון בן זקן, נחום גוטנטג|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/ForumMishpati.pdf|כותרת = נייר עמדה:השגות למתוו הגז|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, באתר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = יולי 2015}}</ref>.
 
השר [[גלעד ארדן]] וגורמים נוספים הביעו חשש כי יצוא כמות גדולה של גז טבעי עלולה לפגוע בעתיד בביטחון ובמעמדה המדיני של מדינת ישראל. לדברי ארדן, עיקר עבודת וועדת צמח שהמליצה על ייצוא גז בכמות גדולה, נועדה לספק מיסוי מהר ככל האפשר, וכי הוועדה לא התחשבה מספיק בבעיות גאו פוליטיות של ישראל שעלולות להתפתח בטווח הארוך יותר<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי טרילניק|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034|כותרת = "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"|אתר = TheMarker|תאריך = 21 באוגוסט 2012}}</ref> עמדה דומה הציג ג'ון הופמייסטר, לשעבר חברת האנרגיה "של"<ref>{{קישור כללי|כותרת = "ישראל חייבת לשמור את הגז. יש לה הרבה אויבים" - גלובס|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001040903|אתר = Globes|תאריך_וידוא = 2015-11-10}}</ref>. במסגרת השימוע על מתווה הגז התייחסו מספר עמותות לנושא הביטחוני. העמותה לכלכלה בת קיימא טענה כי הגברת הייצוא תפגע בביטחון האנרגטי של ישראל, וכי יש אינטרס ברור לשמור על עתודות גז לטובת הדורות הבאים. לפי נתונים שהציגה העמותה, כמחצית מעתודות המוכחות של הגז הטבעי בעולם הן בידי מדינות ערב וכ-90 אחוזים מהעתודות אינן בידי מדינות דמוקרטיות מערביות ידידותיות לישראל. כמו כן טענה העמותה לכלכלה בת קיימא כי תחום הנפט והגז חוזרים להיות מוצרים פוליטיים שבהם השיקול הפוליטי חשוב יותר מהשיקול הכלכלי.<ref name=":2">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/SunstainableEconomics.pdf|כותרת = גז טבעי בישראל, בטחון אנרגטי ומדיני עקרונות למתווה חלופי למשק הגז הישראלי|אתר = העמותה לכלכלה בת קיימא, באתר משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = 21 ביולי 2015|עמודים = 3-4}}</ref> [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ]] מחזיק בטיעונים דומים והוסיף כי אף כי אין התנגדות לייצוא למדינות השכנות, ייצוא כמות נכבדת על חשבון הדורות הבאים מהווה מכה קשה למדינה<ref>{{קישור כללי|הכותב = נחום גוטנטג|כתובת = https://www.youtube.com/watch?v=eY7QHuvH0p8|כותרת = השימוע בנושא המתווה להסדרת משק הגז הטבעי חלק 5|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל|תאריך = 23 ביולי 2015}}</ref>. המתווה פוגע בביטחון המדינה בכך שהוא מוסר נכס ביטחוני-לאומי לידיים פרטיות<ref>{{קישור כללי|הכותב = בן ציון בן זקן, נחום גוטנטג|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/ForumMishpati.pdf|כותרת = נייר עמדה:השגות למתוו הגז|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, באתר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = יולי 2015}}</ref>.
 +
 +
==מחלה הולנדית והתמודדת איתה==
 +
{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}
 +
בעקבות הגילוי של מאגרי הגז מול הים בישראל בשנת 2009. עלה חשש מצד מספר כלכלנים ואישי ציבור מפני סכנה אפשרית שישראל תסבול מ"[[מחלה הולנדית]]". ביניהם נגיד [[בנק ישראל]], [[סטנלי פישר]], חבר הכנסת והשר לשעבר הרב [[מיכאל מלכיאור]], רונן סולומון, וד"ר אמנון פורטוגלי.
 +
 +
אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אבריאל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבות המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח.
 +
 +
פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של  ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]
 +
 +
אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורבגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.
 +
 +
רונן סולומון לעומת זאת טוען שממילא יש כיום בתחום הביטוח כשל שוק של השקעה גדולה מידי בשוק המקומי. הוא מציע להוסיף צעדים נוספים כמו קרן השקעות ממלכתית בחו"ל והורדת שיעור המס להשקעה בחו"ל.
 +
 +
[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] טענה כי יש אינטרס של הציבור בישראל להפיק את הגז בישראל בצורה מדורגת ולמשוך את ההפקה על פני שנים רבות ככל האפשר - כך אפשר יהיה להבטיח [[צדק בן דורי]], השפעה נוספת של האטת שאיבת הגז היא הפחתה של בעיות מחלה הולנדית.
 +
 +
במקביל לבעיית המחלה ההולנדית העלתה העמותה את החשש מפני [[קללת המשאבים]] - התפתחות [[שחיתות|שחיתות]] ואי יעילות מצד הממשלה בגלל שהממשלה תתרגל לקבל "כסף קל" ממיסוי הגז בלי שהיא צריכה להשקיע בממשל יעיל , בחינוך ואפיקים נוספים. דבר זה יכול להתפתח אפילו לפני כניסת הכסף עצמו - לדוגמה בעקבות ציפיות של הממשלה לכניסת כסף כזה. לדוגמה הצעה של משרד האוצר להנפיק אג"ח כיום על חשבון כספים שיכנסו בעתיד ממיסוי ייצוא הגז.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט