שינויים

שר הבינוי יואב גלנט מ"כולנו" מחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש" האופציות למניות ניתנו לו בעת שהיה מנכ"ל Nammax של בני שטיינמץ, שניהלה מו"מ לרכישת המאגרים. הדברים מופיעים במסמך ניגודי העניינים של גלנט שנמסר על ידו בשנת 2015 ליועץ המשפטי לממשלה. {{הערה|גולן חזני, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3663148,00.html ניגוד העניינים של גלנט: מחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש"], כלכליסט, 29.06.15}}

שר הבינוי יואב גלנט מ"כולנו" מחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש" האופציות למניות ניתנו לו בעת שהיה מנכ"ל Nammax של בני שטיינמץ, שניהלה מו"מ לרכישת המאגרים. הדברים מופיעים במסמך ניגודי העניינים של גלנט שנמסר על ידו בשנת 2015 ליועץ המשפטי לממשלה. {{הערה|גולן חזני, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3663148,00.html ניגוד העניינים של גלנט: מחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש"], כלכליסט, 29.06.15}}

בנוסף, פקידים רבים שעסקו באינטרס הציבורי בנושאי הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד בשירותי חברות הגז או בבעלין של חברות הגז ולהיפך, ב[[שיטת הדלת המסתובבת]].

בנוסף, פקידים רבים שעסקו באינטרס הציבורי בנושאי הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד בשירותי חברות הגז או בבעלין של חברות הגז ולהיפך, ב[[שיטת הדלת המסתובבת]].

[[אבריאל בר יוסף]], כיהן כסגן ראש [[המועצה לבטחון לאומי]] (מל"ל), כיהן בדירקטוריון נמל חיפה. בר יוסף היה אחד החברים הקבועים ב[[וועדת צמח]] שעסקה בכמות הגז שצריך לייצא ובהיבטים נוספים של הסדרת [[משק הגז בישראל]]. בשנת 2016 היה אמור בר יוסף להתמנות לראשות המועצה לביטחון לאומי. [[תנועת אומ"ץ]] הגישה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה שבו נכתב על ניגוד העניינים בעבודתו והחשדות לשוחד. נגד בר יוסף החלה חקירה סמויה ובמקביל נדחתה כניסתו לתפקיד. לפי החשד, במקביל לדיוני וועדת צמח קידם בר יוסף את ענייניו הפרטיים של איש עסקים גרמני שביקש למכור לישראל מתקן ימי להנזלת גז לשם יצוא שלו באוניות. מתקן כזה עולה מיליארדי דולרים, וכדי להצדיק בניה של מתקן כזה מבחינה כלכלית יש צורך במכירת כמות גדולה של גז. [http://news.walla.co.il/item/3014233][http://www.themarker.com/dynamo/1.3125074]

[[אבריאל בר יוסף]], כיהן כסגן ראש [[המועצה לבטחון לאומי]] (מל"ל), כיהן בדירקטוריון נמל חיפה. בר יוסף היה אחד החברים הקבועים ב[[וועדת צמח]] שעסקה בכמות הגז שצריך לייצא ובהיבטים נוספים של הסדרת [[משק הגז בישראל]]. בשנת 2016 היה אמור בר יוסף להתמנות לראשות המועצה לביטחון לאומי. [[תנועת אומ"ץ]] הגישה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה שבו נכתב על ניגוד העניינים בעבודתו והחשדות לשוחד. נגד בר יוסף החלה חקירה סמויה ובמקביל נדחתה כניסתו לתפקיד. לפי החשד, במקביל לדיוני וועדת צמח קידם בר יוסף את ענייניו הפרטיים של איש עסקים גרמני שביקש למכור לישראל מתקן ימי להנזלת גז לשם יצוא שלו באוניות. מתקן כזה עולה מיליארדי דולרים, וכדי להצדיק בניה של מתקן כזה מבחינה כלכלית יש צורך במכירת כמות גדולה של גז. [http://news.walla.co.il/item/3014233][http://www.themarker.com/dynamo/1.3125074]

==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==

== מסע לחצים על בעלי תפקיד==

אחד הנימוקים המרכזיים להתנגדות הנחרצת להעברת [[מתווה הגז]] הוא חשש מפני פגיעה בדמוקרטיה של מדינת ישראל. התחייבות הממשלה לחברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולסכל כל חקיקה בנושאים הקבועים במתווה הגז למשך עשור פוגעת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה לחברות הטבה כלכלית עצומה, ללא כל סמכות בחוק ובאופן בלתי חוקתי <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2772322|כותרת =מתווה הגז מגיע לבג"צ: "התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה"|תאריך = 9 בנובמבר 2015}}</ref> פרט לסעיפים הבעייתיים במתווה עצמו קיימים גם רצף אירועים, מינויים וניגודי אינטרסים בעייתיים.

גורמים שונים במערכת הפוליטית והמקצועית מעידים על לחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד להימנע מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי, בשנים 2010-2011, ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref>

יובל שטייניץ שהיה שר האוצר במהלך [[ועדת ששינסקי]] סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5  במאי 2013}}</ref>  

אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון לשלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד להימנע מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי, בשנים 2010-2011, ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5  במאי 2013}}</ref>  

בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>  

בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>  

מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]].<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1  בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר רשות החשמל, עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה לתמיכתה במתווה.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה על מנת שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז.<ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>

מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]].<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref>  

 

אריה דרעי כיהן כשר הפנים . בתוקף תפקידו הוא סרב לחתום על צו המורה לעקוף את הממונה הגבלים עסקיים, כדי להעביר את מתווה הגז,  למרות לחץ כזה מנתניהו. לבסוף התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1  בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref>  

 

לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]], מי שהיה שר הסביבה,  לא להופיע בוועדת הכלכלה בפגישתה ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref>  

 

היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref>  

 

לאחר התבטאות של יו"ר רשות החשמל, עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref>  

 

שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה לתמיכתה במתווה.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה על מנת שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז.<ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז]] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו, הייתה כנראה הנחיה פוליטית שהביאה לתמיכה רשמית של משרד החוץ והמל"ל במתווה הגז, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהן נותני ההנחיה והן מקבליה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא סוגיה אסטרטגית, משרד החוץ הכין מסמך עבודה בנושא, שקבע שהאינטרס הציבורי הוא להימנע מייצוא ולהבטיח את השימוש בגז ל–50 שנה.{{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז]] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו, הייתה כנראה הנחיה פוליטית שהביאה לתמיכה רשמית של משרד החוץ והמל"ל במתווה הגז, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהן נותני ההנחיה והן מקבליה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא סוגיה אסטרטגית, משרד החוץ הכין מסמך עבודה בנושא, שקבע שהאינטרס הציבורי הוא להימנע מייצוא ולהבטיח את השימוש בגז ל–50 שנה.{{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

===פגיעה בזכות ההפגנה והמחאה===

===פגיעה בזכות ההפגנה והמחאה===