| Lonnie Thompson, פרופסור למדעי כדור הארץ באוניברסיטה של מדינת אוהיו, שעבודתו על נסיגת קרחונים הוצגה בסרט, היה מרוצה מהדרך שבה הציג הסרט את עבדותו. לטענתו - "זה כל כך קשה, בהנתן רוחבו של הנושא, להיות צודק מבחינה עובדתית, ובו בזמן לוודא שאינך מאבד את הקהל שלך. כמעדנים, אנחנו מפרסמים את המאמרים שלנו ב-Science וב-Nature, אבל מעט מאד אנשים קוראים את הירחונים האלה. הנה דרך נוספת להעביר את המסר הזה החוצה. עבורי, זו סקירה מצויינת לקורס מבוא באוניברסיטה. מהם הנושאי ומה הן ההשלכות האפשריות של לא לעשות שום דבר בנוגע לשינויים האלה? עבורי, יש לזה ערך עצום. זה יגיע לאנשים שמדענים לעולם לא יגיעו אליהם.[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/06/27/AR2006062700780.html] | | Lonnie Thompson, פרופסור למדעי כדור הארץ באוניברסיטה של מדינת אוהיו, שעבודתו על נסיגת קרחונים הוצגה בסרט, היה מרוצה מהדרך שבה הציג הסרט את עבדותו. לטענתו - "זה כל כך קשה, בהנתן רוחבו של הנושא, להיות צודק מבחינה עובדתית, ובו בזמן לוודא שאינך מאבד את הקהל שלך. כמעדנים, אנחנו מפרסמים את המאמרים שלנו ב-Science וב-Nature, אבל מעט מאד אנשים קוראים את הירחונים האלה. הנה דרך נוספת להעביר את המסר הזה החוצה. עבורי, זו סקירה מצויינת לקורס מבוא באוניברסיטה. מהם הנושאי ומה הן ההשלכות האפשריות של לא לעשות שום דבר בנוגע לשינויים האלה? עבורי, יש לזה ערך עצום. זה יגיע לאנשים שמדענים לעולם לא יגיעו אליהם.[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/06/27/AR2006062700780.html] |
| + | יש ביקורת על הקו של הסרט וגור גם מצד [[סביבתנות|פעילי סביבה]]. לטענת [[נעמי קליין]] , מחברת הספר "[[זה משנה הכל]]" לאחר יציאת הסרט נראה היה שנושא האקלים סוף סוף עמד לגרום לשינוי עמוק בתודעה העולמית. אולם מסתבר שמעבר לשיחות הסלון של שועי העולם, ומספר הרצאות ב-TED, לא הייתה תנועה עממית גדולה שתלחץ לכיוון שינוי אמיתי. הציבור התבקש אמנם לעשות שינויים בצריכה שלו, אולם במקום [[פשטות מרצון|לקנות פחות]], הוא התבקש לקנות יותר [[מוצרים ירוקים]], כמו נורות חסכוניות. קליין טוענת שהדבר שקול ל[[מניעת עישון|קמפיין נגד עישון]], שהיה מראה תמונה גרוטסקית של ריאות שחורות של אדם שמת מעישון, ומתחתיה הכיתוב: זה קל להיות בריא, רק תעשנו סיגריה אחת פחות כל חודש. לטענתה קמפיין כזה היה נכשל בגלל הפער העצום בין הסכנה המאיימת ובין האמצעים הזניחים שאמורים להתמודד מולה. בצורה דומה היה אפשר לחשוב שאם בעיית שינוי האקלים אכן חמורה כמו שהיא מצטיירת על ידי אל גור, הגיוני יותר שהארגונים הירוקים הגדולים היו מנסים להלחם בחברות הנפט במקום לנקוט בצעדים רכים כמו לשכנע את הציבור לרכב על אופניים בדרך לעבודה. |