שינויים

'''לעישון וצריכה של טבק על כל צורותיו השפעה עצומה על הבריאות'''. [[עישון]] נחשב [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] החשוב ביחס לכלל האוכלוסיה. בנוסף להיותו גורם מסרטן וודאי ומזיק ללב, עישון הוא גם חומר ממכר מאד, כך שמעשנים רבים נחשפים לו יום יום ואינם יכולים להפסיק גם כאשר הם מעונינים בכך. בנוסף להשפעות העישון על המעשנים עצמם נגרם נזק בריאותי גם לאנשים אחרים שנמצאים בקרבת המעשן - עקב חשיפה ל[[עישון בכפייה]] - אם במסגרת מקום העבודה או הלימודים ואם ילדים שנחשפים לעישון מצד הורים או קורבי משפחה וכן חשיפה של עוברים לעישון עקב עישון של אמם או חשיפה של אמם לעישון בכפייה. העישון גורם גם להשפעות חברתיות ובריאותיות נוספות כמו הגדלת הסיכוי להתחלת עישון של ילדים ונערים, תרומה ל[[עוני]] ודרכה לבעיות בריאות ותרומה של העישון לשריפות.  

'''לעישון וצריכה של טבק על כל צורותיו השפעה עצומה על הבריאות'''. [[עישון]] נחשב [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] החשוב ביחס לכלל האוכלוסייה. בנוסף להיותו גורם מסרטן וודאי ומזיק ללב, עישון הוא גם חומר ממכר מאד, כך שמעשנים רבים נחשפים לו יום יום ואינם יכולים להפסיק גם כאשר הם מעוניינים בכך. בנוסף להשפעות העישון על המעשנים עצמם נגרם נזק בריאותי גם לאנשים אחרים שנמצאים בקרבת המעשן - עקב חשיפה ל[[עישון בכפייה]] - אם במסגרת מקום העבודה או הלימודים ואם ילדים שנחשפים לעישון מצד הורים או קרובי משפחה וכן חשיפה של עוברים לעישון עקב עישון של אמם או חשיפה של אמם לעישון בכפייה. העישון גורם גם להשפעות חברתיות ובריאותיות נוספות כמו הגדלת הסיכוי להתחלת עישון של ילדים ונערים, תרומה ל[[עוני]] ודרכה לבעיות בריאות ותרומה של העישון לשריפות.  

[[קובץ:Trends in smoking and lung cancer in us.png|400px|ממוזער|מגמות בכמות הסיגריות לנפש, ושיעורי התמותה [[סרטן ריאות|מסרטן ריאות]] בקרב גברים ונשים בארצות הברית מתחילת המאה ה-20. יש השהייה של כ -25 שנה בין מגמות העישון לבין מגמות התמותה מסרטן. מעל 80% מהתחלואה בסרטן ריאות נובעת מעישון]]

[[קובץ:Trends in smoking and lung cancer in us.png|400px|ממוזער|מגמות בכמות הסיגריות לנפש, ושיעורי התמותה [[סרטן ריאות|מסרטן ריאות]] בקרב גברים ונשים בארצות הברית מתחילת המאה ה-20. יש השהייה של כ-25 שנה בין מגמות העישון לבין מגמות התמותה מסרטן. מעל 80% מהתחלואה בסרטן ריאות נובעת מעישון]]

בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השטן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.  

בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השטן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.  

4 Stoleman and Jarvis, op cit.}}

4 Stoleman and Jarvis, op cit.}}

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין. אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים ותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין. אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1,200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים ותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>

בהתאם לסקר החברתי של ישראל לשנת 2010, שיעור העישון באוכלוסייה עמד בשנת 2010 על 23.7%, שיעור הנגמלים מעישון באוכלוסייה עמד על כ-16.7%, דבר זה מצביע לכאורה על 40% גמילה מעישון. אם זאת ידוע כי יש אנשים המדווחים על עצמם כגמולים מסיגריות וממשיכים לעשן "מדי פעם". לפי הסקר 67%- מהנגמלים עשו זאת עקב נזק בריאותי קיים או עקב מחשש לנזק בריאותי, ו-33%- עשו זאת מסיבות אחרות, כגון סיבה כלכלית או חברתית וכדומה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf]

בהתאם לסקר החברתי של ישראל לשנת 2010, שיעור העישון באוכלוסייה עמד בשנת 2010 על 23.7%, שיעור הנגמלים מעישון באוכלוסייה עמד על כ-16.7%, דבר זה מצביע לכאורה על 40% גמילה מעישון. אם זאת ידוע כי יש אנשים המדווחים על עצמם כגמולים מסיגריות וממשיכים לעשן "מדי פעם". לפי הסקר 67%- מהנגמלים עשו זאת עקב נזק בריאותי קיים או עקב מחשש לנזק בריאותי, ו-33%- עשו זאת מסיבות אחרות, כגון סיבה כלכלית או חברתית וכדומה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf]

==השפעה כללית של עישון על תחלואה ותמותה==

==השפעה כללית של עישון על תחלואה ותמותה==

{{תבנית:עישון}}

{{עישון}}

מתוך המעשנים שמעשנים במשך שנים רבות, אחד מתוך שניים ימות כתוצאה מעישון, חצי מתוכם אלה - רבע מהמעשנים ארוכי הטווח, ימותו בגיל המעבר.<ref>R. Peto, A. Lopez, J. Boreham et al. [http://www.ctsu.ox.ac.uk/deathsfromsmoking/download%20files/Original%20research/Mortality%20from%20smoking%20in%20developed%20countries%201950-2000%20(2nd%20ed.).pdf Mortality from Smoking in Developed Countries 1950-2000], Oxford, ICRF and WHO.

מתוך המעשנים שמעשנים במשך שנים רבות, אחד מתוך שניים ימות כתוצאה מעישון, חצי מתוכם אלה - רבע מהמעשנים ארוכי הטווח, ימותו בגיל המעבר.<ref>R. Peto, A. Lopez, J. Boreham et al. [http://www.ctsu.ox.ac.uk/deathsfromsmoking/download%20files/Original%20research/Mortality%20from%20smoking%20in%20developed%20countries%201950-2000%20(2nd%20ed.).pdf Mortality from Smoking in Developed Countries 1950-2000], Oxford, ICRF and WHO.

OUP, 1994. Updated 1997.</ref><ref name="TobaccoExplained"/>

OUP, 1994. Updated 1997.</ref><ref name="TobaccoExplained"/>

רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו 28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו 28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ-8,000 ישראלים נפטרו כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון. מתוכם כ-800 מתו עקב עישון כפוי. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק בהנחה שעישון הוא תופעה לפי בחירת המעשן (ולא דבר שנכפה עליו עקב בחירה בגיל צעיר) עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}  

משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ-8,000 ישראלים נפטרו כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון. מתוכם כ-800 מתו עקב עישון כפוי. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק בהנחה שעישון הוא תופעה לפי בחירת המעשן (ולא דבר שנכפה עליו עקב בחירה בגיל צעיר) עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות}}  

הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:  

הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:  

עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% [[מסרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש  שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1"/>

עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% [[מסרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש  שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1"/>

נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים שגדול פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשני סיגריות,  הם בעלי סיכון יחסי לחלות בסרטן בישעור גבוה פי 2 עד פי 27 לעומת גברים. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדול פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22,  הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים שגדול פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשני סיגריות,  הם בעלי סיכון יחסי לחלות בסרטן בישעור גבוה פי 2 עד פי 27 לעומת גברים. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדול פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22,  הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

לפי מחקר על [[נטל התחלואה]] של ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא הסיבה העיקרית למוות ממחלות סרטן. עישון תורם כמיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לעומתו שתיית [[אלכוהול]] תורמת כ-600 אלף מקרי מוות מסרטן בשנה, [[זיהום אוויר]] תורם כ-200 אלף מקרים ו[[בשר מעובד]] תורם כ-34 אלף מקרי מוות בשנה. בשר אדום שאינו [[מסרטן וודאי בבני אדם]] תורם אולי כ-50 אלף מקרים מוות מסרטן.<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי</ref>

לפי מחקר על [[נטל התחלואה]] של ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא הסיבה העיקרית למוות ממחלות סרטן. עישון תורם כמיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לעומתו שתיית [[אלכוהול]] תורמת כ-600 אלף מקרי מוות מסרטן בשנה, [[זיהום אוויר]] תורם כ-200 אלף מקרים ו[[בשר מעובד]] תורם כ-34 אלף מקרי מוות בשנה. בשר אדום שאינו [[מסרטן וודאי בבני אדם]] תורם אולי כ-50 אלף מקרים מוות מסרטן.<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי</ref>

מחקר של חוקרים מבריטניה שפורסם במגזין Sceince בשנת 2016 בדק את המוטציות בתאים של מעשנים. החוקרים (בינהם לודמיל אלכסנדרוב) מצאו כי עישון חפיסת סיגריות ביום גרם ל- סוגים של 150 מוטציות גנטיות. מוטציות אלה מקושרות ל-17 סוגי סרטן לפחות. המחקר מצליח להסביר כיצד גורם העישון לסוגי סרטן שאינם באים במגע עם עשן הסיגריות. שיעורי המוטציה המשמעותיים נראו ב[[סרטן הריאות]], לצד גידולים בחלקים האחרים של הגוף - כולל שלפוחית השתן, כבד וגרון. החוקרים בדקו מעל 5,000 גידולים, והשוו את ממצאי הגידולים הסרטניים אצל המעשנים עם אנשים שמעולם לא עישנו. החוקרים מצאו "טביעות אצבעות" מולקולריות מסוימות של נזק לדנ"א (חתימות מוטציות) ב-DNA המעשנים שהיו שונות לעומת מי שלא עישנו {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4874912,00.html מחקר מצא: מה קורה בגוף בעקבות עישון קופסה ביום] ד"ר איתי גל, Ynet, 06.11.16 }}

מחקר של חוקרים מבריטניה שפורסם במגזין Sceince בשנת 2016 בדק את המוטציות בתאים של מעשנים. החוקרים (ביניהם לודמיל אלכסנדרוב) מצאו כי עישון חפיסת סיגריות ביום גרם ל- סוגים של 150 מוטציות גנטיות. מוטציות אלה מקושרות ל-17 סוגי סרטן לפחות. המחקר מצליח להסביר כיצד גורם העישון לסוגי סרטן שאינם באים במגע עם עשן הסיגריות. שיעורי המוטציה המשמעותיים נראו ב[[סרטן הריאות]], לצד גידולים בחלקים האחרים של הגוף - כולל שלפוחית השתן, כבד וגרון. החוקרים בדקו מעל 5,000 גידולים, והשוו את ממצאי הגידולים הסרטניים אצל המעשנים עם אנשים שמעולם לא עישנו. החוקרים מצאו "טביעות אצבעות" מולקולריות מסוימות של נזק לדנ"א (חתימות מוטציות) ב-DNA המעשנים שהיו שונות לעומת מי שלא עישנו {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4874912,00.html מחקר מצא: מה קורה בגוף בעקבות עישון קופסה ביום] ד"ר איתי גל, Ynet, 06.11.16 }}

==מחלות דרכי הנשימה==

==מחלות דרכי הנשימה==

==השפעת העישון על בריאות העור==

==השפעת העישון על בריאות העור==

עישון גורם להזדקנות מואצת של העור, לקמטים, לעיכוב החלמת פצעים, ולמספר מחלות עור ומיוחד פסוריאזיס, הידרדניטיס סופורטיבה (HS ,‏Hidradenitis Suppurativa)  ו-זאבת אדמנתית . [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin]

עישון גורם להזדקנות מואצת של העור, לקמטים, לעיכוב החלמת פצעים, ולמספר מחלות עור ומיוחד פסוריאזיס, הידרדניטיס סופורטיבה (HS ,‏Hidradenitis Suppurativa)  ו-זאבת אדמנתית. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin]

עישון מאיץ את תהליך הזדקנות העור. פרוש הדבר כי העור פחות גמיש ונוטה יותר להתדלדל, מפתח קמטים וחריצים, ויכול להפוך לעור יבש וגס. לפעמים מתפתחים כתמים ומראה עור לא אחיד או קריעה של כלי דם סמוך לעוד. מעשנים עלולים להראות חיוורים או לפתח מראה כתמתם או אפרפר. מאז שנות ה-70 מחקרים מראים כי עישון גורם ליותר קמטים מאשר חשיפה לשמש. קווים מסביב לעיניים הקרויים "רגלי עורב" (“crow's feet”) עלולים להתפתח בגיל מוקדם יותר. מסביב לפה עלולים להתפתח "קווי מעשנים" (“smoker's lines”). היבטים אלה של הזדקנות העור מחריפים עם הגיל. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin] ניתן לראות באופן ויזאולי את השפעת העישון על המראה כאשר משווים בין שני תאומות שאחת מהן עישנה והשניה לא. [http://www.webmd.com/smoking-cessation/ss/slideshow-ways-smoking-affects-looks]

עישון מאיץ את תהליך הזדקנות העור. פרוש הדבר כי העור פחות גמיש ונוטה יותר להתדלדל, מפתח קמטים וחריצים, ויכול להפוך לעור יבש וגס. לפעמים מתפתחים כתמים ומראה עור לא אחיד או קריעה של כלי דם סמוך לעוד. מעשנים עלולים להראות חיוורים או לפתח מראה כתמתם או אפרפר. מאז שנות ה-70 מחקרים מראים כי עישון גורם ליותר קמטים מאשר חשיפה לשמש. קווים מסביב לעיניים הקרויים "רגלי עורב" (“crow's feet”) עלולים להתפתח בגיל מוקדם יותר. מסביב לפה עלולים להתפתח "קווי מעשנים" (“smoker's lines”). היבטים אלה של הזדקנות העור מחריפים עם הגיל. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin] ניתן לראות באופן ויזאולי את השפעת העישון על המראה כאשר משווים בין שני תאומות שאחת מהן עישנה והשניה לא. [http://www.webmd.com/smoking-cessation/ss/slideshow-ways-smoking-affects-looks]

עישון יכול להיות סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא.

עישון יכול להיות סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא.

מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראי כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}   

מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראי כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}   

==יתרונות בריאותיים של עישון==

==יתרונות בריאותיים של עישון==