שינויים

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]], [[מעמד חברתי-כלכלי]] אובייקטיבי ונתפס,  ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]], [[מעמד חברתי-כלכלי]] אובייקטיבי ונתפס,  ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

קיימות מספר חלוקות של [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסייה]] שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים וחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.  

קיימות מספר חלוקות של [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסייה]] שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים וחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1 שנה) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטרים הם לרעת העניים.  

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטרים הם לרעת העניים.  

==תמותת פגים ותינוקות וקשר למעמד כלכלי ולמגזר==

==תמותת פגים ותינוקות וקשר למעמד כלכלי ולמגזר==

[[קובץ:תמותת תינוקות בישובים שונים בארץ.PNG|ממוזער|400px|קשר בין מדד חברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעור תמותת תינוקות ל-1000 לידות., ביישובים עם מעל 10,000 תושבים, בישראל בשנים 1998-2002. ניתן לראות שיעורי תמותה גבוהים יותר במגזר הערבי וכן שיעורי תמותה גבוהים יותר בישובים העניים יותר]]

[[קובץ:תמותת תינוקות בישובים שונים בארץ.PNG|ממוזער|400px|קשר בין מדד חברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעור תמותת תינוקות ל-1,000 לידות. ביישובים עם מעל 10,000 תושבים, בישראל בשנים 1998-2002. ניתן לראות שיעורי תמותה גבוהים יותר במגזר הערבי וכן שיעורי תמותה גבוהים יותר בישובים העניים יותר]]

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים . הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין  רעננה עם  1.4 ילדים בממוצע ל-1000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ-10.3 תינוקות שמתו לכל 1000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים. הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין  רעננה עם  1.4 ילדים בממוצע ל-1,000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ-10.3 תינוקות שמתו לכל 1,000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234].  

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234].  

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1,000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים. עם זאת תוחלת החיים של העשירים טובה יותר גם בגיל 65.  

השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים. עם זאת תוחלת החיים של העשירים טובה יותר גם בגיל 65.  

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות. רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

===סביבה עירונית ===

===סביבה עירונית ===

היבטים נוספים שעשויים להיות בהם הבדלים הם [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|מודעות לחשיפה לטלוויזיה]] ומודעות להחזקת מזונות מזיקים בבית כגון [[משקאות ממותקים]], חטיפים וכדומה.

היבטים נוספים שעשויים להיות בהם הבדלים הם [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|מודעות לחשיפה לטלוויזיה]] ומודעות להחזקת מזונות מזיקים בבית כגון [[משקאות ממותקים]], חטיפים וכדומה.

==הבדלים בהפגעות ילדים ונוער בתאונות==

==הבדלים בהיפגעות ילדים ונוער בתאונות==

תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל (בדומה למדינות מערביות אחרות). תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהפגעות לא מכוונת. 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147] בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%) אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). {{הערה|שם=beterem2014|אושרי וייס ונטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015}}

תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל (בדומה למדינות מערביות אחרות). תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהיפגעות לא מכוונת. 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147] בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%) אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). {{הערה|שם=beterem2014|אושרי וייס ונטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015}}

יש הבדלים גדולים בין האוכלוסייה היהודית לערבית. מספר מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.{{הערה|שם=beterem2014}} בגילאים שונים ובהשוואה בין בנים ובנות יש מגמות שונות. לדוגמה בנות ערביות בגיל 0-4 נמצאות בסיכון תמותה דומה לבנים, אבל בעוד שבנים יהודים בגיל זה הם בעלי סיכון נמוך פי 3 לעומת בנים ערבים, בנות יהודיות הן בסיכון נמוך פי 12 ביחס לבנות ערביות. לעומת זאת, בעוד בקרב נערים בגיל 15-17 הנערים היהודים נמצאים בסיכון מופחת לעומת הנערים הערבים, הנערות היהודיות בגיל זה נמצאות בסיכון גבוה פי 4 לעומת נערות ערביות בגיל דומה. בכל הגילאים (למעט בגיל 0-4 בקרב ערבים) הסיכון של בנים גבוה לעומת הסיכון בקרב בנות<ref name="beterem2013"> ד"ר מיכל איבנקובסקי ואחרים, [http://www.beterem.org/download/files/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C,%20%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94%202013.pdf היפגעות ילדים בישראל, דוח 'בטרם' לאומה, 2013]</ref>

יש הבדלים גדולים בין האוכלוסייה היהודית לערבית. מספר מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.{{הערה|שם=beterem2014}} בגילאים שונים ובהשוואה בין בנים ובנות יש מגמות שונות. לדוגמה בנות ערביות בגיל 0-4 נמצאות בסיכון תמותה דומה לבנים, אבל בעוד שבנים יהודים בגיל זה הם בעלי סיכון נמוך פי 3 לעומת בנים ערבים, בנות יהודיות הן בסיכון נמוך פי 12 ביחס לבנות ערביות. לעומת זאת, בעוד בקרב נערים בגיל 15-17 הנערים היהודים נמצאים בסיכון מופחת לעומת הנערים הערבים, הנערות היהודיות בגיל זה נמצאות בסיכון גבוה פי 4 לעומת נערות ערביות בגיל דומה. בכל הגילאים (למעט בגיל 0-4 בקרב ערבים) הסיכון של בנים גבוה לעומת הסיכון בקרב בנות<ref name="beterem2013"> ד"ר מיכל איבנקובסקי ואחרים, [http://www.beterem.org/download/files/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C,%20%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94%202013.pdf היפגעות ילדים בישראל, דוח 'בטרם' לאומה, 2013]</ref>

תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים היתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש.  

תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים היתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש.  

הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה היתה תחלואת גברים גבוה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. כמו כן משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. כמו כן משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

באופן טבעי יש הבדלים בין גברים ונשים בתחלואה בסרטן. נשים חולות בסוגי סרטן הקשורים למערכות הרביה - [[סרטן השד]], [[סרטן צוואר הרחם]]  ו[[סרטן השחלה]] מהוות חלק גדול מהתחלואה של נשים בישראל. סרטן השד מהווה שליש מסך המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, יחד עם סרטן צוואר הרחם והשחלה מדובר ב-40% מכלל התחלואה בסרטן בנשים. בנוסף נשים חולות בסרטן בגילאים צעירים יותר ביחס לגברים. חלק מההבדלים בין גברים לנשים נוגעים גם ל[[עישון]] - גברים מעשנים יותר ולכן חולים יותר בסרטן הריאה, גברים ערבים חולים בסרטן ריאה יותר מאשר גברים יהודים, ונשים יהודיות חולות בסרטן ריאה יותר מאשר נשים ערביות.  

באופן טבעי יש הבדלים בין גברים ונשים בתחלואה בסרטן. נשים חולות בסוגי סרטן הקשורים למערכות הרביה - [[סרטן השד]], [[סרטן צוואר הרחם]]  ו[[סרטן השחלה]] מהוות חלק גדול מהתחלואה של נשים בישראל. סרטן השד מהווה שליש מסך המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, יחד עם סרטן צוואר הרחם והשחלה מדובר ב-40% מכלל התחלואה בסרטן בנשים. בנוסף נשים חולות בסרטן בגילאים צעירים יותר ביחס לגברים. חלק מההבדלים בין גברים לנשים נוגעים גם ל[[עישון]] - גברים מעשנים יותר ולכן חולים יותר בסרטן הריאה, גברים ערבים חולים בסרטן ריאה יותר מאשר גברים יהודים, ונשים יהודיות חולות בסרטן ריאה יותר מאשר נשים ערביות.  

;תמותה מסרטן:

;תמותה מסרטן:

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, היתה גבוה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן היתה הנמוכה מבין הנפות עם 390  407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009]  משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן היתה הנמוכה מבין הנפות עם 390  407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009]  משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

===תחלואה ותמותה ממחלות לב===

===תחלואה ותמותה ממחלות לב===

===תחלואה במחלות נפשיות===

===תחלואה במחלות נפשיות===

{{הפניה לערך מורחב|דיכאון}}

{{הפניה לערך מורחב|דיכאון}}

סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. בקרב אלו שהרוויחו פחות מ-3000 ש"ח בחודש הסיכוי להימצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,5000 ש"ח בחודש הפער היה גדול  פי 3. בקרב  מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08"/>

סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. בקרב אלו שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש הסיכוי להימצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 15,000 ש"ח בחודש הפער היה גדול  פי 3. בקרב  מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08"/>

==נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים==

==נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים==

ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979754.html]

ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979754.html]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפריה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

==השפעות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי בישראל ==

==השפעות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי בישראל ==

תהליכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.  

תהליכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.  

מצד אחד, פרושה של [[הפרטת הבריאות בישראל|הפרטת הבריאות הציבורית]] עלולה להיות ש[[עוני|העניים]] יותר מקבלים שירותים גרועים יותר,  שכן הם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית, ובסיס ההכנסות של [[מערכת הבריאות הציבורית]] הולך וקטן. כמו כן, בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסייה ויוצרת בה עיוותים ו[[יעילות פארטו|אי-יעילויות]] - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סך הסכומים הציבוריים והפרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחוייב לרכוש ביטוח בריאות.  

מצד אחד, פרושה של [[הפרטת הבריאות בישראל|הפרטת הבריאות הציבורית]] עלולה להיות ש[[עוני|העניים]] יותר מקבלים שירותים גרועים יותר,  שכן הם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית, ובסיס ההכנסות של [[מערכת הבריאות הציבורית]] הולך וקטן. כמו כן, בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסייה ויוצרת בה עיוותים ו[[יעילות פארטו|אי-יעילויות]] - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סך הסכומים הציבוריים והפרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחויב לרכוש ביטוח בריאות.  

מצד שני, אי-שוויון כלכלי באוכלוסייה (שבחלקו נובע מאי שוויון בריאותי) מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור שרוצה בכך להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית. ראו [[מוצר ציבורי]] ו[[הלוגיקה של פעולה משותפת]] לקשיים של הציבור להגן על מוצר ציבורי.  

מצד שני, אי-שוויון כלכלי באוכלוסייה (שבחלקו נובע מאי שוויון בריאותי) מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור שרוצה בכך להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית. ראו [[מוצר ציבורי]] ו[[הלוגיקה של פעולה משותפת]] לקשיים של הציבור להגן על מוצר ציבורי.  

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1578272 דו"ח מש' הבריאות: העניים חולים יותר מהעשירים] דן אבן, הארץ, 29.11.2011

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1578272 דו"ח מש' הבריאות: העניים חולים יותר מהעשירים] דן אבן, הארץ, 29.11.2011

* [http://www.phc.org.il/4474 תמותה גבוהה במפרץ חיפה ממחלות הקשורות בזיהום סביבתי], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 2.1.2012

* [http://www.phc.org.il/4474 תמותה גבוהה במפרץ חיפה ממחלות הקשורות בזיהום סביבתי], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 2.1.2012

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596639,00.html דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל?] ירון קלנר ynet, 26.11.14

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596639,00.html דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל?] ירון קלנר ynet, 26.11.2014

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596697,00.html דו"ח: פי 2.5 תינוקות ערבים מתים בישראל - לעומת יהודים] ירון קלנר ynet, 27.11.14

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596697,00.html דו"ח: פי 2.5 תינוקות ערבים מתים בישראל - לעומת יהודים] ירון קלנר ynet, 27.11.2014

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה], ילדים עניים וערבים נפגעים ביותר תאונות, ד"ר איתי גלפורסם ynet  27.05.14

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה], ילדים עניים וערבים נפגעים ביותר תאונות, ד"ר איתי גל,ynet  27.5.2014

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}