47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 76:
שורה 76: − + − * '''[[תעשיית הסיגריות]]''' - גם בתעשיית הסיגריות יצרנים ידעו מזה שנים כי [[עישון|סיגריות משפיעות לרעה על הבריאות]] אבל ניסו להסתיר את הדבר ככל האפשר מהרשויות והציבור ועל ידי [[הטיית מחקרים]]. ראיות משנות ה-90 שהושגו על ידי ה-FDA והוצגו בקונגרס הראו שהחברות ידעו שהסיגריות ממכרות וכי העלו בצורה מכוונת את אחוז הטבק בסיגריות. החברות ידעו על הסכנות משנת 1953 אבל ניסו להסתיר את הנזק מהציבור [https://www.wsws.org/en/articles/2005/06/tob2-j13.html] "Operation Berkshire" היתה פגישה של יצרניות סיגריות גדולות בשנת 1976 שניסו לטעת ספקות בקשר לסכנות הבריאות של סיגריות. פגישה זו נחשפה בשנת 1998 בעקבות חשיפת מאות אלפי מסמכים פנימיים של תעשיית הסיגריות, במסגרת הסכם פשרה בתביעה נגד חברות הסיגריות של ממשלת ארצות הברית. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire] + + + שורה 89:
שורה 91: − +
←מקרים מוכחים של קשירת קשר
* '''המאפיה בארצות הברית''' - בעוד קיומה של המאפיה היה דבר ידוע, לא היתה ידוע ההיקף שלה, השליטה שלה בעסקים חוקיים והקשרים ל-CIA ולאנשי עסקים.
* '''המאפיה בארצות הברית''' - בעוד קיומה של המאפיה היה דבר ידוע, לא היתה ידוע ההיקף שלה, השליטה שלה בעסקים חוקיים והקשרים ל-CIA ולאנשי עסקים.
* '''נסיונות הקשר לרציחתו של היטלר''' - בוצעו מספר נסיונות לרצח היטלר כאשר הרציני שבהם כלל אנשי צבא ואצולה שפוצצו פצצה במפקדה של היטלר וגרמו לפציעתו.
* '''נסיונות הקשר לרציחתו של היטלר''' - בוצעו מספר נסיונות לרצח היטלר כאשר הרציני שבהם כלל אנשי צבא ואצולה שפוצצו פצצה במפקדה של היטלר וגרמו לפציעתו.
* '''[[אסבסט|תעשיית האסבסט]]''' - בין 1930 לבין 1960 יצרני אסבסט ניסו ככל יכולתם להסתיר את הקשר בין אסבסט לבין סרטן. עובדים תבעו את המפעלים על פגיעה בבריאות אבל רק בשנות ה-60 הצליחו אפימדיולוגים להוכיח את הקשר. רק בשנת 1979 קבע שופט Judge John A. MacKenzie כי יצרנים שהשתמשו באזבסט כולל בעבודה במספנות, הסתירו את הסכנה מפני פועלים. [http://www.asbestos-attorney.com/pilot3-1.htm]
* '''[[אסבסט|תעשיית האסבסט]]''' - בין 1930 לבין 1960 יצרני אסבסט ניסו ככל יכולתם להסתיר את הקשר בין אסבסט לבין סרטן. עובדים תבעו את המפעלים על פגיעה בבריאות אבל רק בשנות ה-60 הצליחו אפימדיולוגים להוכיח את הקשר. רק בשנת 1979 קבע שופט Judge John A. MacKenzie כי יצרנים שהשתמשו באזבסט כולל בעבודה במספנות, הסתירו את הסכנה מפני פועלים. [http://www.asbestos-attorney.com/pilot3-1.htm
* '''ניסוי העגבת בטסקיגי''' - ניסוי קליני שנערך בין 1932 ל-1972, בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של 399 עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, ובקבוצת ביקורת בת 200 איש נוספים מאוכלוסייה זו, שנבחנו לבדיקת הטיפול והמהלך הטבעי של מחלת העגבת. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המשתתפים בניסוי לא נתנו הסכמה מדעת לניסוי ולתוצאותיו, ולא הודיעו להם כי אובחנו כנגועים בעגבת. נאמר להם כי בעייתם היא "דם רע", וכי יוכלו לקבל טיפול בחינם, נסיעות בחינם אל המרפאה, ארוחה חמה אחת ליום, ואם ימותו, תקבל משפחתם אלף דולר להוצאות הקבורה. הניסוי הופסק בשל הדלפת הפרטים שלו לעיתונות. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%92%D7%99]
* '''ניסוי העגבת בטסקיגי''' - ניסוי קליני שנערך בין 1932 ל-1972, בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של 399 עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, ובקבוצת ביקורת בת 200 איש נוספים מאוכלוסייה זו, שנבחנו לבדיקת הטיפול והמהלך הטבעי של מחלת העגבת. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המשתתפים בניסוי לא נתנו הסכמה מדעת לניסוי ולתוצאותיו, ולא הודיעו להם כי אובחנו כנגועים בעגבת. נאמר להם כי בעייתם היא "דם רע", וכי יוכלו לקבל טיפול בחינם, נסיעות בחינם אל המרפאה, ארוחה חמה אחת ליום, ואם ימותו, תקבל משפחתם אלף דולר להוצאות הקבורה. הניסוי הופסק בשל הדלפת הפרטים שלו לעיתונות. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%92%D7%99]
* '''פרשת ווטרגייט''' - פעולות בלתי חוקיות שננקטו על ידי אנשי ממשל ניקסון נגד מחאת הדמוקרטים על המלחמה בווייטנאם בשנים 1972-1974. הפרשה הובילה להתפטרותו של ניקסון מהחיים הפוליטיים. הפרשה נחשפה בעקבות חשיפת פורצים מהמפלגה הרפובליקאית למטה המפלגה הדמוקרטית ששמו שם אמצעי ציטוט וצילמו מסמכים. יום לאחר הפריצה דן הנשיא ניקסון עם ראש הסגל שלו, בוב הולדמן, בדרכים "להוריד" את הבולשת מהחקירה, בין השאר באמצעות סוכנות הביון המרכזית. העילה לכך, אליבא דניקסון, הייתה הטענה כי חקירה מסוג זה עלולה לגרום לפגיעה בביטחונה הלאומי של ארצות הברית. שני כתבים של העיתון "וושינגטון פוסט", בוב וודוורד וקרל ברנסטין, החלו לסקר ולחקור את הפרשה. וודוורד וברנסטין נשענו על מארק פלט, ששימש כמשנה לראש האף בי איי וסייע לוודוורד בחשיפת הפרשה. הפרשה צברה לאט לאט תשומת לב ציבורית עם התפתחות המשפט של הנאשמים בפריצה ולאחר שניקסון נבחר בשנית. לבסוף החלה חקירה של הסנאט ועל ידי התובע הכללי של ארצות הברית. נתברר כי יש קלטות בבית הלבן שמאפשרות לדעת מה הנשיא ידע ומתי. ניקסון ניסה להתגונן על ידי פיטורי התובע הכללי והחל מחול שדים של שקרים, פיטורים והכחשות. לבסוף נתברר כי ניקסון ניסה לחפות על הפורצים ודבר זה הוביל למאמץ להדיח אותו בסנאט ובבית הנבחרים, דבר זה הוביל להתפטרותו. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98]
* '''פרשת ווטרגייט''' - פעולות בלתי חוקיות שננקטו על ידי אנשי ממשל ניקסון נגד מחאת הדמוקרטים על המלחמה בווייטנאם בשנים 1972-1974. הפרשה הובילה להתפטרותו של ניקסון מהחיים הפוליטיים. הפרשה נחשפה בעקבות חשיפת פורצים מהמפלגה הרפובליקאית למטה המפלגה הדמוקרטית ששמו שם אמצעי ציטוט וצילמו מסמכים. יום לאחר הפריצה דן הנשיא ניקסון עם ראש הסגל שלו, בוב הולדמן, בדרכים "להוריד" את הבולשת מהחקירה, בין השאר באמצעות סוכנות הביון המרכזית. העילה לכך, אליבא דניקסון, הייתה הטענה כי חקירה מסוג זה עלולה לגרום לפגיעה בביטחונה הלאומי של ארצות הברית. שני כתבים של העיתון "וושינגטון פוסט", בוב וודוורד וקרל ברנסטין, החלו לסקר ולחקור את הפרשה. וודוורד וברנסטין נשענו על מארק פלט, ששימש כמשנה לראש האף בי איי וסייע לוודוורד בחשיפת הפרשה. הפרשה צברה לאט לאט תשומת לב ציבורית עם התפתחות המשפט של הנאשמים בפריצה ולאחר שניקסון נבחר בשנית. לבסוף החלה חקירה של הסנאט ועל ידי התובע הכללי של ארצות הברית. נתברר כי יש קלטות בבית הלבן שמאפשרות לדעת מה הנשיא ידע ומתי. ניקסון ניסה להתגונן על ידי פיטורי התובע הכללי והחל מחול שדים של שקרים, פיטורים והכחשות. לבסוף נתברר כי ניקסון ניסה לחפות על הפורצים ודבר זה הוביל למאמץ להדיח אותו בסנאט ובבית הנבחרים, דבר זה הוביל להתפטרותו. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98]
* '''[[תעשיית הסיגריות]]''' ו[[הכחשת נזקי העישון]] - החל משנות ה-50 היו מחקרים מדעיים רחבי היקף על [[השפעות בריאותיות של סיגריות ומוצרי טבק|נזקים בריאותיים של סיגריות]], וכן על ההתמכרות שסיגריות גורמות להן עקב שאיפת ניקוטין. חברות הטבק ידעו דברים אלה ושיקרו לציבור ולרשויות במשך שנים. החברות נפגשו בשנת 1953 והחלו סדרה של פעילויות מתואמות לשם הסתרת נושאים שונים, [[הטיית מחקרים]], [[ספין תקשורתי|הצגה מעוותת של סוגיות כלפי הציבור]] והפצת [[דיסאינפורמציה]], במטרה למנוע שינוי בדעת הקהל וכון התערבות של הממשלה. בעקבות מחקרים נוספים הכיר ממשלת ארצות הברית וגופים נוספים בנזקי העישון רק בשנת 1964. עם זאת היבטים רבים של תעשיית הטבק, כמו מכירת סיגריות לקטינים נותרו כשהיו. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין משרד המשפטים בחלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.<ref name="haaretz_2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012</ref> ביולי 2000 פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט.<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".<ref name="haaretz_2012"/> בין היתר לדוגמה נחשף קיומו של "מבצע ברקשייר" (Operation Berkshire) - תוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". והסכימו להקים ארגון משותף כדי למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]. בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון. מאוחר יותר משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו- low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}} התביעה הוגשה על רקע חשד להפרת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) פרסמה את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ושיווקה את מוצריה לבני נוער.
"כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO." {{הערה|שם=smoking_2015}}
מדוגמות אלה ניתן לראות כי יש כמה מאפיינים למקרי קשר אמיתיים, כך שניתן לקטלג אותם למספר קטגוריות:
מדוגמות אלה ניתן לראות כי יש כמה מאפיינים למקרי קשר אמיתיים, כך שניתן לקטלג אותם למספר קטגוריות:
* מדובר במבצע צבאי סודי ביותר שיש לו חשיבות לאומית - כמו פרוייקט מנהטן וכן מבצעים צבאיים רבים אחרים שנשמרו בסוד. עם זאת מדובר בתקופה מוגבלת של סוד שנשמר במשך כמה עשרות שנים.
* מדובר במבצע צבאי סודי ביותר שיש לו חשיבות לאומית - כמו פרוייקט מנהטן וכן מבצעים צבאיים רבים אחרים שנשמרו בסוד. עם זאת מדובר בתקופה מוגבלת של סוד שנשמר במשך כמה עשרות שנים.
* מבצע של סוכנות מודיעין או של יחידת צבא עילית כלשהי - מבצעים שמעצם טיבם מעורבים בהם כמות קטנה מאד של אנשים שיש להם אינטרס, גיבוי והכשרה לשמור על הסוד כמיטב יכולתם. בדרך כלל מדובר באירוע נקודתי (כמו התנקשות או פריצה). למרות זאת מתרחשות מידי פעם תאונות ומבצעים סודיים של ארגונים כמו המוסד או ה-CIA נחשפים לציבור.
* מבצע של סוכנות מודיעין או של יחידת צבא עילית כלשהי - מבצעים שמעצם טיבם מעורבים בהם כמות קטנה מאד של אנשים שיש להם אינטרס, גיבוי והכשרה לשמור על הסוד כמיטב יכולתם. בדרך כלל מדובר באירוע נקודתי (כמו התנקשות או פריצה). למרות זאת מתרחשות מידי פעם תאונות ומבצעים סודיים של ארגונים כמו המוסד או ה-CIA נחשפים לציבור.
* מבצע רחב היקף של חברות מסחריות גדולות עם קשרים בממשלה, באקדמיה ובעיתונות. בכל מקרה הנושא במחלוקת אינו נותר בלתי ידוע אלא נתון לויכוח ציבורי. קשירת הקשר היא בדרך כלל פחות נוגעת לנסיון להסתיר את הטענה במחלוקת אלא לערער את עמדות הצד השני על ידי היבטים כמו הטיית מחקרים או ספינים בתקשורת.
* מבצע של קבוצה קטנה של קושרים "פרטיים" שיש להם מטרה ממוקדת כמו התנקשות פוליטית, או קידום הפיכה. פרשיות כאלה עלולות לא להתגלות לעולם בגלל הדגש על סודיות ובגלל האינטרס הפרטי של כל החברים לשמור על הסוד.
* מבצע של קבוצה קטנה של קושרים "פרטיים" שיש להם מטרה ממוקדת כמו התנקשות פוליטית, או קידום הפיכה. פרשיות כאלה עלולות לא להתגלות לעולם בגלל הדגש על סודיות ובגלל האינטרס הפרטי של כל החברים לשמור על הסוד.
* נסיון כיסוי על פשלה, תאונה ופרשיות ריגול של אנשי צבא או ארגון חשאי- לדוגמה פרשת דרייפוס, פרשת קו 300, פרשת "עסק הביש" וכו'.
* נסיון כיסוי על פשלה, תאונה ופרשיות ריגול של אנשי צבא או ארגון חשאי- לדוגמה פרשת דרייפוס, פרשת קו 300, פרשת "עסק הביש" וכו'.
* קבוצה קטנה של אנשי עסקים שמנסים לשמור להגדיל את הרווחים שלהם מול הציבור. אם בנסיון לגבש [[קרטל]] ואם בנסיון למנוע מהציבור לדעת על סכנה במוצרים שלהם.
* קבוצה קטנה של אנשי עסקים שמנסים לשמור להגדיל את הרווחים שלהם מול הציבור. אם בנסיון לגבש [[קרטל]] ואם בנסיון למנוע מהציבור לדעת על סכנה במוצרים שלהם.
אחד המאפיינים של חלק מתאוריות קונספירציה מוטעות הוא שמדובר כביכול בשיתוף פעולה בין מאות ואלפי אנשים למשך זמן רב, תוך שיתוף פעולה מלא ותאום בין כולם. ניתן לראות שדבר זה אינו אופייני לפרשיות אמיתיות שנחשפו שבהן הדבר כלל קבוצה קטנה של אנשים או מאמץ אדיר של סוכנות ביון או של רשויות הצבא בנסיון להסתיר את הפעילות (שנחשפה בסופו של דבר).
אחד המאפיינים של חלק מתאוריות קונספירציה מוטעות הוא שמדובר כביכול בשיתוף פעולה בין מאות ואלפי אנשים למשך זמן רב, תוך שיתוף פעולה מלא ותאום בין כולם. ניתן לראות שדבר זה אינו אופייני לפרשיות אמיתיות שנחשפו שבהן הדבר כלל קבוצה קטנה של אנשים או מאמץ אדיר של סוכנות ביון, או של רשויות הצבא או של חברות מסחריות חזקות בנסיון להסתיר את הפעילות (שנחשפה בסופו של דבר).
==דמויות בולטות בשיח הקונספירטיבי==
==דמויות בולטות בשיח הקונספירטיבי==