שורה 6: |
שורה 6: |
| | | |
| שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-30 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. {{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}} | | שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-30 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. {{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}} |
| + | |
| + | ==התמכורת לעישון טבק== |
| + | כ-70% מהמעשנים אומרים כי הם רוצים להפסיק לעשן, אבל אחוזי המעשנים שמפסיקים לעשן הם נמוכים. שני מחקרים הראו כי פחות מ-5% מאלו שניסו [[גמילה מעישון|להגמל מעישון ]]הצליחו להמנע לחלוטין מעישן במשך שישה חודשים. רק שליש הצליחו להמנע מעישון במשך יומיים. טיפולים המבוססים על תחליפי ניקוטין מכפילים את הסיכוי לגמילה מוצלחת. <ref name="TobaccoExplained"/> {{הערה|I. P. Stoleman, M. J. Jarvis, The Scientific Case That Nicotine is Addictive. Psychopharmacology, 1995, 117:2 2-10. |
| + | 4 Stoleman and Jarvis, op cit.}} |
| + | |
| + | בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין. אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים ותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref> |
| + | |
| + | [[תעשיית הטבק|חברות הטבק]] שינו במשך השנים את ההרכב של הטבק, וגרמו לכך ששאיפה עמוקה שלו תהיה קלה יותר ותקטין את השיעול של המשתמש. התוצאה היא שאיפה עמוקה יותר של הטבק וחשיפה אפקטיבית יותר לחומר הממכר ניקוטין. בנוסף החברות הגדילו עם השנים את תכולת הטבק והוסיפו לסיגריות חומרים נוספים שנועדו להקל על המסירה של תוצרי העישון למרכזי הנאה והתמכרות במוח להשפעה חזקה ומהירה יותר של הסיגריות. |
| + | |
| + | החל מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, מסמכים פנימיים של חברות הטבק החלו לעסוק בכך שניקוטין הוא חומר ממכר, ולהכיר בכך שהסיבה העיקרית שאנשים ממשיכים לעשן היא התמכרות לניקוטין. המסמכים מצביעים עך כך שהתעשייה מאמינה כי ניקוטין הוא סם. אחד מעורכי הדין של התעשייה כתב בשנת 1963 "אנחנו בעסק של מכירת ניקוטין - סם ממכר" המסמכים מכילים הצהרות לגבי השפעות הניקוטין על המוח ומערכת העצבים המרכזית. <ref name="TobaccoExplained"/> |
| + | |
| + | באופן פומבי החברות טענו כי הניוקטין אינו ממכר. דבר שהגיע לשיא בשנת 1994 כאשר שבעה מנכ"לים של חברות הטבק בארצות הברית העידו בשימוע בקונרגס כי ניקוטין אינו חומר ממכר וכי חשיבותו היא לשם טעם או ריח - ולא לשם התמכרות. בסוף שנות ה-90 כאשר מסמכים פנימיים רבים של התעשייה הגיעו לידי הציבור והצביעו על כך שסיגריות הן ממכרות החברות הגיבו על ידי נסיון לטשטש ולשנות את ההגדרה של התמכרות. דבר שכעת הן מיישמות לגבי פעילויות כמו קניות או אינטרנט. בשנת 1997 חברת הטבק Liggett שברה את השורות והיתה חברת הסיגריות הראשונה שהודתה כי "עישון הוא ממכר". חברות טבק רבות עדיין ממשיכות להכחיש את ההתמכרות הזו.<ref name="TobaccoExplained"/> |
| | | |
| ==השפעה כללית של עישון על תחלואה ותמותה== | | ==השפעה כללית של עישון על תחלואה ותמותה== |