שינויים

בתחום ה[[עישון]], נכון לשנת 2015, הממשלה גובה מיסים בגובה של מעל 6 מיליארד ש"ח מצרכני הסיגריות. עם זאת רק חלק קטן מהסכום הזה מגיע לתוכניות גמילה ולא ברור בכלל מה הם אם בכלל תקציבים של [[מניעת עישון]]. [[חברות הסיגריות]] מפרסמות בישראל בעיתונות ובאינטרט ויש מגמה של הגדלת הפרסום באינטרנט כדי להגיע לצעירים - חלקם אולי קטינים. בשנת 2012 הגיעו השקעות [[שיווק ופרסום של סיגריות|השיווק והפרסום של חברות הטבק]] לשיא של 60 מיליון ש"ח. לעומת זאת משרד הבריאות טוען כי אילוצים תקציביים מונעים ממנו להשקיע בשנים האחרונות כסף בפרסום נגד עישון באמצעי המדיה השונים. {{הערה|שם =health2015|[http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2016/05/moh-smoking-report2015-3152016.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות באתר העין השביעית}}

בתחום ה[[עישון]], נכון לשנת 2015, הממשלה גובה מיסים בגובה של מעל 6 מיליארד ש"ח מצרכני הסיגריות. עם זאת רק חלק קטן מהסכום הזה מגיע לתוכניות גמילה ולא ברור בכלל מה הם אם בכלל תקציבים של [[מניעת עישון]]. [[חברות הסיגריות]] מפרסמות בישראל בעיתונות ובאינטרט ויש מגמה של הגדלת הפרסום באינטרנט כדי להגיע לצעירים - חלקם אולי קטינים. בשנת 2012 הגיעו השקעות [[שיווק ופרסום של סיגריות|השיווק והפרסום של חברות הטבק]] לשיא של 60 מיליון ש"ח. לעומת זאת משרד הבריאות טוען כי אילוצים תקציביים מונעים ממנו להשקיע בשנים האחרונות כסף בפרסום נגד עישון באמצעי המדיה השונים. {{הערה|שם =health2015|[http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2016/05/moh-smoking-report2015-3152016.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות באתר העין השביעית}}

על פי הערכת משרד הבריאות משנת 2014, כ-7,670 ישראלים מתים כל שנה בגלל עישון. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4518928,00.html הנתון נחשף: 7,670 מתים בשנה בגלל עישון] ירון קלנר, ynet, 13.05.2014}} זה  [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון המרכזי בישראל]] ו[[גורמי מוות בישראל|שגורם למוות של כ-20% מכלל הנפטרים בישראל]] עקב התרומה שלו ל[[סרטן בישראל|מסרטן]] ומחלות לב. לא ברור מה העלות של תחלואה ותמותה זו למשק או לממשלה.

על פי הערכת משרד הבריאות משנת 2014, כ-7,670 ישראלים מתים כל שנה בגלל [[עישון]]. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4518928,00.html הנתון נחשף: 7,670 מתים בשנה בגלל עישון] ירון קלנר, ynet, 13.05.2014}} זה  [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון המרכזי בישראל]] ו[[גורמי מוות בישראל|שגורם למוות של כ-20% מכלל הנפטרים בישראל]] עקב התרומה שלו ל[[סרטן בישראל|מסרטן]] ומחלות לב. נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בשיראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ 1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי(818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה),  עלות זו מוערכת בכ 9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ 12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות

כעלויות פנימיות.  {{הערה|שם =health2015|[http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2016/05/moh-smoking-report2015-3152016.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות באתר העין השביעית}} עם זאת דבר זה מניח כי כל המעשנים עושים זאת מרצונם החופשי בהתעלם מכך שמדובר במוצר ממכר.

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי [[זיהום אוויר בישראל]] גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> לפי הערכת הארגון [[השפעה חיצונית|הנזק הכלכלי]] השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עמד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="maariv_0415">[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-473235 דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר] קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015</ref><ref name="haaretz2015"/> הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים ([[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה}} לא ברור מתוך סכום זה כמה הוצאות נגרמו לממשלה.  

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי [[זיהום אוויר בישראל]] גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> לפי הערכת הארגון [[השפעה חיצונית|הנזק הכלכלי]] השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עמד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="maariv_0415">[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-473235 דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר] קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015</ref><ref name="haaretz2015"/> הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים ([[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה}} לא ברור מתוך סכום זה כמה הוצאות נגרמו לממשלה.  

הערכת [[נוהל פר"ת]] משנת 2012 מעריכה את העלות השנתית של תאונות הדרכים ב- 15 מיליון ש"ח. את ההוצאות אפשר למיין לפי נזקי גוף: הוצאות רפואיות, ירידה בתפוקת עובדים, פגיעה ברווחה (של הנפגעים ושל משפחתם), נזקי רכוש והוצאות נלוות - עיכובי דרך (פקקים), נזקי רכוש, עלויות למוסדות המדינה ולמוסדות נוספים של מניעת תאונות ושל טיפול בתאונות. כמות התאונות בדוח היא לפי הערכת מרכזי הטראומה והרשות לבטיחות בדרכים ולא רק על סמך נתוני המשטרה -על פי הערכה זו, העלות השנתית של התאונות עם נפגעים הידועות מנתוני המשטרה בשנים 2008-2010 הייתה כ-10.7 מיליארד ₪ בשנה (במחירי 2012), אך זו אינה העלות הכוללת. אם מוסיפים לכך עלויות של פצועים שאינם כלולים בתיקי המשטרה העלות מגיעה לסדר גודל של כ-12 מיליארד ש"ח, ובהכללת הנזק לרכוש ושאר העלויות של תאונות ללא נפגעים, אומדן הנזק מתאונות דרכים בישראל מגיע ל-15 מיליארד ₪ בשנה.<ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4],  משרד התחבורה 2012</ref> היות וה[[תמ"ג]] של 2012 עמד על 1.3 טריליון ש"ח[http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st14_02x.pdf], יוצא שעלות תאונות הדרכים היתה 1.1% מסך התוצר של המשק. גם כאן ברור שחלק ניכר מהנזק נספג על ידי הממשלה על ידי הוצאות למניעת תאונות, טיפול בנפגעים ואובדן מיסים.

הערכת [[נוהל פר"ת]] משנת 2012 מעריכה את העלות השנתית של תאונות הדרכים ב- 15 מיליון ש"ח. את ההוצאות אפשר למיין לפי נזקי גוף: הוצאות רפואיות, ירידה בתפוקת עובדים, פגיעה ברווחה (של הנפגעים ושל משפחתם), נזקי רכוש והוצאות נלוות - עיכובי דרך (פקקים), נזקי רכוש, עלויות למוסדות המדינה ולמוסדות נוספים של מניעת תאונות ושל טיפול בתאונות. כמות התאונות בדוח היא לפי הערכת מרכזי הטראומה והרשות לבטיחות בדרכים ולא רק על סמך נתוני המשטרה -על פי הערכה זו, העלות השנתית של התאונות עם נפגעים הידועות מנתוני המשטרה בשנים 2008-2010 הייתה כ-10.7 מיליארד ₪ בשנה (במחירי 2012), אך זו אינה העלות הכוללת. אם מוסיפים לכך עלויות של פצועים שאינם כלולים בתיקי המשטרה העלות מגיעה לסדר גודל של כ-12 מיליארד ש"ח, ובהכללת הנזק לרכוש ושאר העלויות של תאונות ללא נפגעים, אומדן הנזק מתאונות דרכים בישראל מגיע ל-15 מיליארד ₪ בשנה.<ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4],  משרד התחבורה 2012</ref> היות וה[[תמ"ג]] של 2012 עמד על 1.3 טריליון ש"ח[http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st14_02x.pdf], יוצא שעלות תאונות הדרכים היתה 1.1% מסך התוצר של המשק. גם כאן ברור שחלק ניכר מהנזק נספג על ידי הממשלה על ידי הוצאות למניעת תאונות, טיפול בנפגעים ואובדן מיסים.

סה"כ הסעיפים המופיעים כאן בביטוי כלכלי - פקקים, זיהום ותאונות - עולים למשק כ 52 מיליארד ש"ח לפחות.  

סה"כ הסעיפים המופיעים כאן בביטוי כלכלי - עישון, פקקים, זיהום ותאונות - עולים למשק כ 65 מיליארד ש"ח לפחות.  

בישראל לא בוצעו הערכות כלכליות נרחבות ל[[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות חיצוניות נוספות]] של מכוניות כולל [[זיהום רעש]], אובדן שטח עירוני ל[[חניה]], [[אורח חיים יושבני]] או השפעת מכוניות על [[מתח נפשי]], [[אי שוויון תחבורתי]] והשפעה על [[הון חברתי]]. לדוגמה יישום של הערכת ארגון הבריאות העולמי לגבי נזק בריאותי מאורח חיים יושבני, מספק הערכה של מוות בטרם עת של כ-3000 ישראלים בשנה כתוצאה מגורם זה בלבד.

בישראל לא בוצעו הערכות כלכליות נרחבות ל[[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות חיצוניות נוספות]] של מכוניות כולל [[זיהום רעש]], אובדן שטח עירוני ל[[חניה]], [[אורח חיים יושבני]] או השפעת מכוניות על [[מתח נפשי]], [[אי שוויון תחבורתי]] והשפעה על [[הון חברתי]]. לדוגמה יישום של הערכת ארגון הבריאות העולמי לגבי נזק בריאותי מאורח חיים יושבני, מספק הערכה של מוות בטרם עת של כ-3000 ישראלים בשנה כתוצאה מגורם זה בלבד.