שינויים

השאלה כיצד מהוונים את העתיד היא קריטית לנושאים של [[תכנון ארוך טווח]] ונושאי [[קיימות]] כמו גם לנושאי השקעות ארוכות טווח. גודל שער היוון ודרך חישוב ההיוון - היוון היפרבולי או לינארי - משפיעים על התוצאה של הערך העתידי של מוצר, שירות או נכס.  

השאלה כיצד מהוונים את העתיד היא קריטית לנושאים של [[תכנון ארוך טווח]] ונושאי [[קיימות]] כמו גם לנושאי השקעות ארוכות טווח. גודל שער היוון ודרך חישוב ההיוון - היוון היפרבולי או לינארי - משפיעים על התוצאה של הערך העתידי של מוצר, שירות או נכס.  

אפשר לתאר את העדפת הרווחה של הטווח-הקצר על פני זו של הטווח הארוך, על ידי היוון: פרט שיש לו שעור היוון שנתי בגודל i יהיה אדיש בין תשלום חד פעמי מיידי של N דולרים, לבין תשלום של N/(1+i) דולרים בעוד שנה. לדוגמא, אם i =10% בשנה, 1000 דולר בעוד שנה יחשבו שווים ל- 909 דולר כיום. באופן דומה, 1000 דולר בעוד 10 שנים (בהנחה שלא מבצעים היוון היפרבולי), שווים ערך ל-385 דולר כיום, ו-1000 דולר בעוד 100 שנים יחשבו שווי ערך ל 7 סנט כיום.

אפשר לתאר את העדפת הרווחה של הטווח-הקצר על פני זו של הטווח הארוך, על ידי היוון: פרט שיש לו שעור היוון שנתי בגודל i יהיה אדיש בין תשלום חד פעמי מיידי של N דולרים, לבין תשלום של N/(1+i) דולרים בעוד שנה. לדוגמא, אם i=10% בשנה, 1,000 דולר בעוד שנה יחשבו שווים ל-909 דולר כיום. באופן דומה, 1000 דולר בעוד 10 שנים (בהנחה שלא מבצעים היוון היפרבולי), שווים ערך ל-385 דולר כיום, ו-1,000 דולר בעוד 100 שנים יחשבו שווי ערך ל-7 סנט כיום.

היות וחישובי ריבית והיוון מחושבים בדרך כלל בצורה של ריבית דריבית ([[גידול מעריכי]]) סטייה קטנה בשיעור ההיוון פרושה הפרש גדול בערך הנוכחי. בכך חישובי היוון מאפשרים טווח רחב של הכנסת הערכות [[נורמטיביות]] לחישוב הכלכלי, בניגוד לטענה נפוצה של כלכלנים לפיה כלכלה נאו-קלאסית עוסקת רק בניתוח [[פוזיטיבי]]. לדוגמה שער היוון של 3 אחוז או 8 אחוז כלפי השווי של [[גז טבעי בישראל]] יכול להיות הבדל בין המלצה לייצא את כל הגז של ישראל כמה שיותר מהר, לבין המלצה לשמור את כל הגז לצרכי המשק, לתקופה של 40 שנה ויותר.  

היות וחישובי ריבית והיוון מחושבים בדרך כלל בצורה של ריבית דריבית ([[גידול מעריכי]]) סטייה קטנה בשיעור ההיוון פרושה הפרש גדול בערך הנוכחי. בכך חישובי היוון מאפשרים טווח רחב של הכנסת הערכות [[נורמטיביות]] לחישוב הכלכלי, בניגוד לטענה נפוצה של כלכלנים לפיה כלכלה נאו-קלאסית עוסקת רק בניתוח [[פוזיטיבי]]. לדוגמה שער היוון של 3 אחוז או 8 אחוז כלפי השווי של [[גז טבעי בישראל]] יכול להיות הבדל בין המלצה לייצא את כל הגז של ישראל כמה שיותר מהר, לבין המלצה לשמור את כל הגז לצורכי המשק, לתקופה של 40 שנה ויותר.  

כלכלנים נאו קלאסים רבים "פותרים" את הבעיה של מהו שער ההיוון הנכון על ידי בחירת מספר שרירותי, (לדוגמה 5% או 3%) בטענה ש"כך מקובל" במחקרים אחרים. דרך אחרת היא לנמק את הבחירה בכך שיעור היוון הזה הוא מה שמקובל בשוק. בעוד שפרוצדורה כזו יכולה להיות סבירה בניתוח מיקרו-כלכלי (לגבי פירמה הרואה לפנה שעור היוון נתון) היא פחות נכונה ביחס לחישובי מאקרו-כלכלה. בעיה נוספת היא שבעשורים האחרונים שיעור הריבית במשק נקבע בצורה ריכוזית על ידי נגיד בנק ישראל ולא רק על ידי השוק. וכן שבמדינות רבות שיעור הריבית הוא אפסי למשך תקופות ארוכות (לדוגמה יפן). אחת הבעיות היא המעגליות של שיעור היוון וצמיחה. שיעור הצמיחה הכללי במשק תלוי בציפיות של הציבור, ודבר זה משפיע על שער הריבית (במשק ואו כזה שנקבע על ידי נגיד מרכזי), שמשפיע על הצפיות של המלווה להשקעה חלופית ושל המלווה והלווה כאחד לסבירות ההחזר של ההלוואה. אם יש ציפיה לצמיחה כלכלית נמוכה, שער הריבית יהיה נמוך וגם שיעור היוון יהיה נמוך. שיעור היוון נמוכים יותר פרושם מתן דגש רב יותר לקיום תקין של מערכות אקולוגיות על פני שיעורי התרחבות כספיים ודבר זה יכול להשפיע בחזרה על הצפיות לצמיחה. (ראו בהמשך דוגמה עם דיג).

כלכלנים נאו קלאסים רבים "פותרים" את הבעיה של מהו שער ההיוון הנכון על ידי בחירת מספר שרירותי, (לדוגמה 5% או 3%) בטענה ש"כך מקובל" במחקרים אחרים. דרך אחרת היא לנמק את הבחירה בכך שיעור היוון הזה הוא מה שמקובל בשוק. בעוד שפרוצדורה כזו יכולה להיות סבירה בניתוח מיקרו-כלכלי (לגבי פירמה הרואה לפנה שעור היוון נתון) היא פחות נכונה ביחס לחישובי מאקרו-כלכלה. בעיה נוספת היא שבעשורים האחרונים שיעור הריבית במשק נקבע בצורה ריכוזית על ידי נגיד בנק ישראל ולא רק על ידי השוק. וכן שבמדינות רבות שיעור הריבית הוא אפסי למשך תקופות ארוכות (לדוגמה יפן). אחת הבעיות היא המעגליות של שיעור היוון וצמיחה. שיעור הצמיחה הכללי במשק תלוי בציפיות של הציבור, ודבר זה משפיע על שער הריבית (במשק ואו כזה שנקבע על ידי נגיד מרכזי), שמשפיע על הצפיות של המלווה להשקעה חלופית ושל המלווה והלווה כאחד לסבירות ההחזר של ההלוואה. אם יש ציפיה לצמיחה כלכלית נמוכה, שער הריבית יהיה נמוך וגם שיעור היוון יהיה נמוך. שיעור היוון נמוכים יותר פירושם מתן דגש רב יותר לקיום תקין של מערכות אקולוגיות על פני שיעורי התרחבות כספיים ודבר זה יכול להשפיע בחזרה על הצפיות לצמיחה. (ראו בהמשך דוגמה עם דיג).

==שערי היוון שונים בנסיבות שונות==

==שערי היוון שונים בנסיבות שונות==

קלארק טוען ( בצורה מפורטת בClark 1973; Clark and Lamberson 1982) ש[[דייג היתר]] של הלווייתנים ברמה העולמי, חלק מהם עד להכחדה, יכול להתפרש בחלק מהמקרים לפחות לא כמקרה של [[הטרגדיה של רכוש ציבורי]], אלא כאסטרטגיה תאגידית מכוונת לחלוטין הנובעת מהיוון. לטענתו הרווחים מציד לווייתנים היו עצומים. מינים גדולים כמו הלוויתן הכחול אינם יכולים לשאת ציד שנתי מעל 2% או 3% מתוך האוכלוסייה בעלת כושר הרביה. כששיעור ההחזר הנורמלי להשקעה עומד בסביבות ה-10%, האסטרטגיה ה"אופטימלית" עבור ציידי הלווייתנים היתה כנראה פשוט להשמיד את הלווייתנים ולהשקיע את הרווחים במקום אחר. לטענתו נראה שזה בדיוק מה שקרה כאשר חברים בוועידת ציד הלוויתנים הבינלאומית (IWC) קבעו באופן עקבי מכסות גבוהות בהרבה מהרף בר הקיימא. לבסוף, תחת לחץ מצד ארגוני שימור, ה-IWC פעלה למנוע התדלדלות נוספת של מלאי הלוויתנים, אבל זה היה הרבה אחרי שהביזה העיקרית כבר הסתיימה.  

קלארק טוען ( בצורה מפורטת בClark 1973; Clark and Lamberson 1982) ש[[דייג היתר]] של הלווייתנים ברמה העולמי, חלק מהם עד להכחדה, יכול להתפרש בחלק מהמקרים לפחות לא כמקרה של [[הטרגדיה של רכוש ציבורי]], אלא כאסטרטגיה תאגידית מכוונת לחלוטין הנובעת מהיוון. לטענתו הרווחים מציד לווייתנים היו עצומים. מינים גדולים כמו הלוויתן הכחול אינם יכולים לשאת ציד שנתי מעל 2% או 3% מתוך האוכלוסייה בעלת כושר הרביה. כששיעור ההחזר הנורמלי להשקעה עומד בסביבות ה-10%, האסטרטגיה ה"אופטימלית" עבור ציידי הלווייתנים היתה כנראה פשוט להשמיד את הלווייתנים ולהשקיע את הרווחים במקום אחר. לטענתו נראה שזה בדיוק מה שקרה כאשר חברים בוועידת ציד הלוויתנים הבינלאומית (IWC) קבעו באופן עקבי מכסות גבוהות בהרבה מהרף בר הקיימא. לבסוף, תחת לחץ מצד ארגוני שימור, ה-IWC פעלה למנוע התדלדלות נוספת של מלאי הלוויתנים, אבל זה היה הרבה אחרי שהביזה העיקרית כבר הסתיימה.  

   

   

לפי קלארק ההיסטוריה של ניצול הלווייתנים הגדולים הינה אופיינית, באופנים רבים, לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של [[רכוש ציבורי]], אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לווייתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי-וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כלשהו זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.

לפי קלארק ההיסטוריה של ניצול הלווייתנים הגדולים הינה אופיינית, באופנים רבים, לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של [[רכוש ציבורי]], אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לווייתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי-ודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כלשהו זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.

הדוגמה של קלארק מדגימה גם את הקושי לבחור בערך היוון מסויים בחישוב מאקרו כלכלי. היכולת של חברות ציד לווייתנים לבחור באפיק השקעה אחר תלויה בהנחה שיש אפיקי השקעה אחרים (שתפקודם לא מוגבל על ידי מגבלות אקולוגיות). נניח ניתוח מאקרו-כלכלי שבו יש רק ענף כלכלי אחד (לדוגמה תירס או דיג), אם יש רצון של האזרחים לשמור על קיימות או הם יטילו מגבלת על דיג כך שלא יגלוש ל[[דיג יתר]], דבר זה יגביל את הצמיחה הצפויה בענף הדיג ולכן יקטין את הנכונות לתת הלוואה לדיג כזה. פרוש הדבר ששיעור הריבית ירד ואיתו שער ההיוון. במצב כזה כלכלנים יגידו ששיעור ההיוון הוא נמוך. השאלה מהוא שיעור ההיוון ה"נכון" תלויה לכן בנורמות חברתיות.  

הדוגמה של קלארק מדגימה גם את הקושי לבחור בערך היוון מסויים בחישוב מאקרו כלכלי. היכולת של חברות ציד לווייתנים לבחור באפיק השקעה אחר תלויה בהנחה שיש אפיקי השקעה אחרים (שתפקודם לא מוגבל על ידי מגבלות אקולוגיות). נניח ניתוח מאקרו-כלכלי שבו יש רק ענף כלכלי אחד (לדוגמה תירס או דיג), אם יש רצון של האזרחים לשמור על קיימות או הם יטילו מגבלת על דיג כך שלא יגלוש ל[[דיג יתר]], דבר זה יגביל את הצמיחה הצפויה בענף הדיג ולכן יקטין את הנכונות לתת הלוואה לדיג כזה. פרוש הדבר ששיעור הריבית ירד ואיתו שער ההיוון. במצב כזה כלכלנים יגידו ששיעור ההיוון הוא נמוך. השאלה מהוא שיעור ההיוון ה"נכון" תלויה לכן בנורמות חברתיות.  

* [[היוון היפרבולי]]

* [[היוון היפרבולי]]

* [[קולין קלרק]] - [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]]

* [[קולין קלרק]] - [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]]

* [[דו"ח שטרן]] - מתייחס להתחממות עולמית בדרך לא אופיינית לכלכלנים נאו קלאסיים אחרת בגלל שיעורי היוון שונים.

* [[דו"ח שטרן]] - מתייחס להתחממות עולמית בדרך לא אופיינית לכלכלנים נאו קלאסיים, בגלל שיעורי היוון שונים

* [[ברנארד לייטר]]

* [[ברנארד לייטר]]

* [[הגישה של כלכלה אקולוגית]]

* [[הגישה של כלכלה אקולוגית]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Discounting היוון] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Discounting היוון] בוויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה:מימון]]

[[קטגוריה:מימון]]

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה: השקעה]]

[[קטגוריה: השקעה]]