שינויים

[[תמונה:Hubbert peak oil plot.png|left|thumb|350px|עקומת תפוקת נפט דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של [[מ. קינג האברט]] מ-1956. עקומה זו מתאימה למצב של טכנולוגיה קבועה ורמת מחירי נפט קבועה. במציאות נתונים אלה משתנים ויוצרים עקומות מסובכות יותר]]

[[תמונה:Hubbert peak oil plot.png|left|thumb|350px|עקומת תפוקת נפט דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של [[מ. קינג האברט]] מ-1956. עקומה זו מתאימה למצב של טכנולוגיה קבועה ורמת מחירי נפט קבועה. במציאות נתונים אלה משתנים ויוצרים עקומות מסובכות יותר]]

יש בלבלול נפוץ שקיים גם בקרב מומחים, בין שיא תפוקת נפט לבין תהליכים אחרים. יש הבדל בין שיא תפוקת הנפט לבין גמר עתודות הנפט - הנקודה בה "נגמר הנפט". גם לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות שאותה ניתן להפיק מדי שנה, ו[[החזר אנרגטי|ההשקעה האנרגטית]] שנדרשת להפיק כמות נתונה של נפט תלך ותגבר. רבים מבלבלים בין שיא תפוקת הנפט לבין השלכה אפשרית שלו והיא עליה במחירי הנפט. מחירי הנפט מושפעים מגורמים נוספים כמו פיתוח [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] אחרים, פיתוח [[אנרגיות מתחדשות]], מיתון או צמיחה כלכלית, מלחמות וספקולציות ולכן יש הבדלים בין שיא תפוקת הנפט לבין התנהגות מחירי הנפט. כמו כן שיא תפוקה של [[משאבים מתכלים]] מתייחס למשאב עצמו ולא למוצר הסופי - ניתן להכין בנזין ודלקים נוזליים אחרים מנפט גולמי, פצלי נפט ופצלי גז, צמחים ועוד. עם זאת הנפט הגולמי הוא המקור החשוב ביותר לנפט מזוקק ומקורות מתכלים אחרים צפויים לעבור גם הם שיא תפוקה.   

יש בלבול נפוץ שקיים גם בקרב מומחים, בין שיא תפוקת נפט לבין תהליכים אחרים. יש הבדל בין שיא תפוקת הנפט לבין גמר עתודות הנפט - הנקודה בה "נגמר הנפט". גם לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות שאותה ניתן להפיק מדי שנה, ו[[החזר אנרגטי|ההשקעה האנרגטית]] שנדרשת להפיק כמות נתונה של נפט תלך ותגבר. רבים מבלבלים בין שיא תפוקת הנפט לבין השלכה אפשרית שלו והיא עליה במחירי הנפט. מחירי הנפט מושפעים מגורמים נוספים כמו פיתוח [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] אחרים, פיתוח [[אנרגיות מתחדשות]], מיתון או צמיחה כלכלית, מלחמות וספקולציות ולכן יש הבדלים בין שיא תפוקת הנפט לבין התנהגות מחירי הנפט. כמו כן שיא תפוקה של [[משאבים מתכלים]] מתייחס למשאב עצמו ולא למוצר הסופי - ניתן להכין בנזין ודלקים נוזליים אחרים מנפט גולמי, פצלי נפט ופצלי גז, צמחים ועוד. עם זאת הנפט הגולמי הוא המקור החשוב ביותר לנפט מזוקק ומקורות מתכלים אחרים צפויים לעבור גם הם שיא תפוקה.   

קצב ההפקה של [[באר נפט|באר נפט]] בודדת הולך ויורד עם השנים עקב ירידה בלחץ הבאר, תכולת מים גבוהה יותר בנפט והיבטים נוספים. שדה נפט מורכב ממספר בארות נפט, קצב ההפקה של שדה נפט טיפוסי דומה לעקומת פעמון. בתחילה עולה קצב ההפקה בעקבות קידוח של הבארות הגדולות בשדה. בהמשך התפוקה מתייצבת כאשר יש ירידה בבארות הגדולות שמקוזזת עם פיתוח בארות חדשות קטנות יותר. היכולת של הבארות הקטנות לפצות על הירידה בתפוקת הבארות הגדולות הולכת ונשחקת, עד שמגיעים לשיא תפוקה של השדה, ולאחר מכן רואים ירידה בתפוקת השדה. היבט זה נכון גם לגבי שדות [[גז טבעי]].  

קצב ההפקה של [[באר נפט|באר נפט]] בודדת הולך ויורד עם השנים עקב ירידה בלחץ הבאר, תכולת מים גבוהה יותר בנפט והיבטים נוספים. שדה נפט מורכב ממספר בארות נפט, קצב ההפקה של שדה נפט טיפוסי דומה לעקומת פעמון. בתחילה עולה קצב ההפקה בעקבות קידוח של הבארות הגדולות בשדה. בהמשך התפוקה מתייצבת כאשר יש ירידה בבארות הגדולות שמקוזזת עם פיתוח בארות חדשות קטנות יותר. היכולת של הבארות הקטנות לפצות על הירידה בתפוקת הבארות הגדולות הולכת ונשחקת, עד שמגיעים לשיא תפוקה של השדה, ולאחר מכן רואים ירידה בתפוקת השדה. היבט זה נכון גם לגבי שדות [[גז טבעי]].  

הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופיים כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים.  

הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופיים כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים.  

תחזיות פסימיות יותר של תפוקת הנפט העתידית פועלת על סמך ההנחה כי שיא תפוקת הנפט כבר התרחש, או יתרחש בעתיד הקרוב. היות וצעדי מניעה רבים עלולים להיות כבר בלתי רלבנטים בשלב זה, הם חוזים מיתון עולמי, שיכול להתחיל גם שורה של תגובות שרשרת של [[לולאת משוב|משובים מחזקים]] שונים בשווקים העולמיים שעלולים להגביר את הקריסה של הציביליזציה התעשייתית העולמית. במהלך שני הרבעונים הראשונים של שנת 2008 היו מספר סימנים כי מיתון אפשרי מוחמר על ידי מספר שיאים עוקבים של מחירי נפט.  

תחזיות פסימיות יותר של תפוקת הנפט העתידית פועלת על סמך ההנחה כי שיא תפוקת הנפט כבר התרחש, או יתרחש בעתיד הקרוב. היות וצעדי מניעה רבים עלולים להיות כבר בלתי רלבנטיים בשלב זה, הם חוזים מיתון עולמי, שיכול להתחיל גם שורה של תגובות שרשרת של [[לולאת משוב|משובים מחזקים]] שונים בשווקים העולמיים שעלולים להגביר את הקריסה של הציביליזציה התעשייתית העולמית. במהלך שני הרבעונים הראשונים של שנת 2008 היו מספר סימנים כי מיתון אפשרי מוחמר על ידי מספר שיאים עוקבים של מחירי נפט.  

על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הריאלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל [[חומרי גלם]] אחרים.<ref>[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011</ref> לאחר מכן לקראת סוף 2014 ירדו מחירי הנפט בעולם, בין היתר על רקע מיתון ופיתוח של [[פצלי גז]]. פצלי הגז הם בעלי השפעה כפולה - מצד אחד הם ממתנים את ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט ומצד שני הם יוצרים בקרב רבים תחושה לפיה אין כלל בעיה ותמיד יהיה פתרון או תחליף במקום משאבי הטבע שכבר הופקו.  

על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הריאלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל [[חומרי גלם]] אחרים.<ref>[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011</ref> לאחר מכן לקראת סוף 2014 ירדו מחירי הנפט בעולם, בין היתר על רקע מיתון ופיתוח של [[פצלי גז]]. פצלי הגז הם בעלי השפעה כפולה - מצד אחד הם ממתנים את ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט ומצד שני הם יוצרים בקרב רבים תחושה לפיה אין כלל בעיה ותמיד יהיה פתרון או תחליף במקום משאבי הטבע שכבר הופקו.  

[[קובץ:Peak_p_vs_deplation.PNG|ממוזער|350px|ההבדל בין שיא תפוקה לבין דלדול משאבים. גודל העתודות בכל התרשימים שווה, לכן השטחים שכלואים מתחת לעקומות זהים זה לזה. אבל העיתוי של שיא התפוקה (A) הוא הרבה לפני גמר הפקת המשאב (B, C). תרחיש B מניח שיש צריכה קבועה, בעוד תרחיש C מניח גידול קבוע בצריכה, אבל בשני התרחישים מניחים שאין מגבלות על הפקת המשאב וכי הוא מופק כמאגר הומוגני עד לכילוי שלו.]]

[[קובץ:Peak_p_vs_deplation.PNG|ממוזער|350px|ההבדל בין שיא תפוקה לבין דלדול משאבים. גודל העתודות בכל התרשימים שווה, לכן השטחים שכלואים מתחת לעקומות זהים זה לזה. אבל העיתוי של שיא התפוקה (A) הוא הרבה לפני גמר הפקת המשאב (B, C). תרחיש B מניח שיש צריכה קבועה, בעוד תרחיש C מניח גידול קבוע בצריכה, אבל בשני התרחישים מניחים שאין מגבלות על הפקת המשאב וכי הוא מופק כמאגר הומוגני עד לכילוי שלו.]]

הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. האברט טען כי כדי להעריך את גודלו של שדה נפט או שדה גז מסויים מספיק להסתכל על כמות ההפקה ממנו לאורך מספר שנים. מכאן ניתן להסיק מהי עקומת פעמון של אותו שדה ומכן להבין מה גודל העתודות של השדה.<ref name="tauler"> [http://www.energy.org.il/info/m-energy/global/global-056.htm שיא תפוקת הנפט העולמית עדיין רחוק] , פרופ' בריאן טאולר, אוניברסיטת ויומינג, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה</ref>  

הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. האברט טען כי כדי להעריך את גודלו של שדה נפט או שדה גז מסויים מספיק להסתכל על כמות ההפקה ממנו לאורך מספר שנים. מכאן ניתן להסיק מהי עקומת פעמון של אותו שדה ומכן להבין מה גודל העתודות של השדה.<ref name="tauler"> [http://www.energy.org.il/info/m-energy/global/global-056.htm שיא תפוקת הנפט העולמית עדיין רחוק], פרופ' בריאן טאולר, אוניברסיטת ויומינג, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה</ref>  

הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארצות הברית הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום ודבר זה לא השתנה עד אמצע שנות ה-90. התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום של נפט קונבנציונלי</ref> הוברט צפה גם שתפוקת הגז של ארצות הברית תגיע לשיא ב- 1973 ולאחר מכן תרד. תפוקת הגז אכן הגיעה בשנה זו לשיא 60 מיליארדי רגל מעוקבת (הוברט צפה שתפוקת השיא תהיה 38 מיליארד רגל מעוקבת). מאוחר יותר היתה עליה בהפקת הגז והנפט בארצות הברית עקב מספר שינויים שלא נלקחו בחשבון במודל - הפקת נפט באלסקה, פיתוחים טכנולוגיים ובעיקר הפקת [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]].<ref name="tauler"/>  

הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארצות הברית הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום ודבר זה לא השתנה עד אמצע שנות ה-90. התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום של נפט קונבנציונלי</ref> הוברט צפה גם שתפוקת הגז של ארצות הברית תגיע לשיא ב-1973 ולאחר מכן תרד. תפוקת הגז אכן הגיעה בשנה זו לשיא 60 מיליארדי רגל מעוקבת (הוברט צפה שתפוקת השיא תהיה 38 מיליארד רגל מעוקבת). מאוחר יותר היתה עליה בהפקת הגז והנפט בארצות הברית עקב מספר שינויים שלא נלקחו בחשבון במודל - הפקת נפט באלסקה, פיתוחים טכנולוגיים ובעיקר הפקת [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]].<ref name="tauler"/>  

המודל של האברט, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]] אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז|גז טבעי]] ו[[שיא תפוקת הפחם|ופחם]].  

המודל של האברט, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]] אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז|גז טבעי]] ו[[שיא תפוקת הפחם|ופחם]].  

פעמים רבות, דוחות של חברות ושל מדינות מתייחסות לגודל הכללי של מאגרים, ומחלקות אותו בצריכה הנוכחית כדי לספק מספר שאומר לכמה שנים יספיק המשאב המתכלה. שכלול של היבט זה מתחשב בכך שהצריכה אינה נשארת בגודל קבוע אלא גדלה עם השנים. שני הדברים שונים משיא תפוקה שכן הם מניחים שניתן לשאוב את המאגרים בדומה לברז שסוכר חבית ולכן מניחים שהבעיה תחל רק כאשר תתרוקן החבית. שיא תפוקה הוא מודל שמתאר קשיים כשמגיעים לשלב מוקדם בהרבה. ניתן להכניס למודל שכלולים נוספים כמו גילוי של עוד שדות נפט ושינויים טכנולוגיים.

פעמים רבות, דוחות של חברות ושל מדינות מתייחסות לגודל הכללי של מאגרים, ומחלקות אותו בצריכה הנוכחית כדי לספק מספר שאומר לכמה שנים יספיק המשאב המתכלה. שכלול של היבט זה מתחשב בכך שהצריכה אינה נשארת בגודל קבוע אלא גדלה עם השנים. שני הדברים שונים משיא תפוקה שכן הם מניחים שניתן לשאוב את המאגרים בדומה לברז שסוכר חבית ולכן מניחים שהבעיה תחל רק כאשר תתרוקן החבית. שיא תפוקה הוא מודל שמתאר קשיים כשמגיעים לשלב מוקדם בהרבה. ניתן להכניס למודל שכלולים נוספים כמו גילוי של עוד שדות נפט ושינויים טכנולוגיים.

התאוריה של האברט מתייחסת ל[[נפט]] קונבנציונילי. בהפקת גז יש לעיתים גם נוזלי נפט שמהם ניתן להפיק נפט, ולעיתים ניתן להפיק גז טבעי משדות נפט. כיום סוכנויות אנרגיה רבות מתייחסות לנתונים של הפקה של נפט וגז גם לשם התייחסות אל [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], משום כך שיא תפוקה עולמי של נפט קשור ל-4 סוגי מקורות אנרגיה מחצבית שונים - [[נפט |נפט קונבציונלי]], [[פצלי נפט]], [[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]].

התאוריה של האברט מתייחסת ל[[נפט]] קונבנציונלי. בהפקת גז יש לעיתים גם נוזלי נפט שמהם ניתן להפיק נפט, ולעיתים ניתן להפיק גז טבעי משדות נפט. כיום סוכנויות אנרגיה רבות מתייחסות לנתונים של הפקה של נפט וגז גם לשם התייחסות אל [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], משום כך שיא תפוקה עולמי של נפט קשור ל-4 סוגי מקורות אנרגיה מחצבית שונים - [[נפט |נפט קונבציונלי]], [[פצלי נפט]], [[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]].

==היצע הנפט==

==היצע הנפט==

רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט, מגיעים מהמגזינים OGJ ו-WO ועל ידי מזכירות [[OPEC]]. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט, מגיעים מהמגזינים OGJ ו-WO ועל ידי מזכירות [[OPEC]]. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>

הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1,342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1,184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1,241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1,258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>

בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קונבנציונלי כמו חולות זפת ו[[פצלי נפט]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה, ומה ההשלכות של דבר כזה על מחירי ההפקה והקצב שלהם. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מיליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.  <ref name="Owenn2010"/>

בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קונבנציונלי כמו חולות זפת ו[[פצלי נפט]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה, ומה ההשלכות של דבר כזה על מחירי ההפקה והקצב שלהם. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מיליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.  <ref name="Owenn2010"/>

שיא הגילוי של שדות נפט בעולם התרחש בשנת 1965.<ref name=campbell1222000>[http://energycrisis.org/de/lecture.html Peak Oil Presentation at the Technical University of Clausthal] Campbell CJ 12/2000</ref> קצב הגילוי השנתי של רזרבות נפט חדשות הגיע לשיא בשנות ה-60, של 55 מיליארד חביות בשנה, וכמות זו יורדת בהתמדה מאז. בשנת 2004, קצב הגילוי עמד על 12 מיליארד חביות בשנה.  

שיא הגילוי של שדות נפט בעולם התרחש בשנת 1965.<ref name=campbell1222000>[http://energycrisis.org/de/lecture.html Peak Oil Presentation at the Technical University of Clausthal] Campbell CJ 12/2000</ref> קצב הגילוי השנתי של רזרבות נפט חדשות הגיע לשיא בשנות ה-60, של 55 מיליארד חביות בשנה, וכמות זו יורדת בהתמדה מאז. בשנת 2004, קצב הגילוי עמד על 12 מיליארד חביות בשנה.  

הגודל המצרפי של רזרבות הנפט המוכחות הגיע לשיא בשנות ה-1980. בזמן זה קצב תפוקת הנפט השנתי עבר לראשונה את קצב הגילוי השנתי של שדות נפט חדשים. עם זאת, שיטות חדשות לחישוב מחדש של מאגרים מקשים על חישוב מדוייק יותר.<ref name=ewg1007>[http://www.energywatchgroup.org/fileadmin/global/pdf/EWG_Oilreport_10-2007.pdf Crude Oil: The Supply Outlook] Zittel Werner, Schindler Jorg, Energy Watch Group ,2007-10</ref>

הגודל המצרפי של רזרבות הנפט המוכחות הגיע לשיא בשנות ה-80 של המאה ה-20. בזמן זה קצב תפוקת הנפט השנתי עבר לראשונה את קצב הגילוי השנתי של שדות נפט חדשים. עם זאת, שיטות חדשות לחישוב מחדש של מאגרים מקשים על חישוב מדוייק יותר.<ref name=ewg1007>[http://www.energywatchgroup.org/fileadmin/global/pdf/EWG_Oilreport_10-2007.pdf Crude Oil: The Supply Outlook] Zittel Werner, Schindler Jorg, Energy Watch Group ,2007-10</ref>

רוב שדות הנפט שקל למצוא אותם ולהפיק את הנפט בהם כבר נמצאו.<ref name=bostonglobe122005>[http://www.boston.com/news/world/articles/2005/12/11/price_rise_and_new_deep_water_technology_opened_up_offshore_drilling/ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling] The Boston Globe, 2005-12-11</ref>  

רוב שדות הנפט שקל למצוא אותם ולהפיק את הנפט בהם כבר נמצאו.<ref name=bostonglobe122005>[http://www.boston.com/news/world/articles/2005/12/11/price_rise_and_new_deep_water_technology_opened_up_offshore_drilling/ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling] The Boston Globe, 2005-12-11</ref>  

קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך ה-EROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים", יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פירושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו' שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ואנרגטית.  

קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך ה-EROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים", יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פירושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו' שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ואנרגטית.  

סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם ההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פרוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.

סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם ההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פירוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.

מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.

מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.

בנוסף לכך, נפט שמופק ממקורות אלה מכיל בדרך כלל כמויות גדולות של מזהמים כמו [[גופרית]], [[מתכות כבדות]] ועוד חומרים שיש צורך להשקיע כמויות גדלות של אנרגיה כדי לסננם והם מותירים שובל של [[זיהום]] בתהליך ההפקה. דבר זה נכון גם לחלק גדול ממאגרי הנפט הרגיל שנותרו במזרח התיכון, מאגרים של "נפט חמוץ"  שברובם הם מאגרים כבדים, צמיגיים, ומזוהמים בגופרית ובמתכות. מחקר מאת  Wood Mackenzie טוען כי בתוך 15 שנים כל הספקת הנפט העולמית הנוספת תבוא כנראה ממקורות בלתי קונבנציונליים.

בנוסף לכך, נפט שמופק ממקורות אלה מכיל בדרך כלל כמויות גדולות של מזהמים כמו [[גופרית]], [[מתכות כבדות]] ועוד חומרים שיש צורך להשקיע כמויות גדלות של אנרגיה כדי לסננם והם מותירים שובל של [[זיהום]] בתהליך ההפקה. דבר זה נכון גם לחלק גדול ממאגרי הנפט הרגיל שנותרו במזרח התיכון, מאגרים של "נפט חמוץ"  שברובם הם מאגרים כבדים, צמיגיים, ומזוהמים בגופרית ובמתכות. מחקר מאת  Wood Mackenzie טוען כי בתוך 15 שנים כל הספקת הנפט העולמית הנוספת תבוא כנראה ממקורות בלתי קונבנציונליים.

למאגרים לא קונבציונלים יכולים לתפקד כחרב פיפיות. מצד אחד הם ממתנים את הההשפעות הכלכליות של שיא תפוקת נפט ומצד שני הם יוצרים תחושה כוזבת לפיה אין בכלל בעיה. הדבר דומה למישהו שהתרגל לחיות מכפסי ירושה גדולה שהוריש סבא שלו וירושה זו הולכת ומתורקנת. חבריו טוענים שעליו לצאת לעבוד. לפתע מת דודו מוריש לו ירושה קטנה יותר וכך נדמה שתמו צרותיו. היות וגם מקורות לא קונבציונלים הם בעלי מנגנו של שיא תפוקה והתכלות אין בהם פתרון לבעיה ארוכת הטווח יותר של שיא תפוקת הנפט אלא רק דחייה של הבעיה.  

מאגרים לא קונבנציונליים יכולים לתפקד כחרב פיפיות. מצד אחד הם ממתנים את ההשפעות הכלכליות של שיא תפוקת נפט ומצד שני הם יוצרים תחושה כוזבת לפיה אין בכלל בעיה. הדבר דומה למישהו שהתרגל לחיות מכפסי ירושה גדולה שהוריש סבא שלו וירושה זו הולכת ומתרוקנת. חבריו טוענים שעליו לצאת לעבוד. לפתע מת דודו מוריש לו ירושה קטנה יותר וכך נדמה שתמו צרותיו. היות וגם מקורות לא קונבנציונליים הם בעלי מנגנו של שיא תפוקה והתכלות אין בהם פתרון לבעיה ארוכת הטווח יותר של שיא תפוקת הנפט אלא רק דחייה של הבעיה.  

===הלאמת נפט והפיכת הנפט למוצר פוליטי===

===הלאמת נפט והפיכת הנפט למוצר פוליטי===

==הביקוש לנפט==

==הביקוש לנפט==

[[קובץ:Oil consumption by region from 1980 to 2006.png|ממוזער|שמאל|300px|הצריכה העולמית לנפט בין השנים 1980 ו-2006, על פי חלוקה לאיזורים. ]]

[[קובץ:Oil consumption by region from 1980 to 2006.png|ממוזער|שמאל|300px|הצריכה העולמית לנפט בין השנים 1980 ו-2006, על פי חלוקה לאיזורים.]]

הביקוש לנפט גדל כתוצאה מהגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] ובצריכה הממוצעת של אנרגיה ונפט לנפש. בין השנים 1994 ל-2004, גדל הביקוש לנפט גולמי בממוצע של 1.76% לשנה, עם גידול שיא של 3.4% בשנים 2003-2004. הביקוש העולמי הצפוי (ללא התחשבות בשיא תפוקת הנפט) לשנת 2030 צפוי לגדול ב-37% יחסית לזה של שנת 2006 - גידול מ-86 מיליון חביות ביום, ל-118 מיליון חביות ביום. רוב הגידול צפוי להיות מביקושים גדלים בתחום התחבורה.<ref name=bbc062006>[url=http://news.bbc.co.uk/2/hi/business/5099400.stm World oil demand 'to rise by 37%']  BBC News, 2006-06-20</ref>

הביקוש לנפט גדל כתוצאה מהגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] ובצריכה הממוצעת של אנרגיה ונפט לנפש. בין השנים 1994 ל-2004, גדל הביקוש לנפט גולמי בממוצע של 1.76% לשנה, עם גידול שיא של 3.4% בשנים 2003-2004. הביקוש העולמי הצפוי (ללא התחשבות בשיא תפוקת הנפט) לשנת 2030 צפוי לגדול ב-37% יחסית לזה של שנת 2006 - גידול מ-86 מיליון חביות ביום, ל-118 מיליון חביות ביום. רוב הגידול צפוי להיות מביקושים גדלים בתחום התחבורה.<ref name=bbc062006>[url=http://news.bbc.co.uk/2/hi/business/5099400.stm World oil demand 'to rise by 37%']  BBC News, 2006-06-20</ref>

<ref name=eia2007ieo>[url=http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/oil.html International Energy Outlook: Petroleum and other liquid fuels] U.S. Energy Information Administration, May 2007</ref>   

<ref name=eia2007ieo>[url=http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/oil.html International Energy Outlook: Petroleum and other liquid fuels] U.S. Energy Information Administration, May 2007</ref>   

הקשר בין קשיים בהפקת הנפט הגולמי לבין מחירי הנפט בשוק העולמי הוא מורכב. מנגון שיא תפוקת הנפט הוא מנגון של [[תהליך ארוך טווח]], יחד עם תהליך ארוך טווח זה קיימים תהליכים ארוכי טווח אחרים כמו שינוי טכנולוגי, שינוי בביקוש לאנרגיה וגידול אוכלוסין וכן מספר רב של תהליכים קצרי טווח יותר. נפט גולמי הוא לא המקור היחיד לנפט מזוקק ולדלקים אחרים. נוזלי נפט מופקים גם מבארות [[גז טבעי]], [[פצלי נפט]], ו[[פצלי גז]]. הגדלה בהפקה של המקורות האחרים עשויה למתן את הקשר בין הפקת הנפט לבין המחיר בשוק. גורם היצע נוסף הוא שיפור ביעילות של מוצרים מתחרים אחרים כמו [[אנרגיות מתחדשות]]. היבט נוסף שמשפיע הוא שינויים בביקושים - עקב מיתון עולמי, מלחמות, [[התייעלות אנרגטית]] של מוצרי ביקוש שונים (כמו מטוסים, מכוניות), גידול אוכלוסין ועוד. ספקולציות על נפט, מצב שוק המניות, גובה הריבית, סערות בים הצפוני, סכסוכים וכן אינטרסים מדיניים של מדינות שמפיקות נפט מהווים גורמים קצרי טווח שיכולים לייצר תנודות ושינויים רבים.  

הקשר בין קשיים בהפקת הנפט הגולמי לבין מחירי הנפט בשוק העולמי הוא מורכב. מנגון שיא תפוקת הנפט הוא מנגון של [[תהליך ארוך טווח]], יחד עם תהליך ארוך טווח זה קיימים תהליכים ארוכי טווח אחרים כמו שינוי טכנולוגי, שינוי בביקוש לאנרגיה וגידול אוכלוסין וכן מספר רב של תהליכים קצרי טווח יותר. נפט גולמי הוא לא המקור היחיד לנפט מזוקק ולדלקים אחרים. נוזלי נפט מופקים גם מבארות [[גז טבעי]], [[פצלי נפט]], ו[[פצלי גז]]. הגדלה בהפקה של המקורות האחרים עשויה למתן את הקשר בין הפקת הנפט לבין המחיר בשוק. גורם היצע נוסף הוא שיפור ביעילות של מוצרים מתחרים אחרים כמו [[אנרגיות מתחדשות]]. היבט נוסף שמשפיע הוא שינויים בביקושים - עקב מיתון עולמי, מלחמות, [[התייעלות אנרגטית]] של מוצרי ביקוש שונים (כמו מטוסים, מכוניות), גידול אוכלוסין ועוד. ספקולציות על נפט, מצב שוק המניות, גובה הריבית, סערות בים הצפוני, סכסוכים וכן אינטרסים מדיניים של מדינות שמפיקות נפט מהווים גורמים קצרי טווח שיכולים לייצר תנודות ושינויים רבים.  

תוצרי הנפט שמתקבלים ונמכרים בשוק הם כמו מים שמגיעים מכמה בריכות (כאשר כל משאב טבע מתואר כבריכה אחת שבעצם מורכבת מבריכות שונות בעצמה- שדות נפט שונים במדינות שונות). שיא תפוקת הנפט מתאר בעיות בבריכה הראשית שההפקה ממנה הולכת ונהית קשה יותר עם השנים. פיתוח של בריכות חדשות עלול ליצור רושם אצל הצרכן לפיו אין בעיה שכן ההיצע והמחיר שהצרכן רואה מושפע פחות מגודל הבריכה ויותר משינויים בברז שניזון מ 3-4 בריכות שונות. גודל הברז ניתן לשינוי בעקבות שינויים שונים ומשונים לדוגמה אם ערב הסעודית מחליטה להגדיל את השאיבה אצלה כדי לפגוע ברווחיות של מתחרים מרוסיה או ארצות הברית. ה"בריכות" האחרות אמנם מקטינות את הבעיה בטווח הקצר אבל מדובר במאגרים קטנים בהרבה (מבחינה אנרגטית) לעומת ה"בריכה" הגדולה יותר של הנפט וגם הבריכות האחרות צפויות לעבור בזמן כלשהו מנגנון דומה של שיא תפוקה.  

תוצרי הנפט שמתקבלים ונמכרים בשוק הם כמו מים שמגיעים מכמה בריכות (כאשר כל משאב טבע מתואר כבריכה אחת שבעצם מורכבת מבריכות שונות בעצמה- שדות נפט שונים במדינות שונות). שיא תפוקת הנפט מתאר בעיות בבריכה הראשית שההפקה ממנה הולכת ונהית קשה יותר עם השנים. פיתוח של בריכות חדשות עלול ליצור רושם אצל הצרכן לפיו אין בעיה שכן ההיצע והמחיר שהצרכן רואה מושפע פחות מגודל הבריכה ויותר משינויים בברז שניזון מ-3-4 בריכות שונות. גודל הברז ניתן לשינוי בעקבות שינויים שונים ומשונים לדוגמה אם ערב הסעודית מחליטה להגדיל את השאיבה אצלה כדי לפגוע ברווחיות של מתחרים מרוסיה או ארצות הברית. ה"בריכות" האחרות אמנם מקטינות את הבעיה בטווח הקצר אבל מדובר במאגרים קטנים בהרבה (מבחינה אנרגטית) לעומת ה"בריכה" הגדולה יותר של הנפט וגם הבריכות האחרות צפויות לעבור בזמן כלשהו מנגנון דומה של שיא תפוקה.  

היבט חשוב נוסף הוא קשר בין התייקרות נפט לבין מצב הכלכלה העולמית. מחירי נפט עולים מייקרים את התשומות של חברות רבות ולכן מקובל להניח שהם גורמים למיתון כלכלי. לדוגמה עליית מחירי הנפט בעשור הראשון של המאה ה-21 הובילה לנפילות בבורסת של ניו יורק.{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1076497 ירידות חדות בניו יורק: דאו ג'ונס מחק את העלייה מתחילת השנה] עומרי כהן, הארץ, 21.01.2006}} מיתון כזה מביא לפיטורים, קיצוצי שכר והקטנת השקעות ולכן להורדת הצריכה של מוצרים ושירותים. ירידה כזו מורידה את הביקוש לאנרגיה בכלל ולנפט בפרט. ירידה בביקושים למוצרי נפט מובילה לירידה של המחיר שלהם. דבר זה משפר את מצב הכלכלה העולמית, מגביר את הביקושים לנפט וחוזר חלילה. כך שבכל מקרה קשיים אנרגטיים בהפקת נפט לא צפויים להוביל לירידה או עליה מונוטונית במחירי הנפט. קיימים תהליכים משוב חוזר אחרים המשפיעים על מחירי האנרגיה והנפט.  

היבט חשוב נוסף הוא קשר בין התייקרות נפט לבין מצב הכלכלה העולמית. מחירי נפט עולים מייקרים את התשומות של חברות רבות ולכן מקובל להניח שהם גורמים למיתון כלכלי. לדוגמה עליית מחירי הנפט בעשור הראשון של המאה ה-21 הובילה לנפילות בבורסת של ניו יורק.{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1076497 ירידות חדות בניו יורק: דאו ג'ונס מחק את העלייה מתחילת השנה] עומרי כהן, הארץ, 21.01.2006}} מיתון כזה מביא לפיטורים, קיצוצי שכר והקטנת השקעות ולכן להורדת הצריכה של מוצרים ושירותים. ירידה כזו מורידה את הביקוש לאנרגיה בכלל ולנפט בפרט. ירידה בביקושים למוצרי נפט מובילה לירידה של המחיר שלהם. דבר זה משפר את מצב הכלכלה העולמית, מגביר את הביקושים לנפט וחוזר חלילה. כך שבכל מקרה קשיים אנרגטיים בהפקת נפט לא צפויים להוביל לירידה או עליה מונוטונית במחירי הנפט. קיימים תהליכים משוב חוזר אחרים המשפיעים על מחירי האנרגיה והנפט.  

* [http://www.peakoil.org.il אתר שיא תפוקת הנפט] בעברית.

* [http://www.peakoil.org.il אתר שיא תפוקת הנפט] בעברית.

* [http://www.facebook.com/pages/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98/210782922389496?ref=ts&fref=ts עמוד שיא תפוקת הנפט]{{פייסבוק|דף}}

* [http://www.facebook.com/pages/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98/210782922389496?ref=ts&fref=ts עמוד שיא תפוקת הנפט]{{פייסבוק|דף}}

* [http://www.theoildrum.com תוף הנפט] אתר הסוקר את נושאים הקשורים לשיא תפוקת הנפט.

* [http://www.theoildrum.com תוף הנפט] אתר הסוקר את נושאים הקשורים לשיא תפוקת הנפט

* [http://www.peakoil.net אתר האגודה לחקר שיא תפוקת הנפט והגז (ASPO) העולמי]

* [http://www.peakoil.net אתר האגודה לחקר שיא תפוקת הנפט והגז (ASPO) העולמי]

* [http://peakoil.cafe.themarker.com יכול להיות שזה נגמר] בלוג בעברית בנושא.

* [http://peakoil.cafe.themarker.com יכול להיות שזה נגמר] בלוג בעברית בנושא

* [http://ootips.org/living/peak-oil-hebrew.ppt סוף עידן הנפט] - מצגת בעברית לשימוש חופשי, מאת יונת שרון.

* [http://ootips.org/living/peak-oil-hebrew.ppt סוף עידן הנפט] - מצגת בעברית לשימוש חופשי, מאת יונת שרון

* [http://www.wolfatthedoor.org.uk הזאב בדלת] אתר למתחילים בנושא שיא תפוקת הנפט

* [http://www.wolfatthedoor.org.uk הזאב בדלת] אתר למתחילים בנושא שיא תפוקת הנפט

===מידע ===

===מידע ===

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Peak_oil שיא תפוקת הנפט] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Peak_oil שיא תפוקת הנפט] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Price_of_petroleum מחיר הנפט על פני שנים] בויקפדיה האנגלית  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Price_of_petroleum מחיר הנפט על פני שנים] בוויקפדיה האנגלית  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Petroleum#Consumption_statistics מגמות צריכת נפט] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Petroleum#Consumption_statistics מגמות צריכת נפט] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/World_energy_consumption צריכת האנרגיה העולמית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/World_energy_consumption צריכת האנרגיה העולמית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.youtube.com/watch?v=VOMWzjrRiBg&feature=player_embedded אין עתיד] 5 סרטים קצרים המתייחסים להיבטים שונים של שיא תפוקת הנפט, [[צמיחה כלכלית]] ו[[צמיחה מעריכית]] עם תרגום לעברית

* [http://www.youtube.com/watch?v=VOMWzjrRiBg&feature=player_embedded אין עתיד] 5 סרטים קצרים המתייחסים להיבטים שונים של שיא תפוקת הנפט, [[צמיחה כלכלית]] ו[[צמיחה מעריכית]] עם תרגום לעברית

*[http://www.oilcrashmovie.com אתר הסרט "A Crude Awakening"]

*[http://www.oilcrashmovie.com אתר הסרט "A Crude Awakening"]

* [http://www.endofsuburbia.com/ סוף עידן הפרברים (The End of Suburbia) ]

* [http://www.endofsuburbia.com/ סוף עידן הפרברים (The End of Suburbia)]

===כתבות בעיתונות===

===כתבות בעיתונות===