שינויים

לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני [[המין האנושי]], כאשר הקודמות היו [[המהפכה הלשונית]] לפני כ-70,000 שנה ו[[המהפכה החקלאית]] לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית  שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.  

לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני [[המין האנושי]], כאשר הקודמות היו [[המהפכה הלשונית]] לפני כ-70,000 שנה ו[[המהפכה החקלאית]] לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית  שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.  

הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.  

הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.  

==האתוס המדעי==

==האתוס המדעי==

בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות.  

בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות.  

מסורות לא דתיות של מחקר העולם, שהיו הן בקרב היוונים והן בקרב הוגים אחרים, שמו דגש על השכל הישר. ניסיון להבין את העולם דרך לוגיקה ודרך הסקת מסקנות שנראות "ברורות מאליהן" לכל אדם בר דעת. במאה ה-5 לפני הספירה היו מספר הוגים יוונים (אמפדוקלס, דמוקריטוס, אריסטרכוס מסאמוס) שהשתמשו גם בניסויים כדי לחקור את המציאות, אך הוגים יוונים מפורסמים ומאוחרים יותר כמו אריסטו לעגו להם והשכיחו את הגישה הזאת ואת תגליותה (באסטורנמיה, תורת האטום) למשך כ-2000 שנה.{{הערה|ראו פרטים בפרק 7 של [[קוסמוס]]}}  הגישה הניסויית חזרה לגדולה רק בימי הרנסאנס. היא מיוצגת על ידי [[פנרסיס בייקון]] ולפיה יש להעדיף תצפיות אמפיריות גם אם הן סותרות את השכל הישר, ואז לנסות לחזור ולשחזר תצפיות אלה ולנסות להבין מדוע קיבלנו אותן. לפי הררי, היוונים הקלאסיים היו אולי על סף גילוי של העקרונות המדעיים, אבל הם בחרו ללכת בכיוון של השכל הישר ולא בדרך של התצפיות. ביותר ויותר תחומי מחקר נאלצים החוקרים לוותר על מה שנראה ברור מאליו ממבט ראשון ועל תפיסות אינטואטיביות ולהתבסס יותר על לוגיקה ותצפיות. לדוגמה בפיזיקה של חלקיקים תת אטומים החלקיקים יכולים להופיע יש מאין, להיעלם, והם יכולים להתקיים בשני מקומות בו זמנית. שום דבר באבולוציה של האדם לא הכשיר את בני האדם להתמודדות עם תחום ידע כזה. אין לנו מנגנוני חישה לחוש בחלקיקים אלה, ומי שרוב האבולוציה שלו התבססה על [[ציידים לקטים|ציידים לקטים]] לא מצוייד בתובנות כאלה. ממותה שנכנסת ליער לא נעלמת ומופיעה יש מאין על הגבעה ליד, והיא גם לא מתפצלת לשניים.  

מסורות לא דתיות של מחקר העולם, שהיו הן בקרב היוונים והן בקרב הוגים אחרים, שמו דגש על השכל הישר. ניסיון להבין את העולם דרך לוגיקה ודרך הסקת מסקנות שנראות "ברורות מאליהן" לכל אדם בר דעת. במאה ה-5 לפני הספירה היו מספר הוגים יוונים (אמפדוקלס, דמוקריטוס, אריסטרכוס מסאמוס) שהשתמשו גם בניסויים כדי לחקור את המציאות, אך הוגים יוונים מפורסמים ומאוחרים יותר כמו אריסטו לעגו להם והשכיחו את הגישה הזאת ואת התגליות (באסטרונמיה, תורת האטום) למשך כ-2000 שנה.{{הערה|ראו פרטים בפרק 7 של [[קוסמוס]]}}  הגישה הניסויית חזרה לגדולה רק בימי הרנסאנס. היא מיוצגת על ידי [[פנרסיס בייקון]] ולפיה יש להעדיף תצפיות אמפיריות גם אם הן סותרות את השכל הישר, ואז לנסות לחזור ולשחזר תצפיות אלה ולנסות להבין מדוע קיבלנו אותן. לפי הררי, היוונים הקלאסיים היו אולי על סף גילוי של העקרונות המדעיים, אבל הם בחרו ללכת בכיוון של השכל הישר ולא בדרך של התצפיות. ביותר ויותר תחומי מחקר נאלצים החוקרים לוותר על מה שנראה ברור מאליו ממבט ראשון ועל תפיסות אינטואיטיביות ולהתבסס יותר על לוגיקה ותצפיות. לדוגמה בפיזיקה של חלקיקים תת אטומים החלקיקים יכולים להופיע יש מאין, להיעלם, והם יכולים להתקיים בשני מקומות בו זמנית. שום דבר באבולוציה של האדם לא הכשיר את בני האדם להתמודדות עם תחום ידע כזה. אין לנו מנגנוני חישה לחוש בחלקיקים אלה, ומי שרוב האבולוציה שלו התבססה על [[ציידים לקטים|ציידים לקטים]] לא מצוייד בתובנות כאלה. ממותה שנכנסת ליער לא נעלמת ומופיעה יש מאין על הגבעה ליד, והיא גם לא מתפצלת לשניים.  

כדי לספק הסברים על איך העולם עובד, המדע מסתמך יותר ויותר על מתמטיקה ונוסחאות כדי להסביר את אלפי ומיליוני התצפיות הנפרדות. דוגמה מאלפת מתחום זה הוא הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" שפורסם ב 1687 על ידי הפיזיקאי [[אייזיק ניוטון]] שמסביר באמצעות כמה נוסחאות בודדות את התנועה של כל הגופים - החל מחלקיקי אבק, עבור דרך כדורי תותח ועד תנועת כוכבים. שום מסורת קודמת, לדוגמה נצרות או בודהיזם, אינה מנסה לתאר את העולם באמצעות נוסחאות מתמטיות. עם הזמן החוקרים המדעיים נתקלים בשאלות מסובכות יותר, שקשה לתת להן תשובה על ידי נוסחאות מתמטיות מדוייקות כמו המשוואות של ניוטון. במקום להרים ידיים המדענים פונים יותר ויותר אל הסטטיסטיקה כדי לקבל נוסחאות סטטיסטיות להתנהגות העולם. עם השנים הדבר הופך מקובל יותר ויותר, עד שבמאה ה-20 אפילו בפיזיקה, המבצר של המתמטיקה המדוייקת, נאלצים להודות שאי אפשר לתת משוואות דטרמניסיטיות בתחום מכניקת הקוונטים.

כדי לספק הסברים על איך העולם עובד, המדע מסתמך יותר ויותר על מתמטיקה ונוסחאות כדי להסביר את אלפי ומיליוני התצפיות הנפרדות. דוגמה מאלפת מתחום זה הוא הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" שפורסם ב 1687 על ידי הפיזיקאי [[אייזיק ניוטון]] שמסביר באמצעות כמה נוסחאות בודדות את התנועה של כל הגופים - החל מחלקיקי אבק, עבור דרך כדורי תותח ועד תנועת כוכבים. שום מסורת קודמת, לדוגמה נצרות או בודהיזם, אינה מנסה לתאר את העולם באמצעות נוסחאות מתמטיות. עם הזמן החוקרים המדעיים נתקלים בשאלות מסובכות יותר, שקשה לתת להן תשובה על ידי נוסחאות מתמטיות מדוייקות כמו המשוואות של ניוטון. במקום להרים ידיים המדענים פונים יותר ויותר אל הסטטיסטיקה כדי לקבל נוסחאות סטטיסטיות להתנהגות העולם. עם השנים הדבר הופך מקובל יותר ויותר, עד שבמאה ה-20 אפילו בפיזיקה, המבצר של המתמטיקה המדוייקת, נאלצים להודות שאי אפשר לתת משוואות דטרמיניסטיות בתחום מכניקת הקוונטים.

==ידע הוא כוח==

==ידע הוא כוח==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Scientific_revolution המהפכה המדעית (במובן הצר)] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Scientific_revolution המהפכה המדעית (במובן הצר)] בוויקיפדיה האנגלית

* פרופ' [[יובל נח הררי]], האוניברסיטה העברית, 2011, מתוך תכנית "אבני פינה", [[קיצור תולדות האנושות]]:   

* פרופ' [[יובל נח הררי]], האוניברסיטה העברית, 2011, מתוך תכנית "אבני פינה", [[קיצור תולדות האנושות]]:   

* [http://www.youtube.com/watch?v=V4OjkzXyvug&feature=player_embedded היסטוריה עולמית - שיעור 16] המהפכה המדעית - הגדרה, תרבות שבה יש ספק.  

* [http://www.youtube.com/watch?v=V4OjkzXyvug&feature=player_embedded היסטוריה עולמית - שיעור 16] המהפכה המדעית - הגדרה, תרבות שבה יש ספק.  

* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=6XAvUJzc3po היסטוריה עולמית - שיעור 17] המהפכה המדעית - החיבור עם התעשייה והממשלה.  

* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=6XAvUJzc3po היסטוריה עולמית - שיעור 17] המהפכה המדעית - החיבור עם התעשייה והממשלה.  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל, דה מארקר, 12.08.2013

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל, דה מארקר, 12.08.2013

 

[[קטגוריה:היסטוריה]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]

[[קטגוריה:היסטוריה של המדע]]

[[קטגוריה:היסטוריה של המדע]]