| מודלים דינאמיים בכלכלה הם מסובכים יותר בגלל שהם מכילים שינויים, סדרות, השהיות ואפילו ציפיות לעתיד. בו בזמן, זה סוג של ניתוח יותר מציאותי היות ומשתנים כלכליים חשובים כמו [[אוכלוסיה|גודל האוכלוסיה]], כמות ה[[הון]], שיטות הייצור, הרצונות האנושים, המוסדות העסקיים ועוד הם דינמיים באופניים. כמו כן המחקר הכלכלי הדינמי יכול להמנע מהנחות לא מציאותיות כמו העדפות קבועות או טעמים קבועים. בנוסף בעוד הניתוח הסטטי בכלכלה הוא דדוקטיבי, הניתוח הדינמי הוא אינדוקטיבי. {{הערה|[http://hubpages.com/education/Static-and-Dynamic-Equilibrium Static and Dynamic Equilibrium ], May 31, 2014}} | | מודלים דינאמיים בכלכלה הם מסובכים יותר בגלל שהם מכילים שינויים, סדרות, השהיות ואפילו ציפיות לעתיד. בו בזמן, זה סוג של ניתוח יותר מציאותי היות ומשתנים כלכליים חשובים כמו [[אוכלוסיה|גודל האוכלוסיה]], כמות ה[[הון]], שיטות הייצור, הרצונות האנושים, המוסדות העסקיים ועוד הם דינמיים באופניים. כמו כן המחקר הכלכלי הדינמי יכול להמנע מהנחות לא מציאותיות כמו העדפות קבועות או טעמים קבועים. בנוסף בעוד הניתוח הסטטי בכלכלה הוא דדוקטיבי, הניתוח הדינמי הוא אינדוקטיבי. {{הערה|[http://hubpages.com/education/Static-and-Dynamic-Equilibrium Static and Dynamic Equilibrium ], May 31, 2014}} |
| + | בניתוח דדוקטיבי, המסקנות בהכרח נובעות מהנחות היסוד של הטיעון. באופן כללי ניתן לומר שבדדוקציה משתמשים בהנחות יסוד ועקרונות כלליים על מנת לגזור מהם מסקנות פרטיות. הסקה דדוקטיבית מגלה את ההשלכות של טענות, חוקים או עקרונות כלליים, אך, על פי טענתם של כמה פילוסופים, אינה מוסיפה דבר לאמת הידועה כבר מתוך הטענות. לעומת זאת ניתוח אינדוקטיבי הוא ניתוח בו מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים מהם לקביעה כללית. |
− | * הכלכלן [[ג'וזף שומפטר]] פיתח מודל של [[תחרות שומפטריאנית]], שבה הרווחים העודפים של היצרנים מאפשרים להם להשקיע ב[[מחקר יישומי]]. בניתוח נאו קאלסי מוצגת [[אוליגופול]] (תחרות בין מעטים) כדבר דומה ל[[מונופול]] שגורם פגיעה ב[[יעילות פארטו]] ולאובדן רווחה - אם סוכמים את הרווחה של הצרכנים והיצרנים ביחד, המודל מצביע על רווחה נמוכה יותר לעומת [[תחרות משוכללת]]. שומפטר ביקר מודל זה בגלל שאין בו את אלמנט הזמן. במודל של תחרות משוכללת הרווחים של היצרנים הוא אפס והם לא יכולים להשקיע בפיתוחים טכנולוגים ובפיתוח העסק. לעומת זאת בתחרות בין מעטים לפי שומפטר, ליצרנים יש רווח שהם יכולים להשקיע בהתייעלות ובמחקר וכך לשפר את המצב לאורך זמן. זו דוגמה אחת שבה ניתוח דינאמי עשוי להגיע למסקנות הפוכות מניתוח סטטי. | + | * הכלכלן [[ג'וזף שומפטר]] פיתח מודל של [[תחרות שומפטריאנית]], שבה הרווחים העודפים של היצרנים מאפשרים להם להשקיע ב[[מחקר יישומי]]. בניתוח נאו קאלסי מוצגת [[אוליגופול]] (תחרות בין מעטים) כדבר דומה ל[[מונופול]] שגורם פגיעה ב[[יעילות פארטו]] ולאובדן רווחה - אם סוכמים את הרווחה של הצרכנים והיצרנים ביחד, המודל מצביע על רווחה נמוכה יותר לעומת [[תחרות משוכללת]]. שומפטר ביקר מודל זה בגלל שאין בו את אלמנט הזמן. במודל של תחרות משוכללת הרווחים של היצרנים הוא אפס והם לא יכולים להשקיע בפיתוחים טכנולוגים ובפיתוח העסק. לעומת זאת בתחרות בין מעטים לפי שומפטר, ליצרנים יש רווח שהם יכולים להשקיע בהתייעלות ובמחקר וכך לשפר את המצב לאורך זמן. זו דוגמה אחת שבה ניתוח דינאמי עשוי להגיע למסקנות הפוכות מניתוח סטטי. |